רכב כצרכן נדל”ן

מהו שטח הקרקע הישיר הדרוש כדי לשרת שימוש סביר במכונית משפחתית? הנתון עשוי להיות מפתיע.

 מהו שטח הקרקע הישיר הדרוש כדי לשרת שימוש סביר במכונית משפחתית בישראל? אמות המידה הבסיסיות מבוססות על מימדיו של רכב משפחתי טיפוסי. מכונית משפחתית מדגם “מאזדה 3” היא דוגמא אופיינית לרכב נפוץ בישראל, אורכו 4.58 מטר, רוחבו 1.755 מטר ושטח ההיטל שלו על הקרקע כ – 8 מטרים רבועים. אם מתווים סביב הרכב מסגרת היקפית המרוחקת חצי מטר מממדיו מתקבל מלבן ששטחו 15 מטרים רבועים. שטחה של חניה תקנית בישראל היא 25 מטרים רבועים, כאשר נתון זה מגלם בנוסף לשטח חניה ישיר, גם שטחי מעבר ותמרון.

נתוני שטח ההיטל הגיאומטרי של הרכב והחניה התקנית מספקים אמות מידה בסיסיות לצריכת קרקע של רכב, אך רכב טיפוסי אינו מסתפק בחניה בודדת הצורכת 25 מטרים רבועים של קרקע. מכיוון שייעודו של הרכב לנוע ולנוד הוא משנה את מקומו מעת לעת, ולכן טביעת רגלו הישירה על הקרקע גבוהה הרבה יותר ממידותיו, הן על שטחי חניה והן על שטחי הכבישים. רכב טיפוסי עשוי לצרוך משבצת חניה סמוך לבית בעליו בלילות ומשבצת חניה נוספת סמוך למקום התעסוקה של בעליו במהלך ימי עבודה, הרכב עשוי להיזקק למשבצת חניה בשעות הבוקר סמוך למוסד לימודים, בשעות אחר הצהריים ליד מרכז קניות שכונתי, בערב ליד מוקדי בילויים משתנים, בימי שישי ליד שווקים, בסופי שבוע ליד בתיהם של קרובי משפחה וחברים, או פעם בחודש ליד אצטדיון כדורגל. מלבד שטחי חניה הדרושים לשרת רכב מנועי, תנועתו של הרכב על כבישים שונים במועדים שונים יוצרת טביעת רגל קרקעית דינמית נוספת.

מדידת טביעת הרגל הנדל”נית של כלי רכב שונים העושים שימושים דינאמיים בקרקעות אינו פשוט. אתגר זה מזכיר את המעשייה על חוואי ביקש מעוזרו לספור את רגלי התרנגולות שהתרוצצו בחצרו. לאחר מספר ניסיונות כושלים הודיע העוזר לחוואי כשהוא מותש ומיואש. “מצטער בוס, התרנגולות נעות כל הזמן ואיני מצליח לספור את רגליהן.” בדומה לקושי לספור רגלי תרנגולות נעות קשה למדוד טביעת רגל קרקעית של רכב מנועי טיפוסי:

* טביעת רגלו הקרקעית של רכב מנועי תלויה בדפוסי ההתנהגות של בעליו, שעשויים להשתנות בין בעלים שונים ובזמנים שונים.

* במדינת ישראל יש בממוצע רכב מנועי לכל כ – 320 נפשות וקרוב לרכב מנועי לכל משק בית, כך שבמשקי בית מסוימים מספר נפשות עשויות לעשות שימוש משותף ודינמי באותו רכב באזורים ובזמנים שונים, ואילו במשקי בית אחרים נטל השימוש נחלק בין מספר כלי רכב.

* פעמים רבות ניצול הקרקע של כלי רכב שונים דומה למשחק “כסאות מוזיקליים”, שבו השחקנים נעים כל זמן שנשמעת מנגינה וצריכים למצוא מושב פנוי, או מקום חניה, כאשר היא נפסקת. כלי רכב שונים עשויים לנצל באופן מתחלף ומשתנה קרקעות זהות וחופפות בעיתוי שונה, ולחלוק משבצות קרקע משותפות בזמנים שונים.

* באזורים בהם קיימים שטחי קרקע מבוקשים לחניה או לתנועה בעיתוי מזדמן או לא אחיד, חלק מהשטחים עשוי להיות מנוצל באופן יחסי יעיל, אך לעומתו חלקים רבים אחרים עלולים לעמוד פנויים במצב מוכנות תמידי לשיאי ביקושים קצרים וממוקדים, כשהם מספקים בפועל תועלת שולית נמוכה.

* יש בסיס לטענה כי יש מקום להקל בזקיפת שטחים כבושים לתנועת כלי רכב מנועיים – בין אם הם מכוסים אספלט, כורכר, או אופני סלילה אחרים – לחובת כלי רכב מנועיים בלבד, משום שדרכים וחניונים משמשים לייעודים נוספים, למשל כשטחים פתוחים שייעודם למעבר אוויר ואור, או לתנועת הולכי רגל.

לאור הקשיים שהודגמו לעיל מתחדדת השאלה כיצד ניתן למדוד טביעת רגל קרקעית של רכב מנועי, ומהי צריכת הנדל”ן הישירה של רכב מסוים, או של רכב ממוצע? שימוש ב-“חוק המספרים הגדולים” עשוי לסייע להתגבר על הקשיים:

* צי כלי הרכב בישראל, המעודכן לשנת 2008, כולל 2,391,000 כלי רכב. מכפלת סך כל כלי הרכב  במשבצת חניה תקנית ממוצעת של 25 מטרים מעלה כי אילו צי כלי הרכב עמד על מגרש חניה עצום, כשהוא מסודר היטב על משבצות החניה, שטחו הכולל של המגרש היה 59,775 דונם. כדי להמחיש סדר גודל זה נציין כי שטחו של מגרש כדורגל תקני הוא 7 דונם,  ולכן מגרש חניה בשטח 59,775 דונם מכיל כ – 8,500 מגרשי כדורגל.

* כדי לקבל סדרי גודל של צריכת קרקע ממוצעת של רכב ישראלי אפשר לסכם את סך כל שטחי הכבישים והחניונים במדינה ולחלק אותם במצבת כלי הרכב. קשה למצוא במדינת ישראל נתונים סדורים של סך שטח החניונים הציבוריים והפרטיים, אך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפיקה דו”חות שוטפים אודות שטחי הכבישים המדווחים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סך כל שטח הדרכים במדינת ישראל בשנת 2008 היה 147,995 דונם – נתון זה כולל דרכים עירוניות בשטח של 75,815 דונם, דרכים לא עירוניות בשטח של 61,565 דונם ודרכי גישה בשטח של 10,615 דונם. כדי להמחיש את סדרי הגודל של שטח הכבישים בישראל ניתן לציין כי שטח הכבישים במדינה הוא כ – 148,000 דונם ואילו שטח מחוז תל אביב הוא 172,000 דונם, מתוכו 68,800 דונם משמשים למגורים במחוז.

* לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו בשנת 2008 כ – 2,391,000 כלי רכב רשומים בישראל, מתוכם 1,876,000 כלי רכב פרטיים. חלוקת סך כל שטח הכבישים בשנת 2008 בסך כל כלי הרכב הרשומים מעלה כי לכל רכב בישראל עמד בשנת 2008 שטח כביש של 62 מטרים רבועים. בחישוב זה לא נכללו שטחים נוספים שצורכים כלי הרכב, ובהם חניונים וכבישים שאינם כלולים בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

* הנתון של 62 מ”ר שטח כביש לכל רכב מעיד על מציאות בשנת 2008 ולא על מצב עקבי או שיטתי. בין שנת 1990 לשנת 2008 שטח הכבישים בישראל על ב – 69% בלבד, לעומת מצבת כלי הרכב שגדלה באותה תקופה בשיעור 135%. מכאן שבשנת 1990 עמד לכל רכב בישראל שטח כביש מרווח יותר של כ – 121 מ”ר לרכב. השטח היחסי העומד לכל רכב בישראל הוא נתון משתנה, ויש לבחון את מידת העצימות של ניצולו בשילוב נתונים נוספים כמו שיעורי הנסועה ומהירות הנסיעה. הנסועה השנתית עלתה בין 1990 ל – 2008 בשיעור של 152%, ומכאן שעלתה העצימות של השימוש בכבישים על ידי כלי הרכב. הנתונים לפיהם שטח הכביש הממוצע לכלי רכב הולך ומצטמצם מספק מצד אחד איתות שלילי – משום ששטח כבישים מצומצם לכל רכב מעיד על צפיפות גוברת וגודש תנועה מחמיר. מאידך, לצפיפות גוברת יש היבט חיובי והוא טביעת רגל קרקעית מצומצמת יותר של כלי רכב.

בעולם נערכו מספר מחקרים שניסו לבחון מהי טביעת הרגל הקרקעית הישירה של כלי רכב במקומות שונים. בהקשר זה ראוי לציין כי מחקר שנערך באוניברסיטת ברקלי טוען כי בשונה מטביעת הרגל הקרקעית הישירה של מכונית נוסעים ממוצעת בארצות הברית, טביעת הרגל האקולוגית שלה על הקרקע כפולה בהרבה מהשטח אותו היא תופסת באופן פיזי. מסקנה זו מבוססת בעיקר על שטח הקרקע הנדרש לספוג זיהום אוויר הנפלט במהלך ייצור הרכב והשימוש בו. לפי מחקר זה, צריכת הקרקע הישירה של מכונית ממוצעת בארצות הברית מרכיבה 19% מטביעת הרגל האקולוגית של המכונית, 77% נוספים נובעים מפליטת פחמן דו חמצני במהלך חיי מכונית וייצורה, ו – 4% נוספים נובעים מכריית חומרי גלם לצורך ייצור המכונית.

לפני כעשור בוצעו בארצות הברית מספר מחקרים בחסות “Earth Policy Institute” אודות כמות הקרקע הישירה המוקדשת לשימוש במכוניות בארצות הברית. מחקרים אלו גילו בין השאר כי לכל רכב בארצות הברית עומדות בממוצע יותר מ – 3 משבצות חניה. פרסום שנערך בשנת 2001 טוען כי כל מכונית בארצות הברית צורכת באופן ישיר קרקע בשטח של 700 מטרים רבועים בהשוואה לשטח של 200 מטרים רבועים ביפן ובגרמניה. מחקר שנערך בשנת 2005, ומבוסס על מחקרים קודמים, טוען כי לכל מכונית פרטית בארצות הברית עמדו בממוצע 1,047 מטרים רבועים שטח כביש ועוד 140 מטרים רבועים לחניה.

ניתן להניח באומדן זהיר כי רכב ישראלי ממוצע צנוע מרכב אירופאי או יפני, וכי הוא צורך כ – 2- 3 משבצות חניה בנות 25 מטרים רבועים כל אחת בנוסף ל – 62 מטרים רבועים של כביש. על בסיס הנחה זו ניתן להעריך כי מכונית נוסעים בישראל צורכת באופן ישיר סדר גודל של 110 – 130 מטרים רבועים של נדל”ן.

מסתבר שצריכת הנדל”ן הישירה של מכונית נוסעים ברחבי העולם המפותח משמעותית ביותר, ושטחה עשוי לעלות על שטח דירת מגורים משפחתית ממוצעת. בהתחשב בכך שמבנים בנויים לגובה, ואילו מרבית שטחי הכבישים והחניונים הם שטחים המשתרעים על מפלס הקרקע ומכסים אותו, אין ספק כי צריכת הנדל”ן של כלי רכב מנועיים גסה ומתחרה בשטחי קרקעות המיועדים למגורים, לתעשייה, מסחר ולשירותים, לנוי, נופש ופנאי. תחרות זו תורמת לעליית מחירי הנדל”ן בכלל, ובאזורים מבוקשים בפרט, ומכאן שלשאיפה לרכב בר-השגה יש היבט תחרותי לשאיפה לדיור בר-השגה.

מחקרים שנערכו בעולם מעלים חשש כי קרקע המשמשת לתחבורה מנועית תתחרה בשטחים חקלאים במדינות מתפתחות ותגרום לכרסום בשטחי עיבוד חקלאיים ולהתייקרות מחירי מזון. בישראל היקף השטחים החקלאיים הוא 5.6 מיליון דונם, כך ששטח הכבישים והחניונים – 0.148 מיליון דונם, אינו מהווה איום ממשי על השטחים החקלאיים. יחד עם זאת ראוי לתת את הדעת לפגיעתם הקשה של דרכים בקיטוע שטחים פתוחים ושטחים חקלאיים – פגיעה זו עלולה לגרום לנזקים העולים באיכותם על הנזקים הכמותיים הישירים הנגרמים מגריעת שטחי קרקע לטובת כבישים וחניונים.

מקורות וחומר לעיון: 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דרכים סלולות לפי אורך ושטח

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות 29.6.09

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות מיום 27.9.2005.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות 4.8.2009

Ecological Footprint Budgeting: Environmental Analysis of the Generic American Car, Teresa W. Zhang, University of California Berkeley, 1.6.2005

Paving the Planet: Cars and Crops Competing for Land, Lester R. Brown, 14.2.2001, Earth Policy Institute

השטחים הפתוחים בישראל


Leave a Reply