בני-ברק וראשון-לציון – מרחק נגיעה

שתי ערים במרכז ישראל והרגלי חיים שתהום פעורה ביניהן.

 במרכז הארץ שוכנות שתי “ערים תהומות” – “תהומות”, משום שלמרות קרבה גיאוגרפית ודמיון בנתוני פתיחה תהום פעורה ביניהן – בני-ברק וראשון-לציון. השוואת הנתונים בין שתי הערים מלמדת על אחת הצורות הבולטות והמעניינות של הריבוד התרבותי בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל.

בני-ברק וראשון-לציון הם שני ישובם ותיקים הנמצאים במטרופולין דן במרכז ישראל. ראשון-לציון נוסדה בשנת 1882 כמושבה ציונית בתקופת “העלייה הראשונה” על ידי “חובבי ציון”, ולאחר קום המדינה התפתחה מיישוב בעל צביון חקלאי לעיר מודרנית חילונית שמתקיימים בה מסחר, שירותים ואזור תעשייה מפותח. בני-ברק נוסדה בשנת 1924 כשכונה שהוקמה ביוזמת יהודים חרדים שזכו לגיבוי של חסידות גור, והתפתחה לעיר בעלת צביון חרדי, המאוכלסת בעיקר על ידי גוונים שונים של האוכלוסייה החרדית בישראל – חסידים, ליטאים וספרדים שומרי מסורת. בבני-ברק מוסדות דת רבים, כמו תלמודי תורה, ישיבות ובתי כנסת ומדרש, ולצדם מתקיימת פעילות כלכלית של מסחר ושירותים, ופועלים בה מספר אזורי תעשייה.

סמוך לאחר הקמת המדינה מניין האוכלוסייה בשני היישובים היה דומה ובשנת 1950 הם הוכרזו כערים. שתי הערים מאוכלסות משחר לידתן על ידי רוב יהודי מכריע, כיום חלקה של האוכלוסייה היהודית בשתי הערים הוא כ – 95%. המרחק המפריד בין מרכזיהן של שתי הערים הוא כ – 13.5 קילומטרים בלבד. נקודת הפתיחה של שתי הערים בשנת 1950 הייתה דומה, אך כבר ביסודן הושרשו בהן נבטים שהצמיחו נטיעות שונות שהפער ביניהן הלך והתרחב במשך השנים. בני-ברק מוקפת בערים מיושבות והיא נאלצת להתכווץ בתוך שטח שיפוט של 7,088 דונם, מנגד לראשון-לציון יש שטח שיפוט רחב המשתרע על 59,000 דונם. בבני-ברק מתקיים גידול טבעי גבוה בהשוואה לראשון-לציון – הריבוי הטבעי בבני-ברק עמד בשנת 2005 על 2.74%, ואילו בראשון-לציון על כ – 0.9% בלבד. עקב מגבלות השטח של בני-ברק מתקיימת בה הגירה שלילית, ואילו ראשון-לציון קלטה מהגרים וצמחה בזכות עתודות הקרקע הגדולות שברשותה. כתוצאה מהכוחות המנוגדים הפועלים בשתי הערים, האוכלוסייה בשתיהן גדלה בשנת 2006 בשיעור דומה – בני-ברק בשיעור של 1.9% וראשון-לציון בשיעור של 1.3%. כיום ראשון-לציון היא העיר הרביעית בישראל בגודל אוכלוסייתה, ואילו בני-ברק מדורגת במקום ה – 11. ראשון-לציון זכתה לתנופת פיתוח משנות השבעים של המאה העשרים ואילך בעקבות גלי העלייה לישראל בעיקר ממדינות חבר-העמים, ואילו בבני-ברק, מנוע הצמיחה הוא הריבוי הטבעי. בסוף שנת 2005 אוכלוסייתה של ראשון-לציון הייתה גדולה פי 1.5 מהאוכלוסייה של בני-ברק, והיא עמדה על 222,300 נפש לעומת 147,800 בבני-ברק.

התהום הפעורה בין ראשון-לציון לבין בני-ברק ניכרת מנתוני צפיפות האוכלוסין בשתי הערים. תושבי בני-ברק חיים בצפיפות העולה פי 5 על זו של תושבי ראשון לציון, וחיים בה בממוצע 19,871 נפש לקילומטר רבוע, לעומת 3,739 נפש לקילומטר רבוע בלבד בראשון-לציון. בבני-ברק ממוצע הנפשות וצפיפות הדיור למשק בית הוא הגבוה בישראל, והוא עומד של 3.93 נפשות למשק בית, לעומתה, בראשון-לציון בממוצע 3.36 נפשות במשק בית. בבני-ברק צפיפות הדיור היא 1.16 נפשות לחדר, ובראשון-לציון 0.85 בלבד. ראשון-לציון משתבחת בדירות הגדולות ביותר מבין הערים בישראל והן כוללות בממוצע 4 חדרים בכל דירה, ואילו בבני ברק 3.4 חדרים בדירה.

הפערים בין הערים מתחדדים כאשר יורדים לפרטי נתונים העולים מסקר “הוצאות משק הבית ב – 14 הערים הגדולות בישראל בשנת 2005”, אשר פורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש ספטמבר 2006. בראשון לציון מספר המפרנסים הממוצע למשק בית הוא הגבוה מבין הערים הגדולות בישראל  – 1.6 מפרנסים למשק בית, לעומתה בבני-ברק בממוצע מפרנס אחד למשק בית. בראשון-לציון אחוז הבעלות הגבוה ביותר על מוצרים נבחרים בני קיימא, והיא מחזיקה בשיא ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של משק בית בישראל – הוצאה זו הגיעה לסך של 13,329 ש”ח. בני-ברק מדורגת בין הערים בהן ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של משק בית נמוכה – וזו עמדה על 8,209 ש”ח בלבד. מבין 14 הערים הגדולות ההוצאה החודשית לתצרוכת לנפש בבני-ברק היא הנמוכה ביותר – 2,086 ש”ח בלבד.

מהם הרגלי התחבורה בשתי הערים?

 * בראשון לציון, שיא בעלות מכוניות, – 75.4% ממשקי הבית בעלי לפחות מכונית אחת, ואילו בבני-ברק שפל – רק 22.8% ממשקי הבית בעלי מכונית.

 * תושבי בני-ברק הם צרכנים נכבדים של שירותי תחבורה ציבורית. ההוצאה החודשית הממוצעת הגבוהה ביותר על נסיעות בתחבורה ציבורית מבין הערים הגדולות בישראל נערכת בבני-ברק, וזו גבוהה ביותר מפי 2.3 מאשר בראשון לציון.

 * סעיף התחבורה והתקשורת בסל ההוצאות המשפחתי בבני-ברק הוא הצנוע ביותר מבין ערי ישראל הגדולות – המשפחה בבני ברק מקדישה למטרות אלה רק 11.7% מסל ההוצאות. לעומתה תושבי ראשון-לציון מוציאים על סעיפים אלו 20.8% מסל התצרוכת.

 * כנראה שהתקשורת מהבית משמשת בבני-ברק תחליף לצריכת תחבורה. בני ברק היא שיאנית באחזקת קווי טלפון – 96.8% ממשקי הבית מחזיקים לפחות קו טלפון אחד, לעומת 90.2% בראשון-לציון. מאידך, ל – 90.5% ממשקי הבית בראשון-לציון טלפון סלולרי, לעומת 62.9% בלבד בבני ברק.

איכות הסביבה וטביעת הרגל האקולוגית של תושבי הערים

הנתונים שנסקרו לעיל מצביעים על פערים נרחבים בחברה הישראלית, בחתך שבין אוכלוסייה חרדית, מסורתית, המקיימת אורח חיים צנוע, לבין אוכלוסייה חילונית, המקיימת אורח חיים מודרני, צרכני ותחרותי. לעומת תושבי בני-ברק, המצטופפים על תחום מוגבל ונושמים אוויר דחוס, תושבי ראשון לציון נהנים ממרחבים גדולים יותר, מצפיפות דיור נמוכה יותר, ומרמת חיים חומרית גבוהה יותר.

 ארגוני איכות הסביבה תומכים בהגדלת צפיפות הדיור בערים ובהרחבת השימוש בתחבורה ציבורית עתירת נוסעים, כדי להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של כל תושב על כדור הארץ. לפי קריטריונים של טביעת רגל סביבתית, דווקא העיר בני-ברק – המזוהה עם הצבע השחור המאפיין את לבוש תושביה – היא העיר “הירוקה” בישראל. מאידך, ראשון-לציון יכולה להיחשב כעיר “השחורה” בישראל מבחינת טביעת הרגל הסביבתית שמטביעים תושביה על הארץ, וזאת למרות שתושבי ראשון-לציון נהנים מאיכות סביבתם הקרובה יותר מאשר תושבי בני-ברק.

 באופן פרדוכסלי, התומכים הקולניים של סדר היום הסביבתי שואפים להקיף עצמם בסביבה אישית איכותית, המותירה טביעת רגל אקולוגית גסה יותר על מעגלים רחבים. מהצד השני ניצבים חסידים שקטים של האקולוגיה המתגוררים בסביבה ענייה ומותירים טביעת רגל אקולוגית צנועה.

 אם נישואין מחוץ למשפחה משביחים מטען גנטי, הפריה הדדית בין תרבות ראשון-לציון לתרבות בני-ברק עשויה להשביח את המטען התרבותי והסביבתי הקיים במדינת ישראל.

מקורות וחומר לעיון:

[1] טבלת יישובים, אוכלוסיה וצפיפות לקמ”ר. נתוני שנת 2005

[2] עדכון אוכלוסיה ל – 31.12.06

[3] מקורות גידול האוכלוסייה

[4] הוצאות משק בית בערים גדולות

Leave a Reply