חברת “גוגל” מספקת כלים לניתוח מגמות ועניין ציבורי בנושאים מגוונים העולים ברשת האינטרנט. עד כמה קיים עניין ציבורי בנושאי תחבורה ברשת האינטרנט ומה מעניין את הציבור לפי כלים אלו?
ברשת האינטרנט בכלל, ובחסות חברת הענק “גוגל” בפרט, קיימים כלים שונים המאפשרים לכל מתעניין לבחון מגמות של עניין ציבורי בנושאים שונים. בין כלים אלו ראוי לציין את מנועי המחקר והניתוח של “גוגל” – “Google Trends” ו – “Google Insights for Search”. מכיוון שרובו ככולו של השימוש בשפה העברית נערך במדינת ישראל, ניתוח מגמות חיפוש באינטרנט בשפה העברית יכול לספק בקלות יחסית נתונים לגבי העניין שמגלים תושבי ישראל בנושאים שונים. מה ניתן להסיק מכלי הניתוח אודות מגמות ועניין ציבורי לגבי נושאים הקשורים בתחבורה?
“תאונות דרכים” ו – “בטיחות בדרכים”
עיון בעניין שגילו תושבי ישראל במונחים “בטיחות בדרכים” ו – “תאונות דרכים” בתקופה 2004 – 2010 לפי “Google Insight for Search” מעלה ממצאים מעניינים:
* העניין במונח “בטיחות בדרכים” היה נתון לתנודתיות, אך ניתן לזהות מגמת דעיכה כללית בהתעניינות בנושא בין השנים 2004 עד 2010.
* ברבעון הראשון של שנת 2005 גילו תושבי ישראל עניין שיא בנושא הבטיחות בדרכים. עניין זה היה חריג, נמשך פרק זמן מוגבל של כחודשיים והגיע לשיא בחודש פברואר 2005. באותה תקופה קצרה העניין בנושא הבטיחות בדרכים היה גבוה בלמעלה מפי 5 מהעניין שגילו תושבי ישראל בנושא הבטיחות בדרכים בשנים 2007 – 2009. ההסבר הסביר לכך הוא מערכה פרסומית מאומצת בחסות עמותת “אור ירוק” שהובילה להקמת “הועדה להכנת תוכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים”.
* מעניין שכאשר דו”ח “הועדה להכנת תוכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים” הוגש לממשלה בחודש יולי 2005 לא ניכרה התעניינות מוגברת בנושא הבטיחות בדרכים, ובאותה תקופה ההתעניינות הייתה בסדר גודל של חמישית מהעניין בנושא בפברואר 2005. נתון זה עשוי לרמז שהמודעות הציבורית לנושא הבטיחות בדרכים אינה מבוססת על לימוד ועיון ענייני, מעמיק ומקצועי, אלא על פרסום ויחסי ציבור שטחיים.
* בין השנים 2004 – 2010 המונח “תאונות דרכים” לפי “גוגל” היה פופולארי בערך פי 5.5 מהמונח “בטיחות בדרכים”, מה שמרמז שהמילים המגדירות את הבעיה משמשות ומעניינות הרבה יותר מהמילים המכוונות לפתרונה, וכנראה על כך שהבעיה והכאב הרגשי הנלווה אליה מטרידים הרבה יותר מאשר הניסיונות למציאת פתרונות או דרכי מניעה לבעיה, ומאשר החשיבה הקרה הנלוות אליהם.
* קיימת התאמה מסוימת בין היקף הופעת המילים “תאונות דרכים” למילים “בטיחות בדרכים” ברשת האינטרנט, אך התאמה זו אינה מובהקת. במיוחד בשנים 2007 – 2009 ניתן להבחין כי אין קשר בין הופעת המילים “תאונות דרכים” למילים “בטיחות בדרכים”.
* בין השנים 2004 – 2009 ניתן לזהות כי קיים שפל יחסי בשימוש במילים “תאונות דרכים” בחודשים יולי-אוגוסט, ומנגד גאות בעיקר בחודשים מאי ודצמבר. התפלגות השימוש במילים לאורך השנה אינה תואמת את היקף תאונות הדרכים וחומרתן. כלומר החודשים ומאי ודצמבר לא בולטים בריבוי תאונות, ומנגד חודשי הקיץ יולי ואוגוסט אינם תקופת שפל בתאונות הדרכים – להיפך הם חודשים קטלניים בנוגע לריבוי תאונות בהם מעורבים ילדים.
“גודש תנועה”, “עומס תנועה” ו – “פקקי תנועה”
ציבור רחב סובל באופן שגרתי מגודש תנועה ופקקי תנועה, ולכן מעניין לבדוק מה מעיד ניתוח השימוש במונחים אלו:
* המונח “גודש תנועה” הוא תרגום המונח “Traffic Congestion” הרווח בשפה האנגלית. המונח “גודש תנועה” עלה לאחרונה בישראל בעיקר בהקשר של “אגרות גודש”, אך כנראה שמונח זה אינו שגור דיו ואין לגביו נתוני חיפוש באינטרנט שניתן לנתח אותם. מאידך קיימים נתונים מספקים אודות השימוש במונחים “פקק תנועה” ו- “עומס תנועה”.
* עניין במונח “פקק תנועה” מופיע מסוף שנת 2007 ואילך. שיאי התעניינות הופיעו באפריל ובאוגוסט 2009, כאשר הייתה התעניינות כפולה בהשוואה לתקופת שפל ביוני 2009. ההתעניינות במונח “פקק תנועה” מחייבת אזהרה מהסקת מסקנות מוטעות מפופולאריות של חיפוש מונחים ברשת האינטרנט – העניין במונח “פקק תנועה” נובע גם מכך שהוא כלול בשיר של אביתר בנאי ובמשחק חשיבה בשם זה, ולא כתוצאה מהקשר תחבורתי טהור. כדי לנסות להתגבר על טעויות מסוג זה ניתן לחפש מונחים גם בצורות ריבוי, בהטיות לשוניות, או במילים נרדפות.
* המונח “עומס תנועה” נפוץ באינטרנט קצת יותר מ-“פקק תנועה”, אך קשה למצוא מאפיינים מובהקים של עניין במונחים אלו. חריג לכך התקיים באפריל 2009, בו התקיים עניין מוגבר נקודתי במונחים “עומס תנועה” ו – “פקק תנועה”, כנראה על רקע הצהרות משרד התחבורה ובנק ישראל על תוכניות להטיל אגרות גודש בכניסות לתל אביב.
תשתיות “כבישים”, “מסילות” ו-“חניה”
* בין השנים 2004 – 2010 המונח “כבישים” שימש בערך פי 6 מהמונח “מסילות”, מה שמרמז שהעניין הציבורי במסילות ברזל עולה בהרבה על חלקם היחסי האמיתי בתשתיות התחבורה.
* המונח “כבישים” שימש פי 44 מהמונחים “מדרכות” ו – “שבילי אופניים”, מה שמרמז שההליכה הרגלית והרכיבה על אופניים זוכים לתשומת לב יחסית מועטה.
* מעניין שהמונח “חנייה” עניין בערך פי 2.4 יותר מאשר המונח “כבישים”, מה שמרמז על כך שמדובר בנושא כאוב ועל שיקול דעת ציבורי לוקה בנושא מדיניות חניה. בניגוד לעניין במונח “כבישים”, שנמצא במגמת ירידה מאז שנת 2005, העניין במונח “חניה” נמצא במגמת עלייה מובהקת. מאז שנת 2004 ועד קיץ 2009 העניין במונח “חניה” הכפיל את עצמו בערך פי 5.
* ההתעניינות במונח “חניון” הייתה במגמת עלייה מתונה בהרבה מזו שבמונח “חנייה”, כנראה על רקע ביקורת רבה על המדיניות ביחס ל – “חניה ציבורית”, בהשוואה לחניונים שרובם פרטיים. ההתעניינות במונח “חניון” מגלה דפוס קבוע שבו יש שפל בחודש ינואר ועניין מוגבר בחודשים אפריל וספטמבר.
תחבורה הציבורית
* בתקופה 2004 – 2010 ניתן לזהות מגמה כללית של עניין עולה במונח “תחבורה ציבורית”. עניין זה כמעט הכפיל את עצמו בשנת 2009 על רקע נושאים שונים שעלו לסדר היום, ובהם, חוק עידוד התחבורה הציבורית, דיונים אודות תחבורה ציבורית בשבת, תוכנית להצבת מצלמות תנועה בנתיבי תחבורה ציבורית, הקמת קווי הרכבות הקלות בירושלים ובתל אביב ודיונים אודות פיתוח רשת רכבות ברחבי ישראל.
* כאשר משווים את העיסוק במונח הכללי “תחבורה ציבורית” לעיסוק בענפי המשנה השונים של התחבורה הציבורית עולה שוני המרמז על העדפות. בין השנים 2004 – 2010 העיסוק במונחים “רכבת” או “רכבת ישראל” היה כפול בערך פי 36 בהשוואה לשימוש במונח הכללי “תחבורה ציבורית”. השימוש במונח “אוטובוס” היה כפול בערך פי 3 מהמונח “תחבורה ציבורית”. השימוש במונח “מונית” היה נמוך במקצת אך כמעט זהה לשימוש במונח “תחבורה ציבורית”. השימוש במונח “רכבת קלה” היה רק כעשירית מהמונח הכללי “תחבורה ציבורית”, והשימוש במונח “מיניבוס” כ – 3% בהשוואה למונח “תחבורה ציבורית”.
* עניין מוגבר במונח “רכבת” התרחש בין תחילת 2004 למחצית 2005 ומאז נשמרת רמת עניין תנודתית אך יציבה יחסית. העניין במונח “אוטובוסים” נמצא במגמת עלייה כמעט מקבילה למגמת העלייה במונח “תחבורה ציבורית”.
* ראוי לציין כי העיסוק במונחים “רכבת” ו-“אוטובוס” נמצא בעיקר בהקשר של שימוש באמצעים אלו לתחבורה ציבורית, אך העניין בנושא ה-“מונית”, מופיע בתדירות רבה יותר בהקשרים פחות רלבנטיים לליבת התחבורה, ובהם אירועים פליליים על רקע כותרות כמו “נהג מונית נשדד וירה בתוקפיו”, “נהג מונית אנס נערה” או “נהג מונית נרצח בצפון”, ועל רקע שעשועון הטלביזיה “מונית הכסף”.
תחבורה פרטית
* בין השנים 2004 – 2010 העניין במונח “רכב” ברשת האינטרנט שומר על יציבות יחסית בטווח הארוך המלווה בתנודתיות. מעניין שבחודש נובמבר 2008 היה שפל בעניין במונח “רכב”, אך שפל זה “תוקן” כאשר העניין במונח “רכב” הוכפל ביולי 2009. יתכן שיש לכך קשר לעליית מחירי הדלק שהגיעה לשיא בשנת 2008, שהעכיר את ההתעניינות בנושא כלי רכב באותה תקופה.
* במדינת ישראל כשני שליש מכלי הרכב החדשים מוחכרים על ידי חברות “ליסינג”. העניין במונח “ליסינג” היה במגמת עלייה בין השנים 2004 – 2007 ומאז ועד שנת 2010 במגמת דעיכה. שיא העניין בשנת 2007 היה על רקע מאבק ציבורי בנושא שינוי הערכת שווי השימוש בכלי רכב המוחכרים בשיטת ה-“ליסינג” למטרות מס. במשך השנים 2004 – 2010 העניין במונח “ליסינג” היה כ 8% מהעניין במונח “רכב”. מעניין לציין שהמונח הלועזי “ליסינג” הופיע באינטרנט פעמים רבות, אך בדיקת המונחים העבריים “החכרת רכב” או “חכירת רכב” מעלה כי אין נתוני חיפוש מספיקים אודות מונחים אלו, נתון המבסס את ההנחה שהעניין בנושא ה-“ליסינג” הוא מסחרי ומעשי ולא עיוני. המונח “ליסינג” הופיע בערך פי 24 מהמונח “אחזקת רכב”, מה שמעיד על הפופולאריות הגבוהה לה זוכה השיטה המסחרית הנפוצה להחכרת כלי רכב חדשים.
* בשנים האחרונות עלה לסדר היום הציבורי המונח “רכב חשמלי”, אך לפי נתוני החיפוש של “גוגל” ההתעניינות במונח “רכב חשמלי” חסרת משמעות בהשוואה למונח “רכב”.
* שינוי אופנתי בולט במהירותו מתייחס להתעניינות במונח “רכב שטח”. ההתעניינות במונח “רכב שטח” נמצאת במגמת נסיגה ברורה מאז הרבעון הראשון של שנת 2006, שאז הייתה בשיאה. בתחילת 2010 ההתעניינות במונח “רכב שטח” נמוכה מרבע מזו שהייתה בתחילת 2006.
* העניין במונח “רכב דו גלגלי” או “דו גלגלי” בטל בהשוואה למונח “רכב”. ההתעניינות במונח “דו גלגלי” החלה בסוף שנת 2006 ומאז היא במגמת ירדה. שיא נקודתי בולט בהתעניינות במונח “דו גלגלי” התקיים ברבעון האחרון של שנת 2009, על רקע המאבק של רוכבי ה-“דו גלגלי” בהעלאת תעריפי הביטוח לכלי רכב אלו. התעניינות שיא זו מלמדת כי מאבק יכול לעורר עניין נקודתי בטווח הקצר, אך השפעתה של התעניינות חריגה זו על המגמות ארוכות הטווח לא תהיה בהכרח ניכרת.
* בתקופה 2004 – 2010 המונח “אופניים” זכה לעניין רב, מונח זה הופיע פי 26 פעמים מהמונח “רכב שטח”, ופי 13 מהמונח “רכב ליסינג”. לאורך השנים ההתעניינות במונח “אופניים” בעלת דפוס אופייני קבוע ויציב דמוי אוכף. קיימים שני מוקדי שיא התעניינות באופניים – אחד בחודש אפריל והשני בחודשים ספטמבר, אוקטובר וביניהם שפל מתון סמוך לאוגוסט ושפל בולט בינואר. לעומת הפופולאריות לה זוכה המונח “אופניים”, ההתעניינות במונח “שבילי אופניים” זניחה. התעניינות זו מופיעה החל מהרבעון הראשון של שנת 2007 והיא מפגינה חוסר יציבות וחוסר עקביות, מה שמרמז שהעניין באופניים הוא בעיקר למטרות ספורט ונופש ופחות מכך למטרות תחבורה.
אנרגיה
* המונח “דלק” עניין בערך פי 3.6 מהמונח “נפט”, רמז לכך שהציבור מתעניין במחיר הדלק לצרכן הרבה יותר מאשר בבעיות עולמיות כמו מחיר חבית נפט, “שיא תפוקת הנפט”, או “התלות בנפט”.
* למונח “דלק” יש מתחרה נכבד – המונח “חשמל” עניין את ציבור הגולשים פי 17.5 מהמונח “נפט”, ופי 4.66 מהמונח “דלק”.
* המונח “רכב חשמלי” החל להיכנס באופן קבוע למכ”ם העניין של הציבור בישראל מתחילת 2007. העניין ברכב החשמלי מוגבל יחסית וקיימת תנודתיות גבוהה יחסית בעניין בנושא זה, שנמצא בשלבים מוקדמים של חדירה והפנמה. עם זאת העניין במונח “רכב חשמלי”, שאינו נראה על הכבישים, גבוה למעלה מפי 5 מהעניין במונח “רכב היברידי”, אשר מופץ בשווקים הלכה למעשה.
סיכום
שיח ציבורי ער בנושאים הזוכים לעלות למקומות גבוהים בסדר היום הציבורי עשוי למנף תבונה מצטברת ולהניע מהלכים חיוביים המטיבים עם רבים. לשיח ציבורי ער יש מגבלות – הוא רגשי יותר משכלתני, שטחי יותר ממעמיק, הוא מנוהל על ידי הדיוטות ולא גורמים מקצועיים ויש לו נטייה לגבור כאשר גורמים מתסיסים מלבים מחלוקות ומדנים. קיומו של שיח ציבורי ער בנושא מסוים אינו מוביל בהכרח לשינויים מעשיים, לשינויים מעשיים ערכיים או לשינויים מעשיים המומלצים על ידי גורמים מקצועיים, אך הוא משתנה חשוב בעיצוב המציאות. מגמות של שיח ציבורי ער בנושאים מסוימים הן עדויות להשפעה של אופנות הפועלות על כוחות השוק ועל עיצוב המדיניות על ידי נבחרי ציבור במיוחד במשטרים דמוקרטיים.
טבעם של נושאים הקשורים בתשתיות תחבורה שהם בעלי נטיות חזקות להיות יציבים, מגובשים ושמרניים ולא ניכרים בהם שינויים אופנתיים חולפים או מהירים. עקב שמרנותו של תחום תשתיות התחבורה והתהליכים האיטיים המתרחשים בו קשה לאופנות בנות חלוף להטביע חותם מעשי על התשתיות ונדרשים סבלנות, התמדה ואורך רוח. שיח ציבורי ער סביב סוגיות מסוימות הקשורות בתחבורה יכול להעיד על מגמות עתידיות. ניתן לזהות עניין מוגבר במיוחד בנושא החנייה ובתשתיות לרכבות ולמסילות ברזל ועניין יחסי פוחת בתשתיות כבישים.
בזמן ששינויים בתשתיות תחבורה איטיים, הרי שינויים באופנות רכישה ושימוש בכלי רכב מהירים הרבה יותר. גם עניין זה ראוי לסייגים שכן דור של כלי רכב נמשך כ – 15 שנים. ניתן להבחין כי העניין באופנת רכבי השטח נמצאת בשנים האחרונות במגמת נסיגה. האופניים זוכים לעניין מוגבר, אך עניין זה נמוך בכל הנוגע לתחבורת אופניים ולהרחבת תשתיות של נתיבי אופניים. בשנים האחרונות העניין בתחבורה ציבורית בכלל ובתחבורת רכבות ואוטובוסים בפרט, נתון במגמת עלייה מתונה ויציבה.
מקורות וחומר לעיון:
http://www.google.com/insights/search/#