רבים, המטיילים בעולם הגדול, נשבים בקסמן של ערים בהן תיירו ומשווים בעיני רוחם זיכרונות קסומים למציאות מקומית. קסמה של עיר הוא תוצר מורכב ממרקם חיים ותרבות המשתנה ממקום למקום ואינו ניתן לחיקוי. בדומה למתכון מוצלח הדורש נשמה יתרה ולא רק העתקה מדויקת של מצרכים והוראות הכנה, כך קשה להעתיק קסמן של ערים.
“סדנא דארעא חד הוא” (מסכת קידושין, דף כ”ז) – העולם הוטבע מסדן אחד, ובעידן הגלובליזציה אפשר לפגוש בערים רבות בעולם חנויות דומות, מוצרים זהים, אופנה וסגנון חיים דומים. בכל זאת לכל עיר קסם ייחודי משלה. חלון הראווה של עיר לתייר מזדמן המשוטט ברחובותיה ניבט מהתייחסות העיר למדרכותיה. מהמדרכות ניכרת הרוח לפיה אזרחים, מתכננים, מעצבים וקובעי מדיניות מתייחסים אל חיי העיר.
לכל מדרכה חיים ואופי משלה. לא הרי מדרכה בשדרה ראשית מפוארת כמדרכה ברחוב צדדי המשמש למגורים או לעסקים. ישנן מדרכות רחבות הסמוכות לשדרות עצים, או לחלונות ראווה מפוארים, מדרכות אליהם פולשים בתי קפה ומסעדות, או כאלו שהתברכו בתיירים ההולכים בנחת, אך ישנן מדרכות צרות עליהן עוברים בחופזה דיירי רחוב הממהרים להסתגר בבתיהם. ישנן מדרכות ערות עליהן מתנהלים חיים של שחקני רחוב ואומנים ושל קהל צופים מזדמן, וישנן מדרכות עליהן חיים עלובים של חסרי בית, קבצנים, שיכורים או מסוממים. ישנן מדרכות המשמשות עוברי אורח לבושים בהידור וישנן כאלה עליהן הלבוש יומיומי או מרושל.
ישנן מדרכות מאחרות נשף הנהנות מחיי לילה תוססים, וישנן מדרכות בהן הרגלים כלות עם שקיעה. יש מדרכות שהן מקום הנאה ומפגש חברתי, שהעוברים בהן נוהגים בנימוס ומחליפים ברכות שלום, ויש שהן חללים בהם עוברי אורח אנונימיים חולפים לשגרת עבודה, קניות או לימודים.
ישנן מדרכות שהתעשרו בצמחיה וישנן מדרכות צרות וקסומות בסמטאות טחובות וברחובות אפורים. ישנן מדרכות המעוטרות בפסלים ומזרקות, וישנן מדרכות תפלות שתכליתן שימושית בלבד. ישנן מדרכות שבורות וישנן מצוחצחות. ישנן מדרכות עתיקות מרוצפות בחלוקי אבן המוליכות לכיכרות או שווקים ציוריים וישנן מדרכות חדשות בעלות רצפת אספלט או בטון, אך חסרות השראה.
מדרכה המכבדת את הולכי הרגל הנעים עליה ומזמינה אותם לדרוך עליה היא מדרכה רחבה דייה למעבר זוג הולכי רגל זה מול זה, ואם בצידה חלונות ראווה רצוי שיהיה מרחב מספיק להתעכב מול החלונות. מדרכה נאה היא מדרכה ארוכה, נקייה ותקינה שאין בה מכשולים וסדקים, שאפשר להדס בה בנחת בנעלי עקב ללא מעקפים תכופים של מכשולים, מבלי שהעוברים ושבים צריכים לעבור מהליכה בשורה, זה לצד זה, לטור עורפי, זה אחר זה. מדרכה המכבדת את הולכי הרגל עשויה לזכות בכינוי “טיילת”. על מדרכה מארחת יהיה ריהוט רחוב המזמין את עוברי האורח לעצור, לנוח ולהתבונן על חיי הרחוב ונופו.
עיר, רובע או שכונה מכניסי אורחים ידאגו לקיומם של מדרכות נאות וגנים מטופחים, וכשהאורחים באים ונהנים גם העסקים נהנים וכך המזמינים והמוזמנים מזינים זה את זה. מסעדות ובתי קפה יאכילו וישקו את האורחים וחנויות ימכרו את מרכולתם. ההזנה ההדדית בונה את קסם העיר ואת חייה, מעוררת את שווקיה ומפריחה עיר הומה.
תייר ישראלי המשוטט ברחובות פריז יבחין באופיין המיוחד של מדרכות העיר ובחן המכשולים האופייניים הפזורים על המדרכות – דוכני עיתונים, לוחות מודעות גליליים ובתי קפה פולשים שניתן לפוש על כיסאותיהם וליהנות מתצפית על הרחוב. תייר צרפתי שיבקר בתל אביב ישים מן הסתם לבו למרצפות אבן גדולות, או לדוכני מפעל הפיס המוצבים דווקא על המדרכות.
מדרכות הרחובות המרכזיים והישנים של תל אביב – אלנבי, נחלת בנימין, הרצל, בן יהודה, דיזנגוף או אבן גבירול ידעו בעבר ימי זוהר. היום נדמה כי מדרכות תל אביב אבדו את קסמן, חלק מהחנויות מציג סחורה לא אופנתית הפונה לאלו שעדיין זוכרים את חסד הנעורים של הרחובות. חלונות ראווה רבים מאובקים, תנועת העוברים והשבים דלילה וצרכנים רבים אינם עוברים ברחובות כחלק מבילוי, אלא כחלק משגרת היום.
התחליף הנוכחי למדרכות הם מרכזי הקניות. מרכזים אלה מספקים תמצית מרוכזת וסטרילית של חיי רחוב – שדרות של חנויות מעוצבות, ריכוז בתי אוכל ובתי קפה, בתי קולנוע, חנויות כלבו, מרצפות שיש מבהיקות, מרחב סגור וממוזג, תנועת עוברים ושבים, וקורטוב של המולת שוק.
דעיכתן של מדרכות וחנויות רחוב מחד, ועליית קרנם של תרכיזי חיי רחוב בתוך קניונים סגורים מאידך, קשורים באופן הדוק למתחרה העיקרי של הולכי הרגל – הרכב המנועי.
בתהליך איטי, יציב וללא עוררין, כובש הרכב המנועי את מרחב המחיה של הולכי הרגל. כבישים נוגסים בשטחי מדרכות, שטחי מדרכות נגרעים לטובת מפרצי חניה, ובחלק מהרחובות הצדדיים מותר לכלי רכב לחנות עם שני גלגלים על המדרכות. כלל אצבע, הכביש העירוני יהיה סלול ברצף ובמפלס אחיד ואילו המדרכה תהיה קטועה על ידי כבישים.
חוסר העניין והכבוד להליכה הרגלית על המדרכות גורם לכך שעל המדרכות מעמיסים שימושי רחוב נוספים שחלילה לא יפגעו בממלכתם של כלי הרכב. שטחי מדרכות מכורסמים על ידי עמודי חשמל וטלפון, תמרורים, תחנות אוטובוסים, עצים ששורשיהם עלולים להרים מרצפות, פחי אשפה, תיבות דואר, ארונות חשמל, ברזי כיבוי אש, או קופסאות חיווט לטלפון. אחרי המתקנים הקבועים לא נפקד תורם של השימושים הזמניים במדרכות כמקום זמני לפינוי גזם ופסולת, שירותים ציבוריים לחיות מחמד וככניסות גישה לחניות הצמודות לבתים הגובלים במדרכה.
כניסתם של כלי רכב רבים למרכזי ערים שתוכננו בעבר לפי תקני תחבורה ישנים שאינם מתאימים לביקוש בן זמננו גורם לגודש, פקקי תנועה, רעש וזיהום, ההופכים את החיים באזורים הישנים לבלתי נסבלים או למצער לבלתי נעימים. ההיפוך מדעיכתם של מרכזי הערים הוא שגשוגם של ערי לווין ופרברים חדשים המתוכננים מראש כך שיתאימו לתקני חניה ותחבורה מודרניים, כשפעמים רבות הזלזול במדרכות מובנה בתוך תכנון התחבורה המודרני.
ההיפוך מדעיכתן של המדרכות וחלונות הראווה שבצדן היא העדנה לה זוכים מרכזי הקניות. מרכזים אלה סמוכים לעורקי תחבורה וצמודים אליהם מגרשי חניה רחבים, הנותנים אפשרות לנוסע להגיע קרוב ככל האפשר לאזור השיטוט, הבילוי או הקניות, ולהעמיס בנוחות את המטען שרכש לתוך רכבו.
ערים רבות בעולם מתלבטות בשאלה האם לשמר אזורים עתיקים והיסטוריים ההולכים ומתנוונים בתהליכים טבעיים לטובת פריחתם של ערי לווין ופרברים, או להרוס אותם ולבנות במקומם בניינים מודרניים שתכנונם תואם את הרגלי החיים של זמננו. אלו המבקשים לשמר את הישן בוחנים דרכים שונות לשלב סגנון חיים מודרני בתוך קנקן ישן.
ראש עיריית לונדון הצליח לפני כשנה להעביר חוק לפיו הוטלה אגרת גודש על כל רכב פרטי המבקש להיכנס למרכז העיר. מאז הטלת האגרה פחת מספר כלי הרכב הנכנסים למרכז העיר, עלה השימוש בתחבורה ציבורית, וזרימת התנועה שופרה באופן משמעותי.
מרכז קופנהגן היה מרכז עירוני ישן ומנוון. בשנת 1962 עיריית קופנהגן החליטה לשמר את המרכז על ידי סגירת חלקים ממרכז העיר לתנועת כלי רכב, צמצום מקומות חניה והסבת כבישים לנתיבי אופניים. בתהליך הדרגתי מרכז העיר משך אוכלוסיית צעירים ומהגרים והפך מדגרה לאוכלוסיות המבקשות לנהל אורח חיים זול ומוכנות לוותר על רכב פרטי. אוכלוסייה זו לא תקעה יתד במרכז העיר, ולאחר שביססה את עצמה מבחינה כלכלית או הקימה משפחות עברה לבתים מרווחים מחוץ למרכז העיר ופינתה מקום לאחרים. בתהליך טבעי החלו לגור סטודנטים ואומנים בלב שכונות עוני שאכלסו גם מסוממים ושיכורים. מרכז העיר הישן הושבח ובעלי הבתים גילו טעם כלכלי בשיפוץ הבתים ושימורם במקום להזניחם ולהרסם. מרכז העיר הישן הפך ממקום רועש, מלוכלך ומחניק מזיהום, לאזור נעים ומוקד בילוי ששילש את מקומות הבילוי במהלך 30 שנה.
באמסטרדם אושרה תוכנית שאפתנית לסגור את מרכז העיר לכלי רכב ולעודד הליכה רגלית ורכיבה על אופניים, וגם בפריז נשקלת תוכנית לסגור חלקים ממרכז העיר לכלי רכב.
ערים אירופאיות אחרות חידשו או שימרו מרכזי ערים על ידי הצבת מחסומים לכניסת רכב למרכזי ערים, ועידוד הקמה ושימוש בתחבורה ציבורית – רכבות תחתיות, רכבות קלות, חשמליות או אוטובוסים.
גם בערי ישראל עולים רעיונות שונים המנסים לחקות דוגמאות קסם אירופאיות. המחקים צריכים להזהיר עצמם ולתת לבם להבדלים המהותיים בין ערי אירופה העתיקות לערי ישראל:
ישראל היא מדינה צעירה יחסית ונדירים בה חלקים עירוניים עתיקים.
מרבית הבתים בישראל לא נבנו מאבן בבנייה עמידה לשנים רבות, אלא מלבנים הניתנים להריסה קלה יחסית ולפינוי.
למרות שחלקים עירוניים ישנים לא נבנו לפי תקני חניה המשקפים ביקושים נוכחיים, ערי ישראל תוכננו ונבנו לאחר המצאת הרכב הפרטי ובהתאמה אליו, ולא ברמות צפיפות גבוהות המאפיינות ערים עתיקות אחרות.
באמסטרדם כ – 36% מהתנועה העירונית נערכת ברגל וכ – 31% באופניים, כ – 20% משתמשים במכוניות וכ – 11% בתחבורה ציבורית. ההנחה כי בני ישראל יכולים לאמץ את התרבות ההולנדית או הדנית היא אולי תקווה רצויה, אך ספק אם היא מעשית.
ללונדון יש מערכת מטרו מסועפת בת למעלה ממאה שנים ותרבות של שימוש בתחבורה ציבורית באמצעות אוטובוסים ומוניות. לעסקי הסיטי של לונדון שורשים עסקיים עמוקים שקשה לעקרם, אך סגירת “הסיטי” של תל אביב כחיקוי ללונדון עלולה לגרום לבריחת לקוחות ועסקים מחוץ לעיר במקום להחייאתה.
על קסמן של מדרכות העיר משפיעים גורמים רבים היוצרים תערובת רוחנית בעלת השלכות מעשיות – תושבי העיר, הדיירים ובעלי העסקים הגובלים במדרכות, האורחים והתיירים המבקרים בעיר וצורכים את מוצריה ושירותיה, יזמים שונים, רשויות מתכננות ופרנסי העיר, האחראים על ניהול חיי הקהילה ורווחתה.
סוד קסמן של מדרכות העיר טמיר, אך נתון אחד נעלה מכל ספק – המדרכות נועדו למדרך רגליים וייעוד זה פגיע ביותר. לו יכלו המדרכות לדבר הן לא היו מקוננות על כך שדורכים עליהן, אך היו ודאי זועקות על כבודן הנתון למרמס.
מאמר זה פורסם לראשונה בתאריך 8.5.2005 באתר: http://www.e-mago.co.il.