אכיפה אלקטרונית של חוקי תעבורה

אכיפה אלקטרונית של חוקי התעבורה וחולשות אנוש.

מערכות טכנולוגיות מסוגלות לתעד ביצוע עבירות על חוקי התעבורה, לספק לבתי המשפט ראיות ולהשתלב במערך שמקיימת המדינה על מנת לאכוף על נהגים ציות לחוקי התנועה. המערכות הטכנולוגיות הופכות להיות משוכללות יותר, אמינות יותר, ומחירן הולך ופוחת. קיימת קשת רחבה של מערכות המסוגלות לעקוב אחר התנהגות הנהגים וציותם לחוקי התנועה. בין השאר קיימות מערכות בקרה אישיות הנמצאות בתוך כלי הרכב ומסוגלות לתעד מאפייני נהיגה שונים כמו מהירות הרכב, תאוצה והאטה, או ביצוע פניות חדות, ומערכות בקרה אזוריות הנמצאות מחוץ לרכב ומסוגלות לתעד כלי רכב החורגים מהמהירות המותרת, או כלי רכב שאינם מצייתים להוראות רמזורים ותמרורים. המערכות החיצוניות מבוססות בדרך כלל על מצלמות המסוגלות לתעד את לוחית מספר הרכב ואף לצלם את הנהג המבצע עבירת תנועה, אך קיימות טכנולוגיות נוספות המסוגלות לעקוב אחר כלי רכב באמצעות קוראים אופטיים או משדרי רדיו ולמדוד מהירות תנועה נקודתית או מהירות ממוצעת בין שתי נקודות.

מערכות האכיפה האלקטרונית מסוגלות לפעול ללא לאות כל שעות היממה ולפנות שוטרי תנועה מעיסוק במעקב ובתיעוד עבירות מהירות או מעבר באור אדום למשימות אחרות. הידיעה של הנהגים כי התנהגותם נמצאת במעקב מתמיד אמורה להזהיר אותם ולגרום לשיפור כללי בציות לחוקי התנועה ולשיפור הבטיחות על הכבישים.

מדינות רבות רכשו והטמיעו מערכות טכנולוגיות שונות המסייעות לאכוף את חוקי התנועה על הנהגים, שהנפוצות בהן הן מצלמות המתעדות נהיגה במהירות מופרזת ומעבר באור אדום. מעריכים כי בארצות הברית פעלו בסוף שנת 2008 כ – 3,000 מצלמות המתעדות מעבר באור אדום ומהירות מופרזת, בשעה שקיימות הזמנות למצלמות רבות נוספות. באירופה מצלמות מהירות הן אמצעי נפוץ למעלה מעשור. שיאנית האכיפה האלקטרונית היא בריטניה, שלצד כבישיה מוצבות למעלה מ – 6,000 מצלמות אכיפה, המספקות תחושה של חיים תחת עינו הפקוחה של “האח הגדול”. ממשלת בריטניה טוענת כי מצלמות המהירות הן סיפור הצלחה, וכי הן הצליחו למתן את מהירות הנסיעה במקומות בהן הן הוצבו, הביאו לירידה של 31% בנסיעה במהירות מופרזת והפחיתו ב 42% את מספר ההרוגים והפצועים קשה על הכבישים לצד מצלמות המהירות. המשרד לביטחון פנים ומשרד התחבורה במדינת ישראל מתכוונים אף הם להוציא לפועל מערכת אכיפה אלקטרונית של חוקי תעבורה באמצעות הצבת מצלמות רבות שיתעדו נסיעה במהירות מופרזת או מעבר באור אדום.

למרות הפוטנציאל של מערכות טכנולוגיות לשפר את אכיפת חוקי התנועה, חלק גדול מהציפיות מתרסק על קרקע המציאות וחולשות האנוש הכרוכות בגורמים המפעילים את המערכות ובגורמים עליהם המערכות צריכות להשפיע.

טכנוקרטיה – שיטות אכיפה אוטומטיות או רובוטיות הן חסרות שיקול דעת וחסרות נשמה, אלו יתרונותיהן ואלו גם מקור חולשותיהן. מצלמת מהירות תנפיק דו”ח על נסיעה במהירות החורגת מהמותר גם כאשר הנהג נסע בדרך ישרה ופנויה, כשלפניו שדה ראייה רחב, ברכב מתוחזק היטב כשמצבו הבריאותי תקין וחושיו חדים לגמרי. היפוכו של דבר מתקיים כאשר נהג נוסע במהירות המותרת על פי חוקי המהירות הטכניים והוראות תמרורים מקומיים המוזנים לתוכנת הפעלה. נסיעה במהירות טכנית מותרת עלולה להיות מסוכנת ואסורה על פי חוק משום שהיא אינה הולמת את תנאי הדרך, אך מצלמת מהירות לא תתעד התנהגות כזו כעבירה. נהג יכול לנהוג במהירות הטכנית והחוקית המותרת, כשהוא עייף, שיכור או מסומם, כשהוא נוהג ברכב עם בלמים לא תקינים, כשהוא מבצע אכיפות מסוכנות, או נוהג במהירות שאינה הולמת זווית פניה חדה, שדה ראייה מוגבל או סביבת בית ספר או גן ילדים. מצלמת המהירות אינה בוחנת את נסיבות המקרה ואינה מפעילה שיקול דעת, אלא מיישמת מבחן טכני אחיד שהוזן לתוכה. חוקי המהירות נקבעו אמנם על בסיס מחקרים ותצפיות ולא על בסיס שרירותי, אך הם מייצגים קביעה ממוצעת ולא קביעות ההולמות כל מקום ונסיבותיו המיוחדות. מחקרים רבים טוענים כי מהירות בטוחה היא לא המהירות החוקית, אלא מהירות ההולמת את תנאי הדרך והסביבה – וזו בדרך כלל המהירות בה באופן טבעי נוהגים מרבית הנהגים בסביבה נתונה.

טכנופוביה – פחד מטכנולוגיה מקנן בקרב בני אנוש רבים, החוששים כי מערכות טכנולוגיות ורובוטים ישתלטו על חיי האדם, ינהלו אותם, או ישפיעו עליהם במידה בלתי סבירה. הצבת כמות נכבדה של מערכות טכנולוגיות לאכיפת ציות לחוקי תעבורה מעוררת טכונפוביה בעוצמות גבוהות. הרתיעה נובעת בעיקר מכך שמי שנלכד ברשת על סמך עדות רובוטית של מצלמה אילמת עלול לשאת עונשים ועיצומים חמורים, שיכולים להיות קנס כספי, רישום נקודות שעלול להוביל לפסילת רישיון נהיגה, או העמדה למשפט והרשעה. מרבית הנהגים בזמננו אינם נרתעים ממדחני חניה, ממכונות אוטומטיות למכירת משקאות או חטיפים, ואפילו מוכנים לסמוך על מצלמות המוצבות בכבישי אגרה לצורך חיובם באגרות דרך, אך כאשר מדובר בהרשעה בעלת משמעות פלילית ועונשית גובר הפחד מטכנולוגיות המהוות תשתית לאכיפה וענישה.

בסוף חודש מרץ 2009 בית משפט עליון באיטליה הפך בהחלטה תקדימית החלטה קודמת של בית משפט לערעורים, והחליט לבטל דו”ח תנועה והרשעה של נהג שצולם במצלמת אור אדום כ –  6 שנים קודם לכן. בית המשפט האיטלקי ביטל את ההרשעה בקביעה עקרונית כי מצלמות אור אדום מפרות זכות חוקית יסודית. הדו”ח שנדון הונפק על ידי חברה פרטית בעיר מודנה שהפעילה את המצלמה והוסמכה לשלוח דו”חות לנהגים. בית המשפט קבע כי העדר סוכן אנושי הפועל במקום שולל את האפשרות של מחאה מיידית מצד הנהג כאשר הדבר אפשרי, ובנוסף לא ניתן לאמת את הנסיבות המדויקות בהן פעלה המצלמה.

פגיעה בצנעת הפרט – בבריטניה, שבה מוצבות אלפי מצלמות תנועה המשמשות לאכיפת חוקי תעבורה ולגביית אגרות, קיימת התנגדות למצלמות מצד ארגוני זכויות אדם, הטוענים כי ריבוי המצלמות פוגע בחירויות הפרט ובצנעת הפרט.

בריונות – מערכות אכיפת חוקי התנועה מכוונות בעיקר נגד נהגים החורגים מהנורמות המוסכמות בחברה. באופן טבעי אלו החורגים מהנורמות החברתיות המוסכמות הם עבריינים חסרי עכבות שטיבם לנהוג ברמות שונות של בריונות ואלימות. במקומות רבים בעולם בהם הותקנו מצלמות אכיפה מרובות לצד הכבישים פרצו תופעות של אלימות, ובריונות שכוונו נגד המצלמות. במקום שמצלמות האכיפה יהפכו אמצעי חינוכי המעלה את המודעות לשלטון החוק ולזהירות בדרכים, מצלמות האכיפה הפכו לאויבים ושעירים לעזאזל על פשעי וחטאי העבריינים. מצלמות אכיפה ניזוקו מפעולות ונדליזם מגוונות  ויצירתיות, כמו חבלות, הצתות, יריות לעבר מצלמות, שימוש בחומרי נפץ, ריסוס בצבע, או כיסוי המצלמות בקופסאות, שקים, שקיות אשפה, או חומרי אטימה ודבקים. חברה בריאה צריכה להתנגד ולא להירתע מאלימות המכוונת נגד המורא שמנסה להשליט שלטון החוק – “הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו”, (אבות, פרק ג’, הלכה ב’). מנגד צריך לזכור כי כל חברה מתפשרת עם עברייניה וביריוניה, אינה מושיבה אותם למאסר עולם על כל עבירה, מבחינה בין עבירה קלה לחמורה, ובתחום עבריינות התעבורה אינה שוללת את רישיונות הנהיגה של כל העבריינים לצמיתות. בחברה אנושית תמיד תהיה שכבה קיצונית שניתן להגדירה כעבריינית וצוואר הבקבוק בטיפול היעיל בחינוכה לנוע בתלם בו הולך הרוב אינו מחסור באמצעי אכיפה. במדינת ישראל קיימים עבריינים רבים הנוהגים על הכבישים, למרות שרישיונות הנהיגה שלהם נשללו על ידי בתי משפט, ועברייני תנועה מועדים רבים הממשיכים לנהוג למרות שתלויות עליהם קופות שרצים של הרשעות קודמות. אם מוקצים משאבים מוגבלים לאמצעי אכיפה הרי סדרי העדיפות של הקצאת המשאבים תהיה מועילה יותר באמצעות טיפול ממוקד בשכבת העבריינים הקיצונית בשיטות הקיימות. ואם עיסוקינו בטכנולוגיות אכיפה ראוי להזכיר כי קיימים מכשירים המצלמים לוחיות רישוי של כלי רכב נעים, משווים אותם באופן אוטומטי עם “רשימות שחורות” של משוללי רישיון נהיגה ומקלים על המשטרה לאכן נהגים מועדים. בארצות הברית נעשה שימוש במערכות מסוג זה גם לאכן נהגים המשתמטים מתשלום דו”חות תנועה או אגרות חניה.

הערמה – כנגד אמצעי האכיפה האלקטרוניים פותחו אמצעי נגד ודרכי הערמה שונות כדי להתחמק ממלכודות האכיפה. אמצעים אלו כוללים, בין השאר, תרסיסים של חומרי התזה, או ציפויים מיוחדים המותקנים על לוחיות רישוי במטרה להחזיר הבהקים למבזקי מצלמות תנועה, חומרים המעוותים את מספרי לוחיות הרישוי, ואפילו בוץ המסתיר חלק מהספרות של מספר הרישוי. רעיונות משוכללים יותר הם לוחיות רישוי מתהפכות, או אתרי אינטרנט המעלים לידיעת הציבור הרחב מפות של מצלמות תנועה, עם אפשרות להזין את נקודות הציון למערכות ניווט לוויני המתריעות בפני נהגים עבריינים על קירבה למצלמות אכיפה. ציבור שומרי החוק המנסה להילחם בתאונות הדרכים אינו צריך להיכנע לעורמה, אלא שמצלמות האכיפה בשילוב נפוץ של עורמה הפכו בעצמם לגורמי סיכון המולידים סיכונים חדשים שלא היו קיימים אלמלא הוצבו המצלמות. נהגים רבים לומדים על אתרי מצלמות האכיפה מנסיעותיהם השגרתית, ואחרים צוברים מידע מאמצעים שונים, או מבחינים במצלמות תוך כדי נסיעה. כאשר נהגים הנוסעים במהירות מתקרבים למצלמות האכיפה הם נוהגים להאט את מהירותם המופרזת, ולהגביר אותה לאחר חלוף האיום. שינוי המהירות נערך לעתים תכופות באופן מהיר ופתאומי והוא גורם לתנועה לא יציבה ולא בטוחה ולריבוי התנגשויות אחוריות בין כלי רכב סמוך למתקני האכיפה. בנוסף לכך, חלוקת קשב לא מאוזנת של נהגים המטים עיניהם למד המהירות ולגילוי מצלמות אכיפה מסיחה את ריכוז תשומת הלב הנדרשת לדרך ולנהיגה.

חמדנות – בשנת 2006 נתפסו בבריטניה 2 מיליון נהגים שנסעו במהירות מופרזת על ידי מצלמות מהירות, ואלו תרמו קנסות המצטברים לסך העולה על 200 מיליון דולר. סכומי הקנסות הגבוהים מגרים את בלוטות החמדנות של מפעילי המצלמות ושל גורמים רשמיים המפיקים מהם הכנסות ומטים את שיקול דעתם. במקומות רבים בהם הוצבו מכמונות אכיפה אלקטרוניות התקשרה המשטרה לאחר הליכי מכרזים ציבוריים עם חברות מסחריות המוכרות ומפעילות את המכמונות. על האצלת סמכויות שיטור לחברות מסחריות הועלתה ביקורת עקרונית, וביקורת מוחשית על הפעלת שיקולים מסחריים הזרים לבטיחות בדרכים ולאכיפה שוויונית ועניינית של החוק. חברות מסחריות שהכנסותיהן נגזרו מהקנסות הכספיים שנגבו מהאכיפה האוטומטית גילו התלהבות יתר ללכוד עבריינים. במקומות אחרים קופות ציבוריות של רשויות מקומיות, או משרדים ממלכתיים זכו לקבל את כספי גביית הקנסות. סכומי הגבייה היו משמעותיים והפכו למניע המוביל את האכיפה וקובע את ההכוונה. בלהט הגבייה, המטרה העיקרית של הגברת הבטיחות בדרכים נשכחה והקנסות הפכו מאמצעי שנועד להגביר בטיחות למטרה. אחת התוצאות הרעות מהטיית שיקול דעת היא מיקוד אכיפה במקומות בהם קל ללכוד עבריינים ולא במקומות המסוכנים. המקומות הרווחיים ביותר הם אלו בהם נהגים רבים נוהגים לחרוג מהמהירות החוקית המותרת. בדרך כלל, כאשר רבים חורגים מהמהירות המותרת אות היא כי המהירות הטבעית ההולמת את תנאי הדרך גבוהה מהמהירות החוקית. במקומות אלו בדרך כלל ראוי מטעמי בטיחות להעלות את המהירות החוקית לזו בה נוהג האחוזון ה – 85 מכלל הנהגים, ולא להפוך נהגים רבים לעבריינים ואת הנסיעה במקום למשוללת הרמוניה ומסוכנת. מנגד, במקומות בהם מרבית הנהגים מתאימים את מהירות נסיעתם לתנאי הדרך ולהוראות הגבלת מהירות סבירות והגיוניות לא נמצאה תועלת כלכלית להציב מצלמות מהירות כדי ללכוד קומץ עבריינים החורגים מהמהירות המותרת ויוצרים סכנות מוחשיות. באיטליה הועלתה האשמה ציבורית כי גורמים רשמיים בקנוניה עם חברות הפעלה של מצלמות אור אדום, קיצרו את משך האור הצהוב ברמזורים כדי להגדיל את מספר הנופלים לרשת האכיפה האוטומטית ולהפיק רווחים גבוהים יותר מהקנסות הנגבים מעברייני האור האדום, לטובת העיריות ולטובת עצמם. מחקר שנערך בצפון קרוליינה מצא שכאשר הכנסות השלטון המקומי פחתו, המשטרה הנפיקה יותר דו”חות תנועה כדי לאזן את התקציב.

הרהורים על האכיפה האוטומטית

* מחקרים בלתי תלויים שונים שנעשו בעולם בנוגע לאכיפה אוטומטית הגיעו למסקנות מנוגדות בנוגע ליעילותן של מצלמות תנועה לשפר בטיחות. מחקרים אחדים ציינו כי המצלמות עלולות לפגוע בבטיחות כתוצאה מהגברת תאונות של פגיעה אחורית בסביבתן. מחקר שנערך בשנת 2005 על ידי מינהל הכבישים הפדראלי בארצות הברית העלה כי מצלמות אור אדום מקטינות התפרצויות של נהגים לתוך צמתים בניגוד לאור אדום ובכך מונעות תאונות צד בצמתים, אך מנגד מגבירות תאונות אחוריות כתוצאה מבלימת פתע של נהגים המגלים את קיום המצלמות. מסקנת המחקר הייתה כי קיזוז היתרונות בחסרונות מספק תועלת “צנועה”. מחקר שנערך לאחרונה על ידי מחלקת התחבורה של וירג’יניה בארצות הברית הגיע למסקנה שהצבת שבע מצלמות אור אדום בוירג’יניה גרמה יותר נזק מתועלת לבטיחות בדרכים.

* מאיר אריאל הביע בשירו הידוע “עברנו את פרעה נעבור גם את זה”, סלידה מטכנוקרטיה וטכנופוביה, ובכללה משיפוט אוטומטי:

“טעות במחשב עלתה לי מיליון,

כספומט בלע לי יתרת חשבון,

מזכירה אלקטרונית דחתה לי ראיון,

שופט אוטומטי שלל לי רישיון

לעורך דין מכני שלשלתי אסימון בחריץ הפה…

אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.”

אפשר להבין את הפסיכולוגיה הגורמת למערכות האכיפה האוטומטיות לעורר תחושות פחד וניכור כלפי רשויות האכיפה ושלטון החוק המבקשים להציב בדרכים את מצלמות “האח הגדול”. מה שמעניין הוא שהפחדים מטכנוקרטיה ומטכנולוגיות המופנות לאכיפה האוטומטית גוברים על הפחדים מתאונות הדרכים ועל הטכנוקרטיה של הרכב המנועי, השולט על נתח נכבד מאורחות החיים המודרניים. יתכן שהדרך היעילה יותר היא שילובן של טכנולוגיות הבטיחות לתוך כלי הרכב עצמם, כך שכלי הרכב יוגבלו לנוע מעבר למהירות החוקית המרבית, או שיאולצו לעצור באופן אוטומטי ומבוקר לפני שלט “עצור”, או רמזור אדום. למה להפיץ  מלכתחילה כלי רכב המסוגלים ליצור סיכוני חיים ובריאות ולהביא את הנהגים לידי ניסיון וביזיון?

* קשה להבין את תבונתם של בריוני הכביש ושל חכמי העורמה הנלחמים במערכות האכיפה האוטומטיות, שהרי הרבה יותר פשוט לציית לחוקי התנועה מאשר להשקיע אנרגיות של לוחמה בטחנות רוח אוטומטיות. יחד עם זאת קשה להבין לליבם של פרנסי ציבור המתעקשים לחוקק ולאכוף חוקים שדעת הציבור אינה נוחה מהם – ניתן להקטין חלק מהעבירות והסכנות של מעבר צומת באור אדום ברמזור על ידי הבהוב או הארכה של האור הכתום, וניתן למנוע חלק מעבירות המהירות המופרזת על ידי התאמת מהירות חוקית מלאכותית למהירות הטבעית והבטוחה בה נוהגים מרבית הנהגים. אולי נחמה פורתא מחוסר האונים של אזרחים הנבוכים ומתוסכלים מהאכיפה האוטומטית נמצאת בבית האחרון של השיר “עברנו את פרעה…”

“עכשיו אני תקוע בזמן החדיש,

ולמען האמת אני די אדיש.

המצב אומנם ביש אך איני מרגיש,

אין לי לב לכל החומר שהמרקע מגיש.

ושלטון העם שוב יורד אל הכביש – ואני מתבזה…

אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה”

מקורות וחומר לעיון:

[1] המשרד לביטחון פנים, התוכנית לאכיפה אלקטרונית אוטומטית

[2] Italy: Red Light Camera Makers Arrested for Fraud

[3] Italian High Court Overturns Red Light Camera Tickets

[4] Cameras Catch Speeding Britons and Lots of Grief / Sarah Lyall

[5] Get the Feeling You’re Being Watched? If You’re Driving, You Just Might / William M. Bulkely

[6] Are Traffic Tickets Countercyclical? / Thomas Garrett and Gary Wagner

[7] NMA Objections To Photo Enforcement

[8] http://photoradarscam.com/

[9] http://trapster.com/

[10] http://www.abd.org.uk/

[11] http://www.youtube.com/watch?v=KJh3tOiDq8w

[12] http://www.youtube.com/watch?v=iyuDQNmsi4s&feature=related

Leave a Reply