חוק מור

גורדון מור, היה מנהל בחברת “מחקר ופיתוח מוליכים למחצה פיירצ’ילד” ומאוחר יותר אחד ממייסדי חברת “אינטל”. בשנת 1965 פרסם מור מאמר על עתיד תעשיית המוליכים למחצה. מור ציין במאמר כי מאז שפותח אב הטיפוס של השבב הראשון – שיוצר ב – 1959 – המורכבות של מרכיבי המוליכים למחצה במחיר מינימלי הוכפלה מידי שנה. מור העריך כי מגמה זו תמשך. מאוחר יותר נודע הגידול המעריכי במספר המרכיבים בשבב בשם “חוק מור”. ב- 1980 החלו לתאר את “חוק מור” כחוק הקובע כי מידי שנה וחצי מוכפל מספר הטרנזיסטורים בשבב במחיר זהה.

למעבד “8088” של אינטל במחשב האישי הראשון היו 29,000 טרנזיסטורים ובמעבד “פנטיום 4” יש 178 מיליון טרנזיסטורים. הכפלת מספר הטרנזיסטורים במעבדי המחשבים מידי מספר שנים נמשכת ונכונה עד היום. חברת “אינטל” העריכה שמגמה זו תמשך לפחות עד סוף העשור, ובהתאם להנחה זו צוותי פיתוח ממשיכים לשבור את גבולותיו של “חוק מור”.

גורדון מור סיכם בשנת 1995 את יתרונות הצמצום והמזעור – על ידי יצירת אמצעים זעירים יותר ויותר הכל משתפר בבת אחת בלי לערוך ויתורים. מהירות המוצר עולה, צריכת החשמל יורדת, אמינות המערכת עולה בקפיצות, ובמיוחד מחיר השימוש באלקטרוניקה יורד.

קארוור מיד, פרופסור להנדסה ומדע שימושי, הבהיר כי “חוק מור” אינו חוק פיזיקלי, אלא חוק הנוגע לחזון ולמערכת האמונה של אנשים – כאשר בני אדם מאמינים בדבר מה הם ישקיעו את המאמצים הנדרשים להגשים את אמונתם. אנשים מוגבלים על ידי אמונותיהם ועל ידי מה שהם מרשים לעצמם להאמין כי הוא אפשרי. גדולתו של מור הייתה בכך שהוא נתן רשות להאמין ביכולת הטכנולוגית להמשיך ולפרוץ גבולות.

“חוק מור” מחייב את המפתחים לחיות בעולם דינמי ומתפתח ולא לנוח על זרי דפנה או לשקוט על מרבצי הזהב שהם כורים. יצרני מוחות המחשב נתונים במחקר רצוף ומתמשך לשפר ולנצל כל טיפת שומן מלב המעבד, למצות את המירב ממחזורי השעונים ולערום רכיבים בשכבות דקות יותר ויותר. “חוק מור” קובע כי כל רף המוצב כאתגר הוא זמני וכי השגתו מציבה אתגר כפול ומכופל.

גורדון מור התבדח באומרו כי אם התקדמות טכנולוגיות התעופה הייתה נעשית בדומה להתקדמות המעבדים הזעירים, טיסה מסחרית הייתה עולה 500 דולר, מקיפה את כדור הארץ ב – 20 דקות, עושה שימוש בחמישה גלוני דלק, ובגודל של קופסת נעליים.

טכנולוגיות התחבורה ידעו תקופות של התקדמות מואצת – ב- 1830 היו בארה”ב 37 ק”מ של פסי רכבת, ובמשך שישים שנים הרשת גדלה בקצב מואץ. אך תהליך הגידול נעצר והוא עומד היום על גבול הקרוב ל – 400,000 ק”מ של מסילות. הרכבות הגדולות ומחיריהם לא הלמו יישובים קטנים ורשת המסילות נסוגה מפני טכנולוגיה שימושית, קומפקטית וגמישה יותר – הרכב הפרטי הנע על כבישים.

צרכני ומפתחי טכנולוגיות התחבורה נהנים מהשפע הקיים ואינם נותנים את לבם לעודפי השומן הרבים שנוצרו סביבם:

* כבישים וחניונים המכרסמים בטבע ובסביבה – מחקר שנערך בארה”ב טוען כי על כל 5 כלי רכב הנוספים לצי התחבורה נדרש לכבוש שטח כבישים וחניונים כגודל מגרש כדורגל. בהיותם של כלי הרכב אמצעי דינמי שאינו עומד על מקומו הם יוצרים סביבם אפקט של אלקטרון – גוף קטן הנע במהירות ממקום למקום ויוצר אשליית נפח. ביממה שגרתית כלי רכב אחד דורש מקום חניה לילי ליד מקום המגורים של בעליו, מקום חניה ליד מקום העבודה של בעליו, מקום זמני ליד מוסד חינוך, מגורי חברים וקרובי משפחה של בעל הרכב, יעדי קניות שונים, מוסדות תרבות וספורט, וכיוצא בכך. אם נוסיף לצורכי החניה הממושכים וצורכי החניה הזמניים את שטחי האספלט הנדרשים לתנועת כלי הרכב נקבל נפח עצום ביחס למכשיר עצמו.

* גודל שימושי לעומת גודל מצוי – מרבית כלי הרכב תופסים נפח גדול בהרבה מהנפח השימושי. תופעה זו נעוצה בין השאר, בכך שמשפחה או עסק המחזיקים רכב בבעלות ולא בשכירות זמנית, יעדיפו מכשיר העונה על המכנה המשותף הגדול ביותר של צורכיהם, גם אם אין בו צורך לעיתים מזומנות. כך נוצרים מצבים בהם נהגים בודדים רבים עושים שימוש יומיומי ברכב משפחתי המיועד לסופי שבוע או לחופשות משפחתיות, ונהגי משאיות וטנדרים עושים שימוש ברכבים המיועדים להובלות, לנסיעות משפחתיות ולבילויים.

עודפי השומן של מערכות התחבורה יוצרים זיהום, גודש, צריכה מוגברת של משאבי טבע סופיים כמו קרקעות ופצלי שמן, וגורמים להסתיידות עורקי תחבורה, להפרת שקט ושלווה ולתאונות. בסיכומו של דבר מערכות התחבורה יקרות ומנופחות בהרבה מהנדרש. האמונה כי ניתן לפרוץ את גבולות השמרנות השלטת במערכות התחבורה עשויה להקפיץ את איכות החיים ואת איכות התנועה מעלה, ויישומו של “חוק מור” בתחום התחבורה מתבקש.

אחד הלקחים של “חוק מור” – היפה לכל תחומי החיים – הוא כי השפע מבורך כל עוד נעשה בו שימוש שקול, וכל זמן שהנהנים ממנו עומדים על משמר מתמיד כי תוצאות הלוואי שלו לא ייצרו עודפי שומן.

מאמר זה פורסם לראשונה באתר: http://www.e-mago.co.il.

Leave a Reply