פיזור יעיל של מוסדות חינוך

כשלושים אחוזים מאוכלוסיית המדינה לומדת במוסדות חינוך שונים. פיזור יעיל של מוסדות החינוך עשוי לסייע הן לטיב ההוראה והלמידה במוסדות החינוך, הן לקהילות בהן מוסדות החינוך נטועים, והן לתחבורה העירונית בכלל, ולתנועה סביב מוסדות החינוך בפרט.

בשנת הלימודים 2007/8 למדו במערכת החינוך במדינת ישראל 2,187,494 תלמידים מגיל הגן ועד לתלמידי האוניברסיטאות והמכללות. בגני הילדים למדו 445,000 ילדים, בבתי הספר היסודיים 841,610 תלמידים, בחטיבות הביניים 253,877 תלמידים ובבתי ספר התיכוניים 353,415 תלמידים. אוכלוסיית התלמידים הסתכמה בכ – 30% מאוכלוסיית המדינה. הסעת אחוז כה משמעותי מהאוכלוסייה למוסדות החינוך, שרובם פותחים את שעריהם מידי בוקר בשעה קבועה, מהווה אתגר למערכת התחבורה והיא מחמירה את הגודש בדרכים ומשפיעה לרעה על היווצרות גודש בשעות שיא קבועות. אחת הדרכים להקל על המעמסה התחבורתית שמחוללת  מערכת החינוך היא פיזור יעיל של מוסדות החינוך, בדרך כלל בהתחשב במבנים הדמוגרפיים בהם בנויות קהילות ומפוזרים התלמידים הנהנים משירותי החינוך.

בגיליון סתיו 2008 של מגזין התחבורה “Access”, המתפרסם בקביעות על ידי מרכז התחבורה באוניברסיטת קליפורניה, הוקדש מאמר לנושא תפקידם של בתי הספר והשתלבותם בתכנון תשתיות בקליפורניה. המאמר מאיר את הנושא לא רק מזוויות התחבורה והתכנון, אלא גם מהזוויות החינוכיות והחברתיות. מדינת קליפורניה הכירה בחשיבותם של בתי הספר הציבוריים כגורם מפתח בעל דירוג גבוה המשפיע על הצמיחה והשגשוג של המדינה. לפיתוח בתי הספר הוקצו קרנות תקציביות ואמצעי מימון נדיבים מתוך הכרה בחשיבות האסטרטגית של טיפוח מקומות חינוך. מכיוון שבבתי הספר היסודיים בקליפורניה לבדם מתחנכים כיום כ – 6.3 מיליון תלמידים – כמעט אוכלוסיית מדינת ישראל – ראוי להניח כי הנושא זכה לניסיון ולמחקר מקיפים ומניבי לקחים.

בקליפורניה לרשויות תכנון בתי הספר אוטונומיה ניהולית וסמכויות ייחודיות רבות עוצמה לתכנן את הצבת בתי הספר הציבוריים, כשהם זוכים לעדיפות על פני מוסדות התכנון והשלטון המקומי. אוטונומיה זו קיימת שנים רבות והיא מבוססת על שיקולי מדיניות היסטוריים שכוונו לשחרר את מינהל בתי הספר מסבך אילוצים של פוליטיקה מקומית ולתת למומחי חינוך חופש פעולה כדי להבטיח שצורכי החינוך יזכו לעדיפות. בפועל הסתבר שכוחו של מינהל החינוך נשחק תחת אילוצים שונים, כמו העדר זמינות של קרקעות פנויות להצבת מוסדות חינוך, לחצים כלכליים הנובעים מתקציבים מוגבלים שהוקצו לרשויות החינוך מחד, ומחירים גבוהים של נכסי דלא ניידי שנדרשו להקמת בתי ספר חדשים מאידך. אילוץ נוסף שהשפיע היה הצבת בתי ספר במקומות בהם ניתן להפעיל כוחות ולחצים ציבוריים על יזמים פרטיים כדי לזכות בתרומות של קרקעות בהליכי פיתוח לטובת מוסדות חינוך. חוקרים שבחנו את המציאות בקליפורניה מצאו כי במקרים רבים, האילוצים השונים גרמו להצבת מוסדות חינוך על קרקעות זולות ומרוחקות יחסית מבתי התלמידים והמורים, אשר הפריעו לתחבורה ולהגשמת מטרות סביבתיות רחבות. הם המליצו לשלב את תכנון בתי הספר בתוכניות פיתוח הקהילות והפיתוח האזורי, ולא להתייחס אליהם כאל נושא הראוי למאמץ מבודד.

תכנון והצבת מוסדות חינוך הם לא רק הזדמנות לשפר את שימושי הקרקע ואת השירותים הציבוריים התומכים בתלמידים ובמשפחותיהם, אלא גם את מבנה הקהילות הסובבות אותם. תכנון בתי ספר יכול להשתלב  עם צורכי קהילה ותכנון אזורי, להשתלב עם תוכניות הדיור, תחבורה ותעסוקה של תלמידים ומשפחותיהם ושל מורים ועובדי בתי הספר.

בארצות הברית בעיית הפרבור והזחילה העירונית חמורה הרבה יותר מאשר באירופה ובישראל. ריבוי פרברים רחבי ידיים של בתים חד משפחתיים צמודי קרקע גורם לכך שחלק קטן מהתלמידים יכול להגיע בכוחות עצמו לבתי הספר, בהליכה ברגל או באמצעות רכיבה על אופניים, ומרבית התלמידים תלויים בהסעות על ידי בני משפחה, ובעיקר הורים, או במערכת הסעות המאורגנת על ידי בתי הספר. בכוחם של מוסדות חינוך טובים בסביבה של בנייה רוויה לשמש מוקדי משיכה למגורים בסביבתם, ומנגד, כאשר מוסדות החינוך נבנים במקומות מרוחקים או דלילי אוכלוסין, הם יכולים להאיץ מגמות של פרבור.

מוסדות חינוך מקיימים יחסי גומלין שונים עם הקהילות המקיפות אותם. בתי ספר הם מרכיב חשוב בעיצוב שכונות וקהילות ויש להם השפעה על צמיחה ושינויים אזוריים. קהילות יכולות לתמוך בבתי ספר, ובתי ספר עשויים לתמוך בצרכים קהילתיים. בקהילות מזדקנות או מתנוונות, בתי ספר מתרוקנים יכולים לשמש אבן שואבת לאוכלוסיות צעירות. בכוחם של מוסדות חינוך למשוך יזמים ותושבים למילוי חללים ריקים בקרקעות עירוניות, או לגרום להתחדשות עירונית, כמו מיזמי פינוי-בינוי, או שיפוץ בניינים הזקוקים לחידוש ושיפוץ. בבחירת מקום מגורים קיימת השפעה משמעותית לאיכותם של מוסדות חינוך סמוכים, ובתי ספר איכותיים משפיעים על מחירי נדל”ן בסביבתם. מחירי דיור גבוהים יותר מעלים את מסי הרכוש והארנונה בסביבתם ולכן מגדילים את ההכנסות הציבוריות.

אחת ההמלצות המעניינות במחקר שנערך בקליפורניה היא לנצל את מתקני בתי הספר לטובת שיפור חיי הקהילה. בתי הספר יכולים לחזק את הקשר עם סביבתם ולשמש מוקדים קהילתיים. מתקנים של בתי ספר, כמו אולמות הרצאות, ספריות או מתקני ספורט, יכולים לאגם משאבים עם הקהילה ולשמש מרכזי תרבות וספורט קהילתיים אחרי שעות הלימודים.

הצבת בתי ספר חדשים וסגירתם של בתי ספר ישנים, מונעת בדרך כלל על ידי שינויים דמוגרפים המבוססים על שווקי הדיור, שיקולים תקציביים, עלויות קרקע וזמינות קרקעות. אך לא רק עלות הקרקע של בתי הספר צריכה להוות שיקול חשוב, אלא גם השפעת בחירתו של מקום מוסד החינוך על הגדלת הנסועה למוסד וממנו וההשלכות הסביבתיות השליליות. מכיוון שמוסדות חינוך מהווים מוקדי משיכה המזמנים ומושכים אנשים רבים מידי יום בשעות קבועות להורדה ואיסוף של תלמידים הם מחוללים גודש ומרכזים מוקדי זיהום אוויר המשפיעים על קבוצת אוכלוסייה צעירה ורגישה. להליכה רגלית או רכיבה על אופניים לבתי הספר מסביבת מגורים סמוכה יש גם יתרונות בריאותיים בהגברת הפעילות הגופנית וגם יתרונות סביבתיים.

דוגמאות של מוסדות חינוכיים ללא קהילות סמוכות ושל קהילות ללא מוסדות חינוכיים ניתן למצוא בעיר תל אביב:

* מוסדות חינוכיים ללא קהילות – במקומות שונים באזורים הותיקים של תל אביב האוכלוסייה התבגרה, השכונות לא התחדשו ובתי הספר התנוונו כתוצאה מהעדר תלמידים בקהילות הסמוכות אליהם. בית הספר “שבח מופת” הוא מוסד חינוך ברוך הישגים הנטוע באזור תעשייה קלה, מוסכים, ומסחר. מרבית התלמידים מגיעים לבית הספר מחוץ לתל אביב ורובם ככולם אינם גרים במרחק הליכה או רכיבה על אופניים מבית הספר. עיריית תל אביב הודיעה כי היא שוקלת לסגור את בית הספר, המעמיס הוצאות נכבדות על תקציב העירייה, אך אינו משרת את תושבי העיר.

* קהילה ללא מוסד חינוכי – רמת אביב ג’ היא שכונת מגורים חדשה יחסית בעיר תל אביב ששטחה קצת מעל קילומטר רבוע ומתגוררים בה למעלה מ – 12,000 נפשות. רמת הצפיפות בשכונה גבוהה, אך היא אינה ניכרת משום שהיא מכילה בנייני קומות רבים בני 8 קומות ומעלה. בשכונה בית ספר יסודי, שלומדים בו כ – 600 מילדי השכונה, אך אין בה חטיבת ביניים ובית ספר תיכון. תלמידי חטיבת הביניים והתיכון המתגוררים בשכונה נאלצים לנדוד לבתי ספר מחוץ לשכונתם. משך הנסיעה בשעות הבוקר לבתי הספר שמחוץ לשכונה הוא לעתים חצי שעה ואף יותר.

להצבתם של בתי ספר השפעה על תשתיות התחבורה ועל עיצוב דפוסי התחבורה בסביבתם, והם עלולים להתפתח למוקדי תנועה ולמחוללי גודש. תכנון תחבורה פרטית וציבורית בשילוב עם תכנון בתי ספר עשוי להקל. בתי ספר קרובים יותר לבתי התלמידים יכולים לחסוך ולקצר נסועה אל ומאת בתי הספר, ולתת יותר הזדמנויות של נגישות לבתי הספר באמצעות הליכה רגלית או רכיבה על אופניים ואמצעי תחבורה קלים אחרים. פיצול בתי ספר מרובי תלמידים למספר רב יותר של בתי ספר קטנים עשוי לקרב יותר בתים של תלמידים למוסדות חינוך ולשפר את האינטימיות בין מוסדות החינוך לקהילות הסובבות אותם. בקליפורניה למעלה מחמישית מאוכלוסיית המדינה נוסעת אל ומבתי ספר ציבוריים ופרטיים יסודיים מידי יום במשך 8 חודשים בשנה, ומעריכים כי התנועה לבתי הספר תורמת 5% – 10% מתנועת הגודש מידי בוקר. בקרבת מוסדות חינוך נהוג לבצע שינויי תשתית שמטרתם להקל על זרימת התנועה, אך גם להאט את התנועה כדי למנוע סכנות לתלמידים החוצים כבישים סמוכים. שימוש באמצעי תחבורה ציבורית קשיח וקשה ליישום לגבי תנועה לגני ילדים ובתי ספר יסודיים, אך גמיש יותר כאשר נדרש להגשים צורכי תנועה לבתי ספר בהם לומדים תלמידים בוגרים יחסית כמו בתי ספר תיכון, מכללות ואוניברסיטאות.

איכות מוסדות החינוך נקבעת על ידי איכות ההוראה ורמת ההנעה של התלמידים ללמוד, אך בקביעת איכות מוסדות החינוך קיימת חשיבות גם למקומם של בתי הספר ולמצבם הפיזי, לאור הטבעי בכיתות הלימוד, לאוויר הצח, למזג אוויר נוח, לסביבה נקייה ושקטה, ולתנאים סביבתיים נוספים. מחקרים הוכיחו כי לתנאי לימוד פיזיים השפעה משמעותית על איכותם של בתי הספר ועל הישגי התלמידים. השוואת ביצועים והישגים של תלמידים בבתי ספר במצבים פיזיים נבדלים העלתה שוני הן בהישגי התלמידים והן ברמת הנכונות של מורים ללמד. תלמידים שנדרשו להגיע לבתי הספר בבוקרו של יום לימודים ממרחקים גילו נטיות גבוהות יותר להיות עייפים, ישנוניים, לסבול מכאבי ראש ונעדרו יותר מהלימודים. התגלו יתרונות לבתי ספר קטנים יחסית, המונים פחות מ – 500 תלמידים וסמוכים לקהילה שסביבם. קהילות קטנות יותר נקשרו עם ביצועי תלמידים טובים יותר ומעורבות גבוהה יותר.

מקורות וחומר לעיון:

[1] שנת הלימודים כאתגר תחבורה

[2] “תלמידים במוסדות חינוך”, שנתון סטטיסטי לישראל 2008

[3] “בתי ספר במערכת החינוך”, שנתון סטטיסטי לישראל 2008

[4] Integrating Infrastructure Planning: The Role of Schools / Deborah Mckoy, Jeffrey M. Vincent, Carrie Makarewicz, Access Magazine No. 33

[5] “שבח מופת בסכנת סגירה” / קרין ספינגולד, זמן תל אביב 25.12.2008

Leave a Reply