“חנה וסע”, טלאי בחליפת תחבורה

תחבורה נוחה ויעילה שואפת להוביל את הנוסעים מהמקור ליעד באופן רצוף ללא מעברים. פתרונות מסוג “חנה וסע” הם תפרים וטלאים במערכת התחבורה. האם ניתן לגרום לטלאים אלו להיראות כמו תיקונים אמנותיים?

רשתות תשתית הכבישים ואמצעי התחבורה האישיים הנעים עליהם מוכיחים כי ניתן לקיים מערכת תחבורה שבה התנועה מתקיימת באופן רצוף ונוח ממקור הנסיעה ליעד ללא תפרים ומעברים. במערכת תחבורה אידיאלית התנועה רציפה ויעילה ומתקיים איזון בין שימושי הקרקע לבין הדרכים ומקומות החניה הנדרשים לשירותם.

למרבה האכזבה, על קרקע המציאות מערכות התחבורה רחוקות משלמות ואינן משביעות רצון. בעולם הממשי ישנם אזורים עירוניים הבנויים בצפיפות, שסמוך להם אין תשתית תנועה וחניה המספקת את הצרכים, ומנגד קיימים אזורים בלתי מפותחים, שסביבם שדות שאיש אינו מבקש לנוע או לחנות עליהם. במציאות ישנם מקומות ושעות בהם רבים נדחסים כמלפפונים כבושים לתוך מערכות הסעת המונים חמוצות, ולעומתם אזורים בהם מעטים נוסעים בכלי רכב מנופחים. יש הנוסעים בקצב זחילה איטי על כבישים גדושים, ומולם אחרים דוהרים במהירות על כבישים ריקים ופנויים. ישנם בעלי אמצעים שידם משגת לרכוש כלי רכב נוחים ומרווחים, וכאלו המתקשים לרכוש כרטיסי נסיעה לאוטובוסים זולים ודחוסים.

פתרונות מסוג “חנה וסע” מנסים לשפר את האיזון בין ביקושי תחבורה שונים בזמנים ומרחבים נתונים על ידי ויסות לחצים וביקושים בין התחבורה הפרטית – המרבה לצרוך נפחי תנועה וחניה, לבין התחבורה הציבורית – החוסכת ביקושים לשטחי תנועה וחניה. פתרונות מסוג “חנה וסע” מבוססים על מתקני חניה הבנויים בסמיכות לתחנות תחבורה ציבורית, מערכי היסעים או דרכי גישה לכבישים מהירים. מתקנים אלו בנויים במיוחד בשולי הערים או מחוץ להם ויוצרים אפשרות להגיע בתחבורה אישית למתקנים, להחנות את כלי הרכב האישיים במתקני החניה, ולהשלים את מסלול הנסיעה בתחבורה ציבורית או בנסיעה משותפת עם אחרים. החניה במתקני “חנה וסע” היא בדרך כלל בחינם, או בעלות נמוכה, הזולה באופן משמעותי בהשוואה לעלות החניה במרכזי ערים.

פתרון התחבורה המכונה “חנה וסע” הוא סוג של טלאי המנסה לאחות את הקרע בין אמצעי תחבורה אישיים לאמצעי תחבורה ציבוריים, והוא נועד לשלב בין היתרונות של האמצעים השונים ולקזז את חסרונותיהם. מכיוון שפתרונות מסוג “חנה וסע” הם תפרים הפוגמים בתנועה רציפה ומחייבים חניות ביניים ומעברים, מוטבעים בהם מראש חסרונות קבועים וידועים. קיימים מקומות בהם החסרונות בולטים ואחרים בהם הם מקוזזים בתועלות. המציאות המשתנה משפיעה על ערך התועלת של מתקני “חנה וסע” וערך זה משתנה בזמן, לעתים לחיוב ולעתים לשלילה. בדרך כלל למתקני “חנה וסע” השפעה חיובית על הגדלת נתח היוממים למרכזי ערים בתחבורה הציבורית, אך כאשר מודדים את ערך המתקנים בהיבטים רחבים יותר, כמו יעילות ואיכות היוממות, טיב השירות לנוסעים, או השפעות מתקני “חנה וסע” על פיתוח שימושי קרקע ויעילות ניצול קרקעות, עולים חסרונות וספקות.

מתקני “חנה וסע” יכולים ליצור יתרונות לגודל, למשל על ידי ריכוז כלי רכב רבים החונים במתחם שמור, מאובטח, מואר ונקי, המספק מחסה לחונים מפני פגעי מזג האוויר. היתרונות לגודל מחייבים הקפדה, וכאשר זו לא נשמרת הם עלולים להפוך לחסרונות לגודל. לדוגמא, כאשר הביטחון במתקני “חנה וסע” לא נשמר, מתקני “חנה וסע” הבנויים על קרקעות זולות ורחוקות מאזורים מיושבים או כאלו המאוכלסות בדלילות, עלולים לשמש מוקד נוח לגניבות, ונדליזם או פגיעות בכלי רכב חונים. מתקני “חנה וסע” הנמצאים באזורים המכוסים בטווח ראיה של שימושי קרקע אחרים, כמו מבני תעשייה, עסקים או מגורים, יכולים ליהנות מערך מוסף של ביטחון.

נבחן סוגים שונים של מתקני “חנה וסע” אופייניים, אשר יסווגו באופן גס לפי מקומם ביחס למרכזי ערים. כל מתקן “חנה וסע” צריך כמובן להיבחן בתנאי נסיבותיו המיוחדות. הבחינה של מתקנים בעלי מאפיינים דומים נועדה לצורכי ניתוח והדגמה של יתרונות וחסרונות אופייניים.

מתקני “חנה וסע” באזורים כפריים

אמצעי תחבורה ציבוריים משותפים מתקשים לספק שירות הולם לאזורים כפריים דלילי אוכלוסין, שביקושי הנסיעות בהם מפוזרים בזמן ובמרחב. באזורים כאלו ניתן להקים מוקדים אזוריים מהם פועלים קווי תחבורה ציבורית קבועים וסדירים לעיירות וערים סמוכות ובצדם חניונים מסוג “חנה וסע”. התנועה מהמרחבים האזוריים אל המוקדים ומהם נערכת באמצעי תחבורה אישיים החונים סמוך למוקדים, ומהמוקדים האזוריים נערכות נסיעות מרוכזות ליעדים משותפים, כמו עיירות, ערי מחוז או אזורי תעסוקה ומסחר. באזורים כפריים הנמצאים בסביבת עורק תחבורה ראשי, כמו כביש בינעירוני מהיר או מסילת ברזל בין עירונית, ניתן לנצל את היתרון היחסי של תשתית התנועה הקיימת, ולבנות בסמוך אליה מתקן “חנה וסע”. מתקני “חנה וסע” באזורים כפריים עשויים להגביר את פיזור האוכלוסין ואת תופעת “הפרבור” – על היתרונות והחסרונות הכרוכים בה – משום שהם מקלים על התנועה מערים מרכזיות לאזורים מרוחקים ומוזילים אותה. במקומות מסוימים מתקני “חנה וסע” גורמים ליוממים להגביר את השימוש בכלי רכב פרטיים כתחליף להליכה רגלית למתקני תחבורה ציבורית.

מתקני “חנה וסע” נוטים לאורך זמן להתעבות ומסוגלים להפוך למרכזי מסחר ואף לעיירות וערים. ריכוז של חונים, עוברים ושבים במקום אחד מעורר תשומת לב ומושך סוחרים כמו פרפרים לנר. תחילה עשויים להקיף את המתקן רוכלים קלים, אליהם יצטרפו מזנון או דלפק מזון מהיר, ובשלבים מאוחרים עשויים להתווסף חנויות נוספות ומגוונות.

מתקני “חנה וסע” בפרברים ובפאתי ערים

דיירי פרברים רבים מבצעים נסיעות שגרתיות לתוך ערים בהם מרוכזים מוקדי תעסוקה, מסחר, שירותים ובילוי, ומתקני “חנה וסע” יכולים “ללכוד” נוסעים אלו קרוב לנקודות היציאה לדרכם ולחסוך גודש, דלק או זיהום אוויר. ככל שמתקן “חנה וסע” קרוב יותר לביתו של היומם הוא מקטין את גודש התנועה בדרכים בין-עירוניות, את זה המתנקז בכניסות לערים ובתוך הערים, וכמובן את העומס על מקומות החניה בערים. דוגמאות למתקני “חנה וסע” פרבריים ניתן למצוא סמוך לתחנות הרכבת של יבנה, הרצליה, או רחובות.

מתקני “חנה וסע” בפאתי ערים נמצאים באזורים לא מפותחים בגבול הכניסות לערים. מתקנים אלו מחייבים את הנהגים הבאים מחוץ לעיר להגיע ברכבם עד לפאתי העיר ולהמשיך את הנסיעה לתוך העיר מתחנות תחבורה ציבורית שנמצאות על ספר העיר. מתקנים אלו אינם מצמצמים את הנסיעות לעבר הערים, אך מקלות על גודש התנועה בתוך הערים ועל מחסור במקומות חניה עירוניים. התמריץ להקמת מתקנים מסוג זה הוא ההפרשים בין מחירי הקרקעות בפאתי הערים לבין מחירי הקרקעות במרכזי ערים צפופים. מתקן “חנה וסע” בפאתי גוש דן נבנה סמוך לנמל התעופה בן גוריון, ולצדו מרכז תחבורה ציבורית שנועד להוביל את החונים ללב העיר. הצלחתם של מתקנים מסוג זה תלויה בין השאר בפיזור רחב, יעיל ותדיר של החונים במתקנים ליעדים שונים ברחבי המטרופולין ואיסופם חזרה למתקני החניה. פעמים רבות שעות החניה מרוכזות בבוקרם של ימי עבודה ואלו יוצרים לחץ זמני על מפעילי התחבורה הציבורית הדורש השקעות כספיות גבוהות לשירות שעות השיא, ומנגד, שעות האיסוף למתקן החניה מפוזרות במשך היום ולא מצדיקות שירות איסוף תדיר. כאשר שירותי התחבורה הציבורית למתקן “חנה וסע” אינם יעילים או נוחים למשתמשים בחלק מהזמן הם עלולים לאבד עניין במתקן וערכו ירד.

מתקני “חנה וסע” בתחומי ערים

ככל שמתקן “חנה וסע” קרוב למקומות הגדושים בערים פוחת יתרונו בצמצום גודש הנגרם כתוצאה מתנועה הנכנסת לתחומי הערים. מתקני “חנה וסע” הסמוכים למרכזי תחבורה ציבורית הבנויים בסביבה עירונית עלולים ליצור תחרות על מקומות חניה חסרים בין צורכיהם של נוסעים חיצוניים לבין צורכיהם של משתמשי הקרקעות הגובלות במתקנים. למשל, עלולה להתעורר תחרות על מקומות חניה בין משתמשי מתקן “חנה וסע” לבין תושבי שכונות מגורים סמוכות, או ספקים ולקוחות של מרכזי מסחר עירוניים סמוכים.

מתקני “חנה וסע” בתחומי ערים מוקמים לעתים כאשר קיים שימוש קרקע המותיר שטח חניה שיוצר הזדמנות לניצול טוב יותר באמצעות מתקן “חנה וסע”. בעיר תל אביב נערכה בעבר תוכנית “חנה וסע” שבה נהגים הוזמנו לחנות ללא תשלום בחניון “היכל הספורט ביד אליהו” או ב-“חניוני רידינג”. סמוך ל”היכל הספורט” עמד חניון רחב ידיים שלא נוצל כהלכה במרבית שעות היום, כאשר לא התקיימו בו אירועים, ונוצרה הזדמנות להפוך אותו למתקן “חנה וסע”. תוכנית זו לא צלחה, בין השאר לאור העובדה שסמוך לחניון לא התקיימו שירותי תחבורה ציבורית ראויים, קרובים ונוחים לפזר את החונים ברחבי העיר, ומשום שקווי האוטובוסים הקיימים שחלפו באזור החניון הגיעו בשעות הגודש כשהם עמוסים בנוסעים שנאספו בתחנות קודמות. לעתים מתקני “חנה וסע” נבנים ליד מרכזי קניות ומסחר. מתקנים אלו מזרימים למרכזי הקניות תוספת של לקוחות המנצלים את מגרשי החניה הן לחניה יומית והן לביצוע קניות ועשויים לשלב בין צרכים שונים.

מתקני “חנה וסע” בתחומי ערים יכולים להקל על מקומות תעסוקה עירוניים שסמוך אליהם קיים מחסור במקומות חניה, על ידי יצירת מרכז חניה מרוחק ממנו יעיל לאסוף במשותף את המשתמשים בתחבורה אישית. מעסיקים גדולים או אזורי תעסוקה יכולים לארגן מערך הסעות משותפות ממתקני “חנה  וסע” למקומות העבודה ולהיטיב את תנאי התחבורה של העובדים שאינם יכולים לחנות סמוך למקומות העבודה, בין עקב מחסור בהיצע מקומות ובין עקב מחיר יקר של חניה יומית.

מתקני “חנה וסע” בטבורם של ערים

גם בטבורם של ערים ניתן למצוא מתקני “חנה וסע”, סמוך לתחנות רכבת או אוטובוס מרכזיות. דוגמאות למתקני “חנה וסע” במרכזם של ערים בישראל ניתן למצוא בתחנת רכבת “צפון” בתל אביב, בתחנת הרכבת “באר שבע מרכז”, או סמוך לתחנת הרכבת “חיפה מרכז”. מתקנים אלו נועדו לשרת את תושבי הערים או סביבתם, המבקשים להגיע מהבית לתחנת התחבורה הציבורית ולהמשיך ממנה את מסלול נסיעתם ליעדים מחוץ לערים.

בטבורם של ערים ערכם של שטחי הקרקע נוטה לעלות ועמו המחסור במקומות חניה, לכן מתקני “חנה וסע” בלב ערים עלולים לסבול מחוסר כדאיות כלכלית, או להפחית מהערך הכלכלי של התועלת למשתמשי התחבורה הציבורית, הנדרשים לשלם מחירים גבוהים עבור חניה בנוסף לעלות כרטיסי הנסיעה. במקרים רבים התפתחות הבנייה והכלכלה בתחומי ערים מתקדמת בקצב מהיר יותר מקצב פיתוח התחבורה הציבורית. כאשר הביקוש לקרקעות שהוקצו לחניות מרובות סמוך למתקני תחבורה ציבורית עולה, עולה גם ערך השימוש בקרקעות, ושימושי חניה הנלווים לשירותי התחבורה הציבורית מפסיקים להיות אופן השימוש המיטבי. מחקר שנערך לאחרונה במערב ארצות הברית מצא כי חלק נכבד ממקומות החניה במתקני “חנה וסע” הסמוכים לתחנות הרכבת במרכזי הערים אינו מנוצל כראוי שעות רבות ביממה. כאשר קיים ניגוד בין השיקולים של מפעילי התחבורה הציבורית לבין השיקולים של אלו המנהלים את מתקני ה-“חנה וסע”, או של הרשויות העירוניות שבתחומן נמצאים המתקנים ותחנות התחבורה הציבורית, אופן השימוש המיטבי נוטה להיפגע. מתקני “חנה וסע” לאופניים יכולים לספק יתרונות כלכליים וסביבתיים ושירות יעיל לרוכבי אופניים הגרים בסמיכות, אשר יכולים ליהנות מנגישות נוחה למתקני תחבורה ציבורית. אמצעי אחסון בטוחים של אופניים במתקני “חנה וסע” במחירי שימוש סבירים עשויים לתרום לאיכות המתקנים ולתחבורה הציבורית.

סיכומו של דבר, מתקני “חנה וסע” יכולים לשמש גשרים מועילים בין התחבורה האישית לבין התחבורה הציבורית ולייעל את התנועה ואת שימושי הקרקע בעיקר באזורים גדושים ובאזורים בהם קיים מחסור במקומות חניה. מאידך, פתרונות מסוג “חנה וסע” עלולים לתמוך, לחזק ולשמר תכנון קרקעות לקוי שאינו מאזן כראוי בין שימושי הקרקע לבין דרכי הגישה והחניה אליהם. ניהול מתקני “חנה וסע” דורש תשומת לב מתמדת ומתן תגובות לשינויים בסביבה ולשינויי הזמן.

Leave a Reply