כבישים עוקפים – הדבש והעוקץ

תכנון וסלילה של כבישים עוקפים מעוררים סוגי עימותים אופייניים החוזרים על עצמם במקומות שונים. עימותים אופייניים אלה מעידים על כך שבתכנון תחבורה מסורתי לא ניתן לדבר על תרופות פלא, אלא על בחירת הרע במיעוטו.

תכנון עורקי תחבורה יכול להיערך בדרכים שונות ואין רשימה סגורה של סוגי תוכניות, אך קיימים שני מבנים טיפוסיים בולטים לתכנון עורקי תחבורה בסביבת מחייה נתונה – עורקים החוצים את סביבת המחייה ועורקים העוקפים אותה. בעולם העתיק דרכים טבעתיות לא היו נפוצות ממספר סיבות: מספר הערים המרכזיות היה מצומצם. מי שהגיע לסביבת הערים בדרך כלל עצר וחנה בהן ולא עקף אותן. היקף הערים היה קטן יחסית וחלקן היה מוקף חומה. כשנבנו דרכים טבעתיות ייעודן היה הגנת העיר ולא עקיפתה. הפתגם “כל הדרכים מובילות לרומא”, הוא סמל למבנה עורקי תחבורה המובילים לעיר מרכזית. ירושלים העתיקה היא דוגמא אופיינית לעיר מרכזית המנקזת דרכים עורקיות – דרך חברון ואפרתה מהדרום,  דרך יפו מהמערב, דרך שכם מהצפון ודרך יריחו מהמזרח. מבנה אופייני לעורקי תחבורה בערים מודרניות מרכזיות שהתפתחו מערים בעלות עבר היסטורי הוא מבנה של אופן, כאשר עורקים דמויי חישורים מובילים למרכז העיר וממנה ועורקים טבעתיים דמויי חישוקים מקיפים את העיר מבחוץ – לעיתים במספר טבעות מקבילות, המעידים על התפתחות העיר. דוגמאות לעורקי תחבורה דמויי אופן ולכבישים טבעתיים ניתן למצוא באמסטרדם, פריז ולונדון, שהן ערים עתיקות שהתפתחו מהמרכז כלפי חוץ.

התפתחותם של עורקי תחבורה טבעתיים או עורקי תחבורה העוקפים מרכזי יישוב היא תופעה מודרנית הקשורה להתפתחות התחבורה. היתרונות הבולטים בסלילתם של כבישים עוקפים הם שחרור הסביבה הנעקפת והתנועה העוקפת מהמחלות הנלוות לתחבורה, כמו הגודש והמטרדים שהיא יוצרת. החסרונות בכבישים העוקפים הם העברת גודש ומטרדים לאזור הטבעת העוקפת, ופגיעה ביתרונות הכלכליים שיוצרת תנועה חוצה. תנועה חוצה עשויה לדשן קרקע של הזדמנויות לעסקים השכנים לעורק ובסיס להזמנה ופיתוי של התנועה החוצה להתעכב בסביבה אותה הם חוצים ולנהל עמה עסקים.

באופן טבעי העסקים הרגישים יותר לסלילתם של כבישים עוקפים הם אלו המספקים שירותי דרך לעוברי הדרכים, כמו מלונות דרכים או תחנות דלק. במאי סרטי האימה, אלפרד היצ’קוק, רקם את עלילת הסרט “פסיכו” במלון דרכים שאיבד את חיוניותו והפך למקום נידח בעקבות שינוי תוואי של עורק תחבורה וסלילת כביש שעקף את המלון. גם בסרט המצוייר “מכוניות” של אולפני דיסני, סביבת הרקע היא עיירה נידחת שנדחקה לשוליים כאשר נסלל כביש שעקף אותה. את העיירה מצילה לבסוף מכונית ספורט היוזמת הקמת מגרש מרוצים מקומי, שמהווה מוקד משיכה המחזיר את התנועה והחיוניות לעיר. לבתי המשפט בישראל הוגשו עתירות שונות על ידי בעלי עסקים שנפגעו כתוצאה מתכנון וסלילה של כבישים שעקפו אותם והסיטו מהם את תנועת הלקוחות, כפי שיודגם. בהמרצת פתיחה 231/00 אילן פרי נ’ מדינת ישראל, משרד התחבורה, נדונה תביעת פיצויים של בעל חנות לממכר גבינות ותוצרת חקלאית סמוך למושב בת שלמה שנזנחה וננטשה כתוצאה משינוי תוואי של כביש. עורק התחבורה שהזין לחנות לקוחות הורחב והוגבה, נבנתה בשוליו גדר ותעלת ניקוז ובכך נמנעה הגישה לחנות ודינה נחרץ לשבט. בעתירה מנהלית 1071/01 תחנת תדלוק פז בקריית גן נ’ עיריית רמת גן, נדונה עתירה של תחנת דלק למנוע שיקוע כביש, משום שהגישה של חלק ניכר מלקוחותיה הוסטה כתוצאה משיקוע קטע של אחד מצירי הכניסה העיקריים לגוש דן – ציר אלוף שדה, דרך השלום. בערעור עתירה מנהלית 11267/04 יצחק דהן ואח’ נ’ משרד התחבורה – מחלקת עבודות ציבוריות (מע”צ) מחוז דרום ואח’, הגיע לבית המשפט העליון ערעורה של תחנת דלק באזור להבים בדרום, אשר בקשה לאסור סלילה ופיתוח של מחלף וכביש חדש שפגע בגישה לתחנת הדלק.

לאחר סלילת חלקו המרכזי של כביש 6, “חוצה ישראל” נערכים ומושלמים מהלכי תכנון וביצוע של דרכי רוחב שמיועדות לחבר את כביש 6 לכבישי האורך המקבילים לו – כביש מספר 4 וכביש מספר 2, “כביש החוף”. כדי לא להעמיס תנועה חוצה על עורקי תחבורה החוצים ערים קיימות, מתוכננים כבישי הרוחב ככבישים עוקפים או משיקים לערים הקיימות. כבישים אלו מעוררים דילמות המאפיינות כבישים עוקפים. מלבד כבישי הרוחב מתוכננים להיסלל כבישים עוקפים נוספים, ובהם כביש “עוקף קריות” וכביש “עוקף עפולה”.

כביש עוקף פתח תקווה וקרית אונו – כביש “מכבית”, או כביש מספר 471 – “כביש מכבית” הוא כביש שאמור לחבר את כביש 6 במזרח עם כביש מספר 4, סמוך לצומת בר-אילן במערב, כשהוא עוקף את פתח תקווה ואת תחום גבעת שמואל מדרום, ומשיק לקריית אונו מצפון. מה שמעכב את פתיחת “כביש מכבית” הוא התנגדות של עיריית קריית אונו. הכביש עוקף אזורים מיושבים בצפיפות בתחום העיר פתח תקווה ומרוחק יחסית מבתי גבעת שמואל, אך מפריע יותר לתושבי קריית אונו, שחלק מבתיה סמוכים לכביש. כפיצוי על הפגיעה המוגברת בתושבי קריית אונו מבקשת העירייה ממשרד התחבורה לאזן את הפגיעה בתושבי קריית אונו בדרכים שונות, ובהם לסלול כביש נוסף שיעקוף את קריית אונו ממערב.

כביש עוקף רעננה, הרצליה – כביש מספר 531 – הערים כפר-סבא, רעננה והרצליה בנויות סביב עורקי תחבורה החוצים אותם. כביש מספר 531 הוא כביש המתוכנן לחבר את כביש מספר 6 לכביש מספר 2 כשהוא מתחיל במזרח בקרבת העיר כפר סבא, עוקף את הערים רעננה והרצליה ומתחבר לכביש החוף באזור כפר שמריהו. הציר החדש אמור לעבור בפרברי ערי לווין של גוש דן ובאזורים המצויים בתפר שבין מרקם עירוני למרקם כפרי. עורק תנועה ראשי חדש באזורים פרבריים או כפריים יוצר איום ממשי ועלול לפגוע בצביון, בשלווה ובאיכות החיים של השכנים לכביש החדש, ומכאן גם בערך בתיהם. בעתיד הרחוק יותר, הגישה הנוחה שיוצר העורק החדש עלולה לגרום לביקושים גוברים למגורים בסביבתו ולעיבוי הסביבה הפרברית עד הפיכתה לסביבה עירונית. כדי למנוע את המטרדים והחששות דרשה עיריית הרצליה ממשרד התחבורה להשקיע את מרבית הכביש באזורים העוקפים או חוצים את העיר. אם הכביש אמור להיות שקוע באזור הרצליה, הרי תושביו האמידים של כפר שמריהו אינם יכולים לעמוד מנגד – כזכור תושבים אלה ניהלו מאבק שגרם להעמקת כביש החוף סמוך לבתיהם. מי שמגדיל לדרוש הם תושבי רעננה, אשר עמדתם היא לא שיקוע הכביש, אלא בנייתו ככביש תת-קרקעי בתוך מנהרה, הכוללת מתקנים סופחי זיהום.

כביש עוקף בנימינה, כביש 653 – כביש עוקף בנימינה הוא כביש קצר שאמור להסיט חלק מהתנועה העוברת בתוך היישוב מחוצה לו בכיוון צפון ולהקל על הגודש ועל תושבי העיר. הארגונים הסביבתיים מצאו טעם לפגם בתוואי החדש, העובר לטענתם במפגש ייחודי במקביל לנחל התנינים וקצה רכס הכרמל, כשהוא כולל גשר באורך של כחצי קילומטר ובגובה של שמונה מטרים. ההצעה המועדפת על הארגונים הסביבתיים היא כביש עוקף מדרום ולא מצפון.

כביש עוקף עפולה – במשך שנים רבות חלק ניכר מהתנועה לצפון הארץ עברה מכביש “ואדי ערה” ו-“כביש הסרגל” דרך העיר עפולה לכביש מספר 60. בימים אלה נבנה כביש ראשי חדש שיחובר למערכת הכבישים הקיימת ויחבר את “כביש הסרגל” לכביש מספר 60, ליד מושב בלפוריה, כשהוא עוקף את העיר עפולה. אורך הכביש העוקף כ – 5 קילומטרים בלבד והוא אמור לעבור בעיקר בשטחים חקלאיים. בזמן שחיות השדה הקטנות יאלצו לסבול, תושבי עפולה אמורים ליהנות מהפחתת גודש תנועה עורקית העוברת בימים ובלילות ברחובות עירוניים צרים יחסית ובאזורי מגורים, ומהגברת הבטיחות ברחובות העירוניים.

כביש עוקף קריות – כביש החוף נמתח מצפון לחיפה עד לראש הנקרה כשהוא חוצה את אזור הקריות שהתפתח סביבו. אזור הקריות הוא אזור מאוכלס ותנועה עורקית בתוכו מפריעה לאיכות החיים של התושבים, מהווה מקור למטרדים בימים, בלילות, בימי שבת, בחגים וחופשות – בהם רבים עושים את דרכם לנפוש בצפון הארץ, ולמרבה הצער, גם בעתות החירום שפקדו את אזור הצפון. הכביש חוצה שכונות מגורים, יוצר מחיצה בתוך היישובים ומסכן ילדים החוצים את העורק בדרכם לבתי ספר או קשישים החוצים אותו בדרכם למוסדות בריאות. כדי להקל על תושבי הקריות הוחלט לסלול כביש שאורכו כ – 20 קילומטרים, שיעקוף את הקריות ממזרח ויתחבר לצומת “הצ’ק פוסט” בחיפה. סלילת הכביש עוכבה מסיבות פוליטיות, עקב דיונים בשאלה אם הכביש ייסלל ככביש אגרה או שלא, ועקב מחלוקות תכנוניות על תוואי הכביש ושיקוע של חלקו. 

כבישים עוקפים בשטחי יהודה ושומרון – בשטחי יהודה ושומרון נסללו כבישים העוקפים את הערים הראשיות וחלק מהכפרים בעיקר מסיבות ביטחוניות. במקומות יישוב שמהם הושלכו אבנים, בקבוקי תבערה ורימונים על כלי רכב חולפים, הכבישים העוקפים נועדו למנוע חיכוך בין האוכלוסייה הפלשתינאית לבין תנועה ישראלית חולפת. סוגיית הכבישים העוקפים ביהודה ושומרון זכתה להתייחסות מפורטת של בית המשפט העליון במסגרת בג”ץ 202/81 סעיד מחמוד טביב נ’ שר הביטחון, אשר דן בעתירה נגד הפקעת קרקעות כדי לסלול כביש שעקף את העיר קלקיליה. בית המשפט הסביר: “מטרת רשת כבישים זו היא להקל על זרימת התחבורה המנועית על-ידי הרחקתה מתוך ריכוזי אוכלוסיה. בהעמדת עורקי תחבורה חלופיים לתנועה מנועית יש משום ויסותה. עקיפת ריכוזי אוכלוסיה פועלת למניעת עיכובים הכרחיים שבמעבר בתוך הישובים, וכך חוסכת זמן ואנרגיה, ואילו האוכלוסייה שבאותם ריכוזים מתברכת על שפטרוה מהפורענות של רעש, זיהום אוויר וסתימת רחובות אף באזורי מגורים. יש להניח, כי רשויות הביטחון ושלטונות הצבא, אשר נטלו על עצמם את משימת התכנון והביצוע של רשת כבישים זו, שעלותה מגיעה לסכומים אדירים, לא עשו זאת מטעמים של הקלה על התחבורה האזרחית ואקולוגיה גרידא, וכי שיקול ראשוני לגביהם היה היבט הצבאי. אם חס ושלום תפרוץ מלחמה, ויהיה צורך בהעברת גייסות לאורך ולרוחב ביהודה ושומרון, עלולה תנועתם להתארך, הן מחמת שהכבישים המצויים עתה צרים, מתפתלים וארוכים, הן מחמת התנועה המנועית האזרחית הרגילה, העלולה לסתום אותם לגמרי או להאט את התנועה בהם. כבישים אלטרנטיביים רחבים, ישרים וקצרים יותר (אחרי ביטול הפיתולים), אשר לא יעברו בתוך יישובים, הם בעתות מלחמה נכס אסטרטגי בעל חשיבות ראשונית. שיקול צבאי נוסף ואף הוא מדרגת חשיבות רבה הוא המצב בעתות רגיעה. לא אחת קורה, כי אוכלוסייה עוינת מתנכלת לתנועת אנשי צבא (וגם לתנועה של אזרחים בלתי רצויים מבחינתה), העוברת בתוך מקומות יישוב או בסמוך אליהם. העברת התנועה למקומות אחרים רחוקים מ”הבית” של תוקפים פוטנציאליים תפחית את מספר ההתנכלויות, האבדות בנפש והנזקים.” בסופו של דבר פסק בית המשפט: “…המסקנה העולה מכל האמור היא, כי שיקולים צבאיים וביטחוניים היו השיקולים הדומינאנטיים בבחירת התוואי הנדון, ולפיכך אין פסול בו מטעמים של המשפט הבינלאומי. במקרה שלפנינו גוברים שיקולים צבאיים כבדי משקל על צרכים אזרחיים, וההכרח לא יגונה, … ההפקעה עצמה אינה נוגדת את החוק הבינלאומי.” סלילת כבישים עוקפים בשטחי יהודה ושומרון קיבלה תנופה בין השנים 1995 – 2000, כתוצאה מהמשא ומתן המדיני שנוהל עם הרשות הפלשתינאית.

כבישים עוקפים אם כן אינם פתרון פלא, אלא החלופה הפחות רעה בשיטה הקיימת. הכבישים העוקפים מדללים תנועה ממרכזי ערים ומסבים אותה מחוץ להם. תנועה זו עשויה להקטין את אינטנסיביות ההפרעה לשלווה באזורים צפופים ולפזר את מטרדי התחבורה בין שכנים רבים לדרכים הישנות לבין מעט שכנים לדרכים החדשות. לאורך זמן הכבישים העוקפים קובעים עוגני תכנון לפיתוח עתידי בסמוך להם או סביבם, והם בעלי השפעה מכרעת על רקמת החיים בישובים רבים.

Leave a Reply