נשים על אופניים, עדות לסביבה בריאה

יחסן של נשים לרכיבת אופניים שונה מזה של גברים ולכן חלק מיצרני האופניים מציע אופניים המכוונות לדרישות המאפיינות נשים. כנראה שבהכללה נשים מתייחסות לאופניים באופן שימושי, מעשי, תועלתני, זהיר ומושכל יותר מאשר גברים. מראה תדיר של נשים רוכבות על אופניים מעיד על סביבת אופניים בריאה.

ב-“בלדה על יואל משה סלומון” שכתב יורם טהר-לב מתוארת תגובתו של דוקטור מזרקי למפגש עם ביצות אומלבס: “… איני שומע ציפורים וזה סימן נורא. אם ציפורים אינן נראות המוות פה מולך כדאי לצאת מפה מהר הנה אני הולך…” ציפורים, פרפרים או מגוון ביולוגי הם סימנים המעידים על בריאותה של סביבה טבעית, וכנראה שנשים הרוכבות על אופניים מעידות על תשתיות ידידותיות ובריאות לרוכבי אופניים. ד”ר ג’אן גאררד מאוניברסיטת דיקין באוסטרליה ערכה מחקרים שונים על סביבת רכיבה על אופניים והבדלים בין מגדרים, ולטענתה יחס גבוה של נשים הרוכבות על אופניים בסביבה נתונה הוא סממן המיטיב להעיד על תמיכתה של הסביבה ברוכבי אופניים. בארצות בהן רכיבה על אופניים מקובלת, כמו הולנד, דנמרק או גרמניה, מספר הנשים הרוכבות על אופניים דומה למספר הגברים, באופן המשקף את חלקיהם היחסיים בחברה. במדינות בהן הרכיבה על אופניים פחות מקובלת, כמו ארצות הברית, אוסטרליה בריטניה או צרפת מספר רוכבי האופניים הגברים עולה על מספר הנשים, בסדרי גודל של 2 – 3 גברים רוכבים כנגד כל אישה אחת.

באופן טיפוסי באופניים המיועדים לנשים הצינור המחבר בין בסיס המושב לבין הכידון ( – “רמה”), מונמך או מבוטל. הסיבה המסורתית למבנה זה נבעה מכך שקשה ובלתי צנוע היה להעביר שמלה או חצאית מעבר למוט המרכזי, אך גם בעידן שבו מרבית הרוכבות לובשות מכנסיים, נוח ובטוח יותר לרכב על אופניים ללא מוט מרכזי. אופני הנשים בדרך כלל בנויות עם יציבות משופרת, הן כוללות צמיגים עבים המשככים זעזועים, ידיות אחיזה בגובה ומרחק המאפשר ישיבה יציבה, זקופה ונוחה ומושבים רחבים. בדגמים מסוימים של אופני נשים הדוושות מקודמות במקצת לפנים כדי לאפשר עמידה יציבה על הקרקע בעת עצירה. נשים רבות מבקשות להוסיף לאופניים עזרים להובלה בטוחה של חפצים, כמו סלסילות או כיסי מטען, ומתקני הובלת ילדים.

בהשוואה לגברים, יחסם של נשים לרכיבה על אופניים ודרישותיהם מ-“אופני הנשים” האופייניים נראים הרבה יותר שקולים ושימושיים. בניגוד לדרישות הטיפוסיות של נשים, גברים מוכנים, בין השאר, לרכב על אופניים זמן ממושך כשגבם שפוף, על צמיגים דקים המעבירים את מהמורות הדרך לגופם, כשהם יושבים על מושבים צרים ולוחצים. מאפייני הדרישות הטיפוסיות של גברים מאופניים אינם נובעים מסגפנות או מרצון מיוחד לסבול מכאבים, אלא מסדרי עדיפויות המציבים במעלה הדרישות תכונות כמו תחרותיות, מהירות, עוצמה ועמידות, ובתחתית סדרי העדיפויות תכונות כמו הנדסת אנוש או נוחות. עבור גברים רבים השימוש העיקרי של האופניים אינו לתחבורה שימושית, אלא למטרות אחרות – אופניים הם כלי ספורטיבי, אמצעי תחרותי, אמצעי לשיפור הכושר הגופני, אמצעי מאתגר הבוחן את כושר הסבל והעמידות, או מכשיר לטיולי שטח בעתות פנאי. רכיבה על אופניים באזורים הרריים קשים, או במשך שעות ממושכות הפכה לאחד הסוגים הנפוצים של “ספורט אקסטרים” ומרוצי אופניים או רכיבה תחרותית מהירה כנגד מתחרים או נגד השעון הם ענף ספורט תחרותי פופולארי.

רוכבי אופניים שעיקר ייעודם הוא רכיבה ספורטיבית או רכיבת שטח אתגרית מפיקים הנאה מהאדרנלין המוגבר הזורם בעורקיהם במהלך התמודדות עם אתגרי סיבולת גופנית לשרירים, ללב ולריאות ברכיבה במעלה הר תלול, מהסכנות שבירידות מסוכנות על שבילי עפר או חצץ משובשים, או מהתושייה הטכנית הנדרשת כדי לתקן אופניים שהתקלקלו בשטח. על שטחי כביש מישוריים רוכבי האדרנלין עלולים להשתעמם, ולעתים רכיבה מסוכנת בשולי תנועה מנועית, או נטילת סיכונים מחושבים במהלך חציית כבישים, השתלבות בתנועה מנועית, או נסיעה בשוליים עשויה לספק רמות מסוימות של ריגושים.

לפי מחקרים וסקרים שונים שנערכו במקומות שונים בעולם, תכונות תורשתיות והורמונאליות ומוסכמות חברתיות משפיעות על האופי הטיפוסי של רכיבת נשים על אופניים, השונה מזו של גברים ובעלת סדרי עדיפויות שונים:

* נשים מייחסות חשיבות רבה לרכיבת אופניים בסביבה בטוחה ובמידת האפשר מבודדת מתנועה מנועית המסכנת את רוכבות האופניים החשופות והפגיעות. סקר שנערך בעיר פורטלנד גילה כי לעומת גברים, נשים יעדיפו להאריך את מסלול רכיבתן כדי לנוע על מסלול הכולל שבילי אופניים בטוחים יותר, המופרדים ומרוחקים מתנועה מנועית.

* נשים ימנעו מתנועה בחשיכה או באזורים מבודדים בהם הן עלולות לסבול מתקיפות או הטרדות, או בסביבת גברים נהגים או עוברי אורח שעלולים להטריד או לפגוע בכבודן.

* נשים מתעניינות פחות מגברים ברכיבה תחרותית מהירה או בעלת עוצמה, והן רוכבות בעיקר למטרות תחבורה שימושיות.

* נשים רגישות יותר מגברים לרכיבה נוחה ויציבה.

* נשים מחפשות פחות מגברים ריגושים במהלך רכיבה על אופניים ומעדיפות רכיבה שגרתית ו-“משעממת”.

* נשים רבות הצהירו כי הן רוכבות על אופניים עקב היתרונות הבריאותיים הטמונים ברכיבה, והרגשה גופנית ונפשית משופרת בעקבות רכיבה על אופניים. נשים מנו הפגת מתחים נפשיים כסיבה לרכיבה.

* נשים רוכבות כדי לשפר או לשמור על גזרה חטובה.

* נשים רוכבות כדי “להיות בחוץ” וליצור הזדמנויות למפגשים חברתיים, או כדי “להתאוורר”, אך יחד עם זאת נרתעות מתנאי מזג אוויר קשים.

* נשים רוכבות לביצוע מטרות שימושיות כמו ביצוע קניות או הובלת ילדים קטנים, משימות המבוצעות בדרך כלל במרחקים קצרים יחסית בקרבת הבית.

* נשים מגלות רגישות גבוהה למראה שלהן במהלך הרכיבה ואחריה, וימנעו מרכיבה אם ידרשו להתנהל בחברת אנשים לאחר הזעה מוגברת ללא יכולת להתקלח ולהחליף בגדים, או אם הרכיבה על אופניים תלכלך את בגדיהם בשמן או בוץ.

* נשים עשויות לרכב על אופניים כדי להקרין את אישיותן או כדי להפגין כלפי חוץ חושי סגנון ואופנה.

* נשים רגישות יותר מגברים לרכיבה על אופניים בסביבת תנועה מנועית רועשת, המדיפה חום וריחות לא נעימים.

* שיקולים כלכליים של חסכון כספי מניעים נשים לרכיבה על אופניים, אך שיקולים אלה נתונים בדרך כלל בדרגות נמוכות של סדרי עדיפויות.

בחינת סדרי העדיפויות של נשים הרוכבות על אופניים, בהשוואה לשיקולי הגברים, מצביעה על כך שבהכללה נשים מתייחסות לאופניים באופן שימושי, מעשי, תועלתני, זהיר ומושכל יותר מאשר גברים. במדינת ישראל, את סדר היום של עידוד תחבורת האופניים מניעים בעיקר גברים, הנוטים לקדם רכיבת שטח  ותיור ורכיבת ספורט ופנאי, ופחות מכך רכיבת תחבורה שימושית לטווחים קצרים ובינוניים באזורים מיושבים. האוריינטציה הגברית מצפה מרוכבי האופניים לגלות אומץ בתנאי רכיבה פחות בטוחים, והיא מעודדת רכיבה “מעניינת” על פני רכיבה “משעממת”, שגרתית ושימושית. עידוד הרכיבה מונע על ידי מנהיגים מקומיים הפועלים יותר לקידום יחסי ציבור להפחתת הפחמן באוויר ופחות מרצון אמיתי לספק תחליף תחבורה נוח, זול ושימושי, המסוגל להגשים מספר מטרות נעלות באותו זמן – ובהם, גם חיטוב הגוף ושיפור הבריאות של בני ובנות ישראל וגם הפחתת גודש תנועה מקומי. בישראל ניתן למצוא שבילי אופניים נפרדים ובטוחים בעיקר בחיק הטבע, לאורך נחלים, או  בתחומי גנים לאומיים ומקומיים, אך פחות מכך לאורך רחובות, בהם נדרשת תנועה שימושית מאזורי מגורים למוסדות חינוך, למרכזי קניות, קהילה, רפואה, או תרבות. האמהות היהודיות הרחמניות הצליחו להשפיע על המחוקק בישראל להגביר את החובה המוטלת על ילדיהם לרכב על אופניים כשהם מצוידים בקסדה, אך פחות מכך על הרחבת תשתיות תחבורה שימושיות ובטוחות לכלל רוכבי אופניים.

מקורות וחומר לעיון:

Revolutions for Women: Increasing women’s participation in cycling for recreation and transport, Jan Garrard, Sharyn Crawford, Natalie Hakman, School of Health and Social Development Deakin University, October 2006

How to Get More Bicyclists on the Road, To boost urban bicycling, figure out what women want, Linda Baker, October 2009, Scientific American

Why Women Bike, and Why They Don’t, April Streeter, 12.4.10, TreeHugger.com

Cycling should be dull, not an extreme sport, Janice Turner, 26.9.2009, times

6 Reasons The World Needs More Girls on Bikes, April Streeter, 10.6.09, TreeHugger.com

More Gender Gap Analysis from the Media

Leave a Reply