את יעילות צריכת האנרגיה המשמשת לתחבורה ניתן לייעל עשרות מונים באופנים מגוונים שונים, ולשיפור היעילות קיימים תמריצים כלכליים וסביבתיים רבים. למרות האפשרויות הרבות הקיימות, קיימת משיכת יתר של אנרגיה לתחבורה. איך ניתן להסביר את התופעה?
יעילות אנרגיה בתחבורה
“מכון הרי הרוקי” בארצות הברית מנוהל על ידי פרופ’ אמורי לבינס וחוקר שנים רבות את האפשרויות הטכנולוגיות והכלכליות לחיסכון באנרגיה בכלל ובפליטת גזי חממה. במסגרת מחקריו על יעילות ניצול האנרגיה המשמשת לתחבורה הגיע “מכון הרי הרוקי” למסקנה כי מהאנרגיה האגורה במיכל דלק של מכונית רגילה מנוצל בסופו של דבר פחות מאחוז בודד להנעת הנוסע. אחרי כמאה ועשר שנים של התפתחות התחבורה המנועית, ממצא מדהים זה הוא עדות מאכזבת לכישורי החשיבה האנושית לקבל החלטות. הממצא המדהים הוא עדות פסימית לחוסר היעילות של התחבורה המנועית, אך גם מקור לאופטימיות בכל הנוגע לפוטנציאל ההתייעלות של ניצול האנרגיה לתחבורה, ויש בו כדי לעורר מחשבות ומעשים.
כדי להגיע למסקנה המפתיעה כי פחות מאחוז בודד מהאנרגיה האגורה במיכל הדלק מניע את הנוסע, חקר “מכון הרי הרוקי” את אבדן האנרגיה בכלי רכב מנועיים. מסתבר שחלק גדול מהאנרגיה הכימית האגורה במיכלי הדלק מתבזבז על ניצולת חלקית במנועי הבעירה הפנימית, חלק אחר משמש מערכות נלוות למנוע הצורכות אנרגיה, כמו מערכות הקירור, החשמל או הבלימה. בין המנוע לבין הגלגלים קיימת מערכת תמסורת ובדרך קיים אבדן נוסף של אנרגיה. בסיכומו של דבר בין מיכל הדלק לבין האנרגיה הנותרת לפיתול וסיבוב גלגלי כלי הרכב הולכת לאיבוד 87% מהאנרגיה שהושקעה במנוע ונותרים רק 13%. חלקים נכבדים מאותם 13% מהאנרגיה שהצליחו לעבור מתא הדלק לגלגלים ממשיכים ללכת לאיבוד – חלק מבוזבז כאשר המנוע פועל והרכב אינו בתנועה, חלק הולך לאיבוד כאנרגיית בלימה, נדרשת אנרגיה רבה לגבור על התנגדות האוויר ועל החיכוך בקרקע, ולאחר ניכוי סעיפי הוצאות אנרגיה אלו נותרים רק כ- 6% מהאנרגיה המקורית להאצת המכונית. מכיוון שמשקל הנוסעים והמטען במכונית הוא פחות מעשירית ממשקל הרכב עצמו, נותר לייחס להנעת המטען פחות מאחוז בודד מהאנרגיה שהוזנה במיכל הדלק כדי להגשים את המטרה של כלי הרכב – הנעת נוסעים ומטענים.
אם הניתוח של “מכון הרי הרוקי” יוצב בהקשרים רחבים יותר יתברר כי ניצול האנרגיה לתחבורה על ידי האנושות נעשה בחוסר יעילות משוועת. בהקשרים רחבים אלו ניתן לכלול את האנרגיה הנדרשת לשאיבת הנפט, זיקוקו, הנעתו והפצתו לתחנות דלק ולמיכלי דלק במכוניות, את אבדן האנרגיה על ניהול לקוי של תשתיות ותנועה, הכולל שעות גודש ופקקי תנועה, ובזבוז אנרגיה על תנועה מיותרת שיש לה תחליפים יעילים יותר.
“מכון הרי הרוקי” אינו מסתפק בבחינת והצגת העובדות, אלא מנסה להסיק מהן את המסקנות לאפשרויות ייעול ניצול האנרגיה המשמשת לתחבורה. פוטנציאל ההתייעלות קיים באפיקי חסכון שונים וניתן לציין אחדים מהם:
* הקטנת מסת הרכב, על ידי שימוש בכלי רכב צמומים יותר או קלים יותר. אחת האפשרויות המבטיחות הוא מעבר לשימוש בחומרים חדשים, חזקים וקלים לייצור כלי רכב, כמו תרכובות פחמן או אלומיניום.
* צמצום אבדן אנרגיה במערכות התמסורת ומערכות הלוואי המצויות בכלי רכב בעלי מנועי בעירה פנימית, על ידי מעבר לכלי רכב חשמליים, העושים שימוש במצברים משוכללים, או בתאי דלק.
* ניצול האנרגיה הנדרשת לבלימה על ידי שימוש במנועים חשמליים שבכוחם להחזיר אנרגיה זו.
* שימוש במנועים שאינם פועלים כאשר כלי הרכב עומד, כמו מנועים חשמליים או היברידיים.
* שיפור המבנים האווירודינמיים של כלי הרכב.
* שיפור צמיגי הרכב במטרה להקטין את אבדן האנרגיה בעת החיכוך בין כלי הרכב לדרך.
* חסכון בנסיעות מיותרות, במקומות בהם ניתן לאחד מספר נסיעות, או לוותר עליהן.
* שיפור ניהול התשתיות והתנועה בדרכים.
פסיכולוגיה של משיכת יתר
על סדר היום בשיח העולמי נמצאים שנים רבות נושאים שונים הקשורים ליעילות צריכת דלק בתחבורה, ובהם, יעילות צריכת דלק משיקולים כלכליים, שיקולים גיאופוליטיים ביטחוניים וכלכליים, כמו תלות במספר מוגבל של מדינות מפיקות נפט, סכנות בריאותיות מפליטות כלי רכב וסכנות מפליטות גזי חממה.
השאלה המעניינת היא מדוע עד עתה לא התפתחו טכנולוגיות תחבורה יעילות יותר, כאשר הבזבוז משווע ופוטנציאל החיסכון עצום? התשובה לשאלה זו מורכבת מגורמים מורכבים שונים, כמו הנטייה לשמר את המצב הקיים, הידועה בתורת המשחקים כ-“איזון של נש”. גורם נוסף קשור לסיכונים הכלכליים שיוצרות כל אחת מאפשרויות השינוי לאפשרויות האחרות. מימוש כל אחת מהאפשרויות לייעל את צריכת האנרגיה לצורכי תחבורה, אינו סותר או מנוגד לכלל האפשרויות האחרות, ואפשרויות שונות יכולות להתפתח במקביל או להשלים זו את זו. יחד עם זאת התפתחות של אפיק התייעלות מסוים יכול לגמד אפיקים אחרים ולהקטין את הכדאיות הכלכלית של ההשקעה בפיתוחם.
הטענה תודגם בתרחיש של משק בית משפחתי המעוניין לצמצם משיכת יתר בחשבון הבנק על ידי ייעול וחיסכון בהוצאות הקבועות לסעיף צריכת המזון. כדי לצמצם את סעיף הוצאות צריכת המזון עומדות בפני משק הבית מספר אפשרויות: האחת, שינוי הרגלי הקנייה ברשת מזון יקרה לצרכנות בשווקים פתוחים וחנויות מוזלות. השנייה, המרת רכישת מזון מעובד ומוכן ברכישת מזון טרי. השלישית, הקפדה על צרכנות בדיוק לפי המידה הנדרשת ועל שימור מזון, והרביעית, שינוי הרגלי התזונה על ידי צמצום באכילת מזון עודף. כל אחת מהאפשרויות דורשת הקרבה מסוימת, שבאה לידי ביטוי בעיקר בשינוי בהרגלי החיים הקיימים ובאופן חלוקת הזמן של בני משק הבית. לכאורה האפשרויות השונות יכולות לפעול במקביל בדרך להגשמת המטרה של חיסכון בהוצאות לצריכת מזון והן אינן סותרות זו את זו, אך בפועל הן עלולות לגמד זו את זו. קביעת סדר העדיפויות בין האפשרויות השונות מקנה יתרון לאפשרות הראשונה שנבחרה, ולאחר הבחירה נותר לאפשרויות השונות מרחב חיסכון מצומצם יותר, שעלול לגמד את כדאיות השימוש בהן.
מה שהודגם מתרחישי קביעת סדר עדיפויות במשק הביתי קיים בסדר גודל מורכב וגדול יותר במשקים הגלובליים. כך לדוגמא התרכזות בייעול צריכת אנרגיה בתחבורה באמצעות שיפור האווירודינמיקה יכולה להותיר מרחב התייעלות כלכלי מצומצם להתייעלות נוספת על ידי שימוש בחומרים קלים, ולהיפך. או, התרכזות במדיניות המעודדת התייעלות אנרגטית על ידי מעבר לשימוש בחומרים קלים עלולה לגמד את ההתייעלות הנובעת ממעבר לשימוש בתאי דלק.
לכל אחת מדרכי ההתייעלות קיימים יתרונות וחסרונות, אך קביעת סדר היום של מימוש דרכי ההתייעלות חשובה גם כן. בדרך כלל השווקים ממיינים באופן טבעי את דרכי ההתייעלות ואת סדר יישומן, אך הסתמכות על השווקים לא בהכרח מגיעה לתוצאות האופטימאליות.
מקורות וחומר לעיון:
http://www.ted.com/talks/amory_lovins_on_winning_the_oil_endgame.html