כשהון וחזון נשאבים לריק שמותיר השלטון

כשגופים ציבוריים אינם מציבים חזון או סדרי מנהל שיטתיים ותקינים לעיצוב עתיד התחבורה נשאבים יזמים פרטיים בעלי מעוף והון לריק הציבורי המתייחס לעיצוב עתיד התחבורה. למצב זה יש יתרונות אך גם חסרונות רבים.

תחבורה היא צורך שגרתי משותף ולכן רבים יכולים למנות את סבלותיהם מהמצב הקיים ואת ציפיותיהם משיפור התחבורה בעתיד. לדוגמא, יש המבקשים כי התחבורה בעתיד תהיה בטוחה יותר לנוסעים ולהולכי הרגל, ויש המבקשים שהתנועה תזרום בעתיד במהירות רבה וללא עיכובים. יש הדורשים תחבורה שאינה מזהמת, כזו שאינה פולטת לחלל גזי חממה, או תחבורה שאינה כרוכה בשימוש בנפט. אחרים מניחים את האצבע על תחבורה זמינה, נוחה ושווה לכל נפש. קל להתוות רשימה של ציפיות ותקוות שונות לשיפור התחבורה בעתיד, אך קשה יותר להתוות חזון מעשי ובר ביצוע להגשמת הציפיות והתקוות. כל תוואי של חזון מעורר מחלוקות על סדרי העדיפויות בין הציפיות השונות לשיפור פני התחבורה, על התועלת והעלות של שינוי כלשהו, ועלול לעורר התנגדויות מצד אלו הנהנים משווי המשקל הקיים ואינם מעוניינים בהפרתו.

כנראה שגורלם של מדינאים ועובדי ציבורי תלוי ומושפע משיווי המשקל הקיים הרבה יותר מאשר משיווי המשקל העתיד לבוא, ולכן ואין די תמריצים הגורמים להם לקדם שינויים מהותיים, יסודיים וארוכי טווח לשיפור פני התחבורה. מי שיחפש אצל מדינאים תוואי של חזון לשיפור התחבורה ימצא במקרה הטוב שינויים הדרגתיים ושוליים, כמו חקיקה המציבה אתגרים ארוכי טווח לתעשיית הרכב לשיפור הבטיחות או צמצום פליטות גזים, הרחבה ושיפור תשתיות קיימות, הרחבה של רשת התחבורה הציבורית הקיימת, או קריאות לגביית אגרות גודש. בקרב אישי ציבור קשה למצוא חזון מדיני מהותי הכרוך בשינוי אופי תשתיות התחבורה או בשינוי שיטתי מקיף של הטכנולוגיות המשמשות את התחבורה המנועית. נדמה כי שינויים מדיניים מהותיים בתחום התחבורה מתקיימים רק כתוצאה ממשברים בעלי עוצמה, אך לא מחוכמה מדינית של ראיית הנולד.

עובדי ציבור העוסקים במדיניות תחבורה מעלים נימוקים שונים לחוסר רצון ונכונות להיות מעורבים בראייה או בתכנון של חזונות ארוכי טווח בתחום התחבורה:

* בטוח יותר לעשות שימוש מיידי בתקציבים ציבוריים ליישומים מעשיים המוכיחים שינויים מוחשיים, מאשר להקצות תקציבים לחלומות באספמיה שיתכן ויכשלו ולא התגשמו.

* קשה יותר להעלות ביקורת ציבורית על ביצוע שיפורים מיידים שנערכו תוך שימוש בטכנולוגיות ושיטות עבודה מוכרות ומוכחות, מאשר לבקר הימורים על טכנולוגיות עתידיות, הדורשות הבשלה ועמידה במבחנים אותם הטכנולוגיות המוכרות עברו זה מכבר.

* מי שמביט שני עשורים לאחור מבין שקשה היה לצפות תמורות טכנולוגיות וחברתיות שהשפיעו על עיצוב פני התחבורה והתנועה, כמו חדירת האינטרנט ואמצעי התקשורת הניידים, המחליפים תנועה פיזית בשיחות טלפון, שיחות ועידה או עבודה מהבית. מנקודת הווה קשה לצפות את העתיד, ולכן קיימת נטייה להעדיף הסתגרות בתוך קונכיות במצב של “שב ואל תעשה” ולהמתין להתפתחויות מורכבות ומשבשות מכיוונים בלתי צפויים מאשר לנסות ולעצב אותם.

אל הריק שמותירים מדינאים ועובדי ציבור נכנסים יזמים, בעלי הון ובעלי חזון ומעוף מהמגזר הפרטי המבקשים להטביע את חותם חזונם על עיצוב פני התחבורה, תוך שילובו בתוכניות עסקיות בעלות תוחלת כלכלית שעשויות להניב ליזמים רווחים. ניתן להדגים את התופעה בשני מיזמי תחבורה עכשוויים בעלי חזון ארוך טווח. האחד, מיזם הרכב הרובוטי של ענקית התוכנה “גוגל”. במסגרת מיזם הרכב הרובוטי של “גוגל”, השקיעה חברת הענק סכומים נכבדים בפיתוח מכונית הכוללת חיישנים שונים ומערכות בקרה, באופן שהיא מסוגלת לנהג עצמה בבטחה בסביבה של תנועה עירונית ללא מעורבות של נהג אנושי. על פי הפרסומים, חברת “גוגל” הפעילה במסגרת ניסוי 7 מכוניות שנסעו כ – 1,000 מייל ללא התערבות אנושית, כולל נסיעה ברחובות מפותלים וגדושים. המכוניות נסעו ברמת בטיחות גבוהה והתרחשה רק תאונת דרכים אחת כאשר אחת המכוניות שהשתתפה בניסוי נפגעה מאחור על ידי מכונית רגילה. מפתחי הרכב הרובוטי של “גוגל” הצהירו כי מדובר במיזם בעל תוחלת כלכלית עתידית הנתונה בספק. הערכות אופטימיות הן שבמקרה הטוב רק בעוד למעלה משמונה השנים ניתן יהיה להתחיל לשלב כלי רכב רובוטיים בתנועת כלי רכב הנהוגים על ידי בני אנוש. המיזם השני הוא יוזמת המכונית החשמלית של חברת “בטר פלייס”, שהציב לעצמו מטרה, המלווה בתוכנית עסקית, להכשיר ולשווק תשתיות לכלי רכב חשמליים עוד לפני חדירתם של כלי רכב חשמליים לשווקים.

יש חיוב במיזמים מהפכניים של אנשים יצירתיים מהמגזר הפרטי, אשר נשאבים לתוך הריק שמותירים מדינאים ועובדי ציבור חסרי מעוף ויוזמה:

* את מה שממשלות, שרים ונגידים אינם יכולים להגשים במסגרות ממלכתיות מורכבות הכבולות בסדים של חוקים, הוראות מנהל, תקציבים ובירוקרטיה, ניתן לעתים להגשים ביתר קלות במגזר הפרטי.

* אנשים המונעים על ידי דחפים אישיים ומצליחים לגייס הון פרטי מאלו המאמינים בהם וביכולתם להגשים חלומות יכולים לפעול בחופשיות יתר בשוק הפרטי וליטול סיכונים של הון או יוקרה אישית.

* גם כאשר מיזמים פרטיים כושלים במבחני יישום או מימוש כלכליים הם עשויים להיות כאלו השוכבים על גדר התיל במהלך הקרב כדי שאחרים יוכלו לעבור עליהם ולקדם פיתוחים ושכלולים לטובת האנושות. מיזמים שאינם זוכים להצלחה כלכלית או ליישום מעשי עשויים להותיר לבאים אחריהם מאגרי ידע, פריצות דרך או התקדמויות טכנולוגיות, לקחים כלכליים או ניהוליים ולסייע לאלו שיבואו במקומם לפרוץ דרכים חדשות.

* לכאורה היזמים הפרטיים אינם צפויים לגרום נזקים משום שבסופו של דבר גם בקרה ציבורית וגם צרכנים רבים בשוק החופשי ימיינו את הטכנולוגיות העדיפות על פני אחרות והחוכמה המשותפת והמצטברת צפויה לבחור ולעצב פתרון אופטימאלי.

אלא שליוזמות מהפכניות בתחום התחבורה המקודמות על ידי המגזר הפרטי בלבד ישנם גם חסרונות:

* יזם או ממציא יכולים לפתח מוצר צריכה חדש או שיטה חדשה המועילים לצרכנים פרטיים ולתת ברירה לצרכנים רבים לרכוש מוצר, שיטה או שירות חדשים. כשמדובר ביוזמה הנוגעת לתשתיות תחבורה המצב שונה בתכלית משכלול מוצרי צריכה פרטיים. תשתיות התחבורה הן ציבוריות, ורשתות הדרכים שייכות לציבור כולו ולא לגורמים פרטיים. כל שינוי מהותי ושיטתי בתשתיות התחבורה מחייב מעורבות והסכמה ציבוריים. בדוגמת מיזם הרכב הרובוטי של “גוגל”, נראה כי מיזם זה עשוי להשפיע על שכלולם של כלי רכב פרטיים רבים ואפילו ליצור שינוי רחב שישפיע בסופו של דבר על עיצוב התשתיות הציבוריות. אך מיזם הרכב הרובוטי אינו כולל בחובו מעורבות בתשתיות הדרכים. שילוב של רכב רובוטי עם טכנולוגיות המוטמעות בתשתיות עצמן ולא רק בכלי הרכב יכול לעצב מראש טכנולוגיה יעילה, בטוחה וזולה יותר, לסנכרן באופן משופר את קיבולת הכבישים בזמנים שונים עם נפחי התנועה הנעה עליהם ולווסת ולאזן תנועה בהתחשב בגודש קיים וביקושים חזויים.

* עיצוב תחבורה רובוטית שאינה משולבת בתשתיות דורש להציב מערכות גיבוי שונות להגברת בטיחות התנועה. עודף בטיחות רצוי, אלא שהוא עלול להפוך חזון או טכנולוגיה חדשניים ליקרים למעלה מן הנדרש, ולגרום להכשלתם במבחני עלות/תועלת כלכליים, או במבחני השווקים, שידחו הטמעה של מערכות רצויות אך יקרות.

* קידום טכנולוגית תחבורה מסוימת והעדפתה על פני אחרת כרוכה לא רק בשיקולים טכניים, אלא גם בשיקולים חברתיים וכלכליים. לדוגמא, החלטה לקדם תחבורה חשמלית עשויה להפחית תלות ביבוא וזיקוק נפט, אך להגדיל תלות ביצרני חשמל. תחבורה חשמלית זולה עשויה לתרום להפחתת גזים רעילים וגזי חממה באזורים מאוכלסים בצפיפות, אך ריבוי כלי רכב מסיביים הנעים באמצעות חשמל המיוצר מפחם, עלול לעורר בעיות חמורות חדשות, כמו החרפת בעיות גודש, הגברת תוצרי לוואי מבעירת פחם, צורך בהקמת תשתיות חדשות לייצור חשמל, או הגדלת קיבולת כבישים. עיצוב פני התחבורה כרוך עם עיצוב שימושי הקרקע אותם התחבורה משרתת ועם פיתוח כלכלי. פיתוח תחבורה רובוטית יעילה ונפלאה עלול להתנגש במדיניות שימושי קרקע ופיתוח קרקעות, או במדיניות של צמיחה כלכלית. יש לזכור כי בטווח בינוני וארוך גם תנועה מהירה ויעילה עלולה לעורר ביקושים רדומים וליצור תנאי גודש חדשים ואף חמורים מאלו הקיימים.

* טכנולוגיות תחבורה הן מערכות גורליות לחיי אדם ולבריאותו, ולכן תחום התחבורה כרוך בשאלות של בטיחות ואחריות ומערכות תחבורה חדשות דורשות השגת הסכמה חברתית הנתמכת בחקיקה הולמת. ניתן להניח כי בעידן הנוכחי הטכנולוגיות הגיעו לבשלות שתאפשר לתחבורה רובוטית להיות באופן מצטבר פחות מסוכנת מתחבורה אנושית, במיוחד בהתחשב בכך שרובוטים אינם עייפים או שיכורים וקשה יותר להסיח את דעתם בהשוואה לבני אנוש. גם אם הנחה זו נכונה תעלנה שאלות הכרוכות בהעברת האחריות מהנהגים האנושיים למערכת הטכנולוגיות. האם תאגיד ענק ועתיר הון שיפתח טכנולוגיות תחבורה רובוטית יכול לשאת באחריות הפלילית והאזרחית הנובעת מתאונות דרכים, שעלולה להיות מועמסת על שכמו? כיצד ישוכללו מערכות ביטוח ופיזור נזקים המכסות את הסכנות שתיצור תחבורה רובוטית? אלו דוגמאות לשאלות המצביעות על כך שנדרשת מעורבות ציבורית עמוקה בכל שלבי הבשלת התהליכים הטכנולוגיים לשיפור התחבורה.

* שילוב של מערכות טכנולוגיות מסוגים שונים על אותה תשתית צפוי לעורר בעיות שונות. לדוגמא, שילוב של מערכות תחבורה רובוטיות יחד עם תנועה אנושית עלול ליצור קשיי תקשורת וסכנות. באמצעות בינה מלאכותית ניתן לנתח תמונות, לזהות הולכי רגל או בעלי חיים, מכשולים בדרכים או חשש להתפרצות של עצם הנע למסלול הנסיעה, אך עדיין רחוקה הדרך מהיום שבו רובוטים יקראו ויבינו מסרים המועברים בשפת גוף, בדיבור בין נהגים או בין הולכי רגל, או הוראות ידניות של שוטר תנועה, או של משמרות זהירות בדרכים.

* בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית במקומות שונים בעולם המערבי, ובכללם במדינת ישראל, על העצמת פערים כלכליים וחברתיים המגבירה באופן קיצוני את העוצמה הנתונה בידי מספר מצומצם של בעלי הון בהשוואה לשאר האוכלוסייה, לרבות הפלח המרכזי, מעמד הביניים. חלק מהביקורת טוען למעורבות והשפעה מחוזקות של בעלי הון רב על עיצוב מדיניות שלטונית ועל הפעלת כוחות שלטוניים. מעורבות של בעלי הון בשלטון המדיני מעצימה עוד יותר את כוחו של מיעוט מצומצם הנמצא בראשי פירמידות של הון וכוח אדם,על חשבון אחרים הנמצאים מתחתיו בסולם העושר והעוצמה הכלכלית. לבעלי הון רב יתרונות מובנים וטבעיים בכושרם ליטול סיכונים שאחרים אינם יכולים ליטול, לדחוק אחרים שאינם שווי כוחות מחוץ לזירה הכלכלית ולגרום למערכות המדיניות לשרת את העניינים הצרים אותם חפצים בעלי ההון לקדם. אחיזה בכוח מונופוליסטי על תשתיות הדרכים, או על טכנולוגיות השלובות בתשתיות הדרכים עלול להגביר את עוצמת בעלי הון השולטים בתשתיות לשיאים מסוכנים.

* עוצמת בעלי ההון פוגעת בתחרותיות, ביצירתיות ובכלכלה החופשית ודוחקת מחוץ לשולי שדה המשחק הכלכלי כוחות יצירה ורעיונות הקודחים במוחם של רבים, שחסרונם העיקרי הוא אמצעים מוגבלים. מן הראוי שפיתוח ושכלול התחבורה ייערך תוך מתן הזדמנויות רבות ככל האפשר לציבור הרחב ושיתוף גורמים רבים ככל האפשר. כך יינתנו יותר הזדמנויות לבעלי חשיבה יצירתית להעלות או לממש רעיונות חדשניים ולנצל בצורה מיטבית את ההון האנושי.

* אחת החולשות של בני אנוש המפתחים רעיון חדשני הוא התאהבות יתרה ברעיון. כאשר מושקעים משאבים ואנרגיה רבים בקידום ופיתוח רעיון חדשני עלול להיווצר מצב שבו היזם לוקה בעיוורון ואינו רואה את חסרונותיו בהקשר הכללי, או בהשוואה לרעיונות מתחרים חדשים. כאשר בעל אמצעים והון לוקה באהבה עיוורת ברעיון אותו הוא מבקש לקדם, או שהוא חפץ או נאלץ להחזיר השקעות נכבדות בפיתוח מוצר חדשני, עלול להתהפך סדר היוצרות הרצוי בין קידום מטרות לבין קידום אמצעים. במצב כזה בעל הון והשפעה עלול לקדם רעיון נחות בדרכים שונות, כמו שתדלנות ציבורית ופעולות שמטרתן להטות את השיפוט של מקבלי החלטות לתמיכה ברעיון מוגדר אך פגום.

נדרש אם כן לגבש נוסחאות מאזנות בין החזונות השונים לשיפור התחבורה, בין מעורבות ההון והיוזמה הפרטיים לבין כוחותיו של הציבור ושל השלטון. מרכזי שלטון שהופקדו בידיהם סמכויות וכוחות לנהל תשתיות, נכסים והון ציבורי צריכים לגבש שיטות שיציבו מטרות מדיניות לשיפור פני התחבורה ומנגנונים המקנים הזדמנות ליזמים ולבעלי רעיונות ותושייה רבים ככל האפשר להשתתף במאמצים לשיפור התחבורה, בין אם באמתחתם הון רב ובין אם בידיהם אמצעים מוגבלים.

כדי ליצור תנאי אקלים וקרקע המזמינים יזמים רבים ככל האפשר, ולא רק בעלי אמצעים, להציע הצעות לפיתוח ושיפור התחבורה, גורמי שלטון יכולים:

*להגדיר מטרות ציבוריות ראויות, כולל מטרות ארוכות טווח, לפיתוח התחבורה.

*לפרק מטרות מורכבות וארוכות טווח למטרות ביניים פשוטות יותר,שרבים יכולים ליטול חלק ולסייע בהגשמתם.

* בדרך להגשמת מטרות מוגדרות, לקבוע מנגנונים לבחינת הצעות שונות, להקים כרי ניסיונות, מנגנוני תחרות הוגנת, מנגנוני סיוע בקביעה ושינוי תקנים, או סיוע בהליכי חקיקה המלווים ותומכים בשיפור התחבורה.

* להקצות משאבים לשיפורים שונים בטווחי זמן שונים, כולל הגשמת הצעות רחוקות טווח, בין אם מדובר בהצעות מעשיות ובין בהצעות המתוות כיוונים רצויים.

מקורות וחומר לעיון:

Gridlock: Why We’re Stuck in Traffic and What to Do About It, “Faith-Based Transportation Planning”,Randal O’Toole,Cato Institute, 2009.

 Smarter Than You Think Guided by Computers and Sensors, a Smooth Ride at 60 Miles Per Hour, John Markoff,10.10.10. New York Times

כלכלת המנצחים שלוקחים את הכל, גיא רולניק, 14.10.10, דה-מארקר


Leave a Reply