מחקרים וניתוחים שנערכו בארצות הברית העלו במשך שנים רבות כי הביקושים לנסועה בתחבורה הפרטית קשוחים וכמעט ואינם מושפעים מעליות או תנודתיות במחירי הדלק. תצפיות מעודכנות מעלות כי החל מסביבות שנת 1995 מתגלים סדקים בקשיחות זו.
בין מלחמת העולם השנייה ועד עתה מחירי הדלק בארצות הברית ידעו תקופות בעלות מאפיינים שונים, בהן תקופות של גאות מחירים, תקופות של שפל, תקופות של יציבות מחירים ותקופות של תנודתיות מטלטלת. העליות, המורדות, או הטלטלות במחירי הדלק היו בעלות השפעות מוגבלות על הנסועה ועל צריכת הדלקים. בתקופות של מחירי דלק גבוהים או טלטלות מחירים, צרכנים חרקו שיניים אך נטו לוותר על מוצרים ושירותים אחרים לפני שויתרו על נסועה בכלי רכב פרטיים. סדרי העדיפויות של הצרכנים, החשיבות והתועלת שיוחסו לנסועה והעדר חלופות שימושיות, הציבו את הנסועה ברכב הפרטי במעלה סולם העדיפויות הצרכני. תופעה זו גרמה לכך שלשינויים במחירי הדלק לא הייתה השפעה מעשית ניכרת על הרגלי צריכת הדלק, וכאשר כלכלנים התוו את עקומות הביקוש לדלקים הם הגדירו אותן כעקומות קשיחות.
עקומות הביקוש לנסועה בכלי רכב פרטיים גילו קשיחות, שהובילה חוקרים שונים למסקנה שעצימות הנסועה בכלי רכב פרטיים בארצות הברית תלויה בעיקר במצב הכלכלי הכללי ופחות מכך בעלות היחסית של תשומות התחבורה הפרטית בתוך סל ההוצאות של משקי הבית. ממסקנות אלו נגזרה מסקנה נוספת לפיה רק צעדים כלכליים חריפים – כמו מיתון כלכלי כללי, או עלייה קיצונית במחירי הדלק, שהייתה צפויה לגרום למיתון כלכלי – יגרמו לצמצום נסועת כלי הרכב הפרטיים. הקשר בין המצב הכלכלי הכללי במשק האמריקאי לבין הנסועה הכללית נמדד ונותח ונמצא במשך עשורים רבים כי קיים מתאם בין מדדים אלו. בינואר 2011 פורסם דו”ח ניתוח מגמות אנרגיה שערך ה-“מכון לאנרגיה במאה העשרים ואחת”, בארצות הברית. הניתוח בדק את היחס בין צמיחת התוצר המקומי הגולמי לבין היקף הנסועה. סקר זה גילה כי בין סוף מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, לבין שנת 1970 עצימות הנסועה בארצות הברית עלתה בקצב שנתי מהיר במקצת מקצב עליית התוצר המקומי הגולמי. במשך 25 השנים שבין 1970 לסביבות שנת 1995, הנסועה הכללית בתחבורה הפרטית בארצות הברית עלתה בשיעורים דומים לשיעורי הצמיחה הכלכלית. החל משנת 1995 חל שינוי מגמה, כאשר שיעור השינוי הכללי בנסועה בתחבורה הפרטית היה נמוך במקצת משיעור הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי. על בסיס ניתוח תצפיות אלו והגורמים לשינוי, המנתחים צופים כי מגמה זו של הקטנת עצימות הנסועה תמשך גם בעשורים הקרובים לעתיד לבוא. ה-“מכון לאנרגיה במאה העשרים ואחת” העריך כי עצימות הנסועה בעתיד תפחת בממוצע של כ – 0.8% מידי שנה.
לקראת סוף שנת 2011 פורסמו בארצות הברית מספר פרסומים שהציגו נתונים לפיהם בשנת 2011 התגלתה בארצות הברית מגמה ברורה של עליית מחירי דלק וירידה כללית בנסועת כלי הרכב הפרטיים. במשך 6 חודשים רצופים בין מרץ לספטמבר 2011 הנהגים האמריקאים נסעו פחות ופחות, וזאת גם כאשר המצב הכלכלי השתפר במקצת. הנסועה הממוצעת לנפש בארצות הברית בספטמבר 2011 ירדה לרמות של ספטמבר 1997. פרסומים אלו ממחישים את הטענה כי נוצרים סדקים בקשיחות המסורתית של עקומת הביקוש לדלק בארצות הברית. יצוין כי בשנת 2011 הגיע המחיר הממוצע של ליטר דלק לצרכן האמריקאי לשיא, למרות שלא נשבר שיא מחיר הדלק לצרכן שנמשך תקופה מוגבלת בשנת 2008. מנתחים ניסו למצוא גורמים סיבתיים לשינוי המגמה והציגו הסברים שונים:
שינויים דמוגרפיים
השנים שלאחר סיום מלחמת העולם השנייה התאפיינו בארצות הברית בריבוי ילודה ומעבר מערים לפרברים. ילדי דור זה זכו לכינוי ה- “baby boomers”, ודורם נחשב כבעל השפעה משמעותית על חיי החברה והכלכלה. העלייה בנסועה בשנים 1945 – 1970 הוסברה במעבר לפרברים, שחולל נסיעות ארוכות יותר, במעבר לכלי רכב פרטיים ומשאיות קלות בעלי עצימות נסועה גבוהה, לעומת תחבורה ציבורית (שכללה רכבות נוסעים ומטען ואוטובוסים), בעלת עצימות נמוכה, וריבוי מספר הילדים הממוצע במשקי הבית, שדרש מההורים להסיעם. סיבות אלו, שחוללו עלייה בעצימות הנסועה בשנים 1945 – 1970, הגיעו לרוויה כאשר דור ה – “baby boomers” בגר, ומכאן החל תהליך של ירידה בנסועה.
בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה, נשים רבות נכנסו לשוק העבודה, רכשו כלי רכב פרטיים, הכפילו את מספר כלי הרכב במשקי הבית והגדילו את הנסועה הכללית. גם תופעה זו הגיעה לרוויה, וכיום משקי בית ואזרחים רבים סיגלו הרגלים המקטינים את הנסועה, כמו שיתוף ואיגום נסיעות במקום נסיעות של נהג בודד, או שילוב נסיעות למטרות שונות.
נטען כי בעשורים האחרונים מגמת הפרבור בארצות הברית הואטה והתחזקו מגמות של עיור והתכנסות מאזורים כפריים לאזורים עירוניים. בנוסף לכך הפרברים התגבשו, עובו, התייעלו וזכו למרכזים מקומיים החוסכים מתושביהם נסיעות מרוחקות למרכזי עסקים עירוניים מרוחקים למטרות תעסוקה, צרכנות ושירותים או בילויים.
גורם נוסף בעל השפעה על עצימות הנסועה הוא עליית הנתח של מהגרים ומיעוטים, המורגלים בנסועה נמוכה ובשימוש בתחבורה ציבורית.
תמורות כלכליות
בעבר הכלכלה התבססה על מגזרים שדרשו עצימות גבוהה יותר של נסועה, כמו מיצוי חומר גלם טבעיים, בענפים דוגמת כרייה, חציבה, חקלאות או יערנות, וייצור ומכירת מוצרים פיזיים מחומרי גלם אלו. מעבר משמעותי מענפי הכלכלה הפיזיים לענפי כלכלה מוטי מידע ושירותים, הכוללים שירותי מידע, מערכות פיננסיות, מסחר אלקטרוני או שירותי בריאות, הפחית מעצימות הנסועה וההובלה הממשיים. יש המחזקים את הנימוק הקודם וטוענים כי השוואת עצימות הנסועה לצמיחת התוצר המקומי הגולמי לפני מספר עשורים והיום מטעה משום שמשמעותו של “התוצר המקומי הגולמי” שונתה לגמרי. בעבר, התוצר הגולמי שיקף ייצור ותרומה ממשיים, ואילו בימינו מדובר בתוצר מדומה הכולל מוצרי הבל ורוח.
בעשורים האחרונים חלו שינויים בחלוקת העושר הפנימית בין קבוצות אוכלוסייה שונות בחברה האמריקאית – הון רב מרוכז בידי מעטים כאשר המצב הכלכלי של קבוצת אוכלוסייה גדולה יותר נשחק ונחלש. חלוקה זו תרמה להטיה בעלת עוצמה רבה יותר על עקומות הביקוש לנסועה בתחבורה הפרטית בקרב מעמדות וקבוצות אוכלוסייה רגישות ורחבות יותר, ולכך השפעה מהותית על עצימות הנסועה הכללית המצטברת.
חלופות שימושיות לנסועה
המהפכה שהתחוללה באמצעי התקשורת והמחשוב, הכוללת חדירה מואצת של טלפונים ניידים, ורשת האינטרנט לשגרת החיים של מרבית האוכלוסייה תרמה למיתון עצימות הנסועה. כיום אזרחים רבים יכולים להמיר נסיעות למטרות של קניות בחנויות ממשיות ברכישות דרך רשת האינטרנט, להמיר נסיעה לבתי קולנוע בהורדת סרטים לבתיהם, טיולים ממשיים בטיולים וירטואליים, נסיעות לדואר במשלוח דואר אלקטרוני, או נסיעות לעבודה בעבודה מהבית. ההשפעה הכוללת של האמצעים הטכנולוגיים החדשים על עצימות הנסועה עדיין לא ברורה, משום שבכוחם של אמצעים אלו לא רק לצמצם נסועה אלא גם לחולל נסיעות חדשות, אך אין ספק כי ההשפעה קיימת.
טכנולוגיות כמו ניווט לוויני ומערכות מידע ובקרה על המצב בדרכים, או על ניהול לוגיסטיקה, חלחלו אף הן לאורח החיים ותרמו לייעול הנסועה, ולייעול מערכים לוגיסטיים ושרשראות אספקה של מוצרים ושירותים.
חלופות לתחבורה הפרטית
בשנים האחרונות נמדדות בארצות הברית עליות בשיעורי הנסועה בתחבורה הציבורית ברכיבה על אופניים ובהליכה הרגלית. שינויים אלו עשויים להצביע על שינוי מגמות, אך היקפם עדיין מוגבל ביחס לשינויים הניכרים יותר בנסועה הפרטית.
גורם נוסף שהועלה כהסבר לירידה בעצימות הנסועה, הוא שיותר אזרחים בארצות הברית עושים שימוש בטיסות, ובעיקר בטיסות פנים, כחלופות לנסועה בתחבורה הפרטית.
שינויי אופנה
בדורות העבר, ובפרט כאשר דור ה- “baby boomers” התבגר, הרכב הפרטי היה עניין בעל חשיבות אופנתית רבה למיצוב חברתי. מתבגרים בדורות הנוכחיים מתרשמים ומרשימים את בני דורם באמצעים ואופנים אחרים, או בטכנולוגיות מעודכנות כמו מחשבים, משחקי מחשב או טלפונים חכמים ופחות מכך בכלי רכב פרטיים. אופנות הבילויים והחיזור גם כן השתנו בדור שמוריד להיטי קולנוע, מוזיקה או משחקי מחשב מעודכנים למחשבים בחדרי מגוריו, שבו גיפופים בבתי קולנוע “דרייב אין” חלפו מהאופנה, או שבו טיולים רגליים מוחלפים בוירטואליים.
סקרים מעודכנים העלו שגיל קבלת רישיון נהיגה בארצות הברית עלה ושנסועת צעירים הופחתה יחסית לדורות קודמים. שינויים אלו מוסברים בחוקי בטיחות המגבילים בתנאים שונים נהיגה של צעירים, כמו חובת מבוגר מלווה, או היתר מדורג להובלת נוסעים, ושיעורי אבטלה גבוהים בקרב צעירים.
סיכום
ה-“מכון לאנרגיה במאה עשרים ואחת” ציין כי המגמה של ירידה בנסועה בארצות הברית חיובית בכך שהיא מעידה על יעילות וחסכון באנרגיה תלוית נפט, ותורמת לביטחון ולעצמאות האנרגטית של ארצות הברית. קשה להעריך שינוי מגמות בתהליכים היסטוריים ארוכי טווח תוך כדי התהוותם, ולאמוד את ההשפעות המדויקות של הגורמים הסיבתיים המשפיעים על שינוי המגמות. כדי להסיק מסקנות על העתיד לבוא, יש לערוך ניתוחי רגישות מעמיקים יותר של הגורמים להפחתה בעצימות הנסועה, ולהבדיל בין גורמים קצרי טווח ובני חלוף לגורמים ברי-קיימא, או בין גורמים ייחודיים לארצות הברית לגורמים גלובאליים. מכל מקום, מניתוח ממצאי עצימות הנסועה החל משנת 1995 מסתמנים ומתבהרים עדויות לבקיעים בקשיחות עקומות הביקוש לדלקים.
מקורות וחומר לעיון:
Economy, gas prices make Americans drive less, Larry Copeland and Paul Overberg, 12.8.11, USA TODAY
Americans drove less, spent more on gas in 2011, Hank Silverberg, 25.12.11, wtop.com
Driving Drops Again, but What’s the Big Picture? Adie Tomer, 12.12.11, The New Republic
Growing Without Driving, David Leonhardt, 20.1.2011, The New York Times