מדידת מחסור בתשתיות כבישים

פעמים רבות היקף המחסור בכבישים מוצג על ידי עימות השוואתי בין נתוני הגידול בנסועה לבין הגידול בתשתיות הכבישים. השוואה זו אינה מספקת, עלולה להטעות וצריכה להיבחן יחד עם סימנים נוספים.

 נתונים סטטיסטים שונים מהווים אינדיקאטורים המרמזים על מחסור בתשתיות כבישים. בחינת רמות השינוי של סימנים שונים בעשרים השנים שבין שנת 1988 לשנת 2008 מדגימה את הטענה:

בין השנים 1988 – 2008:

* אוכלוסיית המדינה גדלה בכ – 65%, מכ – 4,476,800 נפש בשנת 1988 לכ – 7,374,000 נפש בשנת 2008.

* מספר הנהגים המורשים גדל בכ – 126%, מכ – 1,500,000 נהגים מורשים בשנת 1988 לכ – 3,364,000 נהגים מורשים בשנת 2008.

* מספר כלי הרכב הרשומים במדינה גדל בכ – 151%, מכ – 950,000 כלי רכב רשומים בשנת 1988 לכ – 2,391,000 כלי רכב בשנת 2008.

* הנסועה הכללית גדלה בשיעור של כ- 176%, מכ –  17 ביליון קילומטרים של נסועה בשנת 1988 לכ – 47 ביליון קילומטרים בשנת 2008.

בהשוואה לנתוני צמיחה מרשימים אלו אורך הדרכים במדינה גדל בשיעור יחסי צנוע ביותר של כ – 39% בלבד- מכ – 13,000 קילומטרים לכ – 18,000 קילומטרים.

לאור צמיחת המשתנים השונים המשפיעים על התנועה בדרכים, כמו גידול האוכלוסין, גידול צי כלי הרכב, ובעיקר הגידול בנסועה הכללית, עולות קריאות לבצע השקעות גבוהות בתשתיות הכבישים כדי להדביק את הפערים מהמשתנים האחרים.

ההשוואה בין המשתנים השונים שנמנו לעיל זמינה באמצעות נתונים שיטתיים שנתיים המרוכזים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אך ראוי להעמיק חקר בשאלות כמו, איזו מטרה תשיג הארכת הכבישים? האם הפיגור בקצב סלילת הכבישים בהשוואה למשתני גידול אחרים גורם תוצאות לוואי שליליות, כמו תאונות דרכים, פקקי תנועה וגודש בדרכים? האם קיים קשר של סיבה ומסובב בין המשתנים השונים שפורטו לעיל לבין אורך הכבישים, והאם קשר זה מבוטא ביחס ישר בין המשתנים לבין אורך הכבישים, או ביחס שונה?

בנוגע לתאונות דרכים קיימים נתונים סטטיסטיים רבים והתמונה הכללית היא של ירידה מובהקת בשיעור תאונות הדרכים ובחומרתן לאורך השנים. למרות הגידול בנסועה תאונות הדרכים פוחתות, כך שקשה להצביע על קשר סיבתי חיובי וסטטיסטי בין שיעור תאונות הדרכים לבין הפיגור בקצב סלילת הכבישים לעומת קצב הגידול בנסועה או הגידול בצי כלי הרכב. סביר והגיוני להניח כי הצטופפות של יותר כלי רכב הנוסעים מרחקים ארוכים יותר על אורך כבישים מוגבל מגבירה את הגודש בדרכים, את פקקי התנועה ואת תוצאות הלוואי השליליות הנלוות אליהם. יחד עם זאת לא סביר להניח שקיים יחס סיבתי ומתמטי ישר ופשוט בין מספר הנהגים, מספר כלי הרכב או היקף הנסועה הכללית לבין אורך הכבישים הנדרש, בין השאר מהסיבות הבאות:

– עיכובי התנועה, הגודש והפקקים מרוכזים בדרך כלל בצווארי בקבוק ובנקודות מוגדרות בזמן ובמרחב ולא לאורך הדרכים, כך שלא הארכת הדרכים היא הבעיה המרכזית, אלא טיפול בנקודות תורפה וצווארי בקבוק, כמו הרחבת עורקי תנועה צרים או הקמת מחלפים.

– חלק ניכר מהגודש הקבוע בכבישים נוצר כתוצאה מצפיפות שימושי קרקע באזורים בנויים ולא בדרכים בין-עירוניות. פעמים רבות התנועה לאורך הדרכים הבין-עירוניות זורמת באורח סביר ומעוכבת כאשר היא מתנקזת בכניסות לאזורים בנויים.

– פיתוח של שימושי קרקע אינו נכלל בנתונים הסטטיסטיים של אורך הכבישים, למרות שהוא עשוי להיות גורם בעל השפעה רבה, הן לחיוב והן לשלילה, על ספיגת גודש מהכבישים או גרימת גודש.

– מרבית שעות היממה אין גודש תנועה על הכבישים הקיימים והוא נוטה להתרכז בשעות שיא מוגדרות של פעילות ערה. ניתן להימנע מגודש בכבישים בדרכים רבות מבלי להאריך את הכבישים – באמצעות ויסות ושינוי שעות חלק מהתנועה, או העתקת מקומות מגורים או מקומות עבודה.

– אמצעים רבים עשויים לשפר את זרימת התנועה על הכבישים הנתונים מבלי להאריך אותם. בין אמצעים אלו ניתן למנות אמצעי שילוט והכוונה, רמזורים, רמפות כניסה מבוקרות לדרכים מהירות, אמצעים לפינוי מכשולים מהיר, או מערכות מידע והכוונת תנועה. בעולם מפותחים ומתפתחים אמצעי ייעול תנועה חדשניים מגוונים הזוכים לכינוי “מערכות תחבורה חכמות”, העושים שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת לויסות תנועה והפצת מידע שמטרתו למנוע מראש התגבשות של תנאי גודש, או לפוגג במהירות עיכובים קיימים.

על רקע האמור לעיל עולה השאלה אלו נתונים סטטיסטיים יכולים לשמש אינדיקאטורים מדויקים ועדינים יותר לבחינת מידת ההשפעה השלילית של הגודש בדרכים, מלבד נתוני היחס הגסים בין הנסועה לבין אורך הכבישים.

באוניברסיטת טקסס בארצות הברית פותח מדד לבחינת הגודש בדרכים המבוסס על השוואת משך זמן נסיעה ממוצע באזור נתון כאשר הכבישים פנויים למשך זמן הנסיעה באותו אזור כאשר הכבישים גדושים. מדד זה מספק נתונים השוואתיים על תנאי הכבישים במרכזים עירוניים שונים.

במדינת ישראל לא נערכות מדידות שיטתיות של גודש בכבישים בדומה לארצות הברית, אך את ההיקף הכללי של הבעיות ניתן לנסות לחלץ ממדדי תשומות באוטובוסים המפורסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל מפרסמת מדדי תשומות של ענפים שונים ובהם ענפי החקלאות, הסלילה והאוטובוסים. בדברי הסבר ל-“מדד מחירי תשומה באוטובוסים” נאמר:

“המדד מודד את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית “סל קבוע” של מוצרים ושירותים, המשמשים להפעלת שירותי האוטובוסים….המדד משמש כבסיס בדיונים על קביעת התעריפים ומתן סובסידיות בענף האוטובוסים וכאינדיקטור שוטף להתפתחות המחירים בענף….. סל המדד שמחיריו נמדדים החל בינואר 2007 מייצג את הרכב התשומות של חברות האוטובוסים בשנת 2004 במחירי ינואר 2007. נתונים לגבי הרכב ההוצאות של חברות האוטובוסים על החומרים, המוצרים והשירותים השונים נתקבלו בסקר הוצאות חברות האוטובוסים. בסקר זה נחקר מבנה ההוצאות המפורט של החברות המפעילות קווי תחבורה “קבועים” והסעות מיוחדות…”

ענפי הסלילה, החקלאות והאוטובוסים עושים שימוש במיכון כבד המופעל בעיקר על ידי מנועים הצורכים סולר לתחבורה. השוואה בין מדד מחירי הסולר למרכיב תשומות הדלקים במדדי הסלילה, החקלאות והאוטובוסים יכולה לשמש אינדיקאטור מסוים להשפעת הגודש בדרכים על התחבורה הציבורית ומכאן גם עדות להשפעתו על התחבורה בכלל. מכיוון שאוטובוסים נוסעים בקווים קבועים במקומות שונים לאורך היום, ומכיוון שבמדינת ישראל היקף נתיבי התחבורה הציבורית מוגבל, ניתן להניח כי האוטובוסים פועלים בסביבת התנועה המקובלת. ניתן לשער כי חלק מההסבר להפרש בין מדד מחירי הסולר למדד תשומות הדלקים בשירותי האוטובוסים נובע מתנאי גודש הפוגעים ביעילות התפעול של האוטובוסים ומגדילים את צריכת הדלק שלהם.

בחינת נתוני מדד תשומות הדלקים בעשור שבין שנת 1996 לשנת 2006 מעלה את הנתונים הבאים: מדד מחירי הסולר בשער בתי הזיקוק לנפט עלה בשיעור של 228%, מדד תשומות הדלקים בענף הסלילה עלה בשיעור של 310% ומדד תשומות הדלקים בענף החקלאות עלה בשיעור של 323%. לעומת מדדים אלו, מדד תשומות הדלק בענף האוטובוסים עלה בשיעור חד הרבה יותר של 370%.

יתכן שהניסיון למצוא אינדיקציה שתכמת את ההשפעה הכללית של הגודש בדרכים באמצעות מדד תשומות הדלק באוטובוסים מאולץ, והוא אינו יורד למלוא חקר פרטי ההנחות של קביעת מדד זה. מטרת הניסיון אינה להצביע על נתון מדויק, אלא על כיווני מחשבה למציאת נתונים כמותיים להשפעה השלילית של הגודש הדרכים, המזיקה ומייקרת את כלל שירותי ההסעה, ההובלה והלוגיסטיקה במשק.

מקורות וחומר לעיון:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישראל במספרים 2009

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תחבורה, נתונים פיזיים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסייה בישראל

http://www.cbs.gov.il/ts/ID09cb30ea48104e/

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאגר מדדי מחירים לפי נושא

משרד התשתיות הלאומיות, מחירי הדלקים המפוקחים בשער בתי הזיקוק

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי תשומה באוטובוסים – זכייניות לפי קבוצה ראשית


Leave a Reply