שיתוף מכוניות והפרטים הקטנים

בדצמבר 2011 צפויה להיפתח מערכת “Autolib” המיועדת לפעול בפריז ופרבריה – המערכת מבוססת על צי כלי רכב חשמליים עירוניים משותפים המיועדים להשכרות קצרות טווח ומזדמנות למנויים. מיזם זה, הממשיך את מיזם השכרת האופניים ה – “Velib”, מעורר ציפיות ותקוות בצד חששות. הצלחתו, כמו הצלחת מיזמים דומים, תלויה בפרטים קטנים.

עד שנות השבעים של המאה העשרים רכישה ואחזקה של כלי רכב מנועי פרטי בישראל נחשבה למותרות והייתה רחוקה מהישג היד של מרבית משקי הבית. באותה תקופה היו שנהגו לרכוש כלי רכב בשותפויות בין מספר בעלים או משתמשים. חברים, קרובי משפחה או שותפים למקומות עבודה חלקו כלי רכב, בדרך כלל באמצעות חלוקת זמני השימוש. בהתאם למספר השותפים, כל אחד מהם זכה בתורו לשימוש בכלי הרכב בחלק מימי השבוע ובסופי שבוע. השותפות בכלי הרכב הייתה פשרה, שבה תמורת מחיר מוזל השותפים ויתרו על בעלות מלאה ושימוש ספונטני חופשי בכלי הרכב כל הזמן, אך כל אחד יכול היה לתכנן מראש נסיעות וטיולים ברכב בהגיע תורו. הסדרי השותפות בכלי הרכב היו פעמים רבות קרקע למריבות על רקע שימוש, או אופני שימוש לא שוויוניים שגרמו למתחים בין השותפים ולפירוק השותפויות. ככל שמחירי כלי הרכב הוזלו ביחס להכנסה הממוצעת של משקי הבית, הסדרי השותפויות בכלי הרכב נעלמו.

שותפויות בכלי רכב פרטי, שאינן בתוך תאים משפחתיים הפכו לנדירות, אך המצב שבו כלי רכב משמש את בעליו בפועל בפרקי זמן קצרים ומוגבלים אינו יעיל – לא תפעולית ולא כלכלית – ולכן עדיין קיימים תמריצים להסדרי שיתוף בכלי רכב. בימינו, משקל ערכו של כלי הרכב כתמריץ ליצירת שותפויות פחת, אך עלה משקלם של שיקולים אחרים כתמריץ לשותפויות, ובהם מחסור במקומות חניה במרכזים עירוניים או תמריצים סביבתיים. יצירת שותפויות פרטיות לרכישת כלי רכב המשמשים מספר בעלים משותפים אינו רווח, אך חברות כלכליות גילו את הפוטנציאל הכלכלי בניהול צי כלי רכב המיועד להשכרות מזדמנות קצרות טווח לשירות משתמשים משותפים. השכרות אלו הופכות את כלי הרכב מנכס לאמצעי המספק שירותי ניידות לצרכן. השכרות קצרות טווח של כלי רכב הפכו מעשיות יותר כתוצאה מאמינות גוברת של כלי הרכב, שילוב מערכות כמו הילוכים אוטומטיים, המצמצמות את יכולת המשתמשים להזיק לכלי הרכב כתוצאה מחוסר ניסיון וחוסר הכרות, הטמעת מערכות בקרה ותקשורת השולטות בציי הרכב, פריסתם ומצב תחזוקתם, והוזלת מחירי כלי הרכב והטכנולוגיות הנלוות. ציי רכב משותפים מנוהלים במקומות רבים בעולם במסגרת מיזמים שונים, שבין המפורסמים בהם “Zipcar”, “Car2go”, או “I-Go”.

התפיסה של אספקת שירותי השכרה קצרת טווח, חופשית ונוחה של כלי רכב פרטיים הפרוסים בערים זכתה לאחרונה לעליית מדרגה, לאור חנוכתה הקרובה של מערכת “Autolib” בפריז ובחלק מפרבריה. הייחוד של מיזם זה הוא שאין מדובר ביוזמה פרטית טהורה, אלא ביוזמה רחבה, משותפת למגזר הפרטי והציבורי, המגובה על ידי רשויות מוניציפאליות באזור בירת צרפת. מיזם “Autolib” פורץ את המסורת של רשויות ציבוריות ליזום ולתמוך במיזמי תחבורה ציבורית של מערכות נסיעה משותפות – רכבות, אוטובוסים, מיניבוסים או מוניות – ומרחיב את שדה הראיה לתמיכה ציבורית בהשכרת כלי רכב אישיים לשימוש הציבור הרחב. מערכת ה – “Autolib” מבוססת על צי כלי רכב חשמליים עירוניים משותפים המיועדים להשכרות קצרות טווח ומזדמנות למנויים. עיריית פריז יזמה וקידמה את צי כלי הרכב המשותפים כהמשך למיזם השכרת האופניים העירוניות – ה – “Velib”, שפרץ אף הוא דרך בהיקף ותחומי התמיכה של רשויות מקומיות בתחבורה המקומית.

עיסוק של רשות ציבורית מקומית בנושא השכרת כלי רכב אישיים אינה מובנת מאליה. מצדדי הגישה השמרנית חוששים שמיזמים ציבוריים לניהול ציי רכב להשכרות קצרות טווח יתחרו במיזמים המסורתיים כמו רכבות ואוטובוסים, יסיטו משתמשי רכבות ואוטובוסים לאמצעי תחבורה אישיים ופרטיים ויחמירו את הבעיות הנובעות מריבוי כלי רכב באזורים עירוניים, כמו מחסור במקומות חניה, גודש בכבישים וזיהום אוויר מרוכז באזורים המאוכלסים בצפיפות. אך חששות השמרנים ראויים לביקורת – במקומות בהם נעשה שימוש גם בכלי רכב פרטיים, אין כל טעם מוצדק למנוע תוספת של אמצעי תחבורה שיתופי בכלי רכב אישיים למגוון אמצעי התחבורה הציבורית הקיימים. הרעיון של צי אופניים ציבורי בפריז היה אף הוא חידוש מרענן אשר הוכיח כי יש לו תרומה חיובית נכבדה לסביבה ולתנועה העירונית.

יוזמת ה – “Autolib” מעוררת ציפיות ותקוות בצד חששות – הצלחתה או כישלונה של היוזמה, כמו גם יוזמות פרטיות דומות, תלויה לא רק ברצון טוב, אלא בפרטים קטנים. ניהול ציי רכב משותפים להשכרות קצרות טווח פועל תחת תפיסה ושיטות דומות, אך קיימים הבדלי ניהול ותפעול, שלעתים נראים דקים – הבדלים דקים אלו עשויים להבדיל בין הצלחה לבין כשלון. נסקור הבדלים בין שיטות ניהול ותפעול של המערכות השונות ואת משמעותם.

זמינות השירות במרחב ובזמן – כדי ששירות השכרת כלי רכב מזדמנים יספק רמת שירות הדומה לזו שמספקים כלי רכב פרטיים נדרש להחזיק צי כלי רכב משותפים המדמה זמינות של צי כלי רכב פרטיים באזור כיסוי נתון בכמות ובפיזור. דרישה כזו עלולה לעקר את יתרונות הצי המשותף ולהיות חסרת תועלת כלכלית. ברור, אפוא, שצי כלי רכב משותפים מוגבל בהיקפו ובפריסתו. מגבלות אלו קובעות את רמת השירות של צי כלי הרכב המשותפים בבחינה של רמת הזמינות של כלי הרכב ללקוחות במרחב ובזמן. ככל שנקודות העלייה והירידה מכלי הרכב מפוזרות יותר, וככל שיש יותר כלי רכב פנויים וזמינים בשעות הדרישה רמת השירות עולה. מחסור בכלי רכב זמינים בהשוואה לביקושים מתוכננים ומזדמנים עלול “להבריח” לקוחות ממערכת ההשכרה המשותפת לאמצעים חלופיים.

יש התופסים את ציי הרכב המשותפים בעיקר כאמצעי שנועד להשלים את האמצעים הקיימים ולא כאמצעי המחליף אותם. על פי תפיסה זו, צי הרכב המשותף לא מיועד לספק שירות בכל תנאי, שעה ומקום, אלא לספק שירות משלים במקומות בהם יש חסרונות לאמצעי התחבורה הפרטיים או הציבוריים. לדוגמא, לכאלו המבקשים להגיע למקומות בהם אין כיסוי הולם של קווי תחבורה ציבורית במרחב או בזמן, או לכאלו המבקשים לבצע נסיעות למטרות הובלה, שלא ניתן לקיימם באמצעי תחבורה ציבוריים או פרטיים רגילים. מגוון כלי רכב ייעודיים, כמו כלי רכב למטרות הובלה, בתוך ציי הרכב המשותפים מיטיב לספק את השירות לו נועד צי הרכב המשותף להגשמת מטרות משלימות ומיוחדות.

איכות ואמינות כלי הרכב – האמון שלקוחות ציי הרכב המשותפים נותנים בהם תלוי, בין השאר, ברמת האמינות של כלי הרכב. מיזם “Autolib” מבוסס על צי כלי רכב חשמליים, אשר מטיבם אמינים יותר מכלי רכב הפועלים באמצעות מנועי בעירה פנימית, אך מדובר בסוג ובדגמים חדשים של כלי רכב שנדרשים לעמוד במבחני הזמן. כלי רכב חשמליים מעמידים אתגרים הכרוכים בטעינת כלי הרכב, במחזורי הטעינה, או בזמינותן ויכולתן של הסוללות החשמליות לספק ללקוחות הצי המשותף אנרגיה זמינה העונה לביקושים.

הנטל המוטל על הלקוחות – אחד הערכים המוספים של שימוש בכלי רכב כשירות לעומת היותו נכס פרטי, הוא השחרור מהטרדות הנלוות לבעלות בכלי רכב פרטיים, כמו תדלוק, פעולות ביקורת, אבחון ותחזוקה הנדרשות מהנהג, (כמו בדיקות שמן מנוע, מים במצברים או לחץ אוויר בצמיגים), תחזוקה שוטפת במוסכים, פעולות תיקון עצמיות, כמו החלפת צמיג במקרה של תקר, ניקיון הרכב, ביטוח וטיפול במקרי תאונות ותקלות. חלק מחברות השכרת כלי הרכב המשותפים מנהלים צוותי בקרה ואחזקה המסירים מהלקוחות את מרבית הטרדות הנלוות לנהיגה בכלי הרכב, וחלק אחר מטיל על הלקוחות רמות אחריות שונות. הבדלים אלו באים לידי ביטוי ברמות השירות ובעלות השירות ללקוחות.

שיתוף פעולה ציבורי – כפי שנזכר לעיל, החידוש במיזם ה – “Autolib” הוא היותו יוזמה של רשות ציבורית שפנתה למגזר הפרטי, ולא יוזמה פרטית הזוכה לתמיכה מוגבלת מהמגזר הציבורי. מזווית ראיה ציבורית קיים יתרון בקיום צי רכב משותף באזור מיושב נתון, שכן הצי המשותף חוסך ומשחרר קרקעות הנדרשות למקומות חניה לכלי רכב בטלים, אשר מוחלפים בצי כלי רכב עמלניים המתסיסים את חיי החברה והכלכלה. אך רשויות מקומיות רבות סבורות שגביית אגרות חניה הן אמצעי מספיק כדי לגרום למגזר הפרטי לעשות שימוש יעיל במרחב הציבורי המשמש לחניה, באמצעות שימוש בתחליפים לחניה או התארגנויות פרטיות כמו ציי רכב משותפים. רשויות ציבוריות “המאוהבות” בגביית אגרות חניה כמקור הכנסות יגלו אדישות, או התנגדות מוסווית, להפעלת ציי רכב משותפים.

כלכלת המערכת – לא די בכך שקיימת תועלת ציבורית תפעולית בקיום ציי רכב משותפים, כדי שהם יהיו ברי-קיימא לאורך זמן הם נדרשים להתנהל כראוי במבחנים כלכליים. אך המדיניות הכלכלית הנהוגה לא תומכת דווקא ביעילות תפעולית. לעומת בעל רכב פרטי הרוכש רכב ודואג לניהולו ולתחזוקתו השוטפת כטרחה עצמית שאינה חייבת במס, החברות המנהלות ציי רכב משותפים מחזיקות צוותי עובדים המנהלים ומחזיקים את צי הרכב. אחזקת צי רכב משותף נושאת הוצאות תקורה, היא דורשת צוותי הנהלה, אנשי מכירות ושיווק, עובדי מחלקות שירות לקוחות, אנשי בקרה ואחזקה, או צוותים המווסתים את כלי הרכב בין תחנות שונות. הפעילות העסקית של ציי הרכב המשותפים מעמיסה הוצאות וחיובי מסים, בהם בעל רכב פרטי אינו נושא, ולכן יתרונותיה התפעוליים לא באים לידי ביטוי מלא ביתרונות הכלכליים. מנגד אמצעי תחבורה ציבורית מסורתיים זוכים לסובסידיות ציבוריות ומאפשרים לספק לצרכניהם שירותים בתעריפים מוזלים, בזמן שציי הרכב המשותפים לא זוכים להכרה המזכה אותם בקבלת תמיכה כספית ציבורית.

דפוסי תנועה מקובלים מציבים אתגרים כלכליים לא מבוטלים לניהול ציי הרכב המשותפים. בדרך כלל קיימים דפוסי תנועה מקובלים ולא מאוזנים בשעות שונות של היממה, כמו דפוס תנועה מאזורי מגורים לאזורי תעסוקה בשעות הבוקר ותנועה חוזרת הפוכה בשעות הערב. דפוסי התנועה אינם מפוזרים במרחב ובזמן באופן שווה, ולכן נדרשת מערכת בקרה, ויסות ופיזור צי כלי הרכב המשותפים כדי להגדיל את הזמינות ומחזוריות השימוש בהם. לויסות כלי רכב יש עלות, המגבילה את הכדאיות הכלכלית של קיום המערכת. מרבית המיזמים הפרטיים המספקים שירות של השכרת רכב קצרת טווח דורשים מהלקוחות להחזיר את כלי הרכב לתחנה ממנה נאסף, ובכך חוסכים מעצמם את הצורך לווסת כלי רכב בין נקודות שונות, אך מגבילים את ההשכרות לנסיעות מעגליות. מיזם “Autolib” מאפשר ללקוחות לסיים את ההשכרה קצרת הטווח בכל אחת מתחנות ההשכרה הפרוסות ברחבי העיר ומשחרר את הלקוחות ממגבלות המסלול המעגלי, אך מייקר את העלות של ניהול הצי המשותף.

כלכלת ציי הרכב המשותפים מחייבת איזונים בין כמות הלקוחות, קהל היעד של הלקוחות ורמת השירות לבין הכדאיות הכלכלית של ניהול הצי.

מחיר לצרכן – כדי שציי הרכב המשותפים ימשכו קהל לקוחות, הם צריכים להציע תעריפים מושכים שיתחרו באמצעי התחבורה החלופיים, כמו שימוש בכלי רכב פרטיים, או ציבוריים, רכיבה על אופניים או הליכה רגלית. בדרך כלל עלות השכרת רכב קצרת טווח מציי הרכב המשותפים יקרה בהשוואה לנסיעה מסובסדת ברכבת או אוטובוס עירוני, אך זולה מנסיעה במונית. תעריפי מיזם ה – “Autolib” למנויים הם דמי מנוי שנתיים בסך 140 יורו, ובנוסף דמי שכירות בתעריף של 10 יורו לשעת השכרה. בדרך כלל זול יותר להחזיק רכב פרטי עממי לשימוש תדיר ויומיומי בהשוואה להשכרה יומית תדירה של רכב מצי משותף. השכרת רכב מצי משותף כדאית למי שמוכן לוותר על רכב פרטי, ונדרש להשכיר רכב בתדירות נמוכה לנסיעות מזדמנות ומיוחדות, המשלימות שימוש באמצעי תחבורה ציבורית מסובסדים או שימוש באמצעים אחרים, כמו אופניים או הליכה רגלית.

תעריפי ההשכרה של כלי הרכב מהציים המשותפים תלויים בדרך כלל במשך ההשכרה ובמרחקי הנסיעות. כאשר ציי הרכב דורשים מהלקוחות להחזיר את הרכב למקום ממנו נלקח, ההשכרה מונעת מיוממים לעשות שימוש יומיומי בכלי רכב שכורים, משום שהעמדה בטלה של הרכב במשך שעות העבודה מטילה על הלקוח תעריף שעות גבוה, מאידך, כאשר שוכר רכב יכול להתחיל השכרה סמוך לביתו ולסיים אותו כעבור כחצי שעת נסיעה סמוך למקום עבודה, הוא עשוי לבחור בשימוש תדיר ברכב המושכר לטווח קצר, אם קיימות תחנות זמינות סמוך לנקודות המוצא והיעד הנדרשות.

סיכומו של דבר, יוזמות ושותפויות ציבוריות במיזמי השכרת כלי רכב עירוניים לטווחים קצרים ומזדמנים הם חידוש ראוי ומרענן בנוף מיזמי התחבורה הציבוריים. כדי שחידוש זה יוותר בר-קיימא וישגשג נדרשים להתגבש איזונים עדינים שונים במקומות שונים בין רמות שירות ואיכות שירות לבין עלות התפעול הכלכלי של המערכות ועלותה לצרכנים.

מקורות וחומר לעיון:

Autolib’ Le projet

Car Sharing 2.0 Leaps Forward in Paris, Yonah Freemark, 4.10.11, The Transport Politic

Autolib: Paris, Electric Car Sharing Plan, Leona Liu, 7.8.09, BusinessWeek

http://www.autolib.fr/autolib/

Leave a Reply