-“המלחמה ב-“כבישבאללה

אולי צריך לדמיין כי הקטל בכבישים נגרם על ידי אויב מוחשי ורברבן כדי להגיע למסקנה שהגיע הזמן לומר לו “עד כאן”, ולהכריז עליו מלחמת חורמה נחושה, שמטרתה שינוי המציאות.

ארגון החיזבאללה אינו מהווה בעיה קיומית למדינת ישראל, אין לו צבא בעל יכולת התקפית בתנועה ואין לו חיל אויר או שריון. המלחמה בארגון משולה למלחמה בבריון שכונתי או בכנופיה עירונית, המתחילים באיומים, עוברים לגביית דמי חסות ומבשילים לביצוע מעשי פשע מאורגן, עד שיום אחד החבל נמתח והשכונה או העיר מתארגנת להפעיל אמצעי שיטור יעילים כדי להביא קץ לאלימות, לטרור או לסחטנות.

אחרי מספר שנים בהם מדינת ישראל עצמה חצי עין נוכח התעצמות ארגון החיזבאללה בצפון, מתוך תקווה כי הסכנה המתרחשת תחלוף או תבוא לפתרונה במועד נדחה בדרך כלשהי, הגיעה נקודת משבר בה הודיע ראש ממשלת ישראל “עד כאן”. מרגע הכרזה זו החלו להתגלגל התרחשויות דרמטיות הרודפות זו את זו, מכאן ואילך החל מאבק יזום ופעיל שסימן את קץ עצימת העין וריכוז מאמץ בניסיון לשנות את שווי המשקל ואת המציאות. המלחמה נגד ארגון החיזבאללה תובעת תשומות גבוהות בגוף, בנפש ובהון. אזרחים רבים משלמים מחיר בנפש, בתעצומות נפש, ובנזקים כלכליים, חלקם גלו מבתיהם או ירדו למקלטים, חיילי סדיר ומילואים נקראו לדגל וחלקם נדרש לעמוד בחוד החנית ולבצע פעולות נועזות מול אש המסכנת את חייהם, מיטב טכנולוגיות הלחימה מופעלות, מרוכזים מאמצי מחשבה ותחבולה ומושקע הון עתק בלחימה.

בשעה שעם ישראל, מנהיגיו וצבאו מרכזים את מלוא תשומת לבם למאמץ מיוחד שנועד לשנות את המציאות, ראוי להזכיר כי המציאות מורכבת מבעיות שגרתיות רבות, וגם בימים סוערים יצר הקיום מחייב להשגיח בבעיות הקטנות ולרסן את צמיחתן. שמירה על חוסן לאומי דורשת כי כל מי שאינו נדרש ואינו יכול לסייע לבעיות שעל ראש סדר היום, צריך להסב לבו ולהמשיך לטפל בבעיות הקיום השגרתיות. דווקא בימים אלה נדרש למלא את החלל שמותירים אלו הנושאים על כתפיהם את נטל הביטחון, שאם לא כן יתברר ביום בהיר כי בעיות קטנות צמחו והפכו לבעיות גדולות.

מתחילת שנת 2006 ועד תחילת אוגוסט 2006 נקטלו קרוב ל – 260 אזרחים חפים מפשע בתאונות דרכים ועשרות נפצעו פציעות קשות וקלות. גם בשבועות הסוערים החולפים על מדינת ישראל נהרגים ונפצעים רבים על כבישי ישראל. הם לא נפגעים חלילה מיד מרצחים מכוונת, מטיל נגד טנקים, מקטיושה או מרקטת “קסאם”, אלא מאירוע המכונה לעיתים בשוויון נפש “תאונת דרכים”. אותה עין עצלה שהתעלמה מארגון החיזבאללה במשך מספר שנים צריכה להיפתח ככל שמדובר בנושא תאונות הדרכים. הגיע העת להכריז בנחישות “עד כאן” ולהחליט כי בעיה שגרתית זו מחייבת אחת ולתמיד עקירה מן השורש, וריכוז מאמץ ותשומת לב לטיפול יסודי שינסה לשנות את המציאות ולהביא לשקט על הכבישים, ולו למספר שנים, או בעתיד.

טבע האדם נדרך כאשר עומד מולו אויב מוחשי ורברבן, אלא ש-“מנהיג הכבישבאללה” הוא אויב מתוחכם ונבון. הוא אינו מתגרה בקורבנותיו, אלא מפתה אותם לעלות על הכבישים, לנסוע למרחקים, או להאיץ את מהירות הנסיעה. “ארגון הקטל בכבישים” טומן מלכודות דבש, המפתות נהגים ליטול סיכוני נהיגה מיותרים, לנהוג עייפים או שתויים, לנהוג עם מטען יתר, לא להאט בפניות, להסיח דעתם מהכביש או להתפרץ לתוך תנועה צולבת בצומת.

המלחמה בסכנות שבכבישים צריכה להתבצע לפחות באותה נחישות בה מתבצעת הלחימה בצפון:

ריכוז מאמצים – מעבר לתכנון ארוך טווח, ראוי לרכז מאמצים למשך תקופה קצרה במטרה לשנות את שגרת המציאות ביחס לתאונות הדרכים. גם בנושא זה הגיע הזמן לומר “עד כאן” שמשמעותו, מכאן ואילך פתיחת העין העצלה, שינוי החשיבה והאוריינטציה, פתיחות לפתרונות רדיקליים והעברת מרכז הכובד מפתרונות שגורים שלא הועילו עד עתה.

שימוש בטכנולוגיות שבחוד החנית – כשם שלא נחסכים מאמצים מרוכזים בפיתוח אמצעי לחימה ושימוש באמצעים יקרים כדי להילחם במיגורו של האויב מצפון, כך אין לחסוך בפיתוח אמצעי לחימה בתאונות דרכים. מי שהשכיל לפתח פצצות חכמות להריסת דרכים, גשרים או בונקרים, יכול וחייב לפתח אמצעי נסיעה חכמים על תשתיות בטוחות, ולא להסתפק בכלי הנשק של העבר.

שימוש בתחבולות – הפתגם “בתחבולות תעשה לך מלחמה” נכון גם לנושא הבטיחות בדרכים. אלברט איינשטיין טען כי לא ניתן לפתור בעיות באותה דרך חשיבה בה הן נוצרו. החשיבה היצירתית חייבת לפרוץ את גבולות המחשבה הקיימים ביחס לשגרת הסכנות המתקיימת בדרכים.

השקעת משאבים – בעת ניהול מלחמה שמטרתה שינוי מציאות קיימת יש לרכז מאמצים ומשאבים בטווח הקצר במטרה להועיל בטווח הבינוני והארוך. העלות המיידית צריכה להיות מוצדקת מול התועלת העתידית ולא רק מול התועלת קצרת הטווח.

יחידות מובחרות – כאשר העוסקים במניעת תאונות דרכים יזכו בהילה לה זוכים יחידות צבא מובחרות, הם יגמלו לציבור בביצוע נחוש של משימות יעילות ונועזות. יחידות המשטרה העוסקות באכיפת התנהגות זהירה בכבישים ראויות לאמצעים יעילים ולכבוד וגיבוי ציבורי, כל עוד הם אינם זוכים להם, על הכבישים נוהגים בריונים קבועים ומזדמנים, או משוללי רשיון, המהווים סכנה לעצמם ולסביבתם.

גם לקטל בדרכים הגיע הזמן לומר “עד כאן”, לשנות את המציאות ולהציב גבולות חדשים. על סמך נזקי העבר ברור שהתועלת במאבק בקטל בדרכים רבה, גם אם הנזקים אינם מהווים איום קיומי.

Leave a Reply