יוזמת הרכב העירוני – MIT

במכון הטכנולוגי של מסצ’וטסט – MIT, מפותח מספר שנים רכב עירוני חשמלי צמום, שניתן לקפל ולערום אותו, כמו עגלות מרכול או עגלות שדה תעופה במבנה החוסך מקומות חניה. מה מונע מרעיון קוסם זה להפוך למציאות?

במכון המחקר הטכנולוגי הנודע של מסצ’וטסט מתפתח מספר שנים רכב עירוני חדשני המבוסס על תפיסה חדשה ומקורית, ומשלב מספר רעיונות מעשיים שעשויים לייעל באופן משמעותי את התנועה בערים צפופות. מדובר ברכב חשמלי קטן מידות המיועד לשני נוסעים. הרכב העירוני פועל באמצעות ארבעה מנועים חשמליים המניעים כל אחד מגלגליו. גלגלי הרכב העירוני מסוגלים לנוע 360 מעלות, כך שיכולת התמרון של הרכב גבוהה ביותר, והוא יכול לחנות בניצב למדרכות ללא כל קושי. הייחוד הבולט של הרכב הוא היותו חסכוני מאוד במרחב החניה שהוא תופס. את הרכב הייחודי ניתן לקפל כאשר הוא חונה, ולהעמיד אותו כשהוא משתלב עם כלי רכב נוספים מסוגו, בדומה לעגלות מרכול, עגלות בשדה התעופה, או כסאות מתקפלים. כתוצאה מהחיסכון הגבוה בתפיסת המרחב ניתן לדחוס כלי רכב רבים ולהגיע לרמת צפיפות גבוהה של מספר כלי רכב החונים על מרחב נתון. על פי החישובים של מומחי MIT, מכיוון שלחנית כלי הרכב החדשים טביעת רגל קטנה בהשוואה לחנית כלי רכב רגילים, מספר זהה של כלי רכב חדשניים, בשילוב עם קטנועים מתקפלים, יכולים לתפוס בין שליש לשמינית מהשטחים המשמשים לחנית כלי רכב רגילים. במילים אחרות, אילו יוחלף צי הרכב הקיים בכלי הרכב המתקפלים והדחוסים, ניתן יהיה לכווץ את טביעת הרגל הקרקעית של חנית כלי הרכב הקיימים בשיעורים של כ- 60% – 85%.

כאשר דוחסים כלי רכב רבים הדומים זה לזה על ידי הצמדתם אחד לשני, קשה – אף כי אפשר – לשלוף רכב ייחודי או פרטי מתוך הדבוקה. מתכנני הרכב העירוני של MIT לא ניסו לספק מענה טכני לקושי לשלוף רכב מסוים מאמצע הערימה, אלא מענה תפיסתי מהפכני. תפיסת הרכב העירוני אינה מבקשת לספק לצרכן התחבורה כלי רכב, אלא לספק לו “ניידות לפי דרישה”. כאשר מספקים ניידות אין חשיבות למקומו של רכב מסוים במצבור, והרכב הקל ביותר לשליפה – הראשון או האחרון בדבוקה – יוכל לספק את הניידות המבוקשת בנוחות ובזמינות. מימוש הרעיון של “ניידות לפי דרישה” אמור להתגשם על ידי פיזור של תחנות איסוף והחזרה של כלי רכב קהילתיים משותפים, בדומה לשיטת האופניים הקהילתיות, הצוברת תאוצה אופנתית בערי אירופה.

כאמור לעיל, הקטנה ודחיסה של כלי רכב לבדן יכולות לחסוך בין כ- 60% – 85% מטביעת הרגל הפיזית של כלי הרכב הקיימים בחניתם, אך החיסכון הגדול של המרחב קיים בתפיסה המהפכנית המספקת “שירותי ניידות” במקום בעלות על רכב פרטי הצמוד לבעליו. את רוב מרחבי החניה העירוניים תופסים כלי רכב העומדים שעות רבות מבלי שהם מקיימים את ייעודם העיקרי – הספקת צורכי ניידות. אם ניתן לספק צורכי ניידות על ידי צי כלי תחבורה משותף ופעיל, הנמצא זמן רב במצב של זרימה על נתיבי תנועה ולא בחניה בטלה בשולי הדרכים, החיסכון עשוי להיות רב יותר. החיסכון במרחב החניות העירוני כתוצאה משימוש דינמי בצי משותף יכול לצמצם צריכת קרקע עירונית, לא רק בסדרי גודל של 60% – 85%, אלא בסדרי גודל של 90% – 98%.

יעילותו של הרכב העירוני המתפתח אינה מתמצית ביתרונות המשמעותיים שנמנו לעיל. כלי רכב צמומים עשויים להגדיל את יעילות הזרימה והתפוקה של התנועה, ובמיוחד את מספר כלי הרכב המסוגלים לעבור צווארי בקבוק וצמתים בחלונות זמן קצובים. כושר התמרון הגבוה של כלי רכב המסוגלים לנוע 360 מעלות, מאפשר למנוע בקלות עיכובי זרימה הנובעים מקשיי תמרון במרחבים עירוניים צפופים. חסכון משמעותי במרחב חניה הנתפס על ידי כלי רכב בטלים, יפתח וינקה הסתיידות מעיקה של עורקי תחבורה עירוניים ויקרים החסומים על ידי כלי רכב החונים בשוליהם, ויאפשר הזרמה יעילה ושוויונית יותר של חמצן חברתי וכלכלי ברחובות הערים.

רעיון הרכב העירוני המתפתח ב – MIT הוא אחד משפע של רעיונות רבים וטובים, המופצים ומפורסמים בעולם בניסיון להתמודד עם חסרונותיה של התחבורה המנועית ולהציג שיפורים משמעותיים. למרות ההבטחה הקיימת ברעיונות מסוג זה, הם מתקשים לזכות ביישום הלכה למעשה, אלא אם כן מדובר בשיפורים אבולוציוניים קטנים ובעלי משמעות זניחה יחסית, שאינם מערערים את תפיסות התחבורה המקובלות. מיזם הרכב העירוני הצמום הוא למעשה מיזם נדל”ן יותר מאשר מיזם של טכנולוגיות הנדסת מכונות ותחבורה, משום שעיקר תועלתו הוא חסכון קרקע של חניונים פרטיים וציבוריים, ופינוי קרקע עירונית ציבורית מחניה בשולי מדרכות וכבישים. אך התפיסה המקובלת בקרב יזמי הנדל”ן ומתכנני ערים מבוססת על הפקת רווחים מפיתוח ובנייה של קרקעות ולא משיווק תועלת של המרת הרחבה בצמצום יעיל ומושכל.

תפיסת הרכב העירוני החדשני מוכיחה כי האפשרות להחליף את שטחי האספלט העירוני, המאפירים ומזקינים את נוף הערים, בשטחים רעננים ומלבבים, אינה אגדה. את שחור האספלט ניתן להחליף בצמחיה ירוקה ובפריחה צבעונית, ואת אפר הביטומן, בגני שעשועים לבני תשחורת ופינות מרגוע לבני שיבה. קשה להשאיל לנושא לכאורה פרוזאי דברים שנכתבו בהקשר טרגי, אך הולם לצטט מקינתו של המשורר שאול טשרניחובסקי: “ראי אדמה כי היינו בזבזניים עד מאוד”.

על יוזמת הרכב העירוני של MIT

http://www.boston.com/news/education/higher/articles/2009/03/08/mit_inching_closer_to_making_citycars_a_reality_on_wheels/?rss_id=Boston.com+–+Education+news

 http://cities.media.mit.edu/

http://cities.media.mit.edu/projects/citycar.html

Leave a Reply