נפט ורעלים

הרעלים המצויים בנפט, בדלקים ובתוצריהם, נזקיהם והמערכה למניעתם.

זיהום הוא עניין יחסי

התחנה המרכזית בתל אביב משמשת כנקודת מוצא וניקוז של קווי אוטובוס רבים. במבנה התחנה המרכזית חונים ונוסעים מידי יום אוטובוסים רבים, ומנועי הדיזל שלהם פולטים לחלל המבנה גזים רעילים. מאיר ט. עבד בחברת “דן” כנהג אוטובוס, ובמשך כתשע שנים מתקופת עבודתו נהג להתייצב בקומת המרתף של התחנה המרכזית בתל אביב, שם הייתה תחנת קצה של האוטובוסים בהם נהג. למרתף התחנה הוא היה מגיע מספר פעמים מידי יום כחלק מהמסלול הקבוע של נסיעותיו לשהיות שנמשכו כל פעם כרבע שעה, ומידי בוקר להפסקה של כשעה. במהלך השנים מאיר ט. החל לסבול מקשיי נשימה שתכפו והחמירו, מדלקות במערות הפנים ומכאבי ראש. מצבו החמיר עד כדי כך שנדרש לעבור ניתוח שלא הצליח למנוע את סבלו, ולבסוף נאלץ לחדול מעבודתו. בעקבות מחלתו של מאיר ט. הוא פנה למוסד לביטוח לאומי בדרישה להכיר במחלה בה לקה כמחלה תעסוקתית שנגרמה כתוצאה מ-“מיקרוטראומה”, כלומר ממחלה המתגבשת ומחמירה כתוצאה מסדרה רצופה של פגיעות קטנות, תדירות ומצטברות. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של מאיר ט. והוא נאלץ להגישה לבית הדין לעבודה. כדי להכריע בתביעה, בית הדין לעבודה מינה רופאים מומחים על מנת שיסייעו לו להחליט בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה. תחילה התמנה רופא למחלות אף, אוזן גרון, ולאחר מכן מומחה למחלות ריאה.

המומחים מנו גורמים שונים לדלקות ולשאר התסמינים מהן מאיר ט. סבל. בין הגורמים נמנו מצבו החיסוני, גורמים גנטיים, מחלת ריאות כרונית ואסטמה ממנה סבל בילדותו, שינויים אנטומיים במבנה האף וחלל הסינוסים, גורמים סביבתיים כתוצאה מעישון, זיהום האוויר אליו נחשף, גורמי אלרגיה, חיידקים, וירוסים ופטריות מחוללי דלקות. המומחה הראשון קבע כי הזיהום הסביבתי אליו נחשף מאיר ט. במהלך עבודתו החמיר והעצים כנראה את מחלתו, אך לא ניתן להוכיח כי זהו הגורם הדומיננטי למחלה, וסביר להניח כי הזיהום הסביבתי לבדו לא היה גורם למחלה. המומחה השני, היה נחוש יותר וקבע כי לזיהום הסביבתי תרומה קטנה למחלה, וכי הגורמים האחרים, כמו המחלות הכרוניות והעישון הכבד של החולה, היו הגורמים הדומיננטיים למחלה.

ביום 23.11.2006 ניתן פסק דין בתביעתו של מאיר ט. על ידי כב’ השופטת הדס יהלום מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתיק ב”ל 4788/03. בפסק הדין נותחו חוות הדעת של המומחים הרפואיים והמסקנה הייתה לדחות את תביעתו של מאיר ט. להכרה במחלתו כמחלה תעסוקתית שנגרמה כתוצאה מעבודתו. מאיר ט. לא זכה במאבקו להכרה במחלתו כמחלה תעסוקתית ממספר סיבות, חלקן עולה מההקשר ומבין השיטין של פסק הדין, וחלקן נמצא מחוץ לנסיבות המקרה הפרטי:

א. בית הדין לעבודה היה חייב לבחור בין ברירות של שחור או לבן ללא גווני ביניים, כלומר להכריע האם מדובר במחלה תעסוקתית או לא, ללא יכולת לקבוע כי ניתן לייחס חלק מהמחלה לגורם הסביבתי, או להעניק עבור הגורם הסביבתי פיצוי חלקי. המומחים שמונו לא שללו באופן החלטי קשר סיבתי כלשהו בין הזיהום הסביבתי לבין המחלה או החמרתה, אך הם סברו כי הגורם הסביבתי לא היה דומיננטי ולכן לא ניתן היה לתת לו משמעות מעשית ביחס לתביעה.

ב. מאיר ט. נהג לעשן קופסת סיגריות מידי יום והוגדר על ידי אחד המומחים כ-“מעשן כבד”. ראוי כי מי שסובל ממחלות ריאה, שואף לגופו מרצון חומרי עישון רעילים ומבקש לתלות את האשם בסביבתו יקשוט עצמו תחילה.

ג. כאשר הרגישות הציבורית לאיכות האוויר והמים יחסית ומגומגמת, קשה לתלות את האשמה דווקא בגורם מסוים ולא באחר. מה שמזכיר את הסועד במסעדה מקסיקנית שהזמין “צ’ילי קון סויה”, וקיבל במקומה מנת “צ’ילי קון קורנה” בליווי התנצלות, “היום אין צ’ילי קון סויה”. בתום הארוחה הסועד החל לסבול מיחושים בבטנו ותבע את בעל המסעדה: “גם לא קיבלתי צ’ילי קון סויה וגם כואבת לי הבטן”, אך זה פטר אותו באדישות, “אין לך כל סיבה להתלונן, גם מצ’ילי קון סויה היו נגרמים לך כאבי בטן.”

ד. הזיהום הסביבתי מעשה ידי אדם זוכה לתשומת לב ציבורית – יש לו כתובת אנושית שניתן לכעוס עליה, להאשים אותה ולפעול על מנת לנסות לתקן אותה, אך יש לבחון אותו באספקלריה ובהקשר רחבים. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי קצרת – אסתמה, היא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בקרב ילדים. מעל 80% ממקרי הקצרת בעולם מתרחשים במדינות לא מפותחות, והם אינם קשורים דווקא להאשמה הפופולרית המופנית לתעשייה ולכלי רכב. קצרת נגרמת או מוחמרת כתוצאה מחשיפה וגירוי של עשן הנפלט מבעירת עצי הסקה, מאלרגנים טבעיים המצויים בתוך הבית – כמו קרדית האבק הנמצאת על שטיחים, או במזרוני מיטות, או חיות מחמד ביתיות, או מגורמי אלרגיה מחוץ לבית – כמו אבקות צמחים, מאביקים של פרחים, או עובש ונבגים המרחפים באוויר.

ה. במדינות המפותחות תוחלת החיים גבוהה לעומת המדינות הלא מפותחות ובהשוואה למצב שקדם לפיתוח. יש לזקוף זאת בין השאר לתרומתן של תעשייה, וכלי רכב מזהמים, התורמים לקידום רפואה מודרנית וחיים בסביבה מעוקרת ונקייה. איזון זה דורש להעמיד את התועלת של תהליכי הייצור והפיתוח המזהמים מול נזקיהם, ולא להתייחס רק להיבטי הזיהום וההרעלה השליליים.

רעלים המצויים בנפט ותוצריו

תביעתו הפרטית של מאיר ט. להכיר במחלתו כמחלה תעסוקתית נדחתה, אך דחייה זו אינה שוללת את הנחות היסוד שעמדו ביסוד הגשת התביעה, ואינה צריכה להמעיט מבעיות הזיהום הנגרמות על ידי נפט ותוצריו. ציבור רחב של אנשים משתמש במרחב הציבורי, כדוגמת תחנות אוטובוסים מרכזיות, חלקו סובל ממחלות קודמות, חלקו פגיע יותר מאחרים, והסביבה הציבורית, כמו הפרטית, צריכה להיות נקיה והיגיינית ככל הניתן.

– מחקרים רבים הוכיחו קיומו של קשר סיבתי בין זיהום סביבתי להתפרצות או החמרה של מחלות שונות, וכי הנפט ותוצריו מכילים רעלים שעלולים להזיק לבריאות האדם, לפגוע במערכות הנשימה, הלב וכלי הדם, העצבים, או במערכת החיסון. רעלים אלו עלולים לחולל ולהחמיר מחלות ריאה, לב, עצבים, סרטן או מחלות נפש.

– מחקרים מצאו קשר בין חשיפה למזהמים לבין שינויים התנהגותיים, תחושת רווחה נמוכה, ביקורים תכופים בבתי חולים ומועקה נפשית. התגלה קשר בין מזהמים לבין התנהגות אלימה, וירידה באיכותם של קשרים חברתיים.

– מחקר שנערך באירופה בשנת 2004 טען כי תאונות דרכים היו הגורם שגבה את המחיר הגבוה ביותר בחייהם ובריאותם של ילדים באירופה, וכי הגורם הבא אחרי התאונות הוא איכות סביבה ירודה, הכוללת זיהום אוויר ומים, אשר גרמה לכשליש ממחלות הילדים באירופה.

– ועדה ממשלתית בישראל העריכה כי נזקי זיהום האוויר גבוהים מנזקי תאונות הדרכים. הובעו הערכות שונות לפיהן בגוש דן לבדו נגרמים בין כ – 600 ל – 1,000 מקרי מוות מידי שנה כתוצאה מאיכות אוויר נמוכה.

נפט גולמי ותוצריו מורכבים מעשרות כימיקלים, שמופקים מהם מוצרים רבים ומגוונים לתועלת האדם, ובהם חומרי גלם המשמשים לבנייה, איטום, צבעים, מוצרי קוסמטיקה, תרופות, חומרי חיטוי והדברה, תעשיית הנייר ותעשיית הפלסטיק והגומי, עד שקשה לדמיין חיים מודרניים ללא נפט ומוצריו. מוצרי הנפט הנפוצים כוללים חומרי דלק ובעירה שונים, המשמשים להסקה ולהנעת מנועים. תהליכי הבעירה הפנימית במנועים מבוצעים בטמפרטורות גבוהות ביותר ומלווים בתגובות כימיות מורכבות בהם נשברים ונבנים קשרים כימיים בין מרכיבי הדלקים ובינם לבין חומרים המצויים באוויר. בין הכימיקלים הרבים המצויים בנפט הגולמי ובדלקים, ובין אלו הנפלטים מתוצרי הבעירה, קיימים חומרים רעילים שעלולים להזיק לבריאות האדם. חלק מחומרים אלה מתפזר או מתפרק בתהליכים טבעיים שונים, אך ריכוזי מזהמים עלולים להזיק לבני אדם המצויים בקרבתם. ניידותם של מנועי כלי רכב בסביבת מחייה אנושית והצטברותם בתנאי גודש ובמיוחד בחללים סגורים יוצרים מקור סיכון הזוכה לתשומת לב גבוהה.

נמנה את חומרי הזיהום הבולטים והמפורסמים המצויים בנפט, דלקים ותוצריהם:

פחמימנים – הפחמימנים כוללים משפחה מורכבת של תרכובות פחמן ומימן. דלקים מורכבים מעשרות תרכובות פחמימניות מגוונות, המסווגות בקבוצות שונות: פחמימנים רווים – פרפינים, פחמימנים רווים טבעתיים – נפתנים, פחמימנים לא רווים טבעתיים – ארומטיים, כמו הבנזן, ופחמימנים לא רווים רב טבעתיים – כמו הנפתלן. הפחמימנים מצויים בנפט גולמי ובפליטות מבעירת נפט. הפחמימנים יכולים להופיע ללא צבע, או בצבעים חיוורים, ובצורת מוצק המחובר לחלקיקי אבק, באדמה או כמשקעים. הם אינם נמסים ואינם נשרפים בקלות. הפחמימנים יכולים להיכנס לגוף וחלקם התגלו כרעילים, כמחוללי סרטן, וכמזיקים למערכת החיסונית. אחד הפחמימנים שנחקרו הוא הבנזן, המצוי בדלקים, בפליטות ממנועים, בעשן סיגריות, במצבורי פסולת, בשפכים תעשייתיים, ובמקומות בהם קיימת דליפה ממכלי אחסון דלקים. בליעה או נשימת כמויות גדולות של בנזן עלולה לגרום מוות לבני אדם ולבעלי חיים,  ונמצא קשר בין חשיפה לבנזן לשכיחות סרטן הדם והלימפה, לנזקים למח העצמות ולהתפתחות בריאה של תאי דם. חשיפה ממושכת לכמויות קטנות של בנזן עלולה לגרום לעייפות וכאבי ראש. בנזן פוגע במערכת החיסונית ומפחית את כושר ההגנה של הגוף. נמצא כי לבנזן השפעה חמורה על עוברים, הכוללת משקל לידה נמוך, התפתחות עצמות איטית ונזקים למח העצמות. פחמימן מפורסם נוסף הנפלט ממנועי רכב הוא הפורמלדהיד, הידוע גם כפורמלין או בכינוי הכימי – מתנל. בחומר זה נעשה שימוש רב כחומר משמר רקמות במחקר הפתולוגי, וכחומר מחטא ומטהר מזיקים ביולוגיים שנעשה בו שימוש לחיטוי לולי עופות או בריכות דגים. בפורמאלדהיד נעשה שימוש רפואי לפני כחמישים שנה לחיסון מגפת הפוליו, אך בשנת 2004 הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן קבע כי קיימות ראיות המסווגות אותו כחומר מסרטן.

פחמן דו-חמצני – פחמן דו חמצני הוא אחד החומרים הנפלטים מבעירת דלקים, זהו גז חסר טעם, צבע וריח, הנמצא באוויר ואינו רעיל לבני אדם גם בריכוזים גבוהים פי כמה מהמקובל. הפחמן הדו-חמצני נספג על ידי צמחים בתהליך הפוטוסינתזה, מועיל להם ואף מוחדר לחממות כדי לזרז ולעודד תהליכי צמיחה. מחקרים טוענים כי ריכוזים גבוהים של פחמן דו-חמצני כתוצאה מהתערבות אנושית גורמים להצטברות גזי חממה באטמוספירה ומשפיעים באופן מסוכן על אקלים כדור הארץ.

פחמן חד-חמצני – פחמן חד-חמצני נפלט מבעירה לא מושלמת של חומרי דלק. הפחמן החד-חמצני הוא גז חסר טעם, ריח וצבע, אשר עלול לחדור למערכת הדם בגוף האדם ולתפוס את מקומו של החמצן בקשר עם ההמוגלובין. כניסת פחמן חד-חמצני לגוף האדם עלולה לגרום לעייפות, כאבי ראש, סחרחורות, בחילות וחוסר ריכוז וערנות, ובמקרים קיצוניים לאבדן הכרה, וחלילה למוות כתוצאה מחנק. מחקרים הוכיחו כי חשיפה ממושכת לרמות נמוכות של פחמן חד-חמצני עלולה לגרום למחלות לב ולהעלות את השכיחות להתקפי לב.

תחמוצות חנקן – חנקן וחמצן מצויים באוויר ולא בדלקים. כתגובה כימית לתהליכי בעירת דלקים בטמפרטורות גבוהות בסביבת אויר דחוס נוצרים תחמוצות חנקן, והן נפלטות ממנועים. תחמוצות חנקן נפלטות כגז והן עלולות לפגוע במערכת הנשימה ולגרום או להחמיר מחלות ריאה שונות.

תחמוצות גופרית – בדלקים מצויה גופרית, ובין התגובות הכימיות הרבות המתקיימות במנועים מורכבות ונפלטות תחמוצות גופרית. תחמוצות הגופרית נפלטות כגז בעל ריח חריף. תחמוצות גופרית עלולות לגרום לכאבי ראש, להפרעות בראיה ולפגיעה בדרכי הנשימה.

עופרת – בחומרי דלק נמצאת עופרת. על פי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, עופרת היא המזהם הכימי הבודד המזיק ביותר לילדים. מזהם זה פוגע בהתחדשות תאים בגוף, מזיק למערכת העצבים ועלול לגרום לפיגור שכלי של ילדים, גם כאשר מדובר בחשיפה לכמויות זעירות של החומר. מבוגרים עלולים לסבול מבעיות דומות, אך נדרשת חשיפה לכמות גדולה יותר מזו המזיקה לילדים. חשיפה לעופרת בשנות החיים הראשונות עלולה לגרום לבעיות עצבים, הפרעות למידה, קשב ואנמיה.

חלקיקים זעירים – חלקיקים זעירים הם סדרה של חומרים המבוססים על פחמן, אפר, חול, אבק, פיח ועפר הנישאים ברוח, או חומרים מהצומח כמו אבקנים. בתום תהליכי בעירה מנועים פולטים חלקיקים שונים שהם תוצרי הבעירה. החלקיקים הזעירים מסווגים לפי גודלם וחלקיקי PM-10 הם חלקיקים הקטנים מ – 10 מיקרון. מדובר בחלקיקים זעירים מחומרים שונים, שניתן להבחין בהם כאשר הם מצטברים. חלקיקים עלולים לגרות את העיניים ואת האף. החלקיקים עלולים להישאף באמצעות מערכת הנשימה דרך האף או הפה לתוך גוף האדם. חלק מהם יסונן על ידי האף או בגרון, חלק יפלט על ידי שאיפה או שיעול, חלק יבלע במערכת ההפרשות וחלקם עלול לחדור לריאות ולמערכת הדם ולגרום להתפתחותן של מחלות לב-ריאה. חדירת חלקיקים זעירים לריאות עלולה להפריע לחילוף החמצן בפחמן דו-חמצני. החלקיקים עלולים לפגוע במיוחד בקבוצת סיכון הכוללת אנשים הסובלים מראש ממחלות נשימה כרוניות.

בהלה והזנחה

בעולם המודרני כימיקלים רעילים בעלי פוטנציאל מסוכן לבריאות זמינים ונמצאים בהישג ידם של רבים – על מדפי חומרי הניקוי בחנויות מכולת, על מדפי חומרי הדישון וההדברה במשתלות, על מדפי בתי מרקחת או בתחנות דלק. חומרים רעילים עלולים להתגלגל לידיים לא אחראיות, כמו ידיהם של פושעים חסרי מצפון או ילדים חסרי הבנה, הם עלולים להגיע למקומות לא נכונים כמו לתוך מזון ושתייה, או להתפזר באוויר. צרוף נסיבות גורלי עלול לגרום לחומרים רעילים לחדור לגופם של בני אדם בנשימה דרך האף או הפה, באכילה או שתייה, או במגע עם העור. מערכות חילוף החומרים והחיסון בגוף האדם עשויות לטפל באופן עצמי בכמויות מוגבלות של חומרים רעילים החודרים לגוף בריכוזים נמוכים ובתדירות מוגבלת, וכשהן כושלות עלולה להידרש התערבות רפואית. פעמים רבות השפעתם של הרעלים קטנה אך מצטברת, או בלתי מוחשית עד לנקודת שבר, והאמצעים היעילים, הבדוקים והשקולים לחסוך את נזקי הרעלים הם אמצעי המניעה. נדמה כי מניעת חשיפה לחומרים רעילים מושפעת בעיקר מבהלה מחד, ומהזנחה מאידך, ופחות מכך מפעולות שגרתיות ומאוזנות.

בהלה – כתוצאה משתי מלחמות שהתקיימו במפרץ הפרסי תושבי מדינת ישראל חוו תחושת איום ובהלה מפני סכנה של כימיקלים רעילים המכוונים כנגדם. הבהלה גרמה לאטימת חדרים בניילונים ובסמרטוטים, ולשהייה בחדרים אטומים בצמידות למסכות גז. בדיעבד ברור כי הבהלה והחשש עלו בהרבה על הסכנות האמיתיות, כי אמצעי ההגנה היו בפועל שבריריים ובעלי יעילות הגנה נמוכה, וכי ההגנה הייתה מופרזת הן באמצעים והן במשאבים.

הזנחה – עישון הוא דוגמא להזנחה אישית מצד אלו המחדירים לריאותיהם ולדמם חומרים רעילים במו ידיהם, חרף התרעות ברורות של רופאים מפני סכנות הבריאות הכרוכות בעישון. שימוש מופרז בכלי רכב, או שימוש בכלי רכב מזהמים אף הוא סוג של הזנחה. דלקים, המכילים חומרים רעילים דוגמת עופרת, בנזן או פורמלדהיד, אינם ראויים לשתיה, אך בקידוחים שנעשו בגוש דן נמצא כי על מי התהום בגוש דן צפה שכבה של דלקים שדלפו וחלחלו למי התהום מתחנות דלק, מיכלי הסקה ביתיים או כלי רכב.

המערכה לשמירה על הרגלי חיים בריאים ועל סביבה בריאה היא יומיומית, סיזיפית, ממושכת ומשעממת. זו מערכה שאין בה גיבורים, קרבות נועזים ומעשי גבורה, ותוצאותיה נכרות אחרי זמן רב. אך יש במערכה זו גבורה של כיבוש היצר בקרבות אישיים פנימיים וקטנטנים של דחיית סיפוקים מיידים, הינזרות מאכילה ושתייה גסה ומיותרת, הימנעות מעישון, או הימנעות מהפגנות ראוותניות של עשן ורעש מכוניות. בטווח הארוך תועלתה של המערכה לשמירה על סביבה בריאה מרובה.

Leave a Reply