ועידת קופנהגן ושינוי דפוסי תחבורה

ההסבר הבולט למבוי הסתום שנתגלע בועידת קופנהגן לשינוי האקלים  מיוחס להתנגשות בין שיקולים סביבתיים לשיקולים כלכליים. הסבר זה אינו מושלם וניתן להציע הסבר נוסף ומשלים הקשור להתנגשות בין שמרנות לבין הסתגלות לשינויים.

רבים מהחוששים משינוי אקלים כדור הארץ תלו תקוות רבות בועידת האקלים שהתכנסה בקופנהגן, וכגודל התקוות כך גודל האכזבות. למרות השתתפות מקיפה ומכובדת של נציגים מרוב מדינות העולם, הועידה הסתיימה מבלי שגובשה הסכמה עולמית מקיפה, מוגדרת, בעלת שיניים נושכות וערובות לצמצום פליטות גזי חממה של מדינות העולם.

 לחוסר ההצלחה על ועידת קופנהגן לגבש הסכמה ראויה ניתנו הסברים שונים. אחד ההסברים נקשר לקולות המפקפקים בתופעת שינוי האקלים ובהשפעת האדם על תופעה זו. ספקות אלו עלו לתודעה הציבורית העולמית סמוך לועידת קופנהגן על רקע פרשה שזכתה לכינוי “אקלימגייט”.  הסבר זה אפשרי, אך הוא עומד בסתירה לעובדה שמדינאים רבים טרחו להתכנס ולדון בבעיית שינוי האקלים מבלי להעלות את עניין הספקות המדעיים לניגוח הדיון בתופעה, אלא נושאים אחרים ובעיקר כאלו הקשורים לצדק הכלכלי החלוקתי בדרך פתרון סכנות שינוי האקלים או היערכות להקטנת נזקיהם.

התנגשות בין שיקולים סביבתיים לשיקולים כלכליים

ההסבר הבולט לקשיי ההסכמה בועידת קופנהגן הוא העימות בין השיקולים הסביבתיים לשיקולים כלכליים. באופן גס ניתן לומר כי מיתון כלכלי הוא האמצעי היעיל ביותר להפחית את הפעילות האנושית ובכללה את זו הצורכת אנרגיה הפולטת גזי חממה. מנהיגי העולם אינם מעוניינים למתן את הכלכלה, אלא להפך להגדיל את הפעילות המשקית ואת היקף התעסוקה. כאשר החל מיתון הכלכלי מנהיגי המדינות המפותחות נבהלו להתכנס כדי לחלץ את המשקים מהמיתון. הגדלת הפעילות הכלכלית מונעת מלחצים פנימיים של אזרחים החוששים מאבטלה, המבקשים לשפר את רמת חייהם, או למצער לשמור עליה, ומלחצים חיצוניים הנובעים מתחרות בין משקים כלכליים שונים.

עבור עניי העולם בכלל, והעניים הרבים במדינות המתפתחות בפרט, בעיות כמו שינוי אקלים או מיתון כלכלי הן בעיות בלתי רלבנטיות ובלתי מוחשיות, והעיסוק בבעיית שינוי האקלים הוא תענוג השייך לאזרחי העולם השבע. דיירי משכנות עוני וחסרי דיור ברחבי העולם אינם טרודים מהמסת קרחונים בקטבים, מעליית מפלס הימים, או מקץ העולם, אלא מבעיות הישרדות אישיות דחופות וכואבות הרבה יותר – כיצד ניתן להשיג בשעה הקרובה מים נקיים? מהיכן תושג הארוחה הבאה להאכיל פיות רעבים? כיצד ניתן לעבור לילה בתנאי מזג אוויר קשים ללא מחסה או בגד מבודד? כיצד ניתן לעבור חורף קפוא תחת קורת גג דולפת, או קיץ חם בבית פח לוהט? כיצד ניתן לצאת מהדחק ללא היגיינה ורפואה, ללא חשמל זורם, ללא חינוך ראוי, ללא מקורות תעסוקה ופרנסה יציבים, או ללא תחבורה מפותחת? בעיות הקיום הדחופות של עניי העולם דוחקות הרהורים על בעיות קיום מרוחקות אל מחוץ למודעות. נציגיהם של עניי העולם טוענים בצדק כי תרומת העניים לשינוי האקלים זניחה לעומת חלקו של העולם השבע, אך דווקא הם עלולים להידרש לשלם את המחיר, ולכן אין כל הצדקה לבקש את השתתפותם בפתרון הבעיות.

אלו שטרדותיהם השגרתיות מותירות מקום לדאגות בנוגע לעתידם או לעתיד צאצאיהם כתוצאה מהאיומים הנובעים משינוי האקלים, נמנים עם המעמדות המבוססים ועם מעמד הביניים במדינות המתפתחות והמפותחות. למרות שבשלב זה סכנות שינוי האקלים אינן מוחשיות, מיידיות וודאיות, הרי נוכח חומרת הסיכונים הנשמעים הן עולות לסדר היום העולמי. אחדים מעשירי העולם מגלים עניין בנושאי איכות הסביבה ושינוי האקלים ופועלים לקידום נושאים אלו, אך רובם אינם יכולים לשמש מופת או לספק דוגמא אישית באורחות חיים בעלי טביעת רגל סביבתית צנועה. החלק הארי של הציבור המודע לסוגיית שינוי האקלים בעולם מבוסס על בני מעמד הביניים המניעים את הדיון והעיסוק בבעיה. אין מדובר בקבוצת אנשים אחידה העשויה מקשה אחת, אלא בקבוצות ובאנשים מגוונים, ממקומות שונים בעולם ובעלי סדר יום שונה, המוצאים עניין בדאגות משותפות.

לאחרונה פורסם מחקר שבדק את העניין של תושבי קליפורניה ברכישת כלי רכב היברידיים, הנחשבים ידידותיים לסביבה בהשוואה לכלי רכב רגילים. מחקר זה מצא כי מרבית המתעניינים ברכישת כלי רכב היברידיים נמנים עם מעמד הביניים. המחקר עשוי להעיד על השיקולים של מקבלי ההחלטות האישיות לרכוש כלי רכב היברידיים שיתרונם המובהק נוגע לשינוי האקלים. מהמחקר עולה כי ההתעניינות של תושבי קליפורניה בכלי רכב היברידיים נבעה ממספר סיבות. הסיבה הפופולארית ביותר היא רצון להימנע מגודש תנועה, על בסיס זכות היתר הניתנת לנהגי רכבי הכלאיים בקליפורניה לנסוע לבדם ללא נוסעים נוספים לצידם בנתיבי תפוסה גבוהה מבלי לשלם אגרה. אחריה נמנו הסיבות של חסכון בעלות הדלק, רגישות לעליית מחירי הדלק, ורק לבסוף דאגה לשינוי האקלים ולאיכות הסביבה.

בשונה מעניי העולם, בני מעמד הביניים טרודים פחות מבעיות השעה, היום או השבוע, אך הם טרודים מבעיות קיום כמו איך “לגמור את החודש”, או את השנה, כיצד תובטח תעסוקתם, או כיצד יובטח עתידם בגיל פרישה. עבור מעמד הביניים העיסוק בבעיות גלובליות עתידיות אינו מובן מאליו ואינו מצוי בראש סדר העדיפויות. כוחם של השיקולים הסביבתיים אינו עומד מול הכוח המניע מיליוני עובדים ברחבי העולם לצאת מידי בוקר לעמל יומם  ולנהל מלחמות קיום כדי לקיים ולפרנס את משפחותיהם ומשקי בתיהם.

על רקע האמור לעיל רבים סבורים כי כישלונה של ועידת קופנהגן נעוץ בעובדה שמרבית תושבי העולם חשים כי הטיפול בבעיות הקיום הכלכלי דחופות יותר מבעיות הקיום הנובעות משינוי האקלים. מסיבה זו העדיפו נציגי המדינות שהשתתפו בועידת קופנהגן את השיקולים הכלכליים הצרים והמיידים על פני הסיכונים העתידיים, ולכן התקשו לגבש הסכמה.

שינוי דפוסי תחבורה מול שינוי האקלים

ההסבר לפיו שיקולים כלכליים צרים וקרובים הכניעו את השיקולים הסביבתיים נשמע משכנע, אך בחינה מעמיקה מעלה הרהורי ספקנות כנגד כוח השכנוע של הסבר זה, לפחות בכל הנוגע לשינוי דפוסי התחבורה הגורמים לפליטת גזי חממה.

מה שמייחד את הבעיה הסביבתית הנובעת מגזי החממה – בהבדל מגזים רעילים אחרים המזיקים לבריאות האדם או לטבע – היא העובדה שאין מדובר בגזים רעילים המרוכזים בתחום פעילות מסוימת שנוח להתמקד בה. בעיית גזי החממה מעשה ידי אדם נובעת מהבערת תערובות ותרכובות המכילים פחמן, ובעיקר דלקים מאובנים, אשר גורמת לתגובות כימיות המשחררות לאוויר פחמן דו-חמצני. כמות הפחמן הדו-חמצני הנפלט לאוויר כתוצאה מבעירת חומרי דלק נמצאת בדרך כלל ביחס התואם צריכה שגרתית של אנרגיה ולא פעילות מסוימת, מרעילה ומזיקה. מכאן נובע כי ככל שמשק פועל בחסכון וביעילות אנרגטית גבוהה יותר, הוא מסוגל להפיק תוצר זהה תוך שימוש בפחות אנרגיה,  ובכך “לצוד מספר ציפורים בירייה אחת” – גם להיות יעיל, חסכוני וזול, וגם לפלוט פחות גזי חממה. משמעו של דבר ששיפור יעילות צריכת האנרגיה מספק יתרונות כלכליים ומונע על ידם, לא פחות מאשר על ידי צמצום סכנות שינוי האקלים. הקטנת כושר ייצור של משק מסוים כתוצאה מצמצום שימוש במקורות אנרגיה עלולה לפגוע בו כלכלית, אך מנגד התייעלות אנרגטית ושמירה על כושר ייצור תוך שימוש בפחות אנרגיה היא גם בעלת תרומה סביבתית וגם בעלת תרומה כלכלית נכבדה כתוצאה מחסכון והגדלת כושר התחרות של משק יעיל. התייעלות אנרגטית עשויה להיטיב עם העניים ועם בני מעמד הביניים, ולכן יש להם מניעים כלכליים רבים להתייעל ולהקטין את פליטת גזי החממה מטעמים כלכליים צרים, אם לא מטעמים סביבתיים.

ככל שמדובר במשקי התחבורה, יש בעולם מרחב אדיר ליעל את האופן הבזבזני של ניצול האנרגיה לתחבורה מבלי לפגוע בכושר הניידות האנושית ובכושר הובלת מטענים. התייעלות זו קיימת בתחומים רבים, ובהם, בין השאר, בשיפור היחס בין מסת הנוסע או המטען האפקטיבי למשקל כלי הרכב, שיפור צריכת האנרגיה הנדרשת למערכות ההנעה ואלו הנלוות אליהן, שימוש מושכל במשאבי תחבורה משותפים, או שיפור זרימת התנועה בדרכים.

למרות הפוטנציאל הגבוה לשיפור היעילות האנרגטית והכלכלית בתחום התחבורה, העולם לא הצליח לגבש הסכמות בנושא זה והוא מתבוסס בביצת שמרנות. יצרני הרכב מעדיפים להמשיך לייצר ולשווק כלי רכב בעלי מסה גבוהה, והטיפול בבעיות גודש התנועה נערך בעצלתיים. אם קיים אשם בשמרנות זו, הרי הוא נובע מקושי לשנות הרגלים מושרשים ולא מיתרונות של יעילות כלכלית. ספרו של ספנסר ג’ונסון “מי הזיז את הגבינה שלי?” עוסק בנושא זה באמצעות משל על שני עכברים הנדרשים להתאים עצמם לשינויים באורחות חייהם, כאשר מקור המזון היציב שלהם במבוך בו הם חיים נעלם לפתע ממקומו הקבוע. אחד העכברים מייצג את הגישה השמרנית הממתינה לשובה של הגבינה למקומה הקבוע, ואילו חברו רץ כדי לחפש מקור חדש במקום אחר.

כדור הארץ עובר שינויים – הגדלת האוכלוסייה האנושית לרמות חסרות תקדים, הגדלת צריכת האנרגיה העולמית, גידול בצי כלי הרכב בעולם, ביקושים גוברים לדלקים מאובנים ושינויי אקלים. השינויים על פני כדור הארץ מחייבים את בני האדם המבקשים לשרוד לערוך שינויים באורחות חיים, אך כמו במשל העכברים בספרו של ספנסר ג’ונסון קיימת התנגשות בין השמרנים לבין אלו המפנימים כי “הגבינה זזה”, ולכן הם מבקשים לשנות את אורחות החיים כדי להסתגל לשינויים. התנגשות זו אינה בין שוחרי הסביבה לשוחרי הכלכלה, אלא בין אלו המקובעים בשמרנות לאלו המבקשים להיערך לשינויים.

 

מקורות וחומר לעיון

Transportation and the Environment: Essays on Technology, Infrastructure, and Policy, Mana Sangkapichai, 2009, University of California Transportation Center UCTC Dissertation No. 155

The Green Movemnet’s People Problem, Joel Kotkin, 22.12.09

Editorial: Apres Copenhagen. Now What?, Eric Britton, 21.12.09

How do I know China wrecked the Copenhagen deal? I was in the room, Mark Lynas, 22.12.09

דרוש מהנדס תעשייה וניהול

מי הזיז את הגבינה שלי? לזרום עם השינוי, ספנסר ג’ונסון

Leave a Reply