פתגם מפורסם טוען “כשאמריקה מנוזלת כל העולם מתעטש”. מה צפוי לקרות כשאמריקה מחפשת תרופות לתוצרי הלוואי השלילים של צריכת דלקים לתחבורה?
צריכת דלק מוגברת והשלכותיה
בשנת 1950 יוצרו בעולם כ – 10 מיליון כלי רכב בשנה, ובשנת 2005 כ – 66 מיליון. משנת 1945 עקומת הייצור של כלי הרכב בעולם נמצאת במגמת עלייה ברורה, ולא נראה כי מגמת צריכת כלי הרכב נוטה לנקודת מפנה. מה שמשתנה בשנים האחרונות הוא עלייתם של אזורי צריכה חדשים. בשנת 2005 אחוז כלי הרכב ביחס לתושבים היה בארצות הברית כ – 79%, באיטליה כ – 67%, ביפן כ 58%, בסין כ – 2% ובהודו כאחוז בודד. כמות כלי הרכב בארצות הברית מתקרבת לרוויה, בשעה שבסין ובהודו מרובות האוכלוסין היא מזנקת בקצב מרשים בניסיון להדביק את הפער העצום לעומת העולם המערבי. בשנת 2005 יוצרו בסין למעלה מ – 5 מיליון כלי רכב ובקוריאה הדרומית למעלה מ – 3.6 מיליון כלי רכב. עם סיומה של שנת 2006 מיהרו יצרני כלי הרכב בסין לדווח על עלייה מרשימה של 25% במכירת כלי הרכב בסין.
עלייה עקבית ומתמשכת במספר כלי הרכב בעולם מעמידה אתגרים חסרי תקדים לכושר ניצול כמות הנפט הידועה בעולם, לקצב שאיבת וזיקוק הנפט, לאיכות האוויר, לאטמוספירה ולקיום על כדור הארץ. מחקרים טוענים כי שרפת דלקים גורמת לפליטת “גזי חממה” הגורמים להתחממות כדור הארץ ולשינויים אקלימיים מרחיקי לכת ובעלי פוטנציאל הרסני להחיש ולהחמיר אסונות טבע. כדי להתמודד עם סכנות “אפקט החממה” הסכימו מדינות רבות על “פרוטוקול קיוטו”, שמטרתו הסכמה בינלאומית לקביעת יעדי צמצום פליטת גזי חממה. שרפת דלקים לתחבורה בארצות הברית נחשבת כגורמת לכ – 40% מ-“גזי החממה” הנוצרים בארצות הברית. למרות היותה של ארצות הברית צרכנית שיא של דלקים היא לא חתמה על “פרוטוקול קיוטו”, אך המודעות לצורך להתמודד עם הסיכונים המפורטים בו גוברת.
המקור העיקרי לדלקי תחבורה המניעים את מרבית כלי הרכב בעולם, הוא מחצב הנפט הנמצא במקומות מוגדרים ובתחומי מדינות מסוימות. במצב זה קיים מונופול על משאב כלכלי חיוני היוצר סיכונים לזעזועים כלכליים, שעלולים לפגוע במדינות התלויות בחסדיהן של יצואניות הנפט, אך גם לזעזע את כלכלת יצואניות הנפט בעצמן. מדינות המייבאות נפט שואפות להימנע מתלות במדינות אחרות ככל שמדובר במשאבים חיוניים, או ליצור איזונים על ידי הסכמי סחר הדדיים. לקיומה של תלות כלכלית במשאב כלכלי בסיסי וחיוני קיימת משמעות ביטחונית שאינה פחותה מהתלות הכלכלית.
ארצות הברית מחפשת תרופות
האתגרים הנובעים מצריכה עולה של דלקים משפיעים על כלכלת העולם ועל יציבותו הסביבתית, החברתית והביטחונית, והמעצמה הגדולה בעולם, האחראית על שיעורי צריכת דלק גבוהים בקנה מידה עולמי, מנסה להתכונן לבאות. ממשל ארצות הברית הכריז על תוכניות לצמצום צריכת דלקים ומעבר לדלקים חלופיים. הנשיא בוש הכריז, בנאומו על מצב האומה בשנת 2006, על תוכנית שנועדה לגמול את ארצות הברית מהתמכרות לדלק. גם בשנת 2007 צופים כי נשיא ארה”ב יקרא בנאומו לחיסכון בנפט ולמעבר למקורות אנרגיה חלופיים. ההערכות הן כי הממשל האמריקאי ינקוב במטרות מוגדרות להפחתת השימוש בדלק רגיל והפחתת התלות בדלק מאובנים, ויקציב מקורות למימון מחקרים שיעסקו במקורות אנרגיה חליפיים לנפט. בית הנבחרים של ארצות הברית העלה על סדר היום חקיקה שמטרתה צמצום התלות בנפט זר. אחת המדינות המובילות בתחום בארצות הברית היא קליפורניה. מושל קליפורניה, ארנולד שוורצנגר, הציג מאז נבחר לתפקידו מספר תוכניות להתמודד עם תוצאות הלוואי השליליות של צריכת דלק בארצו, וביום 18.1.2007 פרסם תוכנית חדשה, בה הוצהר כי קליפורניה מבקשת לשמש חלוץ ההולך לפני המחנה מבלי להמתין ליוזמות פדרליות, בכל הקשור לקביעת תקנים מחמירים לצמצום פליטת גזי חממה. ממשל קליפורניה הציב מטרות המרחיקות לכת יותר מ-“פרוטוקול קיוטו”. על פי צו ביצוע החתום על ידי שוורצנגר, קליפורניה נדרשת להפחית את תכולת הפחמן בדלקי התחבורה כך שפליטת גזי החממה תפחת ביותר מ – 13 מיליון טון בשנה עד שנת 2020. קליפורניה שואפת לפתח את שוק הדלקים המתחדשים, את מגוון הדלקים החליפיים ואת היקף השוק, ולשלש את גודלו של השוק הדלקים החליפיים הקיים. הכוונה להסתמך על מקורות הנמצאים בהליכי פיתוח שנים רבות כמו כלי רכב חשמליים, כלי רכב המכליאים אנרגיה חשמלית ואנרגיה שמקורה בדלקים נוזליים, כלי רכב המונעים על ידי ביו-דלקים, מימן, או תערובות של מקורות אנרגיה נוזליים שונים. הבשורה בנאומו האחרון של מושל קליפורניה היא הטיעון שפיתוח מקורות אנרגיה חליפיים לא יפגע במקומות התעסוקה במדינה, אלא ייצור פוטנציאל להגדלת המשרות ולצמיחה כלכלית, שתהייה תוצאה של הליכי הפיתוח הטכנולוגי, של הגברת יעילות ניצול מקורות האנרגיה, ושל מעבר למקורות אנרגיה פחות מזהמים ופחות מסוכנים לסביבה ולעולם.
פתגם מפורסם טוען כי “כשאמריקה מנוזלת העולם מתעטש”. כדי להמחיש את הפתגם בהקשר של אתגרי שוק הדלק העולמי ניתן להשוות נתונים בסיסיים בין ישראל לבין קליפורניה:
כמות כלי הרכב – בקליפורניה רשומים למעלה מ – 24 מיליון כלי רכב מנועי, ומספר הנהגים הגבוה בארצות הברית. צי הרכב הישראלי נמוך מעשירית מהצי של קליפורניה.
צריכת דלק ממוצעת – על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אספקת הבנזין והסולר לתחבורה בישראל בשנת 2005 הייתה כ – 2,761,600,000 ליטר בנזין ובנוסף כ – 2,594,900,000 ליטר סולר. מכאן שבסך הכל תושבי מדינת ישראל צרכו בשנת 2005 כ – 5,356,500,000 ליטרים של דלק לתחבורה. מחלוקת נתון זה במספר אזרחי המדינה עולה כי כל ישראלי צרך בשנת 2005 בממוצע כ – 770 ליטר דלק. הצריכה הממוצעת בקליפורניה עולה במקצת על פי שניים מהצריכה הישראלית.
מההשוואה בין קליפורניה לבין מדינת ישראל אפשר לומר בזהירות, ולו כדי לסבר את האוזן, כי אילו נהגי קליפורניה יקפידו על לחץ אוויר נכון בצמיגים ועל מהירות נסיעה מבוקרת הם יכולים לחסוך דלק בכמות שתספיק לנהגי ישראל. על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת כאשר מדינת קליפורניה מכריזה על תוכנית שאפתנית לחסכון בדלק והפחתת הזיהום הנוצר מצריכתו.