ולס למעגלי התנועה

מעגלי תנועה – כשהם פשוטים, בטוחים ויעילים, התנועה היא ריקוד.

 מעגל תנועה הוא צומת שבה המפגש בין דרכים אינו מעוצב באופן שבו הן צולבות וחותכות זו את זו, אלא סביב מעגל, המצמצם באורח ניכר את קווי החיתוך בין כיווני התנועה המנוגדים בצומת. במעגל תנועה, התנועה היא חד סטרית כאשר מוקנית זכות קדימה לרכב הנע בכיכר. בישראל, זרימה סביב מעגל התנועה נעשית נגד כיוון השעון, כך שהנכנסים לצומת המעגלית חייבים לתת זכות קדימה לרכב הבא משמאלם, בניגוד לברירת המחדל בצומת רגילה, לפיה ניתנת זכות קדימה לרכב הבא מימין.

מעגלי התנועה זכו לתחייה מחודשת ברחבי העולם מאמצע המאה העשרים, המיוחסת למהנדסי תנועה בריטיים. לתחייה גרמה התגלית לפיה שינויים פשוטים יחסית בעיצוב מעגלי התנועה וכללי הזרימה בהם יכולים לפשט ולייעל את התנועה בצומת ולהגביר את נינוחות ובטיחות הנסיעה. המודעות ליעילות של מעגלי התנועה העמיקה, והן כבשו צמתים רבים ברחבי העולם, ובמיוחד בבריטניה, צרפת, ספרד, גרמניה, שוויץ, אוסטרליה וארצות הברית. גם מדינת ישראל התברכה במעגלי תנועה רבים, שתפוצתם הולכת ומתרחבת, ונהגיה הפנימו את כללי הנהיגה במעגלים.

מעגלי תנועה אינם יעילים בכל צומת, והם מתאימים בדרך כלל לצמתים המיועדים לנפחי תנועה קטנים ובינוניים, ומציגים יתרונות רבים יותר לעומת צמתים שהתנועה מווסתת בהן באמצעות שלטי “עצור” או “האט ותן זכות קדימה” ומצמתים מרומזרים. מעגלי התנועה כובשים את מקומם בפרברים, בהם נפחי התנועה ואופי התנועה הולם את תכונותיהם. כאשר מעגלי תנועה מעוצבים ומיושמים בצורה נכונה מתגלים יתרונותיהם הרבים:

פשטות – מקור היתרונות של מעגלי התנועה הוא עיצובם הפשוט – תכנונם, בנייתם, תפעולם והשימוש בהם פשוטים בהרבה לעומת צמתים מרובי רמזורים. בצומת רגילה קיימים 32 כיווני תנועה מנוגדים, ואילו במעגל תנועה המספר מצומצם ל – 8 בלבד. במעגלי התנועה קיימים יותר נתיבים מתמזגים ומשתלבים ופחות נתיבים מנוגדים וצולבים המאיימים זה על זה. הפשטות מובנת יותר לא רק למתכננים, אלא גם למשתמשים בכיכר, אשר צריכים להתרכז במספר כללים פשוטים ובכיוונים אחידים.

בטיחות – העיצוב הפשוט של מעגלי התנועה מקל על משימות החשיבה, הריכוז והקשב המוטלות על הנהגים, וחוסך מצבים של אי ודאות, כפל משמעות וחוסר הבנה. ההקלה של מעגלי התנועה על הנהגים מניבה יתרונות בטיחות מוחצים. מעגל תנועה מפחית את נקודות הניגוד והחיכוך בין משתמשי הדרך והופך את השימוש בצומת לקל יחסית. כשברור לנהג סביר הנכנס לצומת באופן חד-משמעי שזכות הקדימה היא לרכב הנע בכיכר הוא בדרך כלל ימנע מלהתפרץ לתוך הצומת. כשנהג יודע שהתנועה בצומת זורמת לפי סדר קבוע ותור פשוט, הוא לא יאיץ את רכבו כדי “לתפוס” אור ירוק ולהגביר סכנות. מעגל התנועה מחייב נהגים להאט את נסיעתם, לגלות משמעת עצמית, ומידה של דרך ארץ וכבוד למשתמשי הדרך האחרים. בניגוד להסתמכות על רמזורים, שיש בהם מידה של שרירות מכנית, מעגל התנועה מותיר לגורם האנושי משימות ההולמות את כישוריו ומגבלותיו, ומטיל מידה של אחריות המחייבת גילוי ערנות ושיקול דעת, ומונע התנהגות רובוטית.

באיטליה – הידועה בנהגיה המיומנים והמסתכנים – נבנו בעשורים האחרונים מעגלי תאונה רבים בעיקר משיקולי בטיחות. מכון הביטוח לבטיחות בדרכים בארצות הברית חקר את מעגלי התנועה וגילה כי הם בטוחים הרבה יותר מצמתים רגילים – מספר התאונות במעגלי התנועה נמוך בשיעור של 40%, בהשוואה לצמתים רגילים, ונזקי התאונות וחומרתם נמוך בשיעור של עד 75%. מחקר שנערך במדינת מישיגן בארצות הברית גילה כי כאשר נבנה מעגל תנועה חדש נדרשת תקופת הסתגלות קצרה, במהלכה מתרחשות תאונות קלות בעיקר מהסוג של חבטות צד. לאחר עקומת לימוד קצרה נצפתה ירידה תלולה בשיעורים של 50% – 70% במספר התאונות הכולל, ובשיעורים של 70% – 90% במספר התאונות הקטלניות.

יעילות זרימת התנועה – כאשר יתקיים תאום מוחלט בין כלי רכב רבים שכל אחד מהם נע ומתנהל באופן עצמאי על דרך משותפת, תתקיים זרימה יעילה של תנועה. כיום, תאום זה נעשה בעיקר על ידי הגורם האנושי – הנהגים. ככל שהדיאלוגים המרובים המתקיימים בין הנהגים מורכבים וארוכים יותר, כך זרימת התנועה איטית ופחות יעילה. שברירי רגעים של היסוס וחוסר הבנה, כתוצאה מדיאלוגים מורכבים בשפה לא אחידה ולא מובנת, מצטברים מהר מאוד לגודש ופקקים, ופוגעים בתנועה הכללית, בנינוחות של הנהגים ובכושר ההידברות היעיל ביניהם. פשטותו של מעגל התנועה מפשט את הדיאלוגים המתקיימים בין הנהגים. נהג הנכנס לצומת אינו צריך לבצע בעיניו סריקות מורכבות, שמאלה, ימינה, ישר, שמאלה, וחוזר חלילה. הוא מאוים בעיקר על ידי התנועה הנעה משמאלו, ולאחר שוידא שאין סכנה משמאל עליו לבדוק שהדרך לפניו פנויה ולהתקדם. כשהנהגים מקפידים של הכללים הפשוטים של זכות קדימה לרכב הנע בכיכר ועל פינוי מהיר של מעגל התנועה, מבלי לחסום או לעכב את התנועה שעליו, נשמרת זרימה רצופה ויעילה.

באופן טבעי וטיפוסי העומסים בצמתי דרכים אינם אחידים והם משתנים לאורך היממה. לעיתים רבות, אחד הכיוונים עמוס ממשנהו בשעות הבוקר, והעומס משנה את כיוונו לקראת ערב. בצמתים מרומזרים, מערכות רמזורים ובקרת תנועה שואפות לייעל את ניצול נפח הצומת, אך במשך שעות רבות לאורך היממה קיימים כיווני תנועה הממתינים בתורם בעצירה מוחלטת מול אור אדום בפתח הצומת, גם כאשר התנועה הנגדית או הצולבת חלקית או אינה קיימת כלל. במעגל תנועה מתקיים ויסות טבעי דינמי של התנועה בצומת – אין המתנה מכנית, וכאשר המעגל פנוי נחסכת המתנה מיותרת, הצומת מנוצלת באופן יעיל יותר, היא מתפנה במהירות, ונחסכים תורים.

בשעות שיא מעגל תנועה בעל נתיב אחד יכול להעביר 1,500 – 2,000 כלי רכב בשעה, ואילו מעגל תנועה בן שני נתיבים יכול להעביר 2,000 – 3,000 כלי רכב בשעה. גם במקומות בהם מעגלי התנועה אינם מספקים יעילות וזרימה אופטימלית בשעות השיא הם עשויים לקזז חסרונות המתגלים במשכי זמן קצרים וממוקדים של ביקושי תנועה, באמצעות היתרונות של המעגלים בויסות והזרמת תנועה יעילה לאורך שעות רבות ביממה, בהן התנועה מתונה.

הפחתת זיהום האוויר – יעילות הזרימה במעגלי תנועה באה לידי ביטוי בהפחתת זיהום האוויר מעל הצומת. מחקר שנערך בארצות הברית העלה כי מעגל תנועה יכול להפחית פליטות של פחמן חד-חמצני בשיעור של 32%, תחמוצות חנקן בשיעור של 34%, פחמן דו חמצני בשיעור של 37% ופחמימנים בשיעור של 42%.

נינוחות – המבנה הפשוט של מעגלי התנועה מקל, כאמור, על דרישות הריכוז הנדרשות מהנהג ומפשט את חלוקת הקשב הנדרשת ממנו. בדרך כלל נהגים מעדיפים זרימה רצופה בתנועה איטית על פני המתנה במצב של עצירה מוחלטת בפקק תנועה או ברמזור. מכאן שגם אם בכניסה למעגל התנועה קיים גודש הגורם לתנועה איטית הנהגים יהיו נינוחים יותר בהשוואה למצב של עצירות, המתנות והתקדמות. מעגלי תנועה משמשים במקומות מסוימים – כמו בקרבת מוסדות חינוך, מעונות לצעירים או קשישים, או שכונות מגורים שלוות – כאמצעים לריסון ומיתון תנועה. מעגלי התנועה יכולים במקרים אלו לשמש לא רק אמצעי לייעול זרימה, אלא גם אמצעי מיתון המשמש תחליף לאמצעי מיתון אחרים ומעוררי תרעומת כמו פסי האטה.

חסכון כספי – שיפור זרימת התנועה במעגלי תנועה עשוי לחסוך צריכת דלק בשיעור של כ – 30% לעומת צומת רגילה, וכמובן גם בתחזוקת כלי הרכב הרבים הנעים בצומת. עלויות הבנייה של מעגל תנועה לעומת צומת מרומזר חסכוניות באופן משמעותי, בפרט כאשר הוא מחליף פתרונות יקרים של הפרדות מפלסים. מעגל תנועה זול יותר באחזקתו לאורך זמן, הוא אינו דורש מערכות חשמל ואחזקה לרמזורים ומערכות בקרת תנועה.

שיפור הנוף – במרכזם של מעגלי התנועה נבנים “איים”, המשמשים כמרחבי ביטוי אומנותיים לעיצוב גינות נוי, פסלים, או משבצות נוף אדריכליות. מרחבים אלה עשויים לשמש אבני דרך להתמצאות או אמצעים למיצוב מקומי.

מעגלי תנועה הולמים במיוחד צמתים המשרתים נפחי תנועה קטנים ובינוניים, ובמקומות מסוימים הם עלולים להזיק. ההנחה המקצועית היא כי מעגלי תנועה אינם הולמים צמתים שנפחי התנועה בהם נמוכים מ – 1,500 כלי רכב לשעה, או גבוהים מ – 3,500 כלי רכב לשעה. תכנון נכון של מעגל תנועה דורש הערכה מקצועית של מהנדסי תנועה ועיצוב נכון. מעגלי תנועה שנבנו בצמתים בעלי נפח קטן מידי גרמו לחוסר יעילות וחלקם אף לעלייה בשיעור התאונות בצומת.

בדרך כלל מספר הנתיבים במעגלי התנועה אינו עולה על שני נתיבים, אך קיימים מעגלים גדולים הכוללים שלושה נתיבים רחבים, המסוגלים לקלוט נפחי תנועה גבוהים. נפחי תנועה גבוהים מחייבים הגדלת קוטר המעגל, ומכאן גם יותר שטחי קרקע. העיר פריז עוצבה כשכלולים בה שדרות רחבות הנפגשות בכיכרות עגולים ורחבים, שבין המפורסמים שבהם נכללים ככר “הקונקורד” או ככר “שארל דה גול”, המוכר יותר בשמו המסורתי ה – “Etoile”, על שם צורת הכוכב שלו. הנסיעה המעגלית המורכבת בפקעות התנועה של פריז היא עדות לחוסר יעילות וחוסר יכולת לשזור תנועה אנושית מורכבת בכיכרות גדולים ומורכבים מידי. במרכז ככר ה – “Etoile” בפריז ניצב שער הניצחון, והוא מנקז תריסר רחובות, ובהם שדרות ראשיות שהמפורסמת והגדולה שבהם היא ה – “שאנז אליזה”. ככר זו תוכננה על ידי הברון האוסמן שעיצב חלק נכבד מהשדרות והכיכרות של פריז, אך היא מעולם לא פעלה באופן יעיל. בשנת 1907 מהנדס העיר פריז, יוג’ין הנרד, ניסה לפשט את הסבך על ידי הפיכת התנועה בככר לחד סטרית, אך היא מתקשה לשאת את נפח התנועה המתנקז אליה והפכה לסמל של פקק תנועה וחוסר יעילות.

תכנון ועיצוב נכון של מעגלי התנועה הופך אותם לידידותיים יותר לנהגים ולכן גם לבטוחים ויעילים יותר. מעגלי התנועה המודרניים אינם שמים את הדגש על זרימה מהירה של התנועה, אלא על זרימה בטוחה, ברורה ופשוטה, והדבר ניכר בשימוש בעקומות חדות, המחייבות האטת מהירות, גם במקומות בהם ניתן לעשות שימוש בעקומות קהות יותר. כנראה שמגבלות הגורם האנושי גורמות לכך שדווקא עקומות המחייבות האטה בתנועה תורמות לבטיחות ולהבנת התנועה במעגל. הדבר ניכר בין השאר בכיכרות בהם המעגלים אינם ניצבים באופן סימטרי במרכז. כאשר מתוכננים מעגלים שבהם אחד הנתיבים משיק למעגל והוא פחות עקום מהאחרים עלול להיווצר רושם מטעה כי הנוסעים על הנתיב הראשי או הישר יותר משוחררים ממתן זכות קדימה בכיכר, או מהצורך להאט את מהירות נסיעתם. רושם זה עלול ליצור עימותים ותאונות. כדי להימנע ממצבי עימות מוגדלות עקומות הנסיעה כדי להדגיש את זכות הקדימה לרכב הנע במעגל.

יעילותם של מעגלי התנועה נשמרת כאשר מתקיימים בהקפדה מספר כללים פשוטים, והם:

* מתן זכות קדימה חד משמעית לרכב הנע במעגל.

* פינוי הכיכר בזריזות כדי למנוע מצב שבו תנעל זרימת התנועה – בזמן הנסיעה במעגל יש להימנע מעצירה, האטה או מעבר נתיבים.

* תכנון נכון של התנועה במעגל לפני הכניסה אליו – בחירה והצמדות לנתיב הימני לפונים ימינה, ושימוש במעגלים מרכזיים לפונים לכיוונים אחרים, כדי להימנע מהחלפת נתיבים תוך כדי תנועה במעגל.

מחלקת התחבורה של מדינת וירג’יניה בארצות הברית פיתחה מערך הדרכה ללומדי נהיגה להכשרתם לנסיעה זהירה ויעילה במעגלי תנועה, ובקישור המופיע בשוליים ניתן לצפות בסרטון הדרכה בנושא. במדינת ישראל נעשתה עבודה יסודית ומעמיקה לקליטה ויישום של רעיון מעגלי התנועה, ואלו הפכו להיות נפוצים ביישובים חדשים וותיקים. מרבית הנהגים למדו להעריך את העיצוב הפשוט, הנוח והבטוח של מעגלי התנועה ושומרים על כללי התנועה בהם.

מקורות וחומר לעיון:

אתר מחלקת התחבורה של וירג’יניה

באתר משרד התחבורה מופיעות הנחיות המשרד מינהל יבשה – אגף תכנון תחבורתי לתכנון מעגלי תנועה – “הנחיות לתכנון מעגלי תנועה – דצמבר 2004”.

Leave a Reply