אי תנועה, מגע הטבע בלב הכביש

מגע טבעי בלב בטון ואספלט – איי התנועה.

מעת לעת נחפרים בטבורן של ערים בורות גדולים ועמוקים המשמשים יסודות למגדלי משרדים או מגורים הצומחים מתוכם לרקיע. בלובי הכניסה של רבים ממגדלים אלה עומד שיח בתוך כד דקורטיבי, או מונח סידור ענפים או פרחים חיים או יבשים בתוך עציצים מלאכותיים. הבניינים תופסים את מקומן של חלקות טבע, והטבע מיוצג בתוכם בסמליות כקישוט או עיטור. את כמיהתם של בני הכרכים לטבע הם מבטאים בגידול עציצים ביתיים או חיות מחמד ובטיולי נופש בחיק הטבע במועדים ובחופשות. חלק מהאדריכלים, המתכננים וקובעי המדיניות מגלה רגישות גבוהה לחסרונו של הטבע בסביבה העירונית, אך צבעי הטבע הולכים ונכחדים מהמרקם העירוני בערים רבות בעולם, שמרחבן גדל בקצב מואץ.

חוסן כלכלי של עיר הוא חלק חשוב מקיימותה, אך בריאותה של עיר נקבעת לא רק על ידי חיוניותה הכלכלית, גם לאקולוגיה הטבעית חשיבות רבה. עיר בריאה חייבת לשמור על איזונים בין המרחב המלאכותי למרחב הטבעי. אדריכלים, ובפרט אדריכלי נוף, וגננים רבים, סבורים כי שמירת המגע עם הטבע במרחבי הערים, העיירות ואף סמוך לכבישים החוצים מרחבים כפריים חשובה ביותר ויש להבין את כובד משקלה, גם כאשר מדובר בפשרות מצומצמות ובמחוות, כמו איי תנועה מוקפים באספלט ומכוניות נעות, או חלקות גינון ועציצים בסביבת מבני בטון ושיש.

מחיה בסביבה אנושית צפופה מחייב מתן פתרונות לבעיות מורכבות ובהן, פינוי אשפה, פינוי שפכים או הספקה סדירה של מים ומזון. יש המטפלים בבעיית הספקת המים לעיר על ידי חסכון בצרכי מים לא אנושיים כמו השקיית צמחים או בעלי חיים. מול שיקולי החסכון במים עומדים שיקולים כבדי משקל להרחבת מרחבי הטבע והגינון בתחומי הערים:

איכות האויר – בתהליך פוטוסינטזה צמחים ממירים פחמן דו-חמצני הנתון באויר, מים ואנרגית שמש לחמצן ולסוכרים. תהליך מחזורי זה מספק לבעלי חיים חמצן ומזון. קיים מחקר הטוען כי 1.5 מטר רבוע של דשא מייצר בשנה חמצן המספיק לאדם אחד. גם אם מחקר זה אינו מדויק הוא מעיד על היחס הנדרש בין מספר בני האדם ובעלי החיים החיים בסביבה נתונה לבין כמות הצמחים הנדרשת לשמירה על איזון מינימלי. התחרות בין השטחים הסלולים לשטחי הצמחיה עלולה להפר את האיזון הדרוש לסביבה בריאה. השפעתם של צמחים על איכות האויר אינה מתבטאת רק בפליטת חמצן, אלא גם בסינון וטיהור אויר וספיחת חלקיקים מזהמים הנעים באויר.

מיזוג האויר – צמחים משמשים גורם חשוב למיזוג אויר בסביבה מלאכותית ומשפיעים על החום והלחות. צמחים שומרים על הלחות של טל הבוקר ובמשך היום הם עוברים תהליכי אידוי ו-“הזעה” טבעיים, בהם הם פולטים לחות לאויר. במסגרת תהליכים אלו הצמחים משתמשים באנרגיה מהסביבה ובכך הם תורמים לצינון הסביבה בחודשי הקיץ החמים ולמיזוג וויסות הטמפרטורה. מטר מרובע של עלים יכול לאדות מעל חצי ליטר מים ביום חם וגינת נוי יכולה להפחית את הטמפרטורה בסביבתה הקרובה עד 4 מעלות חום. התכונה של מיזוג אויר באמצעות צמחים חשובה במיוחד בסביבה עירונית, מלאכותית. בימי החמה קיימים הבדלי טמפרטורה בין סביבה כפרית לעירונית, כאשר הסביבה העירונית חמה יותר. תופעה זו מכונה “אפקט האי של החום העירוני” והיא נובעת ממשטחים קשים ומחזירי חום בסביבה העירונית, כמו גגות וכבישים. הקטנת החום העירוני משפיעה על מעלות החום, מפחיתה את פיזור האבק והחלקיקים באויר היוצרים את הערפיח מעל הערים. לעצים השפעה נוספת על מיזוג האויר הנובעת מכוחם לחסום חום וליצור צל. יצירת צל עשויה למזג באופן יעיל יותר מבידוד, שכן היא אינה מונעת זרימת אויר ורוחות. מיזוג האוויר הטבעי מנעים את החיים וגורם לחסכון בצריכת אנרגיה ובמתקני מיזוג אויר. חומו של כביש בימי קיץ יכול לעלות ל – 80 מעלות באזורים חמים במיוחד. בימים חמים באזורים המוצלים על ידי עצים הטמפרטורות נמוכות באופן ניכר מאזורי הכבישים.

בידוד רעשים – בכוחם של צמחים לשמש סופגי רעשים טבעיים, המפחיתים רעש עירוני בכלל ורעש תנועה בפרט.

קיימות של מיזמים בטווח הארוך – כאשר נערך תחשיב הבוחן כדאיות כלכלית של הקמת מיזם כמו בניין או כביש, נערכות הערכות של ההכנסות או התועלת הכלכלית שהמיזם צפוי להניב לעומת ההוצאות בהקמתו. במסגרת חישובים אלה קיימת חשיבות ליחס בין המרחב הטבעי למרחב המלאכותי בסביבת המיזם. יחס נכון בין מרחב טבעי למלאכותי הוא גורם המשפיע על הביקושים להשתמש באותו במיזם ומכאן גם על ערכו הכלכלי. פיתוח רגיש לסביבה עשוי גם למנוע או לרכך התנגדויות לפיתוח. כשמדובר בסלילת כבישים סמוך לסביבה טבעית, הרי שסביבה בריאה עשויה לשמור על האספלט מפני בלאי מואץ ולחסוך בהוצאות תחזוקת הכביש.

מיצוב אופיה של סביבה – יחס מאוזן בין מרחב טבעי למרחב מלאכותי הוא גורם חשוב במיצובה של סביבה וקביעת אופייה. נוי, נוף והיחס בין שחור האספלט ואפור הבטון לירק הצמחים או חום האדמה הטבעית, הם בעלי השפעה שאין לה שיעור על טיב הסביבה העירונית, על המשיכה האסתטית של העיר ועל הערך הכלכלי של הנכסים המצויים באותה סביבה. יש הטוענים כי האיזון בין הטבעי למלאכותי מחולל איזונים רוחניים ומחשבתיים אצל בני האדם הנמצאים בסביבה הסמוכה.

בריאות – מחקרים פסיכולוגיים הצביעו על השפעה מרגיעה של מראה נוף טבעי. נוי טבעי מושך את תשומת לב הצופה, ומסיח דעתו מהמודעות לעצמו ולטרדות הגורמות לו דאגה. נמצא כי תושבי עיר נוטים פחות לחלות כאשר יש להם מרפסת או חצר גן. ההסברים לממצאים אלו נקשרו בתוספת חמצן, סינון אויר ובקרת לחות, אך גם ביתרונות המרפאים שנובעים מהטיפול בצמחים. מגוון הצבעים, הריחות והקולות המופקים במהלך מחזורי הצמיחה תורמים לרוגע, לאיכות חיים ולבריאות. הורדת המתח הנפשי בא לידי ביטוי כלכלי בפריון עבודה ובחסכון בצריכת שירותי בריאות.

בטיחות בדרכים –  לאיי תנועה ירוקים תרומה לבטיחות בדרכים. אי תנועה יוצר מחיצה בין נתיבים נגדיים ומונע תאונות שהן תוצאה של התנגשויות חזיתיות, ויש לו תרומה בכך שהוא מונע הסחת דעת או נהיגה הססנית כאשר כלי רכב נגדיים נעים מול הנהג, הן בשעות היום והן בשעות הלילה, כאשר תנועה נגדית עשויה לגרום סינוור. השפעת אי התנועה על הפחתת חום הכביש מקטינה את הבלאי ואת הלחץ בצמיגי המכוניות.

אגירת מים ומניעת סחף  – בכוחם של צמחים לאגור מי גשמים, למנוע שטפונות מי גשמים בחורף על ידי עיכוב זרימה והקטנת הלחץ על מערכות הניקוז הטבעיות והמלאכותיות בשעות שיא. בכוחה של צמחיה לספוג מים מביצות או מקווי מים עומדים.

עידוד מגוון ביולוגי – מומחים למדעי הטבע טורחים להדגיש את חשיבותו של מגוון ביולוגי ליציבות האקולוגית לטווח הארוך. אי תנועה עשוי להיות אי טבעי בליבה של סביבה אלימה לטבע, אך עדיין בכוחו לשמר מגוון בעלי חיים וצמחים. כבישים יוצרים מחיצות קרקעיות בין תחומי שטח ופוגעים בחיות הקרקע ובמיוחד באיטיות שבהן, כמו צבים, קיפודים או צפרדעים. אך לטבע “חיל אויר” שבכוחו לצלוח מכשולי קרקע כמו כבישים או תעלות – חלק מהזרעים עף ברוח, ציפורים יכולות לקנן על עצים הנטועים על איי תנועה ולהעביר זרעים לתחומי האי, וחרקים מעופפים יכולים לנוע באויר ולהאביק צמחים המבודדים על איי תנועה.

דו-קיום בין הטבע לאדם – סביבה בריאה מחייבת דו-קיום בין האדם לטבע. הסביבה העירונית המודרנית שואבת מזון ומוצרי טבע ממעגלים חיצוניים, אך מתקשה לגמול לטבע. העשרתו של הטבע במרחב העירוני יכול לשמור על הדו-קיום במיחזור הפחמן והחמצן באויר ובמיחזור פסולת וזבל אורגני שהעיר יוצרת. הטבע העירוני מסייע לשמירת המסורת היהודית הקשורה לטבע, כדוגמת מקור הספקה של סכך בחג סוכות, או עצי בעירה בל”ג בעומר.

איי הטבע במרחבים העירונים המלאכותיים, ובפרט איי התנועה, מספקים לטבע תנאי קיום וסביבה קשים וקשוחים. בכל סביבה של מבנים או כבישים קיימים תנאי מיקרו-אקלים מיוחדים, המושפעים משיפועי הקרקע, איכות הקרקע, תנאי הניקוז, תנאי ההשקייה הטבעית או המלאכותית, רוחות טבעיות ומלאכותיות וכיוצא בכך. צמחים ובעלי חיים נדרשים לספוג ולספוח פיח, זיהום, רעלים, חום ורעש מפלטים, צמיגים מתבלים ונזילות שמנים ודלקים. למרות התנאים הקשים, איי הטבע והתנועה מצליחים לקיים מערכות אקולוגיות ומגוון חיים המותאמים לסביבה הקשה ושורדים בה. כיסי הירק הטבעיים בסביבה המלאכותית תורמים לאדם, הרבה יותר מאשר האדם תורם להם. אם פה ושם נטועים עצים המשירים על גגות של מכוניות פירות חומציים או מכתימים, אם פה ושם ציפורים או עטלפי פירות מלשלשים על מכוניות, חשוב לזכור, להעריך ולטפח את תרומתו של הטבע לאדם, דווקא בסביבה עירונית.

Leave a Reply