חוט שני מתחבורת העבר לתחבורת העתיד

על המכנה המשותף בין חדשנות העבר לחדשנות העתיד בתחום התחבורה.

הגלגל נחשב לאחת ההמצאות או התגליות הטכנולוגיות החשובות של האנושות. ארכיאולוגים מעריכים שעגלות רכובות על גלגלים נבנו כבר לפני כ- 7,000 שנים, אך נדרשו כחמישים מאות עד שהרומאים פרסו תשתית רחבה שנדרשה לשרת את הגלגל כאמצעי תחבורה יעיל. נראה כי טכנולוגיית הגלגל לא הייתה מספקת כדי להפוך למכשיר תחבורתי עממי מוצלח – נדרשה גם חכמה מדינית וחברתית. הזמן הממושך שחלף בין קיום  הטכנולוגיה ליישומה הציבורי הוכיח כי תבונה מדינית או חברתית היא לעיתים נדירה או קשה לביצוע מתבונה טכנולוגית.  בדיעבד אנו יכולים לתמוה או לבקר את הזמן הממושך שנדרש לאבותינו לסלול רשת דרכים לשירות הגלגל, האם הם לא חזו את היתרון התחבורתי העצום? אמנם חיות מבויתות שירתו פרטים, משפחות, שבטים או אורחות סוחרים באופן מספק וסיפקו עבירות ונגישות על סוגי קרקע שונים, אך האם לא היה זה יעיל או כלכלי לסלול דרכים ציבוריות?

כלכלנים מודרניים קוראים לסוג זה של שגיאות כשל שוק, סוציולוגים או משפטנים כשל מוסרי, וציניקנים יאמרו איוולת מדינית. מצב שמתרחש כאשר כל פרט שוקל את עניינו הצר וקצר הטווח והחברה נכשלת להגיע להסכמה או לבנות מוסדות שיקדמו יתרונות ארוכי טווח לרווחת החברה וחבריה.

כשל מסוג זה חזר על עצמו לאחר המצאת מנוע הקיטור. בשנת 1769 קצין הנדסה צרפתי, ניקולה ג’וזף קוניו, בנה כנראה את הרכב המנועי הראשון, שהיה מעין טרקטור שנועד לגרירת תותחים והוכיח את כושר ההנעה של מנוע קיטור לשימוש כאמצעי גרירה ותחבורה. שוב חלף זמן רב עד שמנהיגי ציבור השכילו להבין את המחויבות הציבורית החיונית לארגן מערכת שתיצור אקלים מתאים או תתמוך בפריסת התשתית הנדרשת לשימוש במנוע כאמצעי תחבורה.

 הלקח לא נלמד ודורנו לא חסין משגיאות קדומות. בסוף המאה העשרים התבלטו טכנולוגיות מחשב, אך בפלא זה נעשה בקושי שימוש למטרות תחבורה. באופן אירוני טכנולוגיות מחשב שאומצו בתחום התקשורת יצרו “אוטוסטרדת מידע”, אך נדמה שמעצבי האוטוסטרדות אינם מודעים למהפכה זו. מהנדסים הוכיחו כי טכנולוגיות מחשב ותקשורת עשויים לחולל מהפכה בעולם התחבורה על ידי הוספת תבונה, אוטומציה ויצירת דו-שיח בין התשתית לאמצעים הנעים עליה, אך עד כה הם נתקלו בהתנגדות וספקנות ונכשלו ביישום מעשי של מודלים תיאורטיים ודגמים שהוצגו במעבדות.

בעידן שבו הדרכים הסלולות יחקו את התכונות והמאפיינים של אוטוסטרדת המידע חיינו ישתנו לבלי הכר. מכוניות לא יונהגו על ידי נהגים אנושיים רבים ובלתי מקצועיים, אלא יונחו באופן אוטומטי, יעיל ובטוח יותר, יעקפו מגבלות אנוש קוגניטיביות, זמני תגובה, או עייפות. תבוטל התלות של מוגבלים בנהגים אנושיים, בני משפחה לא ידרשו לשמש נהגים עבור ילדים או קשישים – הנעה אוטומטית תמנע את הצורך במיומנויות נהיגה מיוחדות כך שתסופק לרבים הזדמנות שווה לניידות.

רשת האינטרנט גרמה לרבים להמיר אוספי ספרים פרטיים בספריה עצומה, משותפת, זמינה, מעודכנת וזולה. ברשת תחבורה עתידית רוב האנשים יוותרו מרצונם על אחזקת כלי רכב פרטיים ו-“ימשכו” מבנק משותף קרוניות אוטומטיות זמינות לתנועה מיידית מהיכן שירצו ליעד שיבקשו. בסוף השימוש ישוחררו הקרוניות למשימות אחרות לשירות אחרים.

מערכות תחבורה שיפעלו בדומה לבנק או ספריה המנהלת מלאי להשכרה ישפרו את יעילות השימוש בתחבורה. מקומות חניה יהיו בשפע, ולא יהיה גודש תחבורה הנובע מכך שיחידים רבים משתמשים ברכב משפחתי לנסיעות אישיות. במקום כבישים גדושים, קרוניות קומפקטיות וחכמות יזרמו בשטף ובמהירות, יאפשרו לנוסעים לרדת בדיוק ביעדם ולפנות את מרחב התחבורה לאחרים. לנסיעות קבוצתיות או בסופי שבוע וחופשות, כאשר תנועת משפחות וקבוצות חברתיות מחליפה נסיעת בודדים, קרוניות משורשרות יצרו מעין רכבת אישית.

מטענים ישוגרו על רשת התחבורה ללא ליווי אנושי, באופן המחקה את הדרך בה אנו שולחים דואר אלקטרוני לכתובת נתונה, ויספקו הזדמנויות רבות לייעול המסחר ותהליכי ייצור, על ידי גישור על מרחקים והקטנת התלות בכוח אדם לשילוח. לנוסעים תהיה אפשרות להעמיס ציוד או מטען לקרונית שתילווה לקרונית בה הם נוסעים.

התרגלנו לשיטה קיימת וליתרונות של הרכב הפרטי כך שקשה לתפוס את הדרך הבזבזנית והמיותרת שבה אנו עושים שימוש בנדל”ן יקר. מכוניות עושות שימוש במשבצות חניה שונות במהלך היום והלילה, או מתנהגות כמו נחילי ארבה הרומסים וכובשים מה שנקרה בדרכם – פתרון מקובל לגודש זמני בשעות שיא מוגבלות הוא תוספת נתיבים לכבישים קיימים, דרישה זמנית לחניה ליד אצטדיון או בית אופרה פעם בשבוע או חודש מספיקה להצדיק סלילת משטחי חניה רחבים. האם לא ניתן לחסוך בדרך שימוש קרקע אבסורדית זו על ידי הכנסה לשירות של מלאי קרוניות מתגלגל ומשותף שישרת צורכי תחבורה בדרך יעילה יותר?

אין משמעותה של ניידות משובחת לכול גודש בלתי נסבל או זיהום. תחבורה יעילה תזרים אותנו למקומות רחוקים יותר, במהירות, ובזול, אבל ידרשו מן הסתם כמה פשרות הגיוניות. אין גודש בחלל ריק, גודש תחבורה נוצר כאשר רבים רוצים להשתמש באותו מרחב באותו זמן, ובכך יוצרים בזבוז של זמן ומרחב. בעיה זו ניתנת לפתרון על ידי הקצאה הוגנת של זמן ומרחב ועל ידי המרה של מרחב מבוזבז ולא שימושי, בקומפקטיות שימושית ובניידות מהירה ומשופרת.

הוספת טכנולוגיות מחשב לתחום התחבורה אינה תרופת פלא, תנאי נסיעות קלות עלולים ליצור תנאים סביבתיים לא רצויים, לחדד בעיות קיימות וליצור בעיות חדשות. ידרשו תרופות חדשות כמו חוקים המציעים סדרי עדיפויות מוסריים וחברתיים, בקרה כלכלית שתאזן היצע וביקוש, שכלול טכנולוגי מתמיד ושיפורים נלווים כמו שימוש במקורות אנרגיה חדשים.

האם העולם ישתפר על ידי שימוש בדור הבא של אמצעי התחבורה? טכנולוגיות חדשות מספקות יותר הזדמנויות הן לשימוש חיובי והן לשימוש לרעה – ניתן להשתמש בטכנולוגיות חדשות כאמצעי לתנות יחסי חיבה בין אדם לשכניו ובינו לבין עולמו, או כאמצעי ניצול ודיכוי או יניקת לשד האדמה עד יובש. חיינו יהיו טובים יותר אם נבין שלמען רווחתנו עלינו לוותר על חלק מענייננו הצר וקצר הראות למען שכנינו, למען הדורות הבאים ולמען שמירת הטבע.

הניסיון עם קידמה מואצת לימד כי טיבה ליצור גלים המערערים את היציבות, ופוגעים באופן זמני בקבוצות מסוימות יותר מאחרות, אך בסופו של דבר היא יוצרת תועלת ורווחה. חזון ורוד למהפכה תחבורתית צריך לצעוד יד ביד עם הליך חברתי של גישור בין אדם לשכניו, לצאצאיו ובין האדם לטבע. תהליך זה עשוי ליצור הזדמנויות רבות, סיפוק הסקרנות האנושית, יותר חופש ממגבלות גופנו, ומשעבוד לאילוצים טכניים וכלכליים קיימים. כיוון זה עשוי למסד חשיבה בנוגע לקידמה ולצדק ואולי ישפיע לא רק על תחבורה משופרת, אלא יספק תקווה ומקור השראה לעולם טוב יותר.

מאמר זה פורסם לראשונה באתר: http://www.e-mago.co.il.

Leave a Reply