תחבורה ציבורית במנות קטנות

החסרונות של שיטת תחבורה ציבורית המבוססת על מספר קטן של כלי רכב גדולים המובילים מספר רב של נוסעים, בהשוואה לשיטה המקיימת רשת מבוזרת עליה נע מספר רב של כלי רכב קטנים שכל אחד מהם מוביל מעט נוסעים.

משרד התחבורה בישראל, בגיבוי מומחים וארגוני איכות סביבה הגיע למסקנה כי הרחבות והארכות של כבישים הן חלק ממרדף סיזיפי בעל תוחלת קצרה לשיפור התנועה והתחבורה המנועית ברחבי המדינה. על בסיס מסקנה זו גוברים הקולות הקוראים להסטת מרכז כובד ההשקעות והפיתוח של תשתיות התחבורה מכבישים לעידוד התחבורה הציבורית. הנימוקים מופיעים, בין השאר, בספר “בתנועה מתמדת, תחבורה בישראל – ביבשה, בים ובאוויר”, המפורסם באתר משרד התחבורה. בפרק “עבר ועתיד” [1] המופיע בספר נכתב, תחת הכותרת, “העדפה לתחבורה ציבורית”:

“כמו בכל העולם, גם בישראל בעיית התחבורה העיקרית היא הגודש בכניסות לערים הגדולות ובמרכזן. כדי לסייע בפתרון הבעיה נדרשת מערכת תחבורה ציבורית מהירה, יעילה ותחרותית, המובילה מספר רב של נוסעים במספר קטן של כלי רכב.”

“במרכז המדינה הצפוף לא נותרו קרקעות זמינות, ואין כמעט אפשרות להוסיף דרכים חדשות. יתר על כן, הניסיון העולמי והמקומי מלמדים כי השקעה בתשתיות אינה מסוגלת להשיג את הגידול במספר כלי הרכב, וכי באזורים מטרופוליניים צפופים לא ניתן לספק בשעות השיא נגישות סבירה ברכב פרטי…השינוי יתבסס על שלושה מרכיבים:

פיתוח מערכות הסעת המונים הכוללות רכבות עירוניות, פרבריות ובינעירוניות, אוטובוסים, מוניות ואמצעים נוספים,

ציפוף הבינוי סביב תחנות הרכבת ליצירת מוקדי תעסוקה, מסחר ובילוי,

מדיניות תנועה וחניה המעודדת שימוש בתחבורה ציבורית.”

בפרק “תחבורה ציבורית בישראל” [2] , מופיע נימוק מקובל המומחש היטב באיור: “כדי להוביל 500 נוסעים צריך: 1 רכבת קלה, 10 אוטובוסים, כ – 50 מוניות שירות, 100 – 200 מכוניות לפחות.”

מאמר זה טוען כי המחשבה המסורתית לפיה ניתן לספק “תחבורה ציבורית מהירה, יעילה ותחרותית” באמצעות “מספר רב של נוסעים במספר קטן של כלי רכב” סובלת מליקויים מהותיים שיש לתת אליהם את הדעת. באזורים רבים ראוי להגשים גישה הפוכה לחלוטין – “מספר קטן של נוסעים במספר רב של כלי רכב קטנים”.

* המציאות מצביעה על מגמות עולמיות ברורות ורצופות הנמשכות למעלה ממאה שנים לפיהן אזרחי העולם מעדיפים את השיטה של שימוש ברכב פרטי לעומת תחבורה ציבורית – שיטה שבה מספר קטן של נוסעים עושה שימוש במספר רב של כלי רכב. מגמות אלה הולכות ומתרחבות ברוב המכריע של מדינות העולם ובפרט באלו הרחוקות ממצב שבו הרוו את הביקושים לכלי רכב פרטיים. אין זה סוד כי ריבוי כלי רכב כרוך בחוליים רבים, אך בפועל אזרחי העולם הסובלים מתאונות, גודש וזיהום, מסכנים את בריאותם ואולי את עצם החיים על פני כדור הארץ, אינם מוכנים לוותר על שיטה מלאת חסרונות, כנראה משום שיש לה יתרונות שלא קל לוותר עליהם.

* הרכב הפרטי הוא הניגוד של הסעת רבים משום שהוא גורם למספר מועט של נוסעים להשתמש במספר רב של כלי רכב. הטיעון לפיו רכבת קלה אחת יכולה להוביל 500 נוסעים במקום שנוסעים אלה ישתמשו במאות מכוניות המובילות נהג בודד, או נהג ומלווה, הוא טיעון אמיתי ונכון. הבעיה עם טיעון זה היא שהוא מבודד משדה ראייה רחב הכולל שיקולים ותנאים רבים, ולכן מציג תמונה חלקית ומטעה. מספר רב של כלי רכב יכול לספק מגוון עצום של אפשרויות תנועה מנקודות מוצא רבות לאין סוף יעדים, בצרופים רבים של מסלולי נסיעה ובמועדים גמישים. לעומת כלי הרכב הרבים, תחבורת המסדרונות המסורתית מוגבלת ביותר בזמן ובמרחב. הדגשת נקודות החוזק של המערכות עתירות הנוסעים תוך התעלמות מהיתרונות הבולטים של המערכות מעוטות הנוסעים לא תשנה את המציאות של עליית מספר הרכב הפרטיים הן בערכים מוחלטים והן בערכים יחסיים לגודל האוכלוסייה.

* האם ניתן להגשים ביעילות ובנוחות משימות כמו איסוף ופיזור ילדים משכונות הסמוכות למוסדות חינוך אזוריים, או איסוף ופיזור עובדים מאזורי מגורים לאזורי תעסוקה באמצעות מספר קטן של כלי רכב גדולים? התשובה היא שלילית. כלי רכב גדולים מתקשים לתמרן בתוך שכונות מגורים. עצירות תכופות והמתנות לאיסוף נוסעים בנקודות עצירה רבות תגרום לנסיעה איטית שעלולה להימשך זמן רב ולעכב נוסעים רבים המשתמשים בכלי הגדול, ואילו מיעוט תחנות עלול להכביד על הנוסעים, משום שכלי הרכב הגדול יתקשה לשרת נוסעים רבים במחוזות חפצם. מערכות העושות שימוש בכלי רכב גדולים יעילות לשרת קווי גזע מבוקשים כאשר קיימת אפשרות להזין אותם ולפזר מהם את הנוסעים ביעילות, אך לא כאשר הביקושים מפוזרים במרחב ובזמן.

* היתרונות הכלכליים שמקנה גודל כלי הרכב עתירי הנוסעים, הופכים לחסרונות משמעותיים מחוץ לשעות העומס או בכיוונים לא מבוקשים, כאשר כלי רכב גדולים נוסעים ריקים. כלי רכב גדולים מקנים יתרון כלכלי ברור בצמצום וחסכון מספר הנהגים הנדרשים להפעיל אותם, אך יתרון כלכלי זה לא חזק דיו לסייע לצמצום הנהגים, בין השאר, משום שהמספר הרב של הנוהגים בכלי רכב פרטיים קטנים מעסיק את עצמו ואינו נושא בעלות שכר הנהיגה, כאשר רבים נהנים מתהליך הנהיגה. מנגד, כלי הרכב הגדולים, החוסכים את עבודת הנהיגה העצמית, אינם מספקים לנהגים תחליף תחרותי לנצל ביעילות את משך הנסיעה, עקב בזבוז זמן בהמתנה, הליכה ממושכת לתחנות, מעברים מרובים יותר, או הפרעות ריכוז ופגיעה בפרטיות בסביבה עתירת נוסעים.

* מסלולי הנסיעה של האדם המודרני אינם מצומצמים לקווי תנועה קבועים, כמו תנועה מהבית למקום עבודה ובחזרה. קיימים קטעי נסיעה רבים ומגוונים מהבית למרכזי הקניות, ממקום העבודה למעון הילדים, מהבית לבית הקפה, מהמשרד לפגישה במסעדה, או ללקוח מרוחק הדורש שירות, מהבית לבנק, לתיבת הדואר, למגרש משחקים, לחוגי ילדים, לביקורי קרובים או למפגשים עם חברים. בעזרת כלי רכב גדולים ועתירי נוסעים קשה לקיים סדר יום שמתקיימת בו תנועה גמישה וספונטנית בזמן ובמרחב.

* לאחרונה פורסם מאמר מעניין של סטפן פלמינג, חוקר מאוניברסיטת ג’ורג’יה ומומחה בטכנולוגיות תקשורת, בשם “Packets beat Circuits” [3]. פלמינג טוען כי מדיניות תחבורה המבוססת על כלי רכב גדולים הנוסעים על קווים נדונה לכישלון משום שחפיסות או מנות קטנות מביסות את השיטות המעגליות המסורתיות. כאנלוגיה לטיעונו הוא מציין את המהפכה שחלה בעולם התקשורת בעשרים השנים האחרונות, שבה ארכיטקטורות של מיתוג מנות הביסו את השיטות המסורתיות של מיתוג מעגלים, שהחלו כאשר אלכסנדר גרהם בל המציא את הטלפון. לפי הסברו של פלמינג, בין השנים 1876 – 1980 הקשר הטלפוני התקיים כאשר קולו של אדם הומר לאותות אלקטרונים באמצעות מכשיר הטלפון בקצה בו דיבר. אותות אלה נעו באמצעות כבלי נחושת שהתפתלו ברחובות ונשזרו עם כבלים נוספים עד שהגיעו למרכזיה טלפונית. במרכזיה חוברו האותות שהתקבלו מקצה קו הטלפון ליעד – תחילה באופן ידני ואחר כך באמצעים אוטומטיים. בצומת שבמרכזיה נוצר קשר בין שתי קצוות וכך הושלמה השיחה הטלפונית. מהפכת התקשורת הייתה מוצלחת משום שהטכנולוגיה הצליחה לחלק את האותות האלקטרוניים למנות אחידות רבות של מידע ולמתג אותם ליעדיהם באמצעות פרוטוקול אחיד ומוסכם. השיטה של מיתוג מנות אפשרית אודות להגדלת כוח עיבוד המידע, ומרגע שהיא החלה לפעול היא הביסה את השיטה הקודמת ביעילות, בגמישות, בעמידות, במגוון יישומים, ביכולת הרחבה ובאפשרויות רבות לשכלולים ויישומים בעתיד. פלמינג סוגר את מעגל האנלוגיה שלו בטענה כי מערכות תחבורה להסעת המונים מדמות את שיטות התקשורת הישנות, ואילו מכוניות מדמות את שיטת ה-“מנות” שהביסה את השיטה הישנה. בשיטת מיתוג “המנות” אין צורך לעבור בין סוגי תשתיות כמו רוחב פס שונה וקיימת זרימה רציפה. בשיטות הסעת ההמונים קיימת היררכיה ולכן נדרש להחליף את התשתית והאמצעים – למשל לעבור מרכבת כבדה לאוטובוס, למונית, או להליכה רגלית.

* מהפרסומים של משרד התחבורה עולה כי כדי להתאים את המציאות להעדפות של מתכנני התחבורה מופיעות המלצות לעודד בנייה צפופה בעיקר סביב תחנות רכבת. מיותר לומר כי לא כל האנשים מעדיפים לגור, לעבוד, או לנהל עסקים באזורים צפופים או בקרבת תחנות רכבת. אך נניח שקיימים יתרונות וביקושים טבעיים לשימושי קרקע צפופים סמוך לתחנות הקצה של מעט כלי רכב גדולים. השאלות המעניינות הן האם ארכיטקטורה זו לא תעורר בעיות תחבורה חריפות? שימושי קרקע צפופים מושכים תנועת כלי רכב ואנשים רבים ולכן יוצרים תרכיזי בעיות של גודש, פקקים, זיהום, ורעש, ועלולים להעמיס נטל ומחיר כבד של בעיות חדשות. דווקא פיזור בנייה ולא ריכוז עלול לפתור בעיות תנועה ותחבורה רבות – נניח שמשרדי ממשלה או עירייה, הנוטים לרכז את פעילותם במבנים צפופים, יחלקו פעילות זו במרחב ויפזרו אותה לארבעת רוחות השמיים, כשהם עושים שימוש יעיל בטכנולוגיות התקשורת ורשתות המחשבים. האם הדבר יועיל לשירות לאזרח ולבעיות התחבורה או יחמיר אותם? נדמה שאזרחים רבים יעדיפו תחנות מבוזרות של שירותים ציבוריים בקרבת בתיהם, וכי פיזור זה יחסוך לאזרחים רבים נסיעות ארוכות למוסדות שלטון, וממעט פקידים להצטופף במבני מטה מרוכזים.

סיכומו של דבר, ההנחה כי הפתרון של ריכוז “מספר רב של נוסעים במספר קטן של כלי רכב” הוא תרופת פלא לחוליי התחבורה טעונה חשיבה ביקורתית. גם ההנחה שקיימת תועלת בציפוף שימושי קרקע בסמוך לתחנות קצה של הסעת המונים, לעומת פיזור שימושי קרקע, אינה עומדת על קרקע מוצקה. דווקא הפתרון של “מספר קטן של נוסעים במספר רב של כלי רכב”, עלול להיות פתרון מיטבי, והאנלוגיות מתחום התקשורת יכולות לשמש מקור השראה וללמד כיצד ניתן לשפר זרימה ויעילות באמצעות מיתוג “מנות”  קטנות ואחידות.

מקורות וחומר לעיון:

[1] http://www.mot.gov.il/wps/pdf/HE_PERSUMIM/TRN_Book/TRN2.pdf

[2] http://www.mot.gov.il/wps/pdf/HE_PERSUMIM/TRN_Book/TRN5.pdf

[3] http://academicvc.blogspot.com/2007/07/packets-beat-circuits.html

Leave a Reply