תרבות רכיבה על אופניים ופיתוח תשתיות האופניים בעיר תל אביב חורגים בהרבה מההקלה הישירה על בעיות תחבורה קיימות ומחמירות. תרבות האופניים היא אחד המפתחות לשמירה על עיר בריאה, שפויה וערה, לקידום איכות חיים עירונית ויצירת הזדמנויות רבות לשיפור מיצובה של העיר.
יש המטילים ספק בכוחם של נתיבי אופניים עירוניים להטביע חותם משמעותי על הקלת בעיות תחבורה בכלל, ובעיר העברית הראשונה במיוחד. הספקנים טוענים כי:
– מדיניות המעודדת תחבורת אופניים לא תגרום לנתח משמעותי של משתמשי רכב פרטי להמיר את השימוש בכלי רכב בתחבורת אופניים, וכי אם תהיה השפעה כלשהי היא תהיה שולית.
– אם קיים פוטנציאל של העברת משתמשי תחבורה מנועית לשימוש באופניים, הרי הוא מתמקד דווקא במשתמשי התחבורה הציבורית שחלקם יעבור לרכיבה על אופניים. מעבר משתמשי תחבורה ציבורית לאופניים עשוי להיות בעל השפעה שולית וחלילה שלילית על בעיות התחבורה העירוניות.
לאור הנחות אלו, נטען כי מדיניות המעודדת תחבורת אופניים לא תסייע לכרסם במחלות העירוניות הנלוות לתחבורה המנועית, לא תקטין גודש תנועה, לא תפתור את בעיית המחסור במקומות חניה, לא תפחית את זיהום אוויר וגם לא צריכת הדלק.
מי שמעוניין להתרשם מהשפעה חיובית של נתיבי אופנים על מרקם עירוני יכול לערוך סיור בצמתים החשובים של רשת האופניים המתפתחת בתל אביב. עיריית תל אביב מפעילה בשנים האחרונות מדיניות מדודה של עידוד תחבורת אופניים וניצני התמורה של מדיניות זו מתחילים לנבוט.
בשנת 2010 הוארך ושופר מסלול האופניים לאורך חוף תל אביב יפו המחבר בין יפו בדרום העיר לבין חוף תל ברוך בצפון. המסלול החופי מישורי, נוח ובטוח. הנתיב משיק לחוף הים ומאפשר רכיבה רצופה שאינה קטועה על ידי רחובות חוצים ורמזורים. המסלול מעניין ונעים, חולף בחתך על פני חופי הרחצה של תל אביב, והרוכבים עליו יכולים ליהנות מנוף חופי ועירוני. המסלול המוארך בצפון העיר נחנך בקיץ 2010, ובתוך חודשים ספורים נמלא בתנועה ערה של רוכבי אופניים, אצנים והולכי רגל,העוברים במסלול כל ימי השבוע, משעות הזריחה ועד השעות המאוחרות אחרי השקיעה.
נתיב האופניים לאורך החוף התל אביבי נפגש עם מסלול אופניים וותיק יותר הניצב לו – מסלול האופניים לאורך הירקון הנמתח בין מערב למזרח. כמו הנתיב החופי, גם המסלול לאורך הירקון הוא מסלול נופי, נוח ובטוח בהיותו נתיב רצוף שאינו חוצה רחובות עקב הסמיכות לתוואי הנחל. בחלקים המזרחיים של המסלול הוא מפותל בהתחשב בתוואי הירקון ובכך יש חסרון למעוניינים לעשות בו שימוש למטרה ממוקדת של תנועה מהירה.
שני מסלולי האופניים הרציפים בעיר תל אביב יפו – המסלול החופי ומסלול הירקון – נפגשים בשפך הירקון במתחם נמל תל אביב הישן. כאשר הוקם נמל אשדוד, נמל תל אביב חדל לשמש כנמל ימי ואזור הנמל הישן איבד מחיוניותו, שקע בתרדמה ושימש בעיקר מחסני סחר ומוסכים. לפני מספר שנים התקבלה החלטה בעיריית תל אביב יפו להחיות את הנמל הישן על ידי שינוי ייעודו לאזור בילוי, ובתוך זמן קצר הוא הפך לאזור שוקק חיי חברה ואחד מסיפורי ההצלחה התכנוניים שידעה העיר בשנים האחרונות. המהירות שבה הפכו מתחם נמל תל אביב והשביל החופי למקומות הומים מעידה על כך שתושבי תל אביב ואורחיה מעריכים את היתרונות היחסיים של קו החוף ואת ההנאה הייחודית שניתן להפיק מהנוף הימי, מהשמש או מהבריזה התל אביבים. שילוב היתרונות הטבעיים היחסיים של קו החוף עם אפשרויות לבילוי ספורטיבי כמו רחצה בים, ריצה, רכיבה על אופניים או דייג, ישיבה נינוחה בבתי קפה או מסעדות ועריכת קניות, העניקו לחיי החוף התל אביבי כוח משיכה מובהק.
נוכחותם של האופניים כאמצעי תנועה, תיור, ספורט, תרבות ובילוי בולטת במתחם נמל תל אביב, בהתחשב במקומו האסטרטגי של הנמל במפגש נתיבי האופניים הנוחים, הבטוחים והיפים יותר של תל אביב. נוכחותם הבולטת של האופניים מעידה על הפוטנציאל הגבוה של נתיבי אופניים עירוניים לשרת את התנועה ולהשפיע על אופייה של העיר.
ההלצה מספרת על חוואי טקסני בעל אחוזה ענקית שביקר חקלאי ישראלי בחבל לכיש, אשר הציג בפניו את השדות שעיבד במשק משפחתי צנוע. הטקסני הביט בזלזול וסיפר כי בחווה שלו הוא עולה על הטרקטור בקצה אחד של החווה בבוקר ורק לפנות ערב מגיע לקצה השני. “החלף את הטרקטור”, הציע המושבניק הישראלי, “עם הטרקטור הישן שלי, גם לי לקח יום שלם להגיע לקצה השדה”. הבדיחה ממחישה כי תפיסת ממדים מרחביים היא לא רק עניין גיאוגרפי, אלא גם עניין של מהירות וטכנולוגיה. המחשה זו יפה גם לתל אביב יפו. בקנה מידה עולמי, תל אביב יפו היא עיר קטנה יחסית. המרחק מיפו העתיקה ועד נמל תל אביב הוא כ – 5 קילומטרים, והמרחק בין נמל תל אביב ועד חוף תל ברוך כ – 2.5 קילומטרים נוספים. ברכיבה מתונה על אופניים ניתן לעבור את כל אורכו של קו החוף מהדרום לצפון לאורך הפאה המערבית של תל אביב תוך פרק זמן של כחצי שעה בלבד. גם בין מזרח למערב ממדי העיר תל אביב קטנים. המרחק מציר איילון –ציר התנועה הראשי החוצה את מרכז תל אביב מדרום לצפון – ועד לחוף הים הוא כ – 2.5 קילומטרים בלבד – מרחק רכיבה סבירה של פחות מעשר דקות. למרות ממדיה המוגבלים של העיר תל אביב קיימת אשליה מטעה שמדובר בעיר גדולה יותר, פשוט משום שמהירות הנסיעה המנועית בעיר בשעות העבודה הגדושות נמשכת זמן רב. פיתוח עירוני של רשת נתיבי אופניים ואמצעי תחבורה קלים אחרים יכול בקלות ובזול ליצור אמצעי תחרותי מהיר לתנועה האיטית על רשת הכבישים הגדושה המשרתת את התנועה המנועית.
יש לזכור כי איטיות התנועה העירונית אינה נובעת ממרחקים גיאוגרפיים, אלא מריבוי צמתים ומעיכובים הנובעים מהמתנות רבות למעבר תנועה צולבת. הדרך היעילה לטפל בעיכובי התנועה הצולבת היא הפרדת מפלסי תנועה באמצעות מסלולים עיליים או תת קרקעיים. אך בזמן שביצוע הפרדות מפלסיות על תשתיות עירוניות מוגבלות ויקרות מורכב, ככל שמדובר בהפרדה של מערכות תחבורה מגושמות וכבדות, הפולטות זיהום, הרי הפרדה מפלסית של נתיבי אופניים יכולה להיערך בזול ובקלות יחסית באמצעות גשרים קלים או מנהרות צרות.
בדומה למסלולי האופניים הטבעיים הרצופים על קו החוף של תל אביב יפו ולאורך הירקון, ניתן להוסיף מסלול טבעי רצוף לאורך נחל איילון החוצה את העיר לאורכה. נתיב אופניים צר, צריכת הקרקע שלו צנועה וניתן להתוות אליו גישה בטוחה באמצעות מעליות מהגשרים הקיימים החוצים את ציר איילון. נטיית הלב הטבעית של מהנדסי תנועה ושל הנהגים על נתיבי איילון היא התנגדות לגריעת כל רצועת תנועה יקרה על הנתיבים המהירים לטובת אופניים, אך צריך לזכור כי כבר כעת בשעות הגודש חציית תל אביב על הנתיבים המהירים עשויה להמשך קרוב לשעה במקום דקות ספורות. ויתור על רצועת תנועה צרה לטובת הגדלת נפחי תנועה של רוכבי אופניים עשוי להתגלות כפתרון זול ויעיל שיקל על בעיות תנועה וחניה מרחביות, ואולי יחסוך את אגרות הגודש, שעלולים להיות מוטלים במוקדם או במאוחר על הנהגים המזדחלים על נתיבי איילון.
היתרונות של פיתוח שבילי אופניים בתל אביב יפו חורגים מהיתרונות התחבורתיים של אמצעי התנועה הקלים. מי שמבקר בסופי שבוע בחורף התל אביב הנוח יחסית באזור נמל תל אביב ומסלולי החוף והירקון יכול להתרשם מנוכחותם ותרומתם הרבה של האופניים לחיי החברה, לנוף העירוני האנושי ולמיצובה של תל אביב כעיר חופשית, תוססת, בריאה, צבעונית ואופנתית, המודעת לבעיות הסביבה המטרידות את העולם.
עיון בעלוני תיירות מלמד כי מקדמי מכירות תיירות נוטים לשבץ בהם תמונות של אנשים חטובים וחייכניים, לבושים בבגדים צבעוניים העוסקים בפעילות ספורטיבית על רק נוף תיירותי מושלג, ימי, מיוער, מדברי או עירוני. סיור באזור נתיבי האופניים של תל אביב יפו עשוי לגלות כי רוכבי האופניים מנקדים את הנוף העירוני בתמונות מקדמות תיירות. הם עוסקים בפעילות גופנית, חלקם בלבוש אופנתי צבעוני והם מקרינים חזות ספורטיבית ושביעות רצון. ריבוי רוכבי אופניים מעצב נוף אנושי בריא ותוסס, משרה אווירה כללית חיובית ומשמש מקדם מכירות עירוני.
אחת מנקודות התורפה התחבורתיות והחברתיות של מתחם נמל תל אביב היה מינון גבוה של מועדונים ודיסקוטקים שריכז קהל צעירים רב בעיקר בסופי שבוע. קהל רב שהתנקז בשעות מוגדרות יצר לחץ על מקומות החניה הקרובים, סביב המועדונים התעוררו אירועי אלימות, נהגים רווי אלכוהול הפכו מקור סכנה לתאונות דרכים, ואורות כחולים, שהעידו על נוכחות משטרתית מוגברת, העיבו על אווירת הבילויים המשוחררת. תרבות האופניים יכולה לשמש תחליף ממתן לתרבות אלכוהול. רכיבה על אופניים למקומות בילוי היא לא רק אמצעי תנועה, אלא חלק בלתי נפרד מהבילוי, ומקור הנאה מפעילות ספורטיבית וחברתית, שבכוחה להקל על בעיות החניה, גודש התנועה וסכנות הבטיחות בדרכים באזורים עתירי בילויים. מהיבט זה ראוי להדגיש כי יתרונם של האופניים הוא לאו דווקא בהעברת אנשים מנהיגה לרכיבה, אלא בהסבת תרבות נהיגה מסוכנת לתרבות אופניים בריאה ובטוחה.
אחת הבעיות המחריפות של העיר תל אביב יפו היא התרחקות של בעלי דם צעיר וחדש מהעיר עקב עלייה במחירי הדיור, המרחיקה צעירים לאזורים היקפיים. אזורי הדיור היחידים הנמצאים בהישג ידם של צעירים הם אזורים ישנים, הסובלים מהתפוררות ומחסור במקומות חנייה. עידוד תחבורת אופניים יכול לספק תחבורה ברת השגה לצעירים, להקל על ניהול התקציבים של משקי בית טריים,למשוך אותם לאזורים המתיישנים הזולים, ובכך לתרום להחייאה, חידוש והשבחה של אזורים הסובלים מהתנוונות והזנחה.
עידוד תרבות רכיבה על אופניים ופיתוח תשתיות אופניים חורגים, אם כן, בהרבה מההקלה הישירה על בעיות תחבורה קיימות ומחמירות. תרבות האופניים היא אחד מגורמי המפתח לשמירה על עיר בריאה, שפויה וערנית, היא מקדמת את איכות החיים העירונית, יוצרת הזדמנויות רבות ומשפרת את מיצובה של העיר הן בפני תושביה והן בפני אורחיה. תרבות האופניים היא כוח משיכה של עיר תוססת, המבקשת למשוך תושבים ומבקרים מרוצים, ובכוחה למשוך לעיר צעירים שיתרמו להתחדשות ולחיוניות של העיר. כבר היום ניכר כי ההשקעות המוגבלות יחסית – בקנה מידה של תקציבי פיתוח תחבורה – בפיתוח נתיבי האופניים בתל אביב יפו מחזירות לעיר דיבידנדים גבוהים.