נתיבי אגרה – קומוניזם, קפיטליזם והלכה קדומה

מי שילמד לפתור עימות תנועה בין שני משתמי דרךידע לפתור עימות תנועה מרובה משתתפיםתמיד כדאי לחזור לעצתם של חכמינו זכרונם לברכה.

 לאחר לבטים שנמשכו מספר שנים החליטה לאחרונה ממשלת ישראל ליזום סלילת נתיב אגרה שאורכו כ – 13 קילומטרים בכניסה המזרחית לתל אביבנתיב זה יהיה אבן בוחן להרחבת יישום הרעיון לכבישים נוספים הסובלים מגודש תנועהרעיון הקמת נתיבי אגרהכמו גם כבישי אגרה בישראלנשקל במשך מספר שנים ואת מימושו עיכבו לבטים הנוגעים למדיניות כלכליתחברתית.

מקובל בעולם שדרכים ציבוריות הן נכס קהילתי המשותף לכלל הציבורכך היה בתקופת המשנההמבחינה בין רשות הרבים” ל-“רשות היחיד“, כך היה במשפט הרומי,ומסורת זו נהוגה עד היום באירופה ובארצות הבריתבישראל הדרכים מסווגות בחוק במסגרת מקרקעי ייעוד“, שהם מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור“.

מצדדי הגישה הקומוניסטית טוענים כי גביית תשלום עבור דרך ציבורית תיצור הפליה בין עשירים לעניים ביחס לרכוש המשותף לכלל הציבורחסרי האמצעים יעוכבו לאיטם בנתיב גדוש כשהם פוזלים בקנאה לכיוון העשירים החולפים במהירות בנתיב סמוך ובכך תיפגם הלכידות החברתיתמנגד טוענים הקפיטליסטים כי כאשר משאב ציבורי ניתן לציבור בחינם נפגמת היעילות הכלכלית של ניצולו והדבר פוגע ברווחת כל החברה.

בין הקומוניסטים לקפיטליסטים קיימת גישה המשתקפת מהלכה עתיקה המופיעה במסכת סנהדרין בתלמוד הבבליוזו לשונה:

רב אשי אמרכדתניאצדק צדק תרדף – אחד לדין ואחד לפשרהכיצדשתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזהעם עוברות שתיהן – שתיהן טובעותבזה אחר זה – שתיהן עוברותוכן שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזהאם עלו שניהן – שניהן נופליןבזה אחד זה – שניהן עוליןהא כיצדטעונה ושאינה טעונה – תידחה שאינה טעונה מפני טעונהקרובה ושאינה קרובה – תידחה קרובה מפני שאינה קרובההיו שתיהן קרובותשתיהן רחוקות – הטל פשרה ביניהן ומעלות שכר זו לזו.”

ההלכה המוזכרת לעיל מציעה דרך צודקת לפתור קונפליקט גרעיני המתעורר בין שני משתתפים – ספינות או גמלים – המבקשים לעשות שימוש בו זמני במשאב דרך מוגבלמצב זה עשוי ללמד על אופן פתרון צודק לבעיית גודש תנועההמבטא קונפליקט רב משתתפים הנובע ממחסור במשאבי דרך.

הניסיון ההלכתי להגיע לפתרון צודק מנסה לחפש תחילה אבחנות ענייניות בין משתמשי הדרך ולכן ניתנת עדיפות לגמל או לספינה הטעונים על פני הריקים – אבחנה זו אומצה ביחס לנתיב האגרה החדשהמתוכנן להקנות זכות מעבר ללא תשלום לתחבורה ציבורית ולכלי רכב המסיעים למעלה מארבעה נוסעים.

אבחנה נוספת המבוטאת בהלכה נובעת כנראה מנימוסים ומקנה עדיפות לספינה הרחוקה – הכוונה כנראה היא לספינה הבאה מרחוק ומשום דרך ארץעייפות הנוסעים ומידת הכנסת אורחים ניתנת לה עדיפות.

אך האמצעי המעניין הוא פתרון המצב שבו שני המתחרים עומדים במצב זההכאן ההלכה מציעה לפתור את הקונפליקט בדרך כלכלית – “הטל פשרה ביניהןומעלות שכר זו לזו.” נקודת המוצא ליצירת צדק אינה החור שבגרושאך בהעדר אבחנה עניינית הכסף משמש אמצעי ליצירת איזון כלכלי וצדק חברתי בדרכיםחכמינו זל מציעים ליצור שוק תחרותי בין היריבים על משאב הדרך הנמצא במחסורכאן קיים הבדל בין ההסדר שיצור נתיב האגרה החדש לבין הפתרון ההלכתיבהסדר שיצור נתיב האגרה לא יערך צדק ישיר בין המשתמשים בדרך – ה-“צדק הכלכלי” לפי הצעת ממשלת ישראל ביחס לנתיב האגרה יערך בעקיפין באמצעות הקופון הדיפרנציאלי שיגזור לכיסו מנהל נתיב האגרה שיזכה במכרז.

 אמתקיים קושי טכני ליצור משא ומתן משוכלל ורב משתתפים שישמש בורסה לזכויות דרך שבה נהגים רבים התקועים בפקק יסחרו בזכות לעבור במהירותאך הדבר אינו בלתי אפשריבעולם קיימים מודלים שונים של נתיבי אגרה.באחד ממודלים אלה בנקודת החיוב באגרה מתפצלת הדרך לשני נתיבים מקבילים – נתיב אחד דליל ומהיר יותר שבו העוברים משלמים אגרהונתיב שני צפוף ואיטי יותר שבו העוברים מזוכים בסכומים המיועדים לתשלום אגרות מעבר וחניה עבור הסכמתם להשתמש בנתיב האיטי.

 המאמר פורסם לראשונה ביום 7.5.2004 באתרhttp://www.hevra.org.il

Leave a Reply