המעמד היצירתי – אייכה

 בלהט הויכוח על זכותם של העובדים בחברות טכנולוגיות העילית ליהנות מהטבת מס בהחזקת רכבי ליסינג נזנחת שאלה חשובה לא פחות: להיכן נעלמה היצירתיות הטכנולוגית ככל שמדובר בייעול השימוש בכלי רכב?

 המעמד היצירתי והשפעתו

לאורך ההיסטוריה האנושית, בקבוצות חברתיות שונות ובכל דור ודור, נמצאת תמיד קבוצה המתבלטת או עוסקת ביצירתיות וחדשנות. בקבוצה זו ניתן למנות את מהנדסי הפירמידות במצרים, אדריכלי המקדשים ביוון וברומא, ציירי ופסלי תקופות הבארוק והרנסנס או את מתכנני המכונות בעידן המהפכה התעשייתית. בכל דור פועלת קבוצת אוכלוסייה הפורצת גבולות חדשים באמצעות יצירתה והיא בעלת השפעה רבת משקל על התרבות, הכלכלה, החברה והמדיניות. תהליכים היסטוריים מושפעים מגורמים מגוונים ובהם התפרצויות דרמטיות ובלתי צפויות כמו מלחמות או איתני טבע, היצירתיות האנושית היא כוח צפוי ויציב המונע על ידי אנשים רבים הקמים לשגרת עבודתם ומניעים תהליכים לאט, בעקביות אך בעוצמה רבה. פעולות קטנות רבות הנוצרות על ידי עמל של רבים מצטרפות ומעצבות מציאות משתנה הצועדת לפני תהליכים מדיניים ומשפיעה עליהם.

פרופסור ריצ’רד פלורידה מארצות הברית הוא מומחה במדיניות ציבורית, סוציולוגיה וכלכלה. פרופסור פלורידה התרשם עמוקות ממהפכת טכנולוגיות העילית בדורנו, חקר את הנושא ופרסם אודותיו מאמרים רבים ורב מכר בשם:  “The Rise of the Creative Class”. את הקבוצה היוצרת הוא כינה “המעמד היצירתי”.

אתר הבית של קבוצת חוקרים העוסקת בנושא הוא : http://www.creativeclass.org.

פרופסור פלורידה מבסס את מחקריו על עובדות היסטוריות ובעיקר על ההיסטוריה שמאז המפכה התעשייתית, שהובילה מהפכות מדיניות. באופן טבעי קיים עניין רב יותר בהשפעת המעמד היצירתי בתקופה הנוכחית של עידן מהפכת המחשבים, הידע והתקשורת. מחקריו של פלורידה מזהים מאפיינים של המעמד היצירתי בן זמננו ומצביעים על סדרה של שינויים שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות עלייתן של טכנולוגיות המידע והתקשורת. בין שינויים אלה ניתן להצביע על מיון מחודש של כלכלת העולם, על מעבר מכלכלת תעשייה לכלכלה המבוססת על מסחר בידע ושירותים, על צבירת הון רב בידי תאגידים מעטים, ועל הגדלת חוסר השוויון בעולם כולו ובין קבוצות אוכלוסייה שונות בתוך המדינות. עוצמתו של “המעמד היצירתי” חזקה וכך גם מידת השפעתו על הסדר המדיני, אך השאלה מהו הסדר החדש שייווצר נותרת פתוחה:

 “Our political order is being seriously shaken by a tectonic economic shift, but where the pieces fall remain open question.” (The Unsettled Politics of the Creative Age, Richard Florida and Jeremy D. Mayor)

המעמד היצירתי בישראל

ה-“תנועות הטקטוניות הכלכליות המטלטלות את הסדר המדיני” משפיעות בעוצמה רבה גם על מדינת ישראל, שצמח בה במהירות “מעמד יצירתי” חדש. נתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעידים על צמיחה זו ועל עוצמתה הכלכלית: תוצר טכנולוגיות המידע והתקשורת במשק הישראלי, היה בשנת 2005 16% מכלל התוצר העסקי, והערך המוסף של ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת עלה בשנים האחרונות לכ – 13% מהתמ”ג. חלקן של הטכנולוגיות הגבוהות משמעותי יותר כשמדובר ביצוא – בשנת 2004 הגיע הייצוא של תעשיות הטכנולוגיה העילית לכ – 48% מכלל ייצוא הסחורות בישראל, שיעור גבוה בהשוואה לרוב מדינות הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי. מתוך יצוא טכנולוגיות העילית בכלל, יצוא טכנולוגיות המידע והתקשורת בפרט הסתכם בשנת 2005 ב – 13.5 מיליארד דולר, (במחירי שנת 2000), וחלקו מסך היצוא במשק בשנת 2005 הוא 28%. טכנולוגיות העילית הן בתקופתנו מנוע הצמיחה המוביל במשק – הצמיחה השנתית הממוצעת בתוצר טכנולוגיות המידע והתקשורת בשנים 1997 – 2005 הייתה 7.2%, בהשוואה לצמיחה של 2.9% בתוצר הכללי במשק. טכנולוגיות המידע והתקשורת הם מקור חשוב לגידול בתעסוקה – בשנים 1997 – 2005 חל גידול משמעותי במועסקים בענפי טכנולוגיות מידע ותקשורת בשיעור של 73% לעומת 2.3% בכלל המשק. בשנת 2005 6.2% מהמועסקים במשק הועסקו בענפי טכנולוגיות מידע ותקשורת.

המעמד היצירתי העכשווי גרם לתמורות שונות בעולם ובארץ, והוא פועל בסביבה שונה מאשר בעבר:

א. אם בימי הביניים המעמד היצירתי נתמך על ידי האצולה או הכנסייה, היצירתיות החדשה נתמכת על ידי מערכת מסחרית מאורגנת ומשומנת המנסה לזהות ולטפח את הכוח היצירתי ולהפיק ממנו רווחים כלכליים. בישראל,  מקורו של רוב המימון המוקדש למחקר ופיתוח הוא פרטי ולא ציבורי, וחלקו היחסי של המימון הפרטי לעומת הציבורי גבוה בהשוואה למדינות המפותחות.

ב. היצירתיות המודרנית עושה שימוש בידע נרכש, ומקוריות ללא ידע אינה מספקת. בענפים השונים של טכנולוגיות עילית מועסק אחוז גבוה של עובדים בעלי השכלה גבוהה.

ג. המעמד היצירתי בימינו נדרש להתאמץ, הפריון שלו גבוה וכך גם התמורה הכלכלית לה הוא זוכה. על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עלות עבודת שכיר בענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת בישראל היא פי 2.3 מהעלות הממוצעת לשכיר בסקטור העסקי. סעיפי השכר של העובדים כוללים רשימה לא מבוטלת של תמריצים כמו רכב צמוד, טלפון נייד, נסיעות לחו”ל, מענקי עידוד ומתנות, וקבלת מניות או אופציות לרכישת מניות בחברה המעסיקה.

 ד. החברות המעסיקות מוכנות להעניק לעובדים סביבת עבודה איכותית בתמורה לציפיות גבוהות להשקעה מצד העובדים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, אך קיימת חוסר סובלנות לאיגודי העובדים המסורתיים מהסוג שהתפתח בעקבות המהפכה התעשייתית. המעמד היצירתי בדורנו מועסק בדרך כלל בחוזים אישיים ולכן נוצר חיץ בינו לבין עובדי התעשייה המסורתית וארגוני העובדים.

 ה. הניעות התעסוקתית והחברתית של העובדים בטכנולוגיות העילית גבוהה ביותר, הן כתוצאה מחשיפה לשווקים גלובליים והן כתוצאה מאפשרויות לניידות פיזית וקשרי תקשורת מוגברים, זולים ונוחים מאשר בעבר. אם בעבר עובדים הכירו מספר מוגבל של קרובים, שכנים וחברים לעבודה והקשרים עמם היו קרובים ועמוקים, כיום מרבית העובדים נחשפים למספר רב של אנשים בתחלופה גבוהה, אך ברמות קרבה רגשית נמוכות יותר.

 ו. החשיבות המיוחסת להון האנושי לעומת ההון הכלכלי נותנת לאנשים בודדים הזדמנות לשפר את מצבם הכלכלי, אך יותר מכך את התחושה כי הם יכולים לעשות זאת על ידי יצירתיות ויוזמה אישית. בעבר הן המעסיקים והן העובדים שאפו למסד מסגרות עבודה יציבות ורשתות בטחון, שהוגדרו בהסכמי עבודה קיבוציים. המעמד היצירתי בזמננו הפנים פעילות בסביבה של חוסר יציבות ותחרות עולמית, המשפיעה הן על המעסיקים והן על העובדים. התעשיות עתירות הידע מוציאות סכומים גבוהים על מחקר ופיתוח כדי לחדש ולשכלל מוצרים ולא להסתמך על תזרים הכנסות המבוסס על מלאי קיים או על מוצרים הנמצאים בתהליכי ייצור. הערובות העיקריות לביטחון כלכלי הן התמדה ביצירתיות, יוזמה וחריצות.

ז. היצירתיות החדשה פועלת בסביבה גלובלית של עולם פתוח. המעמד היצירתי החדש נפתח לתרבויות שונות ומושפע מהן, לכן הוא מגלה סובלנות ופתיחות גבוהות הרבה יותר מאשר בעבר לאנשים בני לאום, גזע, עדה או מין שונה. המעמד היצירתי שבע ועסוק מכדי לצאת למאבקים חברתיים, הוא גם אינו נוטה להשתייך לקבוצות זהות מוגדרות המתאחדות כדי להילחם על מעמדן.

ח. מקור העושר של המעמד היצירתי הוא בשוק העולמי יותר מאשר בשווקים מקומיים, לכן צבירת עושר אינה מעוכבת ונבלמת על ידי קנאה וחיכוך מקומיים – שעוצמתן גבוהה יותר בתוך מסגרות חברתיות מצומצמות ואינטימיות.

מטוטלת היחס הציבורי למעמד היצירתי

יחסו של הציבור למעמד היצירתי החדש נע כמטוטלת:

בתקופת “הבועה” שהתנפחה סביב אפיקי היצירה החדשים רווח בציבור יחס של אהדה למנועי הצמיחה המובילים את הכלכלה ולתרומת הטכנולוגיות החדשות לרווחה הכללית. כותרות העיתונים בישרו על יזמים צעירים שהקימו חברות הזנק ומכרו אותן כעבור זמן קצר בעסקאות ענק לתאגידים בינלאומיים. עסקאות דמיוניות שינו תחזיות אפורות של הכנסות המדינה ממסים, והפיחו תקווה בקרב רבים כי אפשר להתעשר לא רק בעזרת כרטיסי הגרלה, אב עשיר או קשרים למפלגת השלטון, אלא גם באמצעות השכלה, יוזמה, מקוריות, עבודה קשה וקורטוב של מזל. הסימפטיה למעמד היצירתי באה לידי ביטוי גם בגישת הכנסת והממשלה שניסו לטפח אותו ולשלב את כלכלת ישראל בתנופת היצירה העולמית החדשה. בין השאר, הוראות חוקי מיסוי שונו במטרה להקל על ביצוע מיזוגי חברות כאשר חברות קטנות נבלעות בתוך תאגידים גדולים, נקבעו הוראות חדשות בנוגע למימוש אופציות בחברות הטכנולוגיה העילית על פי נורמות הנהוגות בעולם, הופחת מס רווחי ההון על מניות שהוקצו לעובדים והורחבו אפשרויות גיוס ההון בארץ ובעולם.

על מטוטלת יחסו של הציבור למעמד היצירתי החדש פועלים לא רק כוחות משיכה, אלא גם כוחות דחייה. תעשיות טכנולוגיות העילית דורשות הון אנושי משכיל, אך הן אינן מספקות מקומות תעסוקה רבים וכמעט ואינן מספקות מקומות תעסוקה לחסרי השכלה הולמת. מעט עובדים מיומנים בעלי פריון גבוה זוכים לשכר גבוה, אך עובדים לא מיומנים ופחות משכילים לא רק שאינם נדרשים, אלא שתהליכי ייעול מחלישים את הצורך בהם ואת כושרם להתפרנס בכבוד. היצירה החדשה תרמה ערך מוסף רב לכלל המשק, אך העושר החומרי מתנקז בידי מיעוט שהשכיל למנף את היצירה החדשה לצבירת הון אישי, בין השאר בסיוע חוקים שונים המקנים מונופול לחלק מהיצירה האנושית. מצב זה יוצר קיטוב חברתי המעורר גם צרות עין וסלידה מהמעמד היצירתי החדש.

הדיון בנושא הטבות המס לרכב צמוד

בחודשים האחרונים משרד האוצר מנסה להוביל מהלך מתבקש ולהתאים את שווי השימוש של רכבי ליסינג המוענקים לעובדים כך שהשווי התקני והמלאכותי יותאם לשווי מציאותי. יוזמה זו עוררה סערה עזה והדיון בה נושא מטענים רגשיים החורגים מהמהות ומהעניין הכלכלי הצר בשווי ההטבה:

מטוטלת האהדה-סלידה ביחס הציבור למעמד היצירתי – תקנות המס בנושא שווי השימוש ברכבי ליסינג אינן ייחודיות למעמד היצירתי, אך עקב הנוהג להעניק רכב צמוד בתעשיות טכנולוגיות העילית, מי שנהנה מהם במיוחד הוא המעמד היצירתי החדש. עובדים שהורגלו ליחס מועדף, מאיימים במעבר לעבוד מחוץ לישראל ובעצירת תרומתם הסגולית למשק, ומנגד עובדי מגזרים אחרים קובלים על הפלייה לטובה של קבוצה בעלת מעמד מיוחס. כפי שפורט לעיל, המעמד היצירתי החדש רופד בהטבות ייחודיות שונות שהותאמו לצרכיו והפלו אותו לטובה באופן מגמתי כסוג של תמיכה מוראלית, או כתמורה לתרומתו למשק. יתכן שצמצום הטבת רכבי הליסינג הוא איתות המצביע על שינוי מגמה ביחס הציבור למעמד היצירתי, ומכאן מקור עוצמת הדיון.

המטען החברתי שנושא הרכב הצמוד – הרכב הצמוד בתעשיית טכנולוגיות העילית הוא סמל מעמד חיצוני חשוב, ומקומו של העובד בארגון נקבע לא רק לפי כישוריו והשכלתו, אלא לפי קבוצת הרכב שמעמיד לו קצין הרכב ומקום החניה השמור המוקצה לו. נדמה כי הרגישות לרכב הצמוד כסמל מעמד בארגון אינה פחותה מהרגישות של טובת ההנאה הכלכלית הטמונה בהטבה.

המתח בין העובדים למעסיקים – בתוך המעמד היצירתי עצמו קיימים פערים ומתחים בין העובדים לבין בעלי ההון. מיעוט בתוך המעמד מצליח לצבור הון רב באמצעות חלוציות ורכישת מונופולין על ידע וקניינים רוחניים, ניצול הטבות מס ומקורות גיוס הון, או צירוף נסיבות וקשרים. עובדים רבים עמלים בחריצות ומשלמים מחיר אישי, משפחתי וחברתי כבד מבלי שהם זוכים להגשים את חלומותיהם, כשהם נתונים לאיום מתחרה מצד רובד רחב וגלובלי של עובדים במעמדם. הטבת הרכב הצמוד היא אחת ההטבות הבודדות שהן בעלות זיקה גבוהה לעובדים במעמד היצירתי ולא רק לבעלי ההון. הפגיעה בהטבת הרכב לעובדים נדמית מבחינתם כהתעסקות בכבשת הרש במקום בעדרו של בעל ההון.

הדיון המהותי ביוזמת משרד האוצר מלהיב פחות מבחינה רגשית והוא מתייחס לתועלת הכלכלית והחברתית בקיומם של חוקים ותקנות פשוטים, נכונים ושוויוניים. הדיון המהותי עוסק ברעות החולות הנלוות לשימוש מופרז ברכב פרטי, ובפרט בריכוזי שימוש בכלי רכב רבים סמוך למקומות תעסוקה ובשעות הפתיחה והסיום של ימי העסקים והעבודה.

ההצדקה המוסרית לטפח את המעמד היצירתי היא היותו חוד חנית חברתי המורכב מקבוצת אוכלוסייה שחוננה בראש בריא ומסוגלת להצעיד את החברה קדימה. טיפוח זה נועד להועיל גם לאלו שלא שפר מזלם משום שהם חולים, מוגבלים או עניים, גם לצעירים הנמצאים בשלבי החינוך ויהיו המעמד היצירתי בעתיד, וגם לקשישים שתרמו את חלקם לחברה והיו חלק מהמעמד היצירתי בעבר. במקום החיטוט בשאלת זכותו של המעמד היצירתי ליהנות מעיוות מס מלאכותי בנוגע לשווי השימוש ברכב פרטי, חשוב יותר לדון בשאלות היכן נמצא המעמד היצירתי בפתרון הבעיות הנוצרות כתוצאה מהשימוש ברכב? האם אין פתרונות יצירתיים לתאונות הדרכים, לגודש בדרכים, למחסור במקומות חניה, לצריכת הקרקעות המופרזת, לרמיסת שטחים טבעיים באספלט, לזיהום האוויר ולרעש? או היכן נמצא המעמד היצירתי בפתרון מחלותיה של תחבורה ציבורית לא יעילה, שאינה מצליחה לשמש תחליף מתקבל על הדעת לרכב הצמוד?

Leave a Reply