טכנולוגיות מידע ותקשורת מחלחלות לתשתיות הדרכים ולתוך כלי הרכב. מדובר בכלים חדשים שניתן להשתמש בהם למטרות חיוביות, אך הן מעוררות סכנות של פגיעה בפרטיות.
מערכות מידע בכלי הרכב
בשנים האחרונות משתכללות בקצב מואץ מערכות מידע ותקשורת ניידות, ויישומים של מערכות אלה הולמים את מערכות התנועה והתחבורה ומוסיפים להן ערכים חדשים. תשתית אנטנות אלחוטיות בפריסה רחבה ומערכות תקשורת לוויינים, בשילוב עם מכשירי תקשורת ומידע ניידים, מעניקים אפשרויות וכלים חדשים ליצור קשר של הזרמת מידע דו-כיווני בין כלי רכב הנמצאים בתנועה לבין העולם החיצוני. טלפונים סלולרים ומכשירי איכון לווייני,”GPS”, משתכללים בקצב מואץ – הם הופכים לקלים יותר, זעירים יותר, זולים יותר, זמינים יותר, בעלי זיכרון רב יותר לאגירת נתונים, וכושר קליטה ושידור משופרים. גם צבירת, הספקת וניצול האנרגיה במכשירי התקשורת הניידים הולכת ומשתפרת – באמצעות סוללות זעירות יותר, בעלות חיים ארוכים יותר, כושר טעינה גדול יותר, ושילוב עם טכנולוגיות חוסכות אנרגיה.
כיום אין מניעה טכנולוגית לעקוב אחר מסלול נסיעה של כלי רכב לאורך זמן ומרחק ובדיוק חסר תקדים, לאגור ולשמר נתונים על מקומו המדויק בכל רגע נתון, על זמן נסיעתו, מהירות נסיעתו ואף לשדר אותם מחוץ לרכב. יכולת זו, הניתנת לביצוע במחירים סבירים ופוחתים פתחה מניפה של אפשרויות יצירתיות לחוקרים ומתכננים של תנועה ותחבורה ולבעלי עסקים המנהלים מערכות לוגיסטיות או ציים של כלי תחבורה.
למטרות מחקר ותכנון תחבורה נדרש לאסוף נתונים על הרגלי תנועה של אוכלוסיות שונות באזורים נתונים. השיטות המסורתיות לאיסוף מידע זה היו סקרים שהתבססו על ראיונות אישיים עם נסקרים שעלו במדגמים סטטיסטיים, ואשר הסכימו לשתף פעולה עם החוקרים. בסקרים אלה נדרשו הנסקרים לתעד את תנועתם ביומני נסיעות, אותם נדרשו הנסקרים למלא, ולדווח על הרגלי הנסיעה שלהם. משנות התשעים של המאה העשרים, החל שימוש במכשירי GPS כאמצעי משלים לסקרים. נסקרים שהסכימו לכך, קיבלו מכשירים ניידים, אשר תיעדו את תנועתם באופן קל יותר, מדויק ואמין לעומת הדיווח הידני בשיטות המסורתיות. הכלים החדשים שהוכנסו למחקר, גילו כי שיטת הסקרים הקודמות לקויה, והתיעוד באמצעות הכלים החדשים חשף נסיעות רבות שלא נכללו בשיטות המסורתיות. הסתבר שנסקרים רבים נהגו למלא את יומני הנסיעות בערבו של יום או מידי כמה ימים, פעמים רבות באופן מאולץ או כלאחר יד. חלק ניכר מהנסקרים השמיט דיווחים על נסיעות רבות עקב שכחה או עצלות, ובפרט בכל הקשור לנסיעות חריגות, או נסיעות לקיום משימות קצרות טווח ולא שגרתיות. בהשוואה לכלי המחקר החדשים, התגלה כי בשיטת הסקרים המסורתית, משתתפי הסקרים נהגו לזנוח למעלה מחמישית מהנסיעות שלהם, וטעו בדיווחים על משך הנסיעות, מרחקי הנסיעות ועיתוי הנסיעות.
שיטת המחקר החדשה לא דרשה מאמץ מיוחד מהנסקרים במילוי שאלונים משעממים על חשבון זמנם הפנוי, כל שהם נדרשו הוא לשאת באופן סביל מכשירי GPS זעירים, להפעיל ולכבות אותם, ולטעון את הסוללות מידי כמה ימים. המשתתפים בסקרים העידו כי המשימה שנדרשו לבצע לא הכבידה על שגרת חייהם. הקלות היחסית של הביצוע יצרה הזדמנויות חסרות תקדים לבצע מחקרים ארוכי טווח, יעילים ומדויקים הרבה יותר מאשר בעבר. באדלייד שבאוסטרליה נערך סקר הרגלי נסיעה ארוך טווח, העושה שימוש בטכנולוגיות חדשות, ואשר במסגרתו 2,000 משקי בית הסכימו לשאת מכשיר המתעד את נסיעותיהם 7 ימים בשבוע במשך 3 שנים. מעודדים מההיענות, חוקרים אוסטרלים החלו לבצע בשנת 2007 סקר ארוך טווח נוסף המתוכנן להימשך עד שנת 2013, ובמסגרתו 200 משקי בית הסכימו לתעד הרגלי תנועה של בני משק הבית, במשך מספר ימים מוגדר מידי שנה. יישומי מחקר בכלים החדשים חדרו גם בישראל. בכנס שהתקיים בחודש מרץ 2007 בטכניון, הוצג השימוש שנעשה לאחרונה במכשירי GPS במסגרת סקר הרגלי נסיעה שהוזמן על ידי צוות תוכנית אב לתחבורה במטרופולין חיפה.
שיטות המחקר החדשות מספקות לחוקרים מידע חסר תקדים בעושר, דיוק ואמינות. המידע מתעד מסלולי נסיעות, מרחקי נסיעות, משכי נסיעות, מהירות נסיעות, עיתוי מדויק, נקודות מוצא ויעד, והוא כולל נסיעות ארוכות וקצרות, שגרתיות ומיוחדות. מכשירי ה – GPS סיפקו ומספקים לחוקרים מידע שימושי רב בתקציבי מחקר סבירים. במשך הזמן פותחו ושוכללו תוכנות שניתן באמצעותן להפיק את המירב מהנתונים הנאספים, על ידי הצלבת נתוני הנסיעות עם נתונים רלבנטיים נוספים כמו מפות גיאוגרפיות שונות, בסיסי נתונים של צריכת דלק, או פליטות מזהמים מכלי רכב שונים. ניתוח הנתונים השונים מקנה אפשרויות להסיק מסקנות מגוונות על הרגלי נסיעה, גודש תנועה, ריכוזי זיהום, פרופיל הנהיגה של הנהגים, ואפילו על הרגלי צרכנות או הרגלי פעילות גופנית וסגנון חיים. כלי המחקר החדשים גילו גם נקודות תורפה חדשות. למשל, מכשיר נייד יכול לעבור בקלות מיד ליד ולהזין את החוקרים במידע מטעה.
יישומי טכנולוגיות מידע ותקשורת ניידים משמשים לא רק מטרות איסוף מידע במחקרים ארוכי טווח, אלא גם למטרת קבלת החלטות בזמן אמיתי לצורך ניהול תנועה – הזרמת מידע מיידית למוקדי בקרת תנועה יכולה לספק מידע שיסייע לניהול תנועה, ובין השאר, לתזמון רמזורים בזמן אמיתי, למשלוח שוטרים להכוונת תנועה ידנית במקרים חריגים, להזהרת נהגים מראש מפני גודש במקומות מסוימים, או למעקב אחר בלאי כבישים והשפעתו על זרימת תנועה.
טכנולוגיות שפותחו למשימות ביטחוניות, כמו מצלמות המתעדות ומשדרות מידע, משרתות מטרות אזרחיות מידי יום. מצלמות בדרכים עוקבות אחר גודש תנועה לצורך בקרה ולצורך גביית אגרות גודש, אגרות דרך בכבישי אגרה, ובמקומות מסוימים בעולם בגבייה מוזלת מכלי רכב עמוסי נוסעים בנתיבים מיוחדים. באוניברסיטת איווה שבארצות הברית מתנהל בימים אלה מחקר המקיף כ – 2,700 נהגים ב – 6 ערים כדי לבחון אפשרות של גביית מס דרכים לפי מרחקי נסיעה, כאשר הנתונים ירוכזו באמצעות מכשירי GPS המקליטים את הנסיעות, למטרות חלוקת סכומי הגבייה בין מנהלי כבישים שונים.
במאי 2005 החלה עמותת “אור ירוק” לנהל ניסוי שעקב ותיעד את אופי הנסיעה של נהגים צעירים שהסכימו להשתתף בניסוי, באמצעות אגירת נתונים שנאספו במכשירי ניווט לוויני. הניסוי אסף תוצאות מעניינות על הרגלי נהיגה של הנהגים שהשתתפו בניסוי. בעזרת המכשור, החוקרים אספו מידע על מאפייני חוסר זהירות שונים של הנהגים, כמו נהיגה מהירה ביחס לתנאי הדרך, פניות חדות, פניות מהירות, בלימות פתאומיות, או אופי המעבר בין נתיבים. המחקר עקב אחר הנהגים בתקופה שבה לוו על ידי בן משפחה בוגר ובתקופה בה נסעו באופן עצמאי, לאורך היממה ובמשך כל השבוע, לרבות סופי השבוע המועדים לפורענויות. תיעוד הרגלי הנהיגה בעזרת מכשירי ה – GPS, שימש כלי יעיל לקבלת היזון חוזר, חינוך לנהיגה נכונה ותיקון הרגלי נהיגה לקויים. יכולת המעקב אחר נהג המתקין ברכבו מכשיר המתעד את תנועתו, או אחר כלי רכב המתועדים על ידי אמצעי הגבייה בכבישי אגרה, מקנה יכולת לאכוף גם חוקי תנועה, או להעמיד נהגים בעלי עבירות תנועה תחת מעקב לתקופת מבחן.
הכלים החדשים אינם רק כלי שרת בידי חוקרים או בידי המגזר הציבורי, אלא גם בידי המגזר הפרטי – מספר גדל והולך של מנהלי ציי כלי רכב ושל חברות להשכרת מכוניות משתמשים במכשירי ניווט לוויני כדי לעקוב אחר תנועת כלי הרכב המנוהלת על ידם, ולאחרונה דווח באירופה על חברה להשכרת מכוניות שעקבה אחר שמירת חוקי הנהיגה על ידי משכירי הרכב באמצעות מכשירי ה – GPS. מכשירי טלפון אלחוטיים מספקים אפשרות לשלם באמצעות חיוג עבור חניה במקום מסוים, וכתוצאת לוואי יוצרים מאגרי מידע אשר באמצעותם ניתן להתחקות אחר מקומות החניה של המשתמשים.
בעיית הפרטיות
לא אחת נמצא כי טכנולוגיות שנועדו למטרות חיוביות מוסבות למטרות לא רצויות. היכולת המופלאה של הטכנולוגיות החדשות לעקוב ולתעד תנועתו של אדם או של כלי רכב מעוררת את הפחד מהתרחיש המתואר בספרו המפורסם של ג’ורג’ אורוול, “1984”, לפיו עינו הפקוחה של “האח הגדול” צופה על האזרחים בכל עת ושומרת על התנהגות “תקינה”.
כלי מעקב חדשים עשויים לשרת רשויות ציבוריות להגשמת מטרות חיובית, כמו חקירות משטרה, או הוכחת אליבי על ידי חשודים חפים מפשע וקידום מהיר של חקירות, אך בקלות ניתן לעשות בהם שימוש לרעה. מעקב אחר כלי רכב ותיעוד נתונים יכול להיות חסר משמעות לכשעצמו, אך הוא יכול לספק מידע רגיש כאשר הוא מוצלב עם מאגרי מידע נוספים. התוכנות המשמשות במחקרי הרגלי נסיעה הצליחו לנתח נתונים רבים ו-“סתמיים” שהתקבלו מהתיעוד שערכו מכשירי ה – “GPS” על ידי הצלבתם עם מקורות מידע נוספים ובעיקר מפות. הצלבת מידע נתנה בידי החוקרים אפשרות לדעת באיזה אמצעי תחבורה נעשה שימוש – הליכה ברגל זוהתה לפי מהירות התנועה וכאשר נערכה בסמיכות לנקודות מוצא או יעד. תנועה בתחבורה ציבורית זוהתה על ידי הצלבת נתוני התנועה שנאספו במכשיר עם נתונים של מסלולי קווי רכבת או אוטובוס ותחנות העצירה של אמצעים אלו. רכיבה על אופניים זוהתה לפי מהירות הנסיעה והצלבת המהירות עם שינויים טופוגרפיים, כמו עליות – שהאטו את קצב הרכיבה, וירידות – שהגבירו את הקצב. נסיעה במכונית אובחנה לפי מהירות הנסיעה, נתיבי הנסיעה ונקודות המוצא והיעד. הצלבת מידע שנרשם והוקלט במכשירים אלקטרוניים מאפשרת לבצע הצלבה עם יעדים המלמדים על עניינים הקשורים בפרטיותו של אדם. כך לדוגמא, הצלבת תנועה עם מידע גיאוגרפי יכול ללמד על אמונתו של אדם על ידי התחקות אחר נסיעות קבועות למוסדות דת. ניתן ללמוד על מצבו הבריאותי של אדם, על ידי הצלבת תנועתו עם מקומם של בתי חולים, או מרכזי בריאות נפש. גם מידע תעסוקתי ניתן לקבל על ידי הצלבת תנועה ומועדי נסיעה עם מקומות עבודה ומרכזי תעסוקה.
שומרי הפרטיות חרדים בצדק לקלות הבלתי נסבלת שבה “עיני הנץ” של גופי ממשל וארגונים עסקיים עלולים לאסוף ולהצליב מידע על פרטיותם. מידע מסוג זה עלול להתגלגל לידיהם של פורצי מחשבים, חוקרים פרטיים, יריבים עסקיים, או גורמים פליליים שעשויים לעשות בו שימוש לרעה. המידע גם עלול לשמש גורמי מסחר המבקשים להתחקות אחר הרגלי צריכה וריכוזי אוכלוסייה מטעמים מסחריים גרידא.
חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981 קובע: “לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.” פגיעה בפרטיות כוללת בין השאר: “בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת”, או “שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה”. בפרק העוסק ב – “מאגרי מידע” מוגדר “מידע” כ- “נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו.” “מידע רגיש” מוגדר כ – “נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו.”
ההנדסה של כלים חדשים והשימוש בהם מחייבים לגלות רגישות לכבוד האדם, לשמירת פרטיותו, ולמניעת שימוש לרעה בכוחם המתעצם של המכשירים החדשים.