תשתיות התנועה והתובלה בכלכלה המודרנית נתפסות כעניין מובן מאליו וחשיבותן הכלכלית נמצאת במקום נמוך בהשוואה לעבר. ניסיון לשנות את כללי המשחק בתובלה במדינת פנסילבניה הזכיר כי גם בעולם המודרני לתשתיות תנועה ותובלה תפקיד כלכלי חשוב.
הרגישות הכלכלית הפוחתת לתחבורה ותובלה בכלכלה המודרנית
כשהתחבורה המנועית החלה להתפתח, ההשפעה הדרמטית של אמצעי התובלה החדשים על המשקים הכלכליים הייתה ניכרת ובולטת בזוהרה. לאחר למעלה ממאה שישים שנים של התפתחות תשתיות ואמצעי תחבורה מנועיים השפעתם על חיי הכלכלה הפכה למובנת מאליה, והאמצעים הקיימים נתפסים כתפאורת רקע של משקים כלכליים. תפיסת אמצעי התחבורה והתובלה כדבר המובן מאליו עמעמה את הזוהר הכלכלי שיוחס להם, והם הפכו לחלק מרצפת הייחוס ממנה נמדד גובהם של מדדים כלכליים.
ירידת קרנם הכלכלית של אמצעי התחבורה לא נבעה רק מהטמעתם וקבלתם כעניין בסיסי ומובן מאליו, אלא גם כתוצאה משינויים נוספים בחיי החברה והכלכלה. מחקר שערכה מחלקת התחבורה בממשל ארצות הברית בשנת 1993 העלה כי במונחי נפח או משקל, נתח התחבורה של רכבות המשא בארצות הברית שמר באופן יציב ולאורך שנים על נתח שוק של כ – 45%, לעומת זאת במונחים של שווי המוצרים שהובלו נתח השוק של תובלת הרכבות הלך ופחת עד לשפל של קרוב ל – 5.4% בלבד. הכלכלן אלן גריספן, ששימש בעבר נגיד הבנק האמריקאי, הצביע על השינוי הדרמטי שעברה כלכלת העולם בהסתמך על הביטוי של ערכם הכלכלי הפוחת של המוצרים המשונעים. בעבר הייתה זיקה גבוהה בין ערכם הכספי של מוצרים לבין משקלם הפיזי – ערכים כלכליים גבוהים ניתנו לסחורות כבדות כמו פחם, עופרות מתכת, חומרי בנייה, נפט, עצים, מספוא ודגנים, או מוצרי חקלאות שונים. בימינו, ערכים כלכליים גבוהים ניתנים למוצרים ושירותים שחלקם חסר משקל פיזי לחלוטין – מסחר, ייעוץ מקצועי, קניינים רוחניים, ניהול פיננסי או שירותי מידע אוחזים בנתחים משמעותיים מחיי הכלכלה ומערך התוצר הכלכלי. חלק הולך וגדל של חיי הכלכלה זורם על תשתיות מידע ותקשורת, ובמקביל נתח השווי הכספי של הזרימה על תשתיות הדרכים הפיזיות פוחת.
המשקל הכלכלי הפוחת של תשתיות התעבורה החומריות לעומת המשקל הכלכלי העולה של תשתיות התעבורה הרעיוניות בעוגת הכלכלה, אינו משקף בהכרח דירוג חשיבות לקיום האנושי או לחיי חברה איכותיים או מוצלחים. המשקל הכלכלי היחסי הפוחת של התחבורה הוא פועל יוצא מגורמים שונים כמו ניצול מתמשך של השקעות פיתוח תשתיות שנעשו בעבר וממשיכות לשרת את הציבור, הליכי התייעלות מצטברים במשך למעלה ממאה וחמישים שנות פיתוח, ורמת התחרותיות המסחרית הקיימת בתחום תשתיות התעבורה. מנגד, ברוח התקופה, קיימת התלהבות כלכלית מענפים חדשניים שהתחרות בהם טרם הבשילה, ואלו דוחקים מטה את ערכם הכלכלי של ענפי התחבורה המסורתיים. תשתיות ואמצעי תחבורה קיימים בכל המשקים המפותחים בעולם וקיומם כעורקי מחיה פעילים הוא אחד התנאים הבסיסיים לחיוניותם של חיי כלכלה ותעסוקה ושל קיום מפעלים ועסקים. אמצעי התחבורה נדרשים להובלת חומרי גלם, תשומות ומוצרים מעובדים, והעדרם במשקים נחשלים מעיד על חשיבותם גם בזמננו.
השפעה ממשית של תחבורה ותובלה על ענפי תעשייה רבים
ניסיון לשנות את כללי המשחק הכלכליים בנוגע לתשתיות הדרכים במדינת פנסילבניה שבארצות הברית הזכיר כי גם בעולם המודרני לתשתיות תנועה ותובלה תפקיד כלכלי חשוב, וכי קיימת שורה ארוכה של עסקים הרגישים למחירי ההובלה. את מדינת פנסילבניה חוצה עורק תחבורה בין-מדינתי חשוב ממזרח למערב – “כביש 80”. קטע הדרך העובר בפנסילבניה הוא חלק מעורק תנועה המחבר את הקצה המזרחי של ארצות הברית מהעיר ניו-יורק לקצה המערבי בסן פרנסיסקו, שבקליפורניה. מרבית התנועה הנעה על כביש 80 באזור פנסילבניה היא תנועה פנימית ותנועה המקשרת עם המדינות הגובלות בפנסילבניה – ניו יורק ממזרח ואוהיו במערב. סמוך לכביש 80 הוקמו אזורי תעשייה ומפעלים אשר ביקשו ליהנות מהנגישות ומהקרבה לעורק התחבורה, דרכו מובלות אליהם תשומות ונשלחים מהם מוצרים מעובדים.
מדינת פנסילבניה מעוניינת להפוך את כביש 80 לכביש אגרה במטרה ליצור תזרים הכנסות שיגבו מהמשתמשים בכביש, ואשר ייעודם יהיה מימון תחזוקה ושיפור של הדרכים והגשרים ברחבי פנסילבניה ומימון שיפור התחבורה הציבורית במדינה. התוכנית להפוך את הכביש לכביש אגרה עוררה מחלוקות והתנגדויות שחשפו בין השאר את הרגישות הכלכלית של עסקים רבים לתשתיות התחבורה ולעלותן. יצוין כי תוכנית האגרות שהוכנה כללה שיעורי אגרות מדורגים העולים ככל שמשקל הרכב ומספר הצירים שלו גבוהים יותר. משמעות הדבר היא כי נטל תשלום אגרות גבוה במיוחד יוטל על משאיות מסחריות כבדות. משאיות אלו מעמיסות נטל כבד על התקציב הציבורי בכך שהן גורמות לשחיקה גבוהה במיוחד של תשתיות הדרכים, אך מנגד הן משרתות עסקים ופעילות כלכלית, היוצרים מקומות תעסוקה ומקורות לגביית מסים, מהם נהנה ציבור רחב.
פרופ’ טרייסי מילר הוא כלכלן שבחן באופן ביקורתי את ההשפעה של תוכנית גביית האגרות על כביש 80 בפנסילבניה. מחקרו מסב את הלב לקבוצה רחבה של עסקים ומפעלים בעלי רגישות כלכלית גבוהה להגדלת הוצאות ההובלה. עסקים אלו עלולים לאבד רווחים, שעלול לגרום להם במקרה הטוב לצמצם עסקים או להעתיק מפעלים למקומות אחרים, ובמקרה הרע לסגור את העסקים. רגישות גבוהה של עסקים למחירי ההובלה מיוחסת לעסקים שניתן לזהות בהם מאפיינים קבועים:
* עסקים שליבתם קשורה בתפעול אמצעי תחבורה ובשינוע.
* עסקים בהם עלות התובלה מהווה מרכיב יחסי גבוה בסל ההוצאות.
* עסקים שמתח הרווחים שלהם נמוך וגבולי כתוצאה מתחרות עסקית, והעלאה של אחד המרכיבים בהוצאותיהם עלולה להיות בבחינת “קש שישבור את גב הגמל”.
* עסקים שאינם יכולים לחלוק עם אחרים או לגלגל אליהם את הוצאות ההובלה, בגלל מצוקה או נחיתות מסחרית.
פרופ’ מילר מביא במחקרו דוגמאות של עסקים שונים שנציגיהם העידו על הסכנות לרווחיותם, קיומם, או מקומם כתוצאה מהעלאה של מחירי ההובלה.
* הטלת אגרות דרך מופנית על ידי הרשות הגובה את האגרות למפעילי כלי הרכב הנעים על הדרך ולכן היא מהווה מכבש של לחץ ישיר על עסקי ההסעה והתובלה, ובהם אוטובוסי תיור ומשאיות כבדות. עסקים אלו יאלצו לדרוש להעלות את תעריפי הנסיעה וההובלה, ובקשות אלו יחייבו קיום משא ומתן חדש עם לקוחותיהם – לקוחות פרטיים, או עסקים ומפעלים העושים שימוש בשירותי ההסעות וההובלות. באופן טבעי חלק מלקוחות אלו יתנגד או יסרב להגדלת תשלומים ובמסגרת המשא והמתן, המסיעים, המובילים, או עובדיהם, יאלצו להתפשר ולספוג חלקים מהוצאות הדרך הנוספות. גם עסקים המשרתים את המסיעים והמובילים באופן ישיר, כמו תחנות דלק ושירות, או יצרני נגררים למשאיות, יושפעו באופן מהותי משינויים בהוצאות הדרך.
* בעסקים בהם מרכיב עלויות ההובלה של תשומות או של תוצרת זניח או נמוך לעומת ערך המוצר אותו הם מייצרים או בו הם סוחרים, הרגישות לשינויים בעלות ההובלה צפויה להיות נמוכה. המצב הפוך בעסקים בהם עלות ההובלה מהווה מרכיב נכבד יחסית בערך הייצור והמוצר. לגבי עסקים אלו גם שינוי קטן יחסית בעלות ההובלה עלול לגרום לשינוי יחסי בעל השפעה על ערך המוצר ולפגוע בכושר התחרות של העסק. נדיר למצוא מוצר שעלות הובלתו עולה על 10% מערכו, ולגבי מרבית המוצרים עלות ההובלה מהווה אחוזים בודדים או שברי אחוזים מערכם. יחד עם זאת בעולם עסקים תחרותי, שאחוזי הרווח בו נמדדים לעיתים באחוזים ספורים ממחזורי העסקאות, לתוספת קטנה של מרכיב עלות יכולה להיות השפעה מהותית.
סיטונאי מוצרי גינון המוכרים אדמת גן מספקים דוגמא מוחשית. אדמת גן היא מוצר הנמכר בסיטונאות בשקים שמשקלם גבוה, אך ערכם הכספי נמוך ביחס למשקלם. עלות ההובלה של שקי אדמת גן עשויה להגיע עד למעלה מ – 3% מערך המוצר לקמעונאים, ולכן שינוי בעלות ההובלה יכול לקבוע גורלו של עסק המוכר אדמת גן לשבט או לחסד. עסקים נוספים המגלים רגישות גבוהה לערך ההובלה הם עסקי מכירה של בתים טרומיים הנבנים מעץ או בטון. תעשיית הבתים הטרומיים משלמת מחירים גבוהים עבור הובלת חומרי בנייה כבדים, המשמשים כחומרי גלם, ומחירי הובלה נכבדים עבור שינוע תוצרתם – בתים או רכיבים בנויים מוכנים. תוצרת זו נעה בדרך כלל כ-“מטען חורג” על משאיות מיוחדות בליווי כלי רכב המזהירים מפני המטען החריג והובלתה יקרה. עלות ההובלה מהווה מרכיב חשוב במיוחד גם בתעשיית חומרי הבנייה, הכימיקלים, הנייר, ובתעשיית המתכת. תעשיות אלו נדרשות לרכוש חומרי גלם כבדים ולשנע מוצרים מעובדים כבדים שמחירם היחסי ליחידת משקל נתונה נמוך. למרכיב ההובלה השפעה יחסית משמעותית גם על ענפי חקלאות הרוכשים דשנים ותערובות מזון לבעלי חיים ושולחים תוצרת שמשקלה גבוה יחסית למחיר שהם מקבלים. הכנסתם של רפתנים קשורה בעלות הובלת החלב במיכליות למחלבות, ושל מגדלי עופות בשינוע התוצרת למשחטות. מתח הרווחים של חקלאים רבים נמוך יחסית למחזור העסקים, והשפעתם של עלויות שינוע התוצרת החקלאית על עסקיהם עשויה להיות מהותית.
* עסקי אחסנה ומרכזי הפצה ושיווק בוחרים בדרך כלל את מקומם על קרקעות זולות יחסית, המרוחקות מריכוזי אוכלוסייה מבוקשים בהם הקרקעות יקרות, וסמוך לעורקי תחבורה באמצעותם ניתן להוביל סחורות אל המחסנים ומרכזי ההפצה ומהם. התחרות בענף עסקי האחסנה ומרכזי ההפצה מובילה את בעלי העסקים לפעול כדי לחסוך בעלויות על ידי בחירת מקומות בהם עלויות הקרקע והתחבורה זולות. לעלויות תחבורה השפעה מהותית על גורלם של מחסנים או מרכזי הפצה במקומות מוגדרים. עסקי התיירות רגישים אף הם להוצאות תחבורה. תיירים ומבקרים המבקשים לחסוך בהוצאות תחבורה על נסיעות לאתרי תיירות יבחרו בדרכים זולות או קצרות יותר וישפיעו על מקומות התיור המבוקשים מתוך מפת אתרי תיירות מפוזרים.
סיכום
בכלכלה המודרנית עולה חלקם של עסקים משרדיים ושל תעשיות קלות, המגלים רגישות יחסית נמוכה לעלויות תנועה והובלה. יחד עם זאת, תעשיות מסורתיות רבות מגלות רגישות יחסית גבוהה לעלויות הובלה ותחבורה. התעשיות המסורתיות מייצרות בדרך כלל מוצרים חיוניים ובעלי תועלת מוחשית לצרכנים, בהשוואה לעסקי הכלכלה המודרניים, שחלקן מבוסס על שיווק אוויר חם, ומכאן חשיבותן הכלכלית, הממשית והחברתית של התעשיות המסורתיות. העלאת מחיריהם של סחורות כתוצאה מהגדלת עלויות תנועה והובלה גורמת הן להקטנת ביקושים מצד הצרכנים והן להורדת מחירים ורווחים מצד התעשייה. שינויים בעלויות תחבורה והובלה אינם רק בעלי השפעה ישירה על התעשיות הרגישות, אלא גם בעלי השפעה עקיפה מהותית על הכלכלה, כמו השפעה על היקף מקומות התעסוקה, על שירותים המזינים וניזונים מהתעשיות הרגישות להובלה, על ערכי קרקעות ונכסים ועל גביית מסים. רגישות יחסית גבוהה להוצאות תחבורה מתקיימת באזורים המרוחקים ממרכזי אוכלוסין צפופים ובאזורים כפריים, הדורשים נסיעות ארוכות לעבר שווקים מרכזיים.
המסים וההיטלים השונים המוטלים על התחבורה והתובלה, כולל מסי דלק, אגרות רישוי, מסי רכישה על כלי רכב, ואגרות דרכים וגודש, מוצדקים כשהם מכוונים לכסות הוצאות פיתוח תחבורה או לרסן שימוש מיותר בתחבורה המעמיס על הציבור “הוצאות חיצוניות”. יחד עם זאת, הטלת נטל מופרז על משתמשי הדרכים עלול להכביד באופן משמעותי על פיתוח כלכלי של תעשיות שונות וחשובות, התורמות לכלכלת המדינה ולרווחת תושביה הן בייצור מוצרים מועילים ונדרשים והן ביצירת מקומות תעסוקה ומקורות פרנסה.
מקורות וחומר לעיון: