עת לשמור או עת להשליך

המשבר הכלכלי העולמי פוגע בעסקים רבים ומעורר דילמות כבדות משקל. האם עת לטעת, או עת לעקור נטוע? עת לבקש, או עת לאבד? עת לשמור, או עת להשליך? דילמות אלו אינן פוסחות על שיטות התחבורה המקובלות.הדילמה – לשמור או להשליך?

“לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים. עת ללדת ועת למות, עת לטעת, ועת לעקור נטוע. עת להרוג ואת לרפוא, עת לפרוץ ואת לבנות, עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד. עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים, עת לחבוק ועת לרחוק מחבק. עת לבקש ואת לאבד, עת לשמור ועת להשליך. עת לקרוע ועת לתפור, עת לחשות ועת לדבר. עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום.” (קהלת, פרק ג’, פסוקים א’ – ח’).

המשבר הכלכלי העולמי פוגע בעסקים רבים ומעורר דילמות  לגבי תוחלת כלכלית של יוזמות עסקיות ועסקים רבים הנקלעים לקשיים. האם שעתו של העסק לגווע, או שראוי לנסות להבריא אותו ולהזרים אליו חמצן כלכלי כדי לשקמו? האם עת לשקם מטעים חולים, או עת לעקרם ולטעת תחתם נטיעות בריאות ורעננות? האם עת לשמור מיכון ותיק, מוכר ומיושן, או להיפך, עת להשליך את הישן ולהשקיע בהחדרת ציוד חדש, או שיטות חדשות?

מחזוריות של עליות וירידות היא תופעה המוכרת בטבע ובעולם הכלכלי. בתורת השדה מוכרת שיטה עתיקה של “מחזור זרעים”, לפיה יש לגוון את הגידולים החקלאים המעובדים על שדה נתון, כאשר הם מנצלים את לשד האדמה המזינה אותם, לעקור סוג מסוים של זרוע או נטוע, לחרוש שדות ולהפוך את האדמה, כדי לטעת או לשתול זנים אחרים ושונים המנצלים חומרים אחרים, או להוביר את הקרקע לגמרי כדי לתת לה זמן להתחדש. גליות מחזורית היא תופעה אופיינית גם בחיי החברה, הכלכלה והמסחר – שווקים שונים עוברים טלטלות הגורמות לעליות או ירידות מחירים וחוזר חלילה. טלטלות אלו גורמות פעמים רבות לעקירת עסקים ישנים ונטיעת עסקים חדשים, צעירים ורעננים יותר, המסוגלים להתמודד עם האתגרים שמעמידים הזמנים המשתנים.

עתות משבר מזמנות סכנות והזדמנויות, והמשבר הכלכלי הנוכחי הוא שעת מפנה שאינה יוצאת דופן בהקשר זה. הסכנות הן לשבירת מסגרות ומרקמים חברתיים וכלכליים שנבנו והתגבשו נדבך על גבי נדבך במשך שנים רבות, אשר עלולים לגרום לאבטלה, לתסיסה חברתית ולמיתון כלכלי ממושך. ההזדמנויות הן שעת רצון לשבירת מבנים נושנים ומושרשים, ולחדשם בטובים מהם, לעורר, לדרבן ולהמריץ פיתוח אמצעים, שיטות, עסקים ומשרות חדשות ויעילות מהקודמות.

תכניות הצלה ממשלתיות לענף התחבורה

המשבר הכלכלי המתרגש מניע ממשלות ומנהיגים ברחבי העולם לנסות להציג ולהוביל תוכניות הצלה וחילוץ מהמשבר הכלכלי, כדי למנוע קריסה ומפולת. מטבעה של בהלה הנלווית למשברים שהיא מניעה תנועות חפוזות המנסות לשלוט במצב, או למצער להפגין שליטה כזו, אך לעיתים טבעם של גלי משבר לפתח עוצמה שתחלוף באופן טבעי כשם שהגיעה, אך חלילה רק לאחר שזרעה הרס וגרפה סכרים מלאכותיים ושבירים שנבנו בחיפזון וללא יסודות יציבים.

מרכיבים שונים של ענף התחבורה מושפעים לרעה מהמשבר הכלכלי. תעשיית הרכב העולמית, ותעשיית הרכב האמריקאית במיוחד, מצויה במשבר על רקע צמצום רכישות של כלי רכב חדשים. בנקים המחמירים כללי זהירות, חוששים להעמיד אשראי לתעשיית הרכב, ולמיזמי פיתוח תחבורה ציבורית וכבישים הנערכים כשותפויות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. חלק מיזמי פיתוח התשתיות סובלים ממצוקת אשראי, המעמידה בסיכון את יכולתם ונכונותם להשתתף במכרזים ציבוריים לפיתוח תשתיות תחבורה. תחזיות כלכליות, המשמשות בסיס לחישובי תשואה והחזרי הון, נבחנות מחדש בחשש ובזהירות, על רקע אי ודאות בכל הנוגע להתנהגות הצרכנים ומשתמשי הדרכים בעתיד.

ממשלות מנסות לייצב את המערכות הכלכליות בעזרת ההון הציבורי שבשליטתן, ומכיוון שפיתוח תשתיות תחבורה הוא עניין ציבורי מסורתי, עידוד פיתוח תשתיות תחבורה הופך לאחת מזריקות המרץ באמצעותן ממשלות מנסות לחסן את השווקים. ממשלות ארצות הברית, שבדיה, גרמניה ויפן הודיעו כי יסייעו לתעשיית הרכב בעת משבר, והנשיא המיועד של ארצות הברית הגדיל להכריז כי יקדם השקעות עתק בפיתוח תשתיות תחבורה שיגמדו את תוכנית פיתוח הכבישים המהירים שנערכה בתקופתו של דוויט אייזנהוואר.

מאפייני העתים

מחוקקים וממשלות ברחבי העולם מציגים תוכניות מנע והצלה המנסות לשלוט במשבר על ידי הפחתת ריבית, הגדלת הוצאות ממשלתיות והזרמה מהירה של הון לעסקים גירעוניים. חלק מתוכניות ההבראה לשעת המשבר הכלכלי נערכו בחיפזון תוך התעלמות מכללי הזהירות הנדרשים ומראיה לטווח ארוך, וזאת כתוצאה משיקולים ולחצים שונים:

* הדחף המיידי הוא לנסות לעצור את הגל העכור באופן מהיר ובטווח הקצר כדי למנוע נזקים חמורים יותר.

* אילי הון טוענים כי הם נושאים על כתפיהם נתחים נכבדים מחיי הכלכלה ומספקים משרות עבודה רבות המפרנסות את החברה, ומפנים קריאות מצוקה וחירום למנהלי הקופות הציבוריות.

* עובדים החוששים לאבד את מטה לחמם זועקים אף הם בקריאות עזרה.

* רבים מהציבור חוששים או חשים כי המשבר הכלכלי צפוי להגיע לפתח בתיהם ושיקול דעתם מוטה על ידי חרדה או בהלה.

* חלק מתוכניות ההבראה מבוססות על אופטימיות מופרזת לפיה ההון הציבורי יוחזר כתוצאה מהצלחת התוכניות ושיקום הכלכלה.

* העיניים נוטות להיעצם נוכח העובדה שבעת משבר גם הכנסות הממשלות קטנות כתוצאה ממיתון בעסקים וירידה בהכנסות מגביית מסים. הבצורת הכלכלית עלולה להימשך זמן רב ולפגוע בציבור רחב שייאלץ לממן תוכניות חפוזות מהם ייהנו מעטים לטווח קצר.

חלק מהתוכניות שופך קיתונות הון על העסקים הקיימים והזועקים, מבלי לעיין בחדשנות, בתחליפים, ובחלופה המכאיבה של עקירה והשלכה של עסקים שאינם ראויים לשימור, כדי לשתול במקומם זרעים ונבטים חדשים ובריאים שינביטו בטווח הרחוק יותר יבול ויותר משרות עבודה ברי קיימא.

כדי לבחון את המצב הכלכלי בראי הזמן כדאי לתת את הדעת למספר מאפיינים בולטים הצופים לעתיד:

* אוכלוסיית העולם גדלה בשיעורים חסרי תקדים בהיסטוריה האנושית, והרפואה המודרנית מתפתחת, מאריכה חיי אדם ומונעת התפשטות מגיפות. לפי תחזיות, עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם צפויה לגדול ל – 9 ביליון נפש.

* אוכלוסיית העולם דורשת ותדרוש מקורות מחייה, מזון, מים, אוויר לנשימה, קורת גג ואנרגיה, והנטל על המשאבים המוגבלים המצויים בכדור הארץ יגדל. אם האנושות חפצה בחיים ברי קיימא, ללא תסיסות חברתיות שיסכנו את קיומה, חייבת להתקיים חלוקה של אמצעי קיום מינימאליים לכל נפש, ועד כמה שניתן שוויון הזדמנויות. מכיוון שחלק מהמשאבים המצויים על כדור הארץ מוגבלים, יש לנהוג בחסכון ובאחריות בכל הנוגע לניצול המשאבים.

* רב אוכלוסיית העולם מתגורר באזורים עירוניים, ומרכזים מטרופולינים מכנסים יישובים היקפיים, מתעבים ומתרחבים. דפוסי תנועה ותחבורה נתונים במגמות שינויים, כאשר ערים ומרכזים מטרופולינים גדלים ומתרחבים מצד אחד, ומאידך מתפתחים בהם מוקדים מרובים. בהבדל מהעיר המסורתית שהייתה בנויה במבנה אופייני של מרכז וחישורים, דפוסי התנועה והעיור המודרניים בנויים יותר על תשתית של רשתות ופחות על תשתית של מוקדים ומסדרונות.

ניידות וחופש התנועה הם צרכים אנושיים בסיסיים, הנדרשים לפרט ולחברה האנושית, ותומכים בפיתוח כלכלי, אך הצורך בניידות אינו זהה לצורך בכבישים וכלי רכב. הכבישים וכלי התחבורה הם אמצעים ולא מטרות, ולכן קיום תעשיית רכב או כבישים אינה הכרחית, אם יפותחו אמצעי ניידות חליפיים ויעילים יותר בצריכת משאבים. פיתוח אמצעים חלופיים יכול ליצור משרות תעסוקה חדשות ולתרום לחלוקה שווה יותר של הון ומשרות עבודה, לתרום לניידות משופרת ולחיזוק השותפות החברתית.

חומר לעיון:

Building on Success: Reforming the U.S. Innovation System / A White Paper by Fred Block and Matthew Keller, 12/1/2008

David Brooks: Obama infrastructure plan needs a broader social vision

Does Obama Need a Department of Innovation? / Andrew C. Revkin

Leave a Reply