רשתות חברתיות מקוונות, התיישבות ותנועה

מבנים, מכשירים וטכנולוגיות מעצבים חיי חברה, כאשר ניתן לציין במיוחד את השפעותיהם של תחומי ההתיישבות, התחבורה והתקשורת. לאילו כיוונים מוליכים אמצעי תקשורת חברתית חדשים את פני החברה האנושית,  ומה השפעתם על הסביבה הבנויה ועל התנועה?

חומרים משנים תכונות ומצבי צבירה בהתחשב במידת הלחץ והטמפרטורה בהם הם נתונים, וגם חיי חברה משתנים כתוצאה מהשפעות חיצוניות וסביבתיות. צופי תוכנית הטלביזיה “האח הגדול” זכו בהזדמנות לצפות על קבוצה אנושית שנסגרה בבית מבודד כמו על דגים באקווריום, ולהיווכח כיצד סיר הלחץ הסגור הקצין דפוסי התנהגות אנושית, באופן שאינו מתקיים בסביבות חופשיות יותר. חיי החברה השגרתיים ועוצמת הלחצים החברתיים מושפעים, בין השאר, ממבנים, מכשירים וטכנולוגיות, ביניהם ראויים לציון שיטות התיישבות, תחבורה ותקשורת. מה ההשפעות של שיטות וטכנולוגיות אלו? מהם יחסי הגומלין ביניהם? ולאילו כיוונים חברתיים מוליכות טכנולוגיות מודרניות של תקשורת חברתית?

צורות התיישבות

המסגרת החברתית של בני ובנות הכפרים בעידן שקדם למהפכה התעשייתית הייתה צרה, וחלקם הגדול העבירו את מרבית חייהם בגבולות הכפרים בהם נולדו ובסביבתם הקרובה, והכירו מספר מוגבל של חברים בגילים סמוכים. המסגרת החברתית המוגבלת העצימה את הקשרים החברתיים בסביבה הכפרית ואת עוצמת הרגשות שנלוותה אליהם. רגשות חיוביים כמו אהבה, חיבה, אחווה, ידידות וביטחון, התבטאו בעזרה, ערבות ותמיכה הדדיים, ורגשות שליליים של שנאה וקנאה התבטאו בהצקה, השפלה, או בגידה. עוצמת חיי החברה והרגשות בסביבה הכפרית בוטאה ביצירות תרבותיות שונות, ובהן האופרה האיטלקית “Cavalleria Rusticana”, שנודעה בתרגום העברי “קנאת בן הכפר”, ברומן “מי הגבעות” של מרסל פאניול הצרפתי, או ב-“רומן רוסי” של מאיר שלו.

ההשפעה של מבני התיישבות ההיסטוריים על חיי החברה השפיעה על המסגרות הארגוניות של התיישבות זו והיא ניכרת גם בימינו. רוב ההתיישבות הכפרית במדינת ישראל מאורגנת מיום הקמתה בצורה של אגודות חקלאיות שיתופיות המבוססות, בין השאר, על עיקרון העזרה ההדדית, הנזכר בפקודת האגודות השיתופיות. הקואופרטיבים החקלאיים היו חלק מהמפעל הציוני והם ביקשו לעצב קבוצות חברים, אשר נסמכו על שיתוף, עזרה הדדית ושוויון, והתגבשו על בסיס קשרים חברתיים ואישיים יותר מאשר על זהות עניינים כלכליים ורכושיים. בערעור אזרחי 84/64 הסביר השופט ברנזון: “מושב עובדים הוא צורת חיים המושתתת על עקרונות השוויון, העזרה והאחריות ההדדית, וקיום חיים ושירותים לטובת כלל החברים…”

בהשוואה למגבלות הסביבה החברתית הכפרית, חיי העיר מזמנים יותר הזדמנויות חברתיות, ולזמינות זו השפעה על ההיקף, הטיב והעומק הרגשי של הקשרים החברתיים בעיר, הן לחיוב והן לשלילה. אם עכברי הכפרים חיו בסירי לחץ חברתיים סגורים, הרי ביחס אליהם, תושבי הערים היו יכולים בזמינות רבה יותר לרפרף כפרפרים בין חברים שונים ולבחור בקלות רבה יותר עם מי להעמיק קשרים חברתיים, ממי להתנתק, עם מי לקיים יחסים על בסיס שיתוף עניינים בלבד, או עם מי לקיים קשרים שטחיים. האדריכל הלל שוקן הגדיר עיר בהסתמך על המבנים החברתיים שהיא מעוררת כך: “העיר היא מקום מחיה של בני אדם המאפשר להם לקיים מערכות יחסים ברמה מגוונת של אינטימיות תוך שמירה על אנונימיות מוחלטת”. ברירת האנונימיות העירונית, המצויה במרחבים הפתוחים ובמבנים הציבוריים, משפיעה גם על עומק חיי החברה בדיור העירוני המשותף ועל השכונות והקהילות העירוניות. בערים המודרניות נבנים מגדלי מגורים שכל אחד מהם עשוי להכיל דירות ומשפחות במספר העולה על תושביו של כפר, אך במגדלים אלו מרבית הקשרים החברתיים בין השכנים רדודים. בעידן שבו חברות ניהול של בתים משותפים מחליפות ועדי בתים, פוחתות נקודות המפגש והחיכוך שהתקיימו באופן מסורתי בין שכנים בבתים משותפים עירוניים, וגם קשרים חברתיים המבוססים על שכנות נחלשים.

אופני תחבורה

לא רק מבני ההתיישבות האנושית השפיעו על עיצוב פני החברה, גם לתחבורה המנועית הייתה השפעה משמעותית. כשבני האדם זכו ליותר הזדמנויות תנועה, בקלות ובנוחות מוגברות, במהירות גבוהה יותר, למרחקים ארוכים יותר ובמחיר נמוך יותר, הם הגדילו את קשת ההזדמנויות החברתיות שעמדה לרשותם. שיפור טכנולוגיות התנועה והניידות צמצם את הפער בין ההזדמנויות החברתיות של בני העיר לאלו של בני הכפר. בעידן התחבורה המודרנית ההזדמנויות החברתיות של תושבי הכפריים חדלו להיות מוגבלות לתחומי הליכה מבתיהם, והם זכו בהזדמנויות לרפרוף חברתי על ידי תנועה חופשית בין כפרים לבין יישובים סמוכים ומרוחקים יותר, כולל ערים ועיירות. התחבורה המנועית המודרנית הקטינה מצד אחד את ההבדלים היחסיים בין תושבי הערים לבין תושבי הכפרים, אך גם העצימה את היקף ההזדמנויות החברתיות הרבות שעומדות לתושבי הערים המתעבות בהשוואה לתושבי הערים לפני עידן התחבורה המודרנית. מלבד התחבורה המנועית הקרקעית, אמצעי התחבורה האווירית והימית הגבירו את שחרור הכבלים החברתיים מגבולותיהן של מדינות ותרבויות ותרמו להאצת התהליך שבו העולם כולו הפך ל-“כפר גלובלי”.

אמצעי תקשורת

מערכת הטלגרף הראשונה פעלה בשנת 1844 ומערכת הטלפון הראשונה נחנכה בשנת 1883 ואלו הקלו על יצירת תקשורת כתובה וקולית ששיפרה קשרים חברתיים בין מקומות רחוקים, אך נדמה שבשנים האחרונות טכנולוגיות תקשורת ומידע חדשניות חושפות קלפים חדשים שהשפעתם החברתית חסרת תקדים ועדיין אינה מגובשת ומובנת כראוי. טכנולוגיות אלו כוללות, בין השאר, טלפונים ניידים זמינים, טלפונים מבוססי רשת, אמצעים לשליחת מסרונים ו-“ציוצים”, דואר אלקטרוני, שיחות רשת מקוונות, שיחות המשלבות קול ותמונה באמצעות מצלמות רשת, משחקי רשת מרובי משתתפים, ורשתות חברתיות. בחלק מהאמצעים, כמו שיחות טלפון ושיחות רשת מקוונות, מתקיימת תקשורת סינכרונית, ובחלק אחר, כמו רשתות חברתיות וקבוצות דיון, מתקיים גם רב שיח א-סינכרוני, בדרך כלל בהפרשי שעות או ימים. מחקרים מעודכנים מנסים להבין את ההשפעה החברתית של מערכות התקשוב החדשות, ובאופן שאינו מובהק וחד-משמעי מתחילות להתגבש מספר מסקנות.

* האדם הוא חיה חברתית שנפשו מבוססת על צורך בקשר חברתי טבעי בלתי אמצעי של מפגשים ומגע ישיר עם בני אדם אחרים. גם אם רוחב פסי התקשורת המודרניים יהיה בלתי מוגבל, הוא יתקשה לשמש תחליף לכל מימדי התקשורת האנושית הטבעית, המתבצעת ללא גורמי תיווך, פנים אל פנים, ומכילה אפשרויות למגע אנושי וקריאת שפת פנים וגוף. בניית אמון עמוק בין בני אדם, או התאהבות לצורך הקמת תא משפחתי, דורשים עוצמות גבוהות של קשרים אנושיים ישירים.

* קשרים חברתיים חזקים וברי קיימא הם קשרים שנבנו לאורך זמן במפגשים אנושיים ישירים, כמו קשרי חברות עם שכנים, חברים לספסל הלימודים, שותפים וחברים לעבודה, או חברים לשירות צבאי או לאומי. קשרים שנבנו בתיווך אמצעי תקשורת או רשתות חברתיות ללא מפגשים ישירים נמוכים בעוצמתם לעומת קשרים שנבנו במפגשים ישירים. את עוצמת איכות הקשרים החברתיים ניתן למדוד במבחנים שונים, כמו מידת הנכונות לסייע לחברים בערבות או בעזרה בימי שגרה ובעתות מצוקה.

* אמצעי התקשורת החברתית המודרניים יוצרים דפוסים אנושיים חדשים, אשר מזכירים מאפיינים של המעבר החברתי מחיי כפר לחיי העיר – הגברה של הזדמנויות חברתיות והפחתה של המטען הרגשי המלווה את הקשרים החברתיים. התקשורת החברתית מרחיבה את אפשרויות הרפרוף החברתי בין קשרי חברות שטחיים וחלשים יחסית, שחסרות בהם מידות של קירבה, אין בהם לחץ רגשי ומחשבתי, ואין בהם ציפיות גבוהות לעזרה וערבות הדדית או להקניית ביטחון. המאפיינים של התקשורת החברתית מקשים מחד על גיבוש חברויות מסורתיות עמוקות, אך מאידך מקלים על יצירת יותר חברויות שטחיות, משוחררות מלחצים ומחויבויות.

* בעבר למרבית הילדים והנערים היו חבר עד שלושה חברים קרובים. כיום לילדים ונערים רבים יש עשרות חברים וירטואליים ברשתות חברתיות. חברות זו אינה משמעותית ועמוקה כמו חברויות מסורתיות והיא באה על חשבון חיי חברה מסורתיים, כאשר כמות החברים והתפזרות על קשרים שטחיים רבים פוגעת בעומק ואיכות החברות המסורתית. החברים הוירטואליים בדרך כלל אינם נפגשים באופן בלתי אמצעי, אך הם יכולים להיפגש בתדירות גבוהה בהשוואה לחברים המסורתיים, באמצעות רשתות התקשורת.

* קיימת תנועה דו כיוונית בין קשרים חברתיים מסורתיים לבין קשרים חברתיים מקוונים – ישנם קשרים מסורתיים בלתי אמצעיים חזקים יחסית, כמו חברויות בין נערים במוסדות לימוד או בתנועות נוער, ההופכים באופן מלא או חלקי לקשרים חברתיים המתוחזקים דרך אמצעי תקשורת, שעוצמתם רופפת יותר מקשרי פנים אל פנים, אך היא חזקה יותר בזמינות. מנגד, רשתות חברתיות מקוונות מסייעות ליצירת קשרים ראשוניים והזדמנויות חברתיות, שבכוחן להיבנות ליחסי חברות עמוקים וארוכי טווח, או ליחסים רומנטיים, המחוזקים על ידי מעבר ממפגשים מקוונים לפגישות בלתי אמצעיות.

מהם הכיוונים אליהם מובילים אמצעי התקשורת החברתית?

כאמור לעיל, אמצעי התקשורת החברתיים מובילים להפעלת כוחות מנוגדים על דפוסים חברתיים – ריבוי הזדמנויות חברתיות יכול להיות מחוזק בהפיכת קשרים רופפים לקשרים ברי קיימא, אך מנגד להפוך קשרים חזקים לקשרים רופפים יותר. השפעת התקשורת החברתית עשויה להיות דומה להשפעה החברתית של שיפור התחבורה – מחד, הגדלת ההזדמנויות החברתיות וחיזוקם של קשרים קיימים וחדשים, ומאידך פיזור וניוד קשרים קיימים ומתפתחים. מחד הפחתת הלחץ על קיום קשרים אמיצים והפחתת עוצמתם, ומנגד חיזוק השמירה על קיומם של קשרים חברתיים מפני משברים על ידי הגברת גמישות הקשר.

במאמר שפרסם ג’ואל גארו, הוא מעלה מספר תהיות בנוגע להשפעת אמצעי התקשורת המודרניים על צורות ההתיישבות. האם אמצעים אלו יעודדו צורת התיישבות מגוונת, או צורה שבה פרטים יעדיפו מגורים במקומות מבודדים כשהם נפגשים למטרות מוגדרות, כמו הזדווגות, במקומות בעלי מכנה חברתי משותף רחב יותר? האם בני אדם יסתפקו ברכישת מוצרי מכולת באמצעות הזמנות מקוונות ומשלוחים ישירים לבתיהם, או שלא יוותרו על מישוש העגבניות בשווקים? או עד כמה ימשיכו להתקיים ביקושים למפגשים בלתי אמצעיים בבתי קפה שכונתיים? לסברתו של גארו, העיר סנטה-פה בניו-מקסיקו היא דוגמא לעיצוב עירוני המתאים לעידן הרשתות החברתיות המודרניות. העיר סנטה-פה היא לטענתו סוג של כפר גדול, עיר מגוונת שאינה מטרופולין, שיש בה גם בית אופרה מפורסם, גם מסעדות מבוקשות וגם מקומות לרכוש בגדים משומשים או ספרים מיוחדים. עיר שאינה מוותרת על מקומות להיפגש פנים אל פנים ולשמור על מגע אנושי.

ההזדמנויות החברתיות החדשות מפעילות בעת ובעונה אחת גם כוחות של כינוס וגם כוחות של פיזור, לכן ניתן לשער כי התקשורת החברתית תעצים מגמות של ריבוי קשרים חברתיים אקראיים במרחב ובזמן. במרחב – משום שאמצעי התקשורת יוצרים גשרים קלים וזמינים שאינם תלויים במרחקים גיאוגרפיים, ובזמן – משום שהם יכולים להשלים ולחפות על קשיים של מפגשים בלתי אמצעיים תלויי זמן, שקשה לקיימם כתוצאה מריחוק או תזמון מפגשים. משמעותו של דבר שצפויים להיות יותר ביקושים גמישים לתנועה ולניידות בזמן ובמרחב, וגמישות רבה יותר בעיצוב ותכנון שימושי קרקע.

מקורות וחומר לעיון:

http://en.wikipedia.org/wiki/Social_network

Santa Fe-ing of the World, Joel Garreau, 24.5.10

http://www.newgeography.com/content/001583-santa-fe-ing-world-bridging-digital-divide

מחקר משווה של חברות מקוונת וחברות פנים אל פנים בקרב תלמידי בתי ספר בישראל, יורם עשת-אלקלעי, ערן חיות, מיכל אהרון, האוניברסיטה הפתוחה

האם פייסבוק הופך את הילדים ללא-חברותיים?  7.2.10 צפי סער, עכבר העיר.

Internet Dating Much More Successful Than Thought, 23.2.05, ScienceDaily

העירוניות כפשוטה, על פי הלל שוקן

ע”א 524/88 “פרי העמק” – אגודה חקלאית שיתופית בע”מ ואח’ נ’ שדה יעקב – מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ, פ”ד מ”ה (4) עמ’ 529.

Leave a Reply