תשתית לאמצעי תנועה קלה

אופניים רגילים וממונעים, קורקינטים חשמליים, רכי-נועים, קלנועיות, גלגשות או מחליקיים הם אמצעי תנועה קלים המוצבים בדרך כלל על קו התפר שבין אמצעי תחבורה לאביזרי פנאי או נופש. מגמת קידום הפיתוח של שבילי אופניים אינה יכולה ואינה צריכה להתעלם ממגוון אמצעי התנועה הקלה.

מגמת הפיתוח של שבילי אופניים

המודעות לפיתוח שבילי אופניים בכלל ופיתוח שבילי אופניים ברשויות המקומיות בפרט, זכתה בשנים האחרונות לעליית מדרגה ולתמיכה מכיוונים שונים:

* בעשור האחרון ניכרת בערים רבות בעולם המערבי מגמה של פיתוח או שיפור תשתיות של שבילי האופניים על חשבון תשתיות תנועה מתחרות במרחבים העירוניים, כמו תשתיות הכבישים לכלי הרכב המנועיים והמדרכות להולכי הרגל. באופן מסורתי הולנד, דנמרק וגרמניה מובילות את התהליך באירופה, אך בשורת שינוי ותנופה משמעותית התרחשה בשנה האחרונה בפריז בעקבות יוזמה עירונית להצבת אופניים קהילתיות ברחבי העיר.

* בישראל, תמיכה עקבית בפיתוח שבילי אופניים הונעה שנים רבות על ידי תנועות וארגונים עממיים שצמחו מלמטה וניהלו מאבקים מתמידים כדי להשפיע על קובעי המדיניות. בין ארגונים אלו בולט ארגון “ישראל בשביל אופניים”, שהרחיב את שורותיו מהארגון המקומי “תל אביב בשביל אופניים”, לארגון ארצי, ובנוסף אליו ארגונים סביבתיים כמו “חיים וסביבה”, “אדם, טבע ודין”, “מגמה ירוקה”, “החברה להגנת הטבע”, או “תחבורה, היום ומחר”.

* בסוף יוני 2008 עברה בקריאה ראשונה בכנסת ישראל הצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים, התשס”ח – 2008, הקובעת, בין השאר, הוראות בנוגע לקידום פיתוח רשת שבילי אופניים.

* המודעות הסביבתית העולמית הגוברת השפיעה על הרשויות המקומיות בארץ ובעולם. בשנים האחרונות מתקיים בישראל שיתוף פעולה בין 15 עיריות גדולות במסגרת המכונה “פורום ה – 15”. בשנתיים האחרונות הצהיר פורום זה על שיתוף פעולה לקידום שיפור איכות הסביבה במרחבים העירוניים, ובין היוזמות נכלל הנושא “פיתוח שבילי אופניים”.

* הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בנובמבר 2008 העלו את כוחן של סיעות סביבתיות ברשויות רבות ויש להניח כי תופעה זו תבוא לידי ביטוי גם בבחירות הקרובות לכנסת ישראל. הבחירות האחרונות גם הפגינו תופעה של עלייה במעורבות הצעירים בפוליטיקה המקומית ושל הצפת דיונים המבעבעים ומתגבשים בפורומים שונים במרחבי האינטרנט וברשתות חברתיות לפוליטיקה מעשית. ניתן להניח כי מעורבות מוגברת של צעירים ושוחרי איכות הסביבה במועצות הרשויות המקומיות תאיץ תהליכים מעשיים של קידום פיתוח שבילי אופניים במרחבים העירוניים.

* לראש סדר היום העולמי עלה משבר כלכלי חובק עולם, שמוביל למיתון, אבטלה, חוסר ודאות, חרדות ותסיסה חברתית. סדר יום זה עשוי להאיץ את השימוש באמצעי תחבורה זולים – אופניים ואמצעי תחבורה קלים נוספים. עידוד השימוש באופניים ובאמצעי תחבורה קלים נוספים, לא מספק רק אפשרויות תנועה שימושיות, זולות וידידותיות לסביבה, אלא יכול לשמש גם אמצעי להפגת מתחים וחרדות המתלווים לאי הודאות הכלכלית, כתוצאה מעידוד פעילות גופנית ותנועה קרובה ומשותפת באמצעי תחבורה הפתוחים לאוויר הצח ולשכנים לדרך.

ההצדקה לפיתוח תשתית לתחבורה קלה

האופניים בולטים במסגרת המאבקים לפיתוח תשתית ייחודית של שבילים לתנועה קלה, אך לצדם קיימים אמצעי תחבורה קלים נוספים הזקוקים לתשתית ייחודית, ובהם אופניים ממונעים, קורקינטים חשמליים, רכי-נועים, קלנועיות, גלגשות או מחליקיים. ההתייחסות הכוללת לאמצעי התחבורה הקלים, ולא רק לאופניים, חשובה ממספר נימוקים:

* בשווקים קיים מגוון רחב של אמצעי תחבורה קלה, בקשת מחירים מגוונת, המותאמים לקבוצות שונות ולכיסים שונים – מקורקינטים לנערים ועד רכי-נועים (“Segway”), שקהל היעד שלהם כולל אנשי עסקים מחויטים המבקשים ליהנות מכלי תחבורה קומפקטי ומשוכלל המשלב חדשנות טכנולוגית פורצת גבולות. אופני ספורט יכולים לעודד את שיפור בריאות הציבור וכושרו הגופני, וקלנועיות מסוגלות לנייד בעלי מוגבלות ותשושים.

* אמצעי התחבורה הקלה מיועדים לנייד בדרך כלל אדם בודד, הנושא מטען קל. הם מסוגלים לספק ניידות מנקודה לנקודה, באופן שקט, נקי, בריא, בר-קיימא, זול ושוויוני. אמצעים אלו מסוגלים לספק שירות יעיל לביצוע שליחויות קצרות או נשיאת סלי קניות בתוך שכונות, והם מסוגלים לנוע אף בתוך בניינים.

* מעטפות הביצועים של אמצעי התחבורה הקלה משתכללים ומשתפרים כל העת. קיימים בשוק קורקינטים חשמליים המסוגלים להגיע למהירות של 45 קמ”ש ומעלה, ולנוע לטווחים העולים על 20 קילומטרים באמצעות טעינה אחת. את המצברים של אמצעי התחבורה הקלה החשמליים ניתן לטעון בכל שקע חשמל ביתי, וחלקם נהנה מגיבוי של הנעה רגלית במקרה של פריקת המצבר במהלך הדרך.

* בשנים האחרונות קיים בשוק מגוון של קורקינטים חשמליים מסוגים שונים במחירים השווים לכל נפש. איכות הסוללות המספקות חשמל לקורקינטים אלו משתפרת ועמם מרחקי הנסיעה בין הטענה להטענה. קורקינטים חשמליים הופכים לנפוצים בקצב מואץ בישראל, ומראה של רוכב על קורקינט חשמלי בכבישים עירוניים הופך לחזון נפרץ, ולמרבה הצער, אתגר וגורם סיכון חדש לבטיחות בדרכים.

* כנגד השקעות בשבילי אופניים נשמעות ביקורות על כך שמדובר בהשקעה באמצעי תחבורה מוגבל הדורש כושר גופני גבוה ואינו שווה לכל נפש. נטען כי אופניים אינם מתאימים לנסיעות ארוכות, הם אינם מתאימים לאזורי גבעות והרים, הם גורמים להזעה מוגברת בתנאי האקלים בישראל, ולכן אינם שימושיים ליוממות, אלא למטרות נופש ופנאי בלבד. נטען כי אם שבילי אופניים משרתים מטרות נופש ופנאי, הרי שניתן להגשימם בתחומים מוגבלים של פארקים, או בשבילים ייעודיים לאופני הרים. הטענות שפורטו לעיל אינן נכונות כאשר דנים בהגדרה רחבה של תשתיות לתחבורה קלה ולא בתשתיות ייחודיות לאופניים. קיימים אמצעי תחבורה קלה רבים בעלי הנעה, כולל אופניים חשמליות או אופניים עם מנוע עזר, שיכולים לשמש מענה לטענות הביקורת נגד שבילי האופניים. קלנועיות או קורקינטים חשמליים יכולים לסייע דווקא לבעלי מוגבלויות או קשישים והם דורשים תשתית מיוחדת לתחבורה קלה דוגמת “שבילי אופניים”.

אמצעי התחבורה הקלה יוצרים דילמה. על קרן אחת של הדילמה – אמצעי התנועה הקלה עדינים בהשוואה לתנועת כלי רכב מנועיים ופגיעים מכדי להיות מעורבים בתוך תנועה של כלי רכב כבדים על תשתית הכבישים הרגילה. על קרן הדילמה השנייה – אמצעי התנועה הקלה עלולים לסכן הולכי רגל כאשר הם נעים בסביבת מדרכות. אחד הפתרונות לדילמה הוא סלילת תשתית ייחודית לתחבורה קלה שתהיה נפרדת הן מהתנועה המנועית והן מהולכי הרגל. פתרון זה מחייב להגדיר את סוגי התנועה הקלה ואת מקומם על סוגי התשתיות השונות. המחוקק ומתקין התקנות בישראל התמודד עם החידושים וההתעוררות של תנועה קלה, אך הנושא ראוי למודעות ותשומת לב לאור המציאות המתפתחת במהירות.

* פקודת התעבורה [נוסח חדש] כוללת אופניים בהגדרה של “רכב”, וחוקי התנועה חלים על אופניים.

* צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), התשס”ד – 2004, מגדיר “קורקינט חשמלי” –  רכב בעל שני גלגלים המורכבים בזה אחר זה, המונע במנוע חשמלי, שהספקו אינו עולה על 100 ואט, משקלו העצמי אינו עולה על 12 קילוגרם ומהירות נסיעתו אינו עולה על 12 קילומטר לשעה.” קורקינט חשמלי העונה להגדרות אלו פטור לפי הצו מהוראות פקודת התעבורה. כאמור, קיימים בשוק קורקינטים חשמליים שמהירות נסיעתם גבוהה הרבה יותר מ – 12 קמ”ש, הם אינם מורשים לשמש כרכב מנועי ונסיעתם מסוכנת בסביבת כלי רכב מנועיים, אך הם בעלי פוטנציאל לשמש אמצעי תחבורה בסביבה ההולמת את משקלם וכושרם.

* הרכי-נוע זכה לתשומת לב ולהוראות חקיקה מיוחדות. בתקנות התעבורה, התשכ”א – 1961 הוגדר “רכינוע”: “רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)   רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס”מ;

(2)   ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית;

(3)   הוא מיועד לנוסע אחד בלבד;

(4)   מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה;

(5)   משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק”ג;

(6)   משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק”ג;

(7)   הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד, בעניינים כמפורט להלן:

(א)   יציבות;

(ב)   נראות;

(ג)   מניעת החלקה;”

נהיגה ברכי-נוע אינה מחייבת רשיון נהיגה וחובת רישום ורישוי. מותר לנהוג ברכי-נוע מגיל 16 שנים, למי שבקיא בהפעלתו. אסור לנהוג ברכי-נוע על כבישים, אלא לצורך חציית כביש, ובתנאים מוגדרים מותר לנוע בעזרתו בתחומי מושב או קיבוץ. המהירות המרבית המותרת לנהיגה ברכי-נוע היא 13 קמ”ש.

 * גם הקלנועית זכתה להתייחסות מפורטת ומעודכנת יחסית, בתיקון לתקנות התעבורה, התשכ”א – 1961 שהתקבל בשנת 1996. קלנועית אינה דורשת רישום ורישוי רכב או רשיון נהיגה, היא מחייבת נהיגה של אדם שמלאו לו 16 שנים במצב גופני ונפשי המאפשר הפעלה בטוחה של הקלנועית, הבקיא בהפעלתה. חל איסור לנהוג בקלנועית על כבישים, אלא לשם חצייתם, למעט בתנאים מוגדרים בתחומי מושב או קיבוץ. המהירות המרבית המותרת לנהיגת קלנועית היא 12 קמ”ש.

בהתחשב בכך שבאמצעות אופניים ניתן להגיע למהירות של 25 קמ”ש ואף יותר, הרי המחוקק הכביד על משתמשי הקורקינט, הרכי-נוע והקלנועית, אך הכבדות אלו הם פועל יוצא המתחייב מכך שלא קיימת תשתית המיוחדת לאמצעי התחבורה הקלה והם אינם יכולים לנוע בבטחה בסביבת כלי רכב מנועיים או בסביבת הולכי רגל, מבלי לסכן את הנוהגים בהם ואת סביבתם.

סיכום

תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות בישראל הן איתות לכך שבשנים הבאות מגמת פיתוח שבילי האופניים בישראל תגבר ותעלה מדרגה, ואפשר לשער כי לאחר הבחירות לכנסת ישראל תקודם החקיקה של החוק לעידוד תחבורת אופניים. קצב השינויים המעשיים תלוי לא רק במחוקקים הממלכתיים והמקומיים, אלא גם בגורמים ביצוע רבים ובהתגבשות תמיכה ציבורית רחבה ומסה קריטית של משתמשים:

* גם כאשר קיים רוב התומך בפיתוח שבילי אופניים במועצה של רשות מקומית כלשהי, הרי ביצוע ומימוש מעשיים דורשים תקציבים, שעשויים להיות מוקצים להתחייבויות שונות וקודמות.

* תקציבי תחבורה עשויים להיות מתועלים לאמצעי תחבורה אחרים ולדחוק את שבילי האופניים למקום נמוך בסדרי העדיפויות.

* פיתוח שבילי אופניים עלולים להתעכב בצנרת הבירוקרטית על ידי גורמים שונים כמו גורמי תכנון שימושי קרקע, או תכנון תחבורה, או לעמוד בעימות מול פיתוח תחבורה ציבורית.

* הסדרת תקני בטיחות לתנועה מוגברת של אופניים עשויה לדכא הרחבת שימוש באמצעי זה לתחבורה.

כדי שפיתוח שבילי אופניים יוגשם נדרשת הסכמה ותמיכה ציבורית רחבה ככל האפשר, רצון טוב, התלהבות, ותחושת שליחות מצד אלו העוסקים במלאכה משלבי קבלת ההחלטות והתכנון ועד לסיום שלבי הביצוע. הכללה של “שבילי האופניים” לתוך הגדרה רחבה של “תשתית לאמצעי תחבורה קלה” עשויה להרחיב את מעגל בעלי העניין והתומכים בפיתוח “שבילי אופניים” ולשמש מענה הולם למקטרגים נגד שבילי האופניים, כך שתשתית התחבורה הקלה תשרת קשת רחבה ומגוונת של שימושים וסוגי אוכלוסייה.

Leave a Reply