פקקים, תורים ועצבנות

מה גורם לעצבנות בפקקים ובהמתנה לתורים?

הנחה רווחת היא כי הישראלי הממוצע חסר סבלנות, חי בסיר לחץ מתמיד, נוטה לסיפוקים מיידיים, גורר חרדות מהעבר, נתון בחששות מההווה, ודואג באופן תדיר לעתיד הביטחון הלאומי, האישי והכלכלי. חום והבל הקיץ, המשולבים בחופשת הקיץ של ילדים חסרי מנוח, אינם תורמים לשלווה הנפשית. התחושה הכללית של חוסר הסבלנות כוללת את הרצון להגיע מייד לנקודה ולעצם העניין, כאן, עכשיו ובלי ללכת סחור סחור, מבלי להמתין להסברים והתנצלויות, ומבלי להמתין לפתיחתם של דלת, אשנב או דלפק. איש אינו אוהב תורים והמתנות, הנתפסים לרוב כבזבוז זמן. להכעיס, ההמתנות והעיכובים מלווים את חיינו בהתמדה מעצבנת – המתנה בתחנת אוטובוס, המתנה לפתיחתו של מחסום רכבת העולה באיטיות מרגיזה, המתנה לרמזור קצר הפותח חלון למעבר שתי מכוניות ולמכונית נוספת העוברת בגניבה, המתנה לטור מכוניות המתעכב כתוצאה מסקרנות, המתנה בבנק, בדואר או לשירות ציבורי.

בניגוד להנחה הרווחת חוסר סבלנות אינו מאפיין צעירים, אלא גם מבוגרים וקשישים, והוא אינו אופייני רק לישראל, אלא רווח במקומות נוספים בעולם. אנשים מגלים רגישות גבוהה למחסור בזמן, או לזמן שאינו מנוצל כלבבם לא פחות מאשר למחסור בכסף. במוחו של כל אדם מתקתק שעון פנימי אשר בנסיבות מסוימות הופך קולני ומרגיז, ובנסיבות אחרות, מתמתן עד שהופך לרעש רקע זניח. מה משפיע על קצב ועל עוצמת תקתוק השעון הפנימי, על העצבנות או השקט הנפשי? מסתבר כי לא פחות מגורמים אובייקטיביים, פועלים גורמים פסיכולוגיים אופייניים מרובים ובעלי השפעה.

עיסוק – זמנו של אדם עסוק חולף יותר מהר מאשר אצל מי שאינו עושה מאום. אדם המעוכב בפקק תנועה, אך מנצל את משך העיכוב לשיחות עבודה בטלפון נייד, או בהאזנה לתוכנית רדיו יחוש פחות את משך העיכוב. ילדים הנוסעים כאשר הם משועממים, אינם עסוקים בנהיגה, אינם אחראים לניווט הרכב, ורואים מהמושב האחורי את גב הוריהם, נוטים לאבד סבלנות מהר יותר. עיסוק במשחקים ניידים עשוי לקצר את תחושת ההמתנה ולהקל על שהותם של ילדים במכונית. הסתבר כי התופעה הפרוזאית של חיטוט באף בהמתנה לרמזור משותפת לנהגים רבים והיא גורם מעסיק בעל השפעה מרגיעה.

הגשמת תהליך – המתנה לפני תהליך נתפסת כממושכת מאשר תוך כדי התהליך. מי שממתין בתור לרופא המשפחה בקופת חולים יחוש תמיד שהפציינטים שזכו להיכנס לחדר הרופא לפניו מתעכבים, ואילו כאשר הממתין יקבל טיפול שהייתו תהיה קצרה. ההמתנה לאוטובוס או לרכבת נתפסת כממושכת יותר מזמן הנסיעה, נסיעה איטית נתפסת כקצרה יותר מהמתנה בחוסר תנועה. ההמתנה של טרמפיסט להסעה נתפסת כממושכת מאשר תוך כדי הנסיעה, וההמתנה של נהג לאורח ברכבו תיתפס כממושכת מאשר תוך כדי הנסיעה.

אי ודאות – אי ודאות גורמת להארכת הזמן הסובייקטיבי של הממתין. פעמים רבות, אדם המגיע לתחנת האוטובוס מברר האם קו האוטובוס לו הוא ממתין חלף, ואם כן, מתי? הידיעה לא תזרז את בואו של האוטובוס העתיד לבוא, אך היא תגביר את מידת הודאות של השואל ו-“תקצר” את זמן ההמתנה שהוא חש. חברות אוטובוסים או רכבות המוסרים לנוסעים מידע על מועד הנסיעה הצפוי, או על עיכובים וסיבותיהם יקלו על חיי לקוחותיהם. המתנה לפני מחסום רכבת כאשר הרכבת לא נשמעת ולא נראית נתפסת כממושכת יותר מאשר בשעה שהרכבת חולפת. המתנה לפני מחסום לחלוף רכבת ארוכה בלא ידיעה על אורכה תיתפס ממושכת יותר מאשר כאשר ידוע אורך הרכבת או זמן ההמתנה הצפוי.

הנמקה – עיכוב מנומק בתור ייתפס כקצר מעיכוב בלתי מנומק. נהג הממתין בפקק תנועה כשהוא יודע שההמתנה נובעת מתאונת דרכים שהתרחשה מספר קילומטרים לפניו, יחוש נח יותר, ממי שאין נימוק לעיכובו.

הוגנות – תחושת הזמן של המתנה הנתפסת כהוגנת קצרה יותר מאשר של המתנה שאינה כזו. כאשר תור הממתינים מסודר על בסיס “ראשון מגיע ראשון עובר”, או כאשר ניתנת קדימות בתור רק לדחיפות מוצדקת הנקבעת על ידי בעל שיקול דעת שניתן בו אמון, הדבר יתקבל בהבנה. אדם הממתין בטור מכוניות ונוכח כי נהגים אחרים עוקפים את רכבו על השוליים, או נדחפים ממסלול צדדי יחוש חוסר הוגנות ותחושת משך זמן ההמתנה שלו תתחדד.

טיפשות ושרירות – המתנה הנתפסת כמטופשת או שרירותית, תיתפס כממושכת יותר. נהג היודע כי הוא תקוע בפקק מכיוון שהפועל שהיה צריך להביא את מפתח תא הבקרה של רמזור מקולקל שכח אותו, יחוש תסכול ועיכוב ממושך יותר, ממי שסבור שלעיכוב הייתה סיבה הגיונית. נהג הגודש עם אחרים ציר תנועה עיקרי רחב, מכיוון שניתנת עדיפות למיעוט של תושבים מקומיים הבאים מכביש צדדי צר יחוש כי עיכובו ממושך יותר. מנגד ידיעה כי ניתנת תשומת לב וטיפול מיידי לתקלה הגורמת לגודש או לעיכוב תקל ותפיס את תחושת העיכוב.

עצבנות ודאגה – תחושות של דאגה ועצבנות בשעת העיכוב גורמות להאצת השעון הפנימי וליציאה טורדת של ה-“קוקייה” המותקנת בשעון זה. השימוש במכשירי קשר ניידים כדי להודיע לקרובים, או לידידים על עיכוב בלתי צפוי עשוי לנטרל את תחושות החרדה והדאגה. מאידך, הידיעה על תדירות מוגברת של דיווחים מיידיים על עיכובים בלתי צפויים, עשויה להיות גורם המתאם את סף החרדה לנורמות הדיווח המוגברות.

ערך – המתנה לשירות בעל ערך תיתפס כקצרה יותר מאשר המתנה לשירות חסר ערך. נהגים יטו לקבל בהבנה המתנה בפקקי תנועה שיגרמו בדרך למופע זיקוקים מיוחד, או למופע נדיר של זמר ידוע, בשל הערך הגבוה אותו ייחסו ליעד נסיעתם. אך אלו שלא יזכו להגיע למופע וידרשו להתעכב מאוכזבים בניסיון להיחלץ מהפקק, יחושו בכאב חזק יותר את משך העיכוב.

נזק – המתנה הגורמת נזק או היוצרת סכנה לנזק תיתפס כממושכת יותר מאשר המתנה בלתי מזיקה, או כזו הגורמת נזק קל  ואינה מוציאה את המעוכב מאדישות לאיחור. שעון הזמן הפנימי מתקתק בקצב מהיר יותר אצל מי שתקוע בפקק כשהוא חושש שיחמיץ פגישה חשובה או הזדמנות חשובה, אצל תלמיד החושש כי תרשם לו הערת איחור ללימודים, או פועל החושש שתרשם לו הערה על איחור לעבודה. אדם הנוסע לאירוע אליו הוזמנו קרואים נוספים הממתינים לו יגלה רגישות לזמן העיכוב הרבה יותר ממי שאחרים אינם תלויים בו. אדם הנוסע עם מטען של בשר או דגים שעלולים להירקב או שלגונים העלולים להפשיר כתוצאה מעיכוב, יחוש בכאב רב יותר את משך ההמתנה.

אווירה – האווירה הסביבתית משפיעה על הנהג הבודד. כאשר נהג תקוע בפקק או גודש בסביבה בה נהגים אחרים צופרים באי-נחת, יוצאים ממכוניותיהם בחוסר שלווה, או בקולניות, הוא יחוש את האצת המחוגים בשעונו הפנימי. מאידך נהגים המשוחחים עם שכניהם לפקק או לגודש עשויים להקל על שהייתם המאולצת.

בדידות – ההמתנה “ארוכה” יותר כאשר היא נערכת בבדידות, לעומת תחושת ההמתנה ביחד עם קבוצה. המתנה עם קבוצת נוסעים בתחבורה ציבורית עשויה להיות קלה יותר מהמתנה של נהג בודד, והמתנה בפקק עם רבים נתפסת כקצרה יותר מהמתנת בודד מול מחסום רכבת תקוע.

כאבים ומיחושים – המתנה בתנאים של כאבים או מיחושי גוף מאריכה את תחושת הזמן.

עייפות, קהות חושים וטשטוש – נהיגה בתנאי עייפות, כתוצאה מחוסר שינה, פיגור בשעון הביולוגי עקב טיסה ארוכה, או קהות חושים בהשפעת עייפות, חומרים נרקוטיים או אלכוהול מסוכנת ביותר, אך בתנאים כאלו קהות החושים מקלה על תחושת ההמתנה. קיים תיעוד על תופעה שזכתה לכינוי “נהגי זומבי”, לפיה נהגים המעוכבים בפקקים באופן תדיר, משפיעים על מחשבותיהם להיכנס למצב של אדישות פנימית ורוגע, תוך התעלמות מהסביבה. יש אף הנהנים מה-“כליאה” בתא המכונית בתנאי גודש או פקק, בשעה שהם זוכים למנה יומית של בידוד מלחצי הממונים במקום העבודה, ובני המשפחה במקום המגורים.

נוחות – חוסר נוחות יקשה על ההמתנה ויחדד את תחושת העיכוב. מנגד עיכוב במכונית ממוזגת, בליווי מוזיקת רקע אהובה תקל על השהייה.

התשה – לצירופם של גורמים שונים היוצרים ומקשים על המתנות ועיכובים יש משמעות מצטברת ומתישה. תושב מישור החוף הפותח את בוקר יומו במעבר מהפקק במפגש מסילת ברזל לגודש בכניסה לכרך עלול להגיע מביתו לעבודתו מרוט עצבים ומותש מהעיכובים בנסיעתו. משפחה שנסעה למופע קיץ ייחודי ושבה לביתה מתוסכלת לאחר שאיחרה למופעה ונתקעה שעות רבות בתוך טור מכוניות איטי, תסבול מתסמונת ההתשה, ותשקול פעמיים נסיעה כאשר אירוע דומה ישנה. המתנה ממושכת עשויה לגרום לכעס ומתח, להתבטאויות קולניות וגסות ולהניע מעגל קסמים שוטה של זעם כבישים.

המסקנות: יש לשאוף להימנע מראש מכניסה למצבי גודש, אך גם אם הדבר מתרחש לנסות לקחת את תחושת הזמן ביחס הנכון. רצוי לפתוח את המזגן או את חלון הרכב, לפתוח את הרדיו או לפצוח בשיר, לדאוג לשעשע את הילדים, לחייך לשכנים, ואפילו לחטט באף כדי להירגע, ומעל הכל לנסוע בזהירות.

Leave a Reply