מעמד הביניים עבור לאופניים

מחירי המזון, האנרגיה והדלק לתחבורה מתייקרים ומעיקים על מעמד הביניים. על הכבדה זו ניתן להגיב בדרכים שונות.בבחירת הדרכים המעשיות והראויות יש להעדיף לקיחת אחריות אישית על ידי משקי בית בצעדי ייעול וחסכון, ובהן מעבר לחלופות תחבורה חסכוניות, כמו אופניים.

מעמד הביניים בישראל 2011

נדמה שבתקופה האחרונה הוגברה תשומת הלב בעולם וגם בישראל למעמד הביניים. עליית מחירי מוצרי מזון בסיסיים ומחירי אנרגיה מכבידה על בני מעמד הביניים, דוחקת רבים מהם מטה בדירוג החברתי-כלכלי לעבר חיי מחסור וקשיי קיום, ומפתחת מעמד של עניים חדשים. בצד העליון של הסולם החברתי- כלכלי גדלים הפערים בין העשירים, המגדילים את הונם ואינם חשים במחסור, לבין בני מעמד הביניים, הנאלצים לוותר על הנאות אליהם הורגלו, חשים כי הרווחה והביטחון הכלכלי שלהם מתערערים וכי תקוות קידום ושיפור אליהם שאפו ונאבקו נכזבות.דחיקת בני מעמד הביניים מתרחשת בחלקים ניכרים מהעולם המערבי, בהם שיעורי האבטלה גוברים ושכר העבודה פוחת, ומוציאה המונים לרחובות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. מנגד, בארצות מתפתחות כמו הודו, סין  או חלק ממדינות דרום אמריקה, חסרי אמצעים עולים בדירוג החברתי-כלכלי לעבר מעמדות הביניים, וחלקים ממעמד הביניים הופכים למתעשרים חדשים.

החלשת מעמד הביניים מעוררת במחוזות שונים בעולם, ובכללם בישראל, את הפוטנציאל הטמון בהתססתו, ובכוחו הפוליטי של פלח השוק הגדול ביותר, הנמצא במרכז עקומת הפעמון החברתית-כלכלית. לעת עתה נראה כי, למגינת לבם של מחרחרי עניין, מעמד הביניים הישראלי אינו יוצא בהמוניו לרחובות ומואשם בשל כך באדישות. למאוכזבים, המבקשים לשחזר מהפיכה בולשביקית מודרנית במדינת ישראל, ראוי להזכיר כי מצבו של מעמד הביניים הישראלי בשנת 2011 אינו נפיץ בקלות, הוא אינו עם חלכה, ואינו עם עבדים מזי רעב, אשר ניתן להקימו ולנערו.

מעמד הביניים במדינת ישראל משתרע על קשת חברתית-כלכלית רחבה, הפרוסה על ממדים מגוונים של סדרי יום מנוגדים וסותרים. במדינת ישראל, חיים זה לצד זה ילידי הארץ בנים למשפחות ותיקות ובנים למשפחות מהגרות מארצות ותרבויות שונות, עולים חדשים וותיקים. מעמד הביניים הישראלי כולל דתיים, בני דתות שונות וחילוניים, הוא מכיל אזרחים בעלי רמות השכלה שונות, יוצאי צבא בוגרי יחידות קרביות ומנהליות לצד בוגרי שירות לאומי. מעמד הביניים הישראלי כולל מעסיקים ומועסקים, עצמאיים ושכירים, בעלי מקצועות חופשיים, לצד סוחרים ובעלי מלאכה זעירים, שכירים הנהנים מחסות של איגודים מקצועיים ושכירים המועסקים כ-“עובדי קבלן”, עובדי תעשיות עתירות ידע ועובדי “צווארון כחול”, עובדים מקומיים ועובדים זרים. מעמד הביניים חובק אזרחים מן השורה המתרחקים או סובלים מהשררה, עם “בעלי קשרים”, המקורבים לצלחת השלטון ועמדות הכוח במדינה. המגוון הרחב של בני מעמד הביניים הישראלי מקשה על גיבוש מכנים וסדרי יום משותפים לבני מעמד זה על בסיס חברתי-כלכלי דומה.

“מלחמות הקיום וההישרדות” של מעמד הביניים

בני מעמד הביניים נדרשים לקיים “מלחמות קיום והישרדות” שגרתיות כדי להבטיח לעצמם ביטחון כלכלי שוטף, ביטחון כלכלי לעת פרישה וביטחון לצאצאיהם. כדי להבטיח את רווחתם וביטחונם הכלכלי, בני מעמד הבינייםנוקטים באמצעים שונים, שמחד שואפים להגדיל את הכנסותיהם ומאידך להקטין את הוצאותיהם, כדי להשיג מקורות קיום ולהותיר הכנסות פנויות ולייעד משאבים לחסכונות וביטוח לעתות מצוקה וחולשה.

רוב “מלחמות הקיום וההישרדות” השגרתיות של בני מעמד הביניים אינם מתנהלים מול מעמדות חזקים מהם, או מול רשויות שלטוניות, אלא מול אחיהם ובני מעמדם. קיימות לכך דוגמאות רבות:בני מעמד הביניים בישראל לא יהססו לרכוש במחירים מוזלים מוצרים, כמו מוצרי טקסטיל או אלקטרוניקה, שאינם “תוצרת כחול-לבן”, למרות שבכך הם מפרנסים זרים ועלולים לפגוע במקורות הפרנסה של אחיהם ובני מעמדם מהתעשייה המקומית.בן “מעמד ביניים” שיקים עסק של תיירות, כמו בית מלון או חדרי הארחה, ינסה לשווק שירותי תיירות במחירים גבוהים, אך בן מעמדו המבקש להתארח יתמקח על הוזלת התעריף, ואם לא יצליח לא יהסס לחפש שירותי תיירות המספקים תמורה גבוהה יותר לכספו גם מחוץ למדינה. בני מעמד הביניים בישראל נאבקים במקומות עבודתם עם חבריהם למקצוע על קידומם במקום העבודה, ופעמים רבות קידומו של פלוני יהיה על גבם של חבריו. מנהל עשוי להיאבק על הטבת שכרו, ולהותיר את הכפופים לו עם שכר שחוק. בעלי עסקים מתחרים עם חברים למקצוע ועם בני מינם בדרכים שונות בידיעה שהכנעת מתחרה ומשיכת לקוחותיו עשויה להיטיב עם אחד על חשבונו של אחר. בן מעמד ביניים עשוי להתפרנס מרישום דו”חות מנהליים והטלת קנסות על בני מעמדו המפרים חוקים, ואלו מצדם ינאצו אותו בהיותו שליח החוק המכביד על חייהם, למרות שהוא מנסה להתפרנס בכבוד ממלאכה נדרשת.

תמציתו של דבר, בני מעמד הביניים מוצאים עצמם בתפקידים שונים משני צדיהם של מתרסים שונים, ואף מחליפים ביניהם תפקידים בתקופות שונות של חייהם. בני מעמד הביניים עשויים למצוא את עצמם, בין השאר, נתונים בעמדות מנוגדות בין מוכרים לקונים, בין משווקים לצרכנים, בין ספקי שירותים ללקוחות, בין פקידי ציבור לאזרחים הנזקקים לשירותיהם, בין מעבידים לעובדים, בין דיירים לבעלי בתים, בין קטגורים לסנגורים, בין רופאים לחולים, בין פקודים למפקדים, או בין מנהלים לבין כפופים.

לא קל לחיות במסגרות חברתיות וכלכליות המחייבות לנהל מאבקים עם בני מינך וחבריך, אך שיטת חיים זו מקובלת ושולטת והשווקים החופשיים מבוססים עליה. המאבקים השגרתיים גורמים בסופו של דבר לדרבון חיובי, לנטילת אחריות אישית, ליזמות, לחריצות וליעילות כללית המשרתת רבים. המתחרים השונים מתועלים לפינות בהן יש להם יתרונות יחסיים, ואלו שמצליחים להיות תחרותיים וזולים מאחיהם הם פעמים רבות אלו היעילים, היצירתיים, המתמידים והחרוצים יותר. בחברות ובמקומות בהם ההצלחה אינה תוצאה של תחרות חברתית חופשית ומשוכללת, אלא תוצאה של הפעלת כוחות שלטוניים לא מאוזנים, ניצול לרעה של סמכויות, או כניעה של שלטונות ליבבות או סחטנות של עצלים, נוצרים תסכול, ניוון והזנחה. פרוטקציוניזם שלטוני לעשירים הוא שחיתות, פריסת חסות ממלכתית המעניקה הגנות יתר לעניים עלולה להנציח עוני קיים במשך דורות, אך הגנה לא מאוזנת על מעמד הביניים עלולה להרוס רקמות חברתיות-כלכליות בריאות של עמים ותרבויות.

“הישרדות” מעמד הביניים מול עליית מחירי מוצרים בסיסיים, ובפרט עליית מחירי הדלק

דלק, מים או לחם הם מוצרים בסיסיים הנחשבים “קשיחים” – כאלו שקשה למצוא להם תחליפים. מחקרים שבדקו את עקומות גמישות הביקוש וההיצע של מוצרים “קשיחים”, ובפרט של דלק, מעידים כי עליית מחיריהם בעלת השפעה קטנה יחסית על צריכתם. אך עליית מחירי המוצרים הבסיסיים מקטינה את היקף ההוצאות הפנויות של משקי הבית ומשפיעה באופן ניכר יותר על הקטנת הצריכה של מוצרים “גמישים” יותר. משקי הבית יעדיפו לקצץ, על פי סדרי עדיפויות אישיים, במוצרים ושירותים הנחשבים מותרות לפני קיצוץ בצריכת מוצרים בסיסיים. בפרפראזה על האמרה המפורסמת המיוחסת למארי אנטואנט ניתן לומר כי אם אין עוגות אוכלים לחם ואם אין יין שותים מים, אך על הלחם, המים או הדלק קשה לוותר ולמצוא להם תחליפים.

מעמד הביניים הישראלי לא נאסף לכיכרות הערים כדי למחות כשעלו מחירי המים והלחם, אך דווקא העלאת מחירי הדלק עוררה ניצני התנגדות. ממשלת ישראל קיפלה תכניות מקוריות והורידה במקצת את מחירי הדלק, אך מחירים אלו עלולים לעלות בשווקים הגלובליים מסיבות שונות ולהכביד על מעמד הביניים בישראל. בטווח הארוך, “ההישרדות” של מעמד הביניים נוכח עליית מחירי הדלק לא תוכל למצוא את פתרונה ברחמים עצמיים ובבכיינות מול השלטונות, אלא בנטילת אחריות אישית על ידי משקי בית וביצוע צעדים מעשיים. “הישרדות” זו חייבת להיעשות בדרכים מעשיות ויצירתיות ובהם הגברת השימוש בכלי רכב רכים וקלים, כולל אופניים,כחלופות מעשיות ויעילות לצריכת דלק מתייקר. גם אם אין אלו חלופות מושלמות לכל תנאי וצורך, הן עשויות לקזז את העלויות השוליות העולות ומכבידות על מעמד הביניים הישראלי.

Leave a Reply