תחבורה בעידן התקשורת

כיצד בכוחה של תשתית התקשורת לייעל את התחבורה?

מהפיכת התקשורת האלחוטית

כשבכיסי מכנסיהם של עולי ימים מצלצלים טלפונים סלולריים קשה להאמין שרק לפני כארבעים שנה ישראלי שהזמין קו טלפון לביתו נדרש להמתין מספר שנים עד ההתקנה. באוקטובר 2004 פרסם בנק ההשקעות מריל לינץ’ מחקר לפיו שיעור החדירה של הטלפונים הסלולריים בישראל הוא הגבוה בעולם, וכי בישראל מספר המנויים לטלפונים הניידים עולה על מספר התושבים. לבהלה הישראלית לטלפונים הניידים ניתנו הסברים רבים והיא נקשרה בין השאר במאמצי שיווק אגרסיביים של חברות הטלפונים, בצורך הישראלי להיות מעודכן כל הזמן, בשילוב של בעיות הביטחון הישראליות עם הדאגה היתרה של האמא היהודיה, בתרבות חברתית קולנית ופטפטנית, בחברה תחרותית וחומרנית, ובפתיחות ואהבת טכנולוגיה, חידושים והמצאות. יהיו הסיבות אשר יהיו, בישראל קיימת תשתית רחבה של מספר רשתות תקשורת אלחוטית המתחרות ביניהן וכוללות לוויני תקשורת, תחנות ממסר ואנטנות מרובות, ומספר רב של משתמשי קצה המצוידים במכשירי טלפון אלחוטיים משוכללים, פועלים וזמינים.

מהפיכת רשתות התקשורת האלחוטית משתלבת היטב במהפכת המידע ומקנה אפשרויות רבות להעביר מידע זמין בזמן אמיתי כמעט מכל מקום לכל מקום. התקני העברת המידע משתכללים במהירות וכוללים העברת מידע מגוון – תווים ושרשראות מידע, מיסרונים, קבצי תוכנות, קבצי קול, תמונות, סרטים או שידורי טלביזיה. רשתות התקשורת נותנות אפשרות לזהות את מקומם של מכשירי הקצה, והדור החדש של הטלפונים כולל התקני ניווט לוויני.

תשתיות מידע ותקשורת לעומת תשתיות תנועה

תשתיות העברת מידע ותשתיות תקשורת קוויות ואלחוטיות מתרחבות בקצב מואץ ועמן מספר המשתמשים והיישומים, אך לעומתן תשתיות התנועה הפיזית מתפתחות באיטיות יחסית ובחוסר יעילות. הפער המתרחב נובע מהטבע השונה בתכלית של ניוד מידע לעומת ניוד עצמים מוחשיים:

 – תעבורת מידע יכולה להתקיים על גבי תשתית “דקה” של תקשורת חוטית, או על גבי גלי רדיו סמויים של תקשורת אלחוטית, אך תנועה פיזית דורשת תשתית מוצקה, מוגבלת ויקרה, של קרקעות, דרכים סלולות, גשרים ומנהרות.

 – מידע יכול לפשוט צורה וללבוש אותה בחזרה, להתפרק לרסיסים בנקודת המשלוח ולהיות משוחזר ביעד, אך הדבר קשה כשמדובר בעצמים פיזיים.

 – ניתן לאפנן מידע בצורות שונות על גלי אור, קול, מגנטיות, או גלי רדיו, אך לא ניתן לאפנן על גלים אלו עצמים.

לאור הטבע השונה של תעבורת מידע לעומת תעבורת עצמים מוחשיים, חזון תעבורת ה-“טלפורטרים” המופיע בסרט “מסע בין כוכבים” – “הקרן אותי למטה, סקוטי” רחוק מאוד מהגשמה, ואת הפתרונות לבעיות התעבורה הפיזית צריך לחפש בכיוונים אחרים, כמו אמצעי תעבורה זעירים, פריקים, מודולריים, צפופים, מהירים, מווסתים, או מתואמים. בדרך לניתוץ השמרנות הרווחת לגבי תחבורת עצמים פיזיים, תשתיות המידע והתקשורת יכולות לסייע רבות לייעול השימוש בתשתיות התנועה והתחבורה הקיימות, ולשמש פיגומים להקמת מערכות חדשות וגיבוש תפיסות חדשניות.

יישומי תקשורת לחסכון בתנועה

תקשורת יעילה יכולה במקרים רבים לשמש תחליף לתנועה. פעולות רבות שדרשו בעבר שירותי בלדרים או דואר יכולות כיום להתבצע באמצעי תקשורת ללא תנועה פיזית – העברת מידע בצורות שונות מתבצעת באמצעות טכנולוגיות תקשורת ומחשוב מגוונות, והיא כוללת משלוח דואר אלקטרוני, העברת קבצים, העברת תשלומים כספיים וסליקה בנקאית מאובטחת, שירותי בנקאות באינטרנט ובטלפונים קווים ואלחוטיים, או ביצוע עסקאות רכישה מגוונות.

מרכז הכובד של התנועה האנושית נוצר על ידי תנועה קבועה של יוממים הנעים בין מקומות מגורים למקומות תעסוקה וגודשים את הדרכים בשעות דומות. אמצעי תקשורת מאפשרים לחסוך חלק מהנסיעות המעיקות על משאבי התחבורה באמצעות ביצוע עבודות רבות מהבית ללא צורך לנוע למקומות תעסוקה, או הגמשת עיתוי נסיעות לשעות דלילות באופן יחסי.

העברת מידע באופן קל, מהיר וזול יוצרת אפשרויות רבות לייעול הניהול של מערכות לוגיסטיות באמצעות כלי תכנון מוקדם ויעיל של נסיעות, ריכוז תנועות לכיוונים, אזורים או יעדים מוגדרים.

יישומי תקשורת בהזרמת מידע לבקרה וויסות תנועה

כדי לנהל באופן יעיל מערכות של בקרת תנועה ולספק פתרונות לבעיות על ידי ויסות תנועה, נדרשת תקשורת יעילה ומהירת תגובה בזמן אמיתי. תקשורת נדרשת כדי לנקז ולאסוף מידע על בעיות תנועה נקודתיות כמו מפגעים תקלות או תאונות, על בעיות תנועה פרוזדוריות או מרחביות, כמו גודש, או חניונים מלאים, וגם על קיומם של נתיבים, צמתים או חניונים פנויים או בלתי מנוצלים. לאחר עיבוד המידע הנאסף נדרש להסיק מסקנות ולהפיץ מידע, הוראות או פקודות שמטרתן לווסת את התנועה על מנת להגיע לניצול מיטבי של המשאבים הקיימים.

איסוף מידע והפצתו במהירות תוך כדי תנועה דינמית של כלי רכב מבוזרים יכול כיום להתבצע ביעילות באמצעות רשתות התקשורת הסלולרית ותפוצתם הרחבה של מכשירי טלפון ניידים בקרב האוכלוסייה. אך יש לזכור כי פעמים רבות התקשורת הזמינה לא תועיל, משום שצווארי הבקבוק המונעים תחבורה יעילה טמונים בתשתית התחבורה ולא בתשתיות התקשורת. נהגים השבויים בגודש תנועה ומקבלים מידע על נתיבים פנויים לא יוכלו בדרך כלל למצוא מזור, משום שדרכים מאופיינות במבניים דמויי עצים ובדרך כלל לא נמצאים כבישים מקבילים, או נתיבי מילוט אפקטיביים מחוץ לגודש. בעיה נוספת עלולה להיווצר כתוצאה מזרימה מהירה מדי של מידע ברשת התקשורת לעומת רשת התחבורה, שיגרום לניוד בלתי יעיל של גודש על ידי נהירה של “עדרי מכוניות” המקבלים מידע זהה באותו זמן על רשת התחבורה.

יישומי תקשורת בתיווך בין ביקושי ניידות להיצע

אחד הגורמים העיקריים לחוסר היעילות בניצול משאבי התחבורה הוא תנועה של נוסעים בודדים הנעים בכלי רכב אישיים בעלי נפח גבוה באותן שעות. אמצעי תחבורה ציבוריים או שיתופיים אינם מצליחים להתמודד ביעילות עם תופעה זו ולספק לה פתרונות יעילים, משום שהם מתקשים ליצור מכנה משותף לביקושי תנועה מגוונים למסלולים המפוזרים על פני המרחב והזמן. קשיים אלו מחריפים ככל שגדל פיזור הביקושים, ולכן אמצעי תחבורה משותפים מתקשים מאוד לספק פתרונות תחבורה יעילים באזורים כפריים או בפרברים דלילי אוכלוסין, בשעות המנוחה, ובימי חופשות, שבתות ומועדים. יישומי תקשורת עשויים לסייע בתיווך בין ביקושי התחבורה המפוזרים בזמן ובמרחב לבין היצע מוגבל של אמצעי תחבורה ציבוריים או שיתופיים.

בתקופת משבר הנפט הסמוך לשנת 1973 החלו להתפתח במקומות שונים בעולם  שירותי תחבורה ציבורית מתקדמים מסוג “חייג נסיעה”, בהם נוסעים הזמינו נסיעות של מיניבוסים או אוטובוסים באמצעות הטלפון. סדרני הסעה ריכזו מסלולים בעלי מכנה משותף לביקושים של מספר נוסעים, וניתבו את כלי הרכב לאיסוף נוסעים גמיש בהרבה בהשוואה למסלולי הנסיעה ולוחות הזמנים הנוקשים של קווי האוטובוסים. בחלק מהמקומות, התחבורה הציבורית הגמישה אספה נוסעים אל קווי אוטובוסים או פיזרה אותם בתחום האזורים הדלילים שבהם האוטובוסים לא הצליחו לספק כיסוי תנועה סביר. מרביתן של מערכות אלו לא שרדו, ועל פי אחד הפרסומים, שהתייחס למערכת מסוג זה שפעלה בקליפורניה, אחת הבעיות של מערכות אלו הייתה שהן היו טובות מידי ומשכו מספר רב מידי של נוסעים לעומת קיבולת ההסעה ותקציבי הפיתוח שהוקצו להן, ולכן יצרו אכזבות מרובות בקרב הצרכנים. על בסיס הרעיון של “חייג נסיעה” מתוכננת בימים אלו מערכת תחבורה ציבורית גמישה ומשופרת במחוז קינג שבסיאטל, שנועדה לספק שירותי הסעה גמישים “מדלת לדלת”, באמצעות צי של מיניבוסים. המתכננים מאמינים כי המערכת תגביר את מספר הנוסעים ואת ההכנסות של התחבורה הציבורית באופן משמעותי.

מי שהשכיל לעשות שימוש בטכנולוגיות תקשורת אלחוטית כבר שנים רבות, במטרה לייעל את התיווך בין ביקושי תחבורה להיצע הן תחנות המוניות, המשתמשות בסדרני תנועה ובתקשורת אלחוטית כדי לייעל את השידוך בין הנוסעים לבין היצע המוניות של התחנה.

בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים נסיעה בטרמפים הייתה מקובלת בישראל בקרב חיילים וגם בקרב אזרחים, בשולי הדרכים הוקמו טרמפיאדות לאיסוף מסודר של נוסעים, והתופעה זכתה לעידוד ופרסום מוסדי. תופעה זו – שהייתה בעלת יתרונות תחבורתיים וחברתיים – דעכה בין השאר כתוצאה מחשש לחטיפות חיילים ומניכור חברתי. תפוצה רחבה של רשתות תקשורת אלחוטית ושל מכשירי טלפון ניידים יכולה להקל על קיומם של נסיעות משותפות של שכנים בקרבת מגורים, תלמידים במוסדות חינוך משותפים, או עובדים באותם מקומות  עבודה, אשר יכולים לשתף פעולה בנסיעות משותפות. באמצעות תקשורת זמינה ומיידית בין טלפונים ניידים קל לתאם מועדים ונקודות מפגש בדיוק בעת הצורך, גם כשמדובר בשיתוף נסיעות על בסיס קבוע שעלול להשתבש באופן מזדמן, וגם כשמדובר בנסיעות לא מתוכננות המזדמנות באקראי. נתיבים המוגבלים לכלי רכב בעלי תפוסה גבוהה, או נתיבי אגרה עשויים ליצור תמריצים כלכליים לתחייה מחודשת של תופעת הטרמפיסטים בגרסה מודרנית, המבוססת על הכרויות אישיות, המלצות ממכרים, הדדיות ותיאומי נסיעות בדיוק בזמן באמצעות טלפונים ניידים.

יישומי תקשורת לתאום בין מערכות תנועה שונות

אחת מנקודות התורפה של התחבורה היא קיומם של נתקים הדורשים איחוי, או של תפרים לקויים בין אופני תנועה ותחבורה שונים. תושב יישוב ספר כפרי בישראל המבקש לטוס לחו”ל תוך שימוש בתחבורה ציבורית יכול להדגים את ריבוי התפרים – הוא יצא מביתו ברגל וישתמש במונית או בסיוע רכב של בן משפחה לנסיעה לתחנת אוטובוס מרכזית בעיר מחוז, משם הוא ייסע באמצעות אוטובוס לתחנת רכבת במטרופולין הקרוב. מתחנת הרכבת הוא ייסע לשדה התעופה – במקרה הטוב בעזרת רכבת ישירה, ובמקרה הפחות טוב תוך מעבר בתחנות ביניים נוספות. בשדה התעופה הוא יעבור תפר תנועה נוסף בין התחבורה הקרקעית לאווירית.

תפרים בין אופני תחבורה שונים מתחדדים כשמדובר בצורכי תנועה בעלי אופי ייחודי. דוגמאות לכך הן צורכי תנועה של בעלי מוגבלויות, של ילדים או קשישים, או צורכי הובלה של מטענים מיוחדים, כדוגמת מטענים בעלי משקל או נפח חריגים, בעלי רגישות לתנאי מזג אויר או לתנאי לחות מסוימים.

כל זמן שלא פועלת מערכת תנועה אחידה ומתואמת, יתקיימו נקודות תפר בין אופני תחבורה שונים בעלי אופי שונה, ואופני תנועה מסוימים יזינו ויפזרו תנועה לאחרים. כדי לאחות את הקרעים בין אופני התנועה המגוונים, או להפוך את התפרים לפחות מורגשים נדרש להגביר ככל הניתן את תאום לוחות הזמנים של אופני התנועה השונים, ולצמצם את המרחקים בתחנות המעבר בין אופני התחבורה השונים.

לביצועו של תאום בין אופני תחבורה שונים בזמן אמת ניתן להיעזר במערכות תקשורת. הדבר נעשה על ידי סדרני תנועה בתחנות מוניות הסמוכות לשדות תעופה או לתחנות מרכזיות של רכבות או אוטובוסים. סדרנים יעילים ומיומנים, הנעזרים במחשבים לעיבוד מידע, מתריעים באמצעות קשר אלחוטי לציי המוניות של התחנות על לוחות זמנים של טיסות, רכבות או אוטובוסים ועל שיבושים בלוחות הזמנים, על שיאי ביקוש בנקודות זמן מסוימות הדורשים מאמץ מוגבר, או על נקודות שפל, בהם צי המוניות יכול להתפנות ולשרת אזורים אחרים. כשהמידע יזרום באופן פתוח, ובשפה מובנת ואחידה לכל משתמשי התחבורה, על אופניה השונים, ניתן יהיה להצליב מידע בין אופני תנועה שונים ולהקל על המעבר בנקודות התפר השונות.

במדינת וושינגטון שבארה”ב נערכה תוכנית מוצלחת לאיסוף מרוכז של נוסעים היורדים בתחנות של רכבות או אוטובוסים למקומות עבודה באמצעות צי של ואנים מיוחדים הממתינים לנוסעים בתאום עם תנועת הרכבות או האוטובוסים. מחלקת התחבורה בוושינגטון מתכננת להפעיל שירותי הסעות של מיניבוסים “חכמים”, אשר נהגיהם יקבלו באמצעות תקשורת אלחוטית למחשבי כף יד את פרטי הנוסעים שהזמינו נסיעות, כולל שם הנוסע, כתובתו, זמן ההגעה המוערך  ונקודת המפגש.

יישומי תקשורת לשיפור ניהול זמנו של הנוסע

אחד מגורמי התסכול המרכזיים של נוסעי תחבורה ציבורית הוא ההמתנה וחוסר הודאות. נוסע המגיע לתחנת אוטובוסים מאספת לא יודע בדרך כלל מתי האוטובוס שיאסוף אותו צפוי להגיע, האם הוא החמיץ אוטובוס שחלף וכמה זמן עליו להמתין. לוחות הזמנים של קווי האוטובוס משתבשים פעמים רבות כתוצאה מאילוצים שקשה להתגבר עליהם, ואי הודאות מכבידה על ניהול זמנם של הנוסעים.

היומם העתידי יוכל להתעורר בבוקר, לרפרף על מסך הטלביזיה או המחשב ולקבל מידע מדויק על נסיעתו, שיסייע לו להחליט כיצד להגיע לעבודה באותו בוקר, ומתי עליו לצאת מביתו. גם בדרך לתחנה, ובתחנה עצמה הוא יוכל לקבל מידע על מיקומו המדויק של האוטובוס הצפוי לאסוף אותו. המידע ישודר על מסך בתחנה, למחשב נייד או לטלפון סלולרי. על סמך המידע, הנוסע יוכל לפעמים לברור את מסלול נסיעתו ולהחליט אם הוא מעדיף נסיעה ארוכה יותר המשלבת שני קווים החוסכים מזמנו, או נסיעה קצרה אך ממושכת יותר, או לכתת רגליו בדרך ארוכה יותר.

לפני למעלה משנה וחצי הכריזו הקואופרטיביים לתחבורה, “אגד” ו-“דן”, על כוונות להכניס טכנולוגיות GPS לצי האוטובוסים שלהם, אשר יאפשרו לנהל טוב יותר את צי האוטובוסים ולספק לנוסעים מידע מקוון על זמן הגעת האוטובוסים לתחנות ועל מקומם של האוטובוסים. בחודש נובמבר 2006 פרסם “אגד” כי החלה התקנת טכנולוגיות GPS בכ – 3,500 אוטובוסים, וכי השלמת ההתקנה מתוכננת להסתיים תוך כשמונה חודשים.

(http://www.egged.co.il/main.asp?lngCategoryID=4292).

יישומי תקשורת בניהול ציי רכב

יישומי תקשורת יסייעו בידי מנהלי ציי רכב לצבור מידע מיידי על מצב כלי הרכב שבצי, על מקומם, מסלולי נסיעתם, האם אירעה להם תקלה, האם הם התעכבו בנקודה מסוימת, ואף חלילה האם הם נגנבו. מידע זה ישפר את איכות הניהול והניצול המיטבי של כלי הרכב ועשוי לשפר את מצב התנועה בדרכים.

יישומי תקשורת לניהול כלכלת הדרכים

מערכת הכבישים הבין-מדינתית בארצות הברית נבנתה מכספי מס שנגבו על צריכת דלק, על סמך ההנחה כי צריכת דלק משקפת את היקף השימוש בדרכים. בשנים האחרונות שופרה יעילותם של כלי הרכב ונוצר מצב שבו מכוניות נוסעות למרחקים ארוכים יותר מאשר בעבר, תוך שימוש בפחות דלק. מצב זה יצר גירעון בקופת מימון אחזקת הכבישים הבין-מדינתית והועלו הצעות שונות להטלת מסים חדשים שיהיו תלויים במידת השימוש בדרכים. אחת ההצעות הנבחנת מעת לעת היא הטלת מס בהתאם לנסועה על הכבישים בפועל, אשר תימדד באמצעות טכנולוגיות תקשורת לווינית. התקדמות והבשלה של טכנולוגיות מסוג זה יפתחו אפשרויות חדשות לגביית אגרות דרך, לתמחור גודש ולניהול משא ומתן כלכלי על זכויות דרך בתנאי מחסור.

סוף דבר

רשתות תקשורת אלחוטיות מתפתחות למטרות שונות, וערים שונות בעולם שוקלות לספק לציבור התושבים והאורחים בתחומיהן שירותי אינטרנט אלחוטי חינם או בזול. רשתות אלה יכולות לתמוך במערכות תחבורה שונות ולייעל את השימוש במשאבי התחבורה המוגבלים. כדי שתוכשר הקרקע לפיתוח יישומי תקשורת בתחום התחבורה נדרשים תקנים מעשיים ואחידים שישמשו שפה משותפת לגורמים השונים, ובפרט למשתמשים ולספקי שירותי התחבורה.

Leave a Reply