כשצפוף לוקחים לריאות

לציפוף שימושי קרקע השפעות חיוביות על הסביבה – בין השאר הוא מצמצם את טביעת הרגל הקרקעית של שימושי הקרקע, מקצר מרחקי נסיעה, ומאפשר תנועה רגלית או קיום שירותי תחבורה ציבוריים יעילים. יחד עם זאת, צפיפות בלתי מאוזנת בשילוב עם תנועה מנועית היא בעלת חסרונות וסכנות לבריאות הציבור.

שוחרי איכות סביבה ברחבי העולם מטיפים לציפוף שימושי קרקע, לבנייה קומפקטית, או ל-“גידול חכם” (“Smart Growth”). הגדלת צפיפות שימושי הקרקע מצמצמת את טביעת הרגל הקרקעית של המבנים, מקצרת את מרחקי הנסיעה בין השימושים השונים ויוצרת אפשרות לקיים תנועה יעילה באמצעות הליכה רגלית, רכיבה על אופניים או תחבורה ציבורית בין מבנים ושימושים שונים.

אלא שכל זמן שלא נמצא תחליף יעיל, ראוי ובר תחרות לתחבורה המנועית המקובלת, וכל זמן שהרכב הפרטי הוא אמצעי התחבורה הנפוץ והשולט, צפיפות שימושי קרקע בלתי מאוזנת עלולה לגרום ולהחמיר סכנות לבריאות הציבור ולהמיט יותר נזקים מתועלות. לצפיפות שימושי קרקע בשילוב עם צפיפות אמצעי תחבורה מנועיים השפעות שליליות מצטברות כתוצאה ממספר סיבות השלובות זו בזו:

א.      צפיפות גבוהה של שימושי קרקע גורמת לגודש תנועה, ולתנועה איטית.

ב.      מהירות נסיעה איטית גורמת לפליטות מוגברות, מרוכזות וממושכות של מזהמים.

ג.       גודש תנועה יוצר זיהום מעובה ומרוכז שסכנותיו לבריאות הציבור גבוהות.

ד.      שילוב של גודש תנועה עם אוכלוסייה צפופה וקרובה לגודש מחמיר את הסכנות לבריאות הציבור.

צפיפות גבוהה של שימושי קרקע גורמת לגודש תנועה.

הקשר הסיבתי בין צפיפות שימושי הקרקע לבין גודש תנועה הוא קשר הגיוני, שכן ככל ששימושי הקרקע מרוכזים יותר, הם מושכים תנועה רבה יותר הבונה גודש. הגודש יוצר תנועה איטית ולא יעילה, מרובה בבלימות והאצות. מכון התחבורה של טקסס בוחן את רמות הגודש באזורים מטרופולינים בארצות הברית. ניתוח נתוני המכון מעלה כי ככל שהצפיפות האזורית גבוהה עולה גם מדד הגודש. אמנם גם בסביבה צפופה ניתן לנהל תנועה יעילה באמצעות דרכים ומקומות חניה מרווחים ההולמים את השימוש שנדרש מהם, אלא שהמציאות מוכיחה כי קיים פער בין קצב הפיתוח של שימושי הקרקע לבין קצב הפיתוח של התשתיות הציבוריות, בהן הם משובצים. מכיוון ששינויים בשימושי קרקע והליכי פיתוח קרקעות פרטיות וציבוריות הם בדרך כלל תהליכים ממושכים, רבי שנים וקיבעון מתקיים בדרך כלל חוסר התאמה בין פיתוח התשתיות לפיתוח שימושי הקרקע הגורם לגודש תנועה, [1], [2].

מהירות נסיעה איטית גורמת לפליטות מוגברות של מזהמים.

צריכת הדלק בנסיעה עירונית גבוהה יותר מצריכת דלק בנסיעה בינעירונית. נסיעה על כבישים בין עירוניים נערכת בדרך כלל בתנועה רצופה במהירות יחסית גבוהה, ולכן צריכת הדלק לכל קילומטר של התקדמות נמוכה יחסית. בהשוואה לכך צריכת הדלק לקילומטר נסיעה עירונית גבוהה יותר – נסיעות רבות נפתחות באזורים עירונים מיושבים, וכאשר כלי הרכב מתחילים את נסיעתם לפני שהמנועים התחממו הם צורכים יותר דלק. נסיעות עירוניות מעוכבות על ידי אמצעי האטה מכוונים, כמו פסי האטה, מעברי חציה ורמזורים ועל ידי גורמי האטה לא מכוונים, כמו גודש ופקקים. הנסיעה העירונית מחייבת עצירות תכופות ומקרטעת בין האצות לבלימות. המדריך לכלכלת דלק שמפורסם מידי שנה על ידי הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית מציין את הבדלי צריכת הדלק לכל דגם כלי רכב בין נסיעה עירונית לנסיעה בין עירונית. הבדלים אלו יכולים להגיע לסדרי גודל של רבע, שליש ויותר מכך, של צריכת דלק עודפת בסביבה עירונית בהשוואה לנסיעה בין-עירונית. לדוגמא, צריכת הדלק של רכב מדגם “סמארט פור טו אוטומטי” היא בעיר 33 מייל לגלון ומחוץ לעיר 41 מייל לגלון, של “טויוטה יאריס, ידני” בעיר 29 מייל לגלון ומחוץ לעיר 36 מייל לגלון, של “הונדה אקורד אוטומטי”, בעיר 21 מייל לגלון ומחוץ לעיר 31 מייל לגלון, או של משאית קלה מדגם “סבנה של ג’נרל מוטורס, אוטומטית”, בעיר 15 מייל לגלון ומחוץ לעיר 20 מייל לגלון. בהקשר זה יצוין כי בכלי רכב כלאיים, המבוססים על מנוע חשמלי לתנועה עירונית, המצב הפוך והם צורכים בנסיעה עירונית פחות דלק בהשוואה לצריכה בין-עירונית, [3].

יעילות צריכת הדלק תלויה גם במהירות הנסיעה. המנועים של מרבית המכוניות מתוכננים לניצול אופטימאלי של צריכת דלק בנסיעה בתחום המהירויות 45 קמ”ש – 90 קמ”ש. בנסיעה מתחת למהירות של כ – 45 קמ”ש קיימת ירידה יחסית חדה ביעילות צריכת הדלק ככל שהמהירות פוחתת. בנסיעה מעל מהירות של כ – 90 קמ”ש גם כן חלה ירידה ביעילות צריכת הדלק, אך לא חדה כמו זו הנמצאת בתחום המהירויות הנמוכות, [3].

כשצריכת הדלק נמוכה – כתוצאה מנסיעה איטית ולא רצופה באזורי גודש תנועה – בעירת הדלק פחות יעילה ושיעור המזהמים הנפלטים עולה. קיימים הבדלים בין  חומרי הזיהום השונים הנפלטים במהירויות שונות, אך שיעורי הפליטה של מרבית החומרים המזהמים הנפלטים מכלי רכב גבוהים יותר בתנאי גודש ובמהירויות יחסית נמוכות. נסיעה איטית של מכוניות המשתרכות זו אחר זו גורם לריכוז פליטת מזהמים, גבוה יותר, מאומץ יותר, מרוכז יותר וממושך יותר, [4].

גודש תנועה יוצר זיהום מעובה ומרוכז שסכנותיו לבריאות הציבור גבוהות.

העיתון “גארדיאן” פרסם בשנת 2007 כי מחקר מדעי חדש שהתפרסם טוען כי קיימות השפעות בריאות מזיקות לפליטות מכלי רכב, בעיקר על ילדים. לפי מחקר זה אנשים שחיים בטווח של 500 מטרים מכבישים מהירים גדלים עם קיבולת ריאות נמוכה יותר באופן משמעותי מאחרים. הזיהום משפיע לרעה בעיקר על ריאותיהם של צעירים, הנוטים לפתח קוצר נשימה, אך גם ילדים שלא סובלים ממחלות נשימה נתונים בסיכון, [5].

מאמר שפורסם בסתיו 2006 במגזין “Access”, היוצא לאור על ידי אוניברסיטת קליפורניה, סקר מספר מחקרי שדה עדכניים שנערכו. מאמר זה חשף כי ממצאים מעודכנים של זיהום אוויר ומחלות אפידמיולוגיות מחזקים את הסברה שנזקים בריאותיים הנגרמים על ידי מזהמים מזיקים הקשורים לכלי רכב מרוכזים כמה מאות מטרים מכבישים עמוסים. מחקרי שטח הצביעו על כך שמזהמים הקשורים לכלי רכב, כמו חלקיקים אולטרה-זעירים, פחמן שחור ותחמוצות פחמן, מרוכזים ברמות גבוהות סמוך לדרכים ראשיות ונעים סביבם בעיקר עם כיוון הרוח. הריכוזים היחסיים שלהם פוחתים בכ – 60% במרחק של 100 מטרים עם כיוון הרוח, יורדים לרמות נמוכות במרחק של 200 מטרים, ואינם מובחנים מריכוזי מזהמים אחרים בסביבה במרחק של 300 מטרים. בין המזהמים הקשורים בכלי רכב מעוררים דאגה חלקיקים זעירים ביותר, המצליחים לחדור דרך קירות של תאים בגוף האדם ודרך חסמים של תאי דם, ולהיספג ברקמות הגוף. מנועי דיזל הם מקור סיכון לפליטת חלקיקים זעירים. עדויות מצטברות מעידות על כך שאלו הגרים קרוב לדרכים עם נפחי תנועת דיזל גבוהים נוטים באופן גבוה יותר למחלות נשימה, סרטן נעורים, סרטן מוח, סרטן הדם ושיעורי מוות גבוהים יותר בהשוואה לאנשים הגרים במרחק של 300 מטרים מכבישים. מזהמים הקשורים בכלי רכב נקשרו גם במחלות דרכי נשימה, תפקוד ריאות לקוי ותמותת תינוקות גבוהה. מחקר שנערך בלוס אנג’לס מצא שנשים בהריון אשר מתגוררות במרחק של 230 מטרים מעורקי תנועה כבדה מתמודדות עם סיכון גבוה פי עשר או עשרים ללידה מוקדמת וללידת תינוקות בעלי משקל נמוך, [6], [7], [8].

שילוב של גודש תנועה עם אוכלוסייה צפופה וקרובה לגודש מחמיר את הסכנות לבריאות הציבור.

המחקרים שנערכו בדרום קליפורניה גילו כי לזיהום האוויר מהתחבורה השפעה לא שוויונית, המהווה נדבך נוסף בחוסר צדק חברתי וסביבתי. ממצאי המחקר גילו, בין השאר, ששכונות עוני המאוכלסות בצפיפות על ידי מיעוטים סובלים למעלה מפי שניים משכונות אחרות, מתנועה צפופה ומזהמת, ומקרבה למקורות הזיהום. שכונות העוני נהנו לכאורה מגישה נוחה לעורקי תנועה ומדיור זול, אך מנגד סבלו מעומס ונזקים בריאותיים, [6], [7].

הרהורים, סברות ומסקנות

לכאורה מפתיע שרק בשנים האחרונות מחקרים גילו את הקשר בין זיהום אוויר מכלי רכב לנזקים בריאותיים ארוכי טווח, שהרי הסכנות מגזי פליטה רעילים שהם תוצרי לוואי מפעולות מנועי בעירה ידועים זמן רב. ההסבר הוא שקיים קושי להניח את האצבע על שיעורי חשיפה אישיים למקורות זיהום מתחבורה, שכן אנשים נחשפים לגורמי זיהום אוויר שונים במקומות שונים. מקורות זיהום אוויר קשורים לא רק לתחבורה, אלא בין השאר, לעישון, לתעשייה, לבנייה ולאבק. ריכוז מזהמים במיקרו סביבה משתנה בין חצרות לבין מבנים סגורים, משתנה עם כיוון הרוח ועוצמתה ותלוי בקצב פירוק ודילול גורמי הזיהום. זיהום בבתים קשור גם באוורור בניינים וכיוון פתחיהם. חשיפה אישית למזהמים עולה כאשר קצב הנשימה גבוה – למשל כתוצאה מפעילות גופנית או משחק ילדים מאומץ – ויורדת כאשר הנשימה איטית – למשל במהלך שינה. סדרת מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הצליחה לחשוף לאחר חקירה מקיפה, עמוקה ומשמעותית, את ההשפעה הבריאותית המזיקה של זיהום שמקורו בתחבורה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

המחקרים רומזים כי אשמה כבדה מוטלת לפתחם של אדי דיזל, וכי השפעת האדים ניכרת גם על סביבות מגורים שנראות לכאורה כבעלות אוויר פתוח. תכולת האנרגיה בליטר דיזל גבוהה יותר מזו הנמצאת בליטר בנזין וניצול האנרגיה במנועי דיזל גבוה ויעיל מזה של מנועי הבנזין. מנועי דיזל נחשבים כאמינים ומאריכי חיים יותר ממנועי בנזין. הצרה היא, שמנועי הדיזל פולטים לחלל האוויר פיח וחלקיקים זעירים ואולטרה-זעירים, פחמן שחור, ותחמוצות פחמן הגורמים לנזקים בריאותיים. עקב יעילותם הגבוהה של מנועי הדיזל נעשה בהם שימוש מוגבר כאשר נדרשת עוצמה גבוהה ולכן הם נפוצים בכלים כבדים לעבודות עפר, במשאיות ובאוטובוסים. בשנים האחרונות מנועי הדיזל חדרו גם לכלי רכב קלים ומכוניות פרטיות, במיוחד באירופה. מנועי הדיזל עברו שיפורים מהותיים – חלקם מנצל דלקים בעלי תכולת עופרת נמוכה יותר ואפילו גז טבעי, והמנועים מצוידים במסנני חלקיקים משופרים, אך המנועים הישנים משחררים כמויות נכבדות של פליטות מסוכנות, וחייהם הארוכים מאטים את קצב החלפתם במנועים חדשים ומשופרים יותר.

בינתיים נותר לשאוף להרחיק סביבות מחייה בכלל, ואוכלוסיות רגישות בפרט, מכבישים סואנים, לפזר גודש תנועה הגורם לזיהום אוויר מרוכז, ולפזר שימושי קרקע צפופים המחוללים גודש וזיהום הנשאב לריאות של החיים בסביבתם. ראוי לתת תשומת לב מיוחדת לריכוזי אוכלוסיות רגישות, ולהרחיק במידת האפשר, גני ילדים, בתי ספר, מעונות יום, מגרשי משחקים, מוסדות רפואיים או בתי אבות מכבישים סואנים.

מקורות וחומר לעיון:

[1] “פטישים ודחפורים כתרופה לגודש תנועה”

[2] The Congestion Evil: Perceptions of Traffic Congestion in Boston in the 1890s and 1920s. / Asha Elizabeth Weinstein / UCB , 2002

[3] U.S. Environmental Protection Agency, 2008 Fuel Economy Guide

[4] The Effects of Speed Measures on Air Pollution and Traffic Safety, Wim van Beek, Harry Derriks, Peter Wilbers, Peter Morsink, Luc Wismans, Paul van Beek, 2007, The Netherlands

[5] “Living Near a Motorway Damages Children’s Lungs, Research Reveals”, Polly Curtis, 26.1.07, Guardian.

 [6] Down to the Meter: Localized Vehicle Pollution Matters, Douglas Houston, Jun Wu, Paul Ong, & Arthur Winer, Access Magazine No. 29. Fall 2006, University of California Transportation Center

[7] Inhalation of Vehicle Emissions in Urban Environments, Julian David Marshal, UC California, Berkley, Spring 2005.

[8] U.S. Environmental Protection Agency, Evaluating Exposures to Toxic Air Pollutants: A Citizen’s Guide

http://www.epa.gov/airtoxics/dryperc/3_90_023.html

http://www.epa.gov/ttn/atw/3_90_024.html

Leave a Reply