האם “העולם הגולם” קם על יוצריו

“מחאת הקוטג’ ” ו-“מחאת הצדק החברתי” בישראל הציגו תופעה חברתית חדשה שבה ציבור רחב שגילה אדישות וכונה “עולם גולם” מצליח להתאחד סביב עניין משותף. האם תופעות אלו מעידות על שינוי חברתי מהותי, והאם הן יכולות להשליך על תחום התחבורה?

“עוילם גוילם”

“עוילם גוילם” הוא ביטוי ביידיש המורכב משתי מילים עבריות “עולם גולם”, ומשמעו, הציבור הרחב פועל בטיפשות. משמעות ה-“עולם” בביטוי היא כלל הציבור, כמו בביטוי הצרפתי “tout le monde”, וה-“גולם” חובק משמעויות של חסר תבונה, טיפש, או יצור הפועל באופן מכני לפי הוראות יוצרו. בפולקלור היהודי מפורסם “הגולם מפראג”, והכינוי “גולם” מיוחס גם למחשבים ורובוטים חסרי תבונה אנושית.

מטבעות לשון כמו “עוילם גוילם”, או “הציבור מטומטם לכן הציבור ישלם”, מעידים על כך שהתובנה לפיה קבוצות ציבור רחבות ובלתי ממוקדות פועלות כעדרי כבשים המובלים במקרה הטוב למרעה ובמקרה הרע לשחיטה הייתה ברורה וקיימת שנים רבות. תופעות העדר האנושי התקיימו וממשיכות להתקיים מסיבות שונות – העדר מתקשה להסכים על קו פעולה משותף כתוצאה מחילוקי דעות, עניינים אישיים סותרים ומאבקי אגו, העדר לא מצליח להרים ולתמוך במנהיגים שידאגו לטובתו, מנהיגים שמונו משנים את עורם וממרום מעמדם שוכחים את העדר שהרים אותם, העדר מצמיח מנהיגים המקימים ארגונים חדשים של מיעוטים המנצלים את העדר עצמו. כל זמן שהעדר וכל אחד מפרטיו, אינם זוכים למשוב חיובי על קידום פעולות המנסות לדאוג לטובת הכלל ולתועלת השיתופית כל אחד מחבריו נוטה לדאוג לענייניו האישיים הצרים, למרות שהתארגנות עדרית תגרום לתוצאה מיטבית לציבור ולמרכיביו.

תופעת “העולם הגולם” בולטת בדיקטטורות ובמשטרים טוטליטריים ורודנים בהם רבים כפופים לשלטון של מעטים ופעמים רבות סובלים מעריצות או שיקול דעת לקוי של השליטים. אך אין לטעות, כללי משחק מהם נהנים מעטים על חשבון “העולם הגולם” נקבעים לא רק בדיקטטורות אלא גם בשיטות שלטון דמוקרטיות. התארגנויות של מעטים שקידמו עניינים אישיים וצרים לבשו ופשטו צורות שונות לאורך כל שנות קיום מדינת ישראל. קבוצות ומגזרים מוגדרים הצליחו להתארגן ולהיתלות במנופים שונים להעצמת כוחם היחסי על חשבון “העולם הגולם” – שמשקלו הרב התקשה להטות את זרוע המנוף הקצרה עליה נשען. התארגנויות של מפלגות פוליטיות, תנועות התיישבות, ארגוני דת, אנשי צבא, גילדות מקצועיות, מוסדות מסחריים או ועדי עובדים מאורגנים היושבים על צמתים וברזים מרכזיים, תפסו כי הם יכולים למנף את משקלם על חשבון משקלו של ה”עולם גולם”. שיטות מדיניות וכלכליות שהונהגו בישראל הגבירו את כוחם של מונופולים, הגבלים עסקיים, או בעלי זכויות בלעדיות בקניינים רוחניים שנוצרו על ידי ארגונים מסחריים של מעטים. על גבו הצנום של הציבור הרחב הוטל באופן שיטתי עומס מוגבר כל זמן שה-“עולם הגולם” המשיך לספוג, לצרוך ולשלם את שנדרש ולא הגיב בהתנגדות או בשלילה. כך נבנו מוקדי כוח ומרכזי רווח למעטים שטוו רשתות קשרים חזקות על חשבון רבים, לעיתים בשילוב של חוצפה, תעוזה ותבונה שניצלו את חולשותיו של “העולם הגולם”.

האם “העולם הגולם” קם על יוצריו?

בתקופה האחרונה חלקים מ-“העולם הגולם” מגלים כי הם יכולים לגלות חשיבה, יוזמה וכושר ארגוני ולנסות לשנות את תהליכי הובלתם כעדר חסר בינה על ידי רועים מעטים. “העולם הגולם” מצליח לפקוח את עיניו ולגלות שמנהיגיו ומובילי דרכו לא מונעים בכנות ובשלמות מדאגה לטובת העדר, וכי כוחו של העדר המאורגן רב משל רועיו. תהליכי התפכחות והתעוררות מתרחשים בטוניס, מצרים, לוב, תימן וסוריה, בהן ציבור רחב של פרטים גילה יוזמה, נטל סיכונים ויצא לרחובות כדי למחות כנגד מוסדות שלטון אוטוקרטיים ותיקים, ונגד השיטות והסדר הנהוגים והקיימים. גם בישראל השתנה הלך הרוח, ובאופן שהפתיע רבים ציבור רחב התנער והחל להתקומם כנגד השתרשות של שיטות כלכליות שהעשירו מעטים וקיפחו רבים – למרות ששיטות אלו נוצרו במסגרת משטר דמוקרטי.

יכולתו של “העולם גולם” להתגבש ולמנף את כוחו הרב הפכה זמינה יותר באמצעות אמצעי התקשורת המודרניים, ובפרט רשת האינטרנט. רשתות התקשורת מלאות רעשים של קולות מחאה ונהמות לב מגוונות על אין ספור נושאים שעומדים על סדר היום, אך קרקע זו הנביטה זרעי מחאה קטנים ברשתות חברתיות שמקצתם צמחו במהירות והתפתחו לצמחי ענק. לולאות משוב חיוביות ומהירות חיזקו גלים קטנים והרימו אותם לגלי ענק, והדוגמאות המעודכנות מישראל הן “מחאת הקוטג’ ” ו-“מחאת הדיור” המכונה גם “מחאת האוהלים”, שהתגבשו למחאות מקיפות על “יוקר המחיה” וה-“צדק החברתי”. המחשה מעשית למשוב חיובי מספקת “מחאת הקוטג’ ” – בחודש יוני 2011 גרעין פעילים מצומצם הצליח להתארגן באמצעות הרשת החברתית “פייסבוק” בקריאה למחאה כנגד עליית מחירי מוצר צריכה עממי מוגדר – גבינת הקוטג’. המחאה הצליחה לסחוף ציבור רחב שהחרים רכישה של מוצרי חלב ובפרט את הגבינה המסוימת, לעורר הד תקשורתי רם ולהוריד את מחירי מוצרי החלב. כאשר מדד המחירים לצרכן פורסם ב 15.8.11 אנליסטים הופתעו לגלות כי מדד חודש יולי ירד ב 0.3% בניגוד לתחזיות לעליית המדד בשיעור דומה. לירידת המדד תרמו ירידת מחירי המזון, ובהם ירידת מוצרי החלב בשיעור של 1.9%. פרסום המדד סגר לולאת משוב השוברת את התפיסה המקובלת של “עולם גולם” ושל רפיסות כוחו של ציבור רחב להתארגן ולהשפיע בפועל על טובת הפרטים המרכיבים את הכלל.

האם המחאות הציבוריות האחרונות הן עדות לכך שתם עידן “העולם גולם”? קשה להשיב על שאלה זו בחיוב, משום שתופעות אלו לא עמדו במבחני הזמן. יתכן שחסכון או הישג צרכני ממחאה פלונית יגרום לציבור לצרוך מוצרים אחרים וימיר בעיה אחת באחרת, יתכן שמיעוטים קיימים שלמדו לנצל את קשיי ההתארגנות וגיבוש סדר היום מצד “העולם גולם”, ילמדו את חוקי המשחק החדשים ויתמרנו את העדר הרחב לשדות מרעה חדשים, ויתכן שמיעוטים חדשים יעשו זאת ובעוד זמן לא רב ידרשו מחאות חדשות נגד שחקנים חדשים. חוקים של צדק חברתי או מסחר הוגן התקיימו משחר ההיסטוריה האנושית, אך אלו לא מנעו עוולות.

השתקפות “העולם הגולם” בתחבורה

בתחום התחבורה קיימות תופעות רבות המדגימות את תופעות “העולם גולם”. יתכן שבתחום התחבורה קל יותר להפוך את העולם לגולם באמצעות טקטיקות של “הפרד ומשול” משום שקיים יחס רגשי אישי וחזק יחסית בין בני האדם לאמצעי התחבורה בהם הם נעים.

ל-“מחאת הקוטג’ ” בישראל קדמה “מחאה כנגד מחירי הדלק”. מחאה זו הובילה להישג מוגבל בהפחתת מיסוי ממשלתית זמנית ומוגבלת, אך היא לא התרקמה לכדי חרם צרכנים אמיתי, שבכוחו להקטין ביקושים וליצור לחץ ממשי על ספקי הדלק שיגרום להם להפחית מחירים. צרכני דלק מנסים להשתלב בהתארגנויות סקטוריאליות, קבוצתיות או מקומיות לזכות בהנחות מחברות דלק או מתחנות דלק מקומיות, אך בשלב זה קשה לראות ציבור רחב המפעיל לאורך זמן חרם שיוזיל באופן משמעותי את מחירי הדלק בתחנות.

שנים רבות נטען כי אם כל פרט העושה שימוש ברכבו הפרטי יעבור לשימוש באמצעי תחבורה משותפים, או באמצעי תחבורה אישיים רכים וקלים, או יצמצם את נסיעותיו, רווחת הציבור כולו, על פרטיו, תשופר – כמות הגזים הרעילים והמזיקים תפחת, רמת הגודש בדרכים תרד, מחירי הדלק ירדו, התלות בספקיות האנרגיה תפחת, ומחירי התחבורה יפחתו. אך לכל פרט קשה לחוש ולראות את התמונה הכללית ואת תועלתה לחייו הפרטיים. גזי הפליטה מכלי רכב בודד מתפזרים באוויר. כל פרט נבלע בהמון הגודש את הדרכים וקשה לו לתפוס כיצד הגודש יתפוגג אם הוא לבדו יווסת או יצמצם את נסיעותיו.

הקבוצה החברתית הגדולה ובעלת ההשפעה הרבה ביותר היא זו המכונה “מעמד הביניים”, אשר נמצאת במרכז עקומת הפעמון החברתית. ציבור רחב בני מעמד הביניים יכול להשפיע באופן חיובי ומשמעותי על תחום התחבורה מבלי שיידרש לגרוע מחופש התנועה שלו או לספק קורבן מכאיב. רבים יכולים להמיר את כלי הרכב הקיימים ברשותם בכלי רכב חסכוניים בצריכת דלק או בכלי רכב בעלי טביעת רגל קרקעית וסביבתית צנועה יותר. המרה מסיבית כזו יכולה להיות בעלת השפעה מצטברת וממשית על שוק הדלקים, על הגודש בדרכים או על הלחצים על מקומות חניה חסרים. אך התנהגות של “עולם גולם” מונעת התארגנויות ארציות, מחוזיות או קהילתיות שיכולות להקל על כלל הציבור ועל הפרטים המרכיבים אותו באופן ממשי ומיידי.

במשך תקופה מוגבלת הונהגה בישראל תוכנית “מזומן תמורת גרוטאות” שנועדה לסלק כלי רכב ישנים ומזהמים מתחתית “שרשרת המזון” של כלי הרכב. תוכנית זו הייתה חיקוי מוגבל לתוכנית שהונהגה בארצות הברית בשם “Cash for Clunker” ובעקבותיה במדינות נוספות במערב אירופה. תוכניות מסוג זה היו בעלות השפעה שולית על הזיהום מהתחבורה משום שהיקפן היה מוגבל ומשום שהן התמקדו בקצה הנמוך ביותר של שוק הרכב. ניתן להשיג השפעה יעילה הרבה יותר על ידי פנייה לייעול כל השוק ובפרט למרכזו, אך כדי להגשים פנייה כזו נדרש שיתוף פעולה מצד “העולם הגולם”, וכנראה ששיתוף כזה עדיין אינו טבעי ואינו קל להשגה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *