עכבר הכפר ועכבר העיר בדרכים

על החיים בכפר ובעיר בראי התנועה והתחבורה.

עכבר העיר ועכבר הכפר היו חברים ותיקים שלא נפגשו שנים רבות. חבר משותף חידש את הקשר בין השניים והם סיכמו להיפגש בביתו של עכבר הכפר. בבוקר היום המתואם עכבר העיר הכין את מכוניתו לנסיעה לכפר, רתם את חגורת הבטיחות, הדליק אורות והחל במסע. תנועת הבוקר לתוך העיר הייתה סמיכה וצפופה, אך עכבר העיר נסע בכיוון הנגדי, וביציאה מהעיר גודש התנועה היה נסבל. לעכבר העיר הייתה מכונית עירונית קטנה וזריזה שהותאמה ליעודה העיקרי נסיעות קצרות בעיר, תמרון בפקקי התנועה ובמקומות חניה נדירים שנמצאו בשולי מדרכות העיר. עכבר העיר סבל מחוסר נוחות קלה כאשר מצא עצמו עם רכבו הזעיר בתנועה בינעירונית מעורבת עם משאיות קלות וכבדות.

את רוב הדרך השלים עכבר העיר במהירות על כביש בינעירוני פנוי יחסית, כאשר התקרב לכפר הוא עבר לדרכים מקומיות שנעה עליהם תנועה דלילה. דרכים אלו היו כבישים דו סטריים, שכללו נתיב בודד לכל כיוון, ודרשו נסיעה מואטת עקב פניות רבות ואיכות ירודה של הכבישים. כעבור זמן לא ארוך עכבר העיר מצא את שלט הכניסה לכפר. כבישי הכפר היו משובשים מתנועת מטענים וכלי רכב כבדים וניכר כי תושבי הכפר חסכו בהשקעות שנדרשו לתחזוקת הכבישים. עכבר העיר מצא לפי ההסבר שקיבל את ביתו של עכבר הכפר. היה זה בית כפרי מרווח והוא עמד על חלקה רחבה של כשניים וחצי דונם. בחזית הבית הייתה מדשאה מוגנת בגדר פרחונית ומשובצת בעצי פרי נשירים.

עכבר הכפר הזמין את אורחו להיכנס לחצרו ומייד הוביל אותו לחצר האחורית. גאוותו הגדולה של עכבר הכפר הייתה בשדות בצל שעיבד בחלקה גדולה שהייתה סמוכה לביתו. בחצרו האחורית עמדה משאית עליה העמיסו פועלים משטחי אריזה ועליהם קרטונים מלאי בצל שיועד למשלוח למרכז לוגיסטי של רשת שיווק גדולה באחד מפרברי העיר.

בחצר האחורית חנתה גם המשאית הקלה והרב תכליתית של עכבר הכפר. היא שימשה את עכבר הכפר לנסיעות אישיות ומשפחתיות, להובלת מטענים שונים שנדרשו למשק החקלאי, כמו חומרי הדברה, דשנים, פקעות, או כלי עבודה חקלאיים, ומעת לעת לביצוע משלוחי ירק קטנים יחסית. המשאית שימשה גם את משק הבית של עכבר הכפר שהעמיס עליה מצרכי מכולת, וככל שנדרש ריהוט, או מכשירי חשמל ביתיים שנהג לרכוש בעיירה הסמוכה או בעיר הרחוקה יותר. המשאית הקלה הובילה את הילדים הבוגרים לבתי הספר האזוריים ולחוגים מרוחקים, ושימשה את בני הזוג ליציאות בילוי נדירות יחסית בעיר הגדולה והמרוחקת, או חלילה לבתי חולים.

עכבר הכפר ערך לעכבר העיר סיור בשדות כשהוא רכוב לצד מושב הטרקטור הגבוה ששימש את עכבר הכפר לעבודה ולנסיעות בשדות. בתום הסיור נכנסו העכברים לביתו של עכבר הכפר, פטפטו והתכבדו בארוחה חמה שכללה כמובן מרק בצל ריחני מיבוליו הטריים של עכבר הכפר. הידידים נפרדו בחום וקבעו ביקור גומלין של עכבר הכפר בביתו של עכבר העיר בעיר הגדולה.

בערב לפני הנסיעה לביקור החבר העירוני, עכבר הכפר דאג למלא את המשאית הקלה שלו בדלק מלוא המיכל. המרחק בין הכפר לעיר היה בסך הכול כשעה וחצי של נסיעה על כבישים פנויים, והמשאית הקלה של עכבר הכפר הייתה ממוזגת וכללה משככי זעזועים נוחים. כחצי שעה של נסיעה התנהלה בסבירות, אלא שמכאן עכבר הכפר עלה על אחד מנתיבי הכניסה המובילים לעיר, שהיו גדושים בתנועת עובדים וסחורות שנכנסו בשעות הבוקר לעיר. הוא יכול היה לבחור בין זחילה איטית לנסיעה מהירה יחסית על כביש אגרה שדרש ממנו להיפרד מתריסר שקלים חדשים. עכבר הכפר בחר בתשלום האגרה, אך התמרמר בלבו על כך שעליו לשלם תמורה כדי להיכנס לעיר. נסיעה של רבע שעה על כביש האגרה הובילה את עכבר העיר לציר עירוני מרכזי שאליו התנקזה תנועה סמיכה ואיטית. ממרום משאיתו הקלה הוא ראה שגם אופק הכבישים אינו מבשר שחרור. לאחר זחילה איטית במשך כארבעים דקות והתרופפות קלה בעצביו של עכבר הכפר, הוא סטה לרחובות עירוניים פנימיים. גם רחובות אלו היו עמוסים והתנועה בהם עוכבה עקב הצורך לחצות צמתים מרומזרים רבים, שנדמה היה שצבע הרמזורים בהם אדום להכעיס, למעט הבלחות קצרות של אור ירוק שפינה מספר מוגבל של כלי רכב אחרי המתנות ממושכות. למעלה משעתיים אחרי שיצא מביתו, עכבר הכפר היה סמוך לביתו של עכבר העיר. כאן גילה עכבר הכפר שייסורי התנועה לעיר ובתוכה לא תמו. משימתו החדשה הייתה לאכן מקום חניה. כאשר סבר מרחוק שמצא מקום חניה הסתברו מספר אפשרויות מתסכלות – או שמדובר בכניסה לבניין, או שמדובר בתחנת אוטובוסים, או שמדובר בחניה לנכים, או שנמצא מקום חניה קטן למימדי המשאית הקלה של עכבר הכפר. עכבר הכפר גם היה מתוסכל ממגילות הוראות החניה הארוכות שפורטו בכניסה לרחובות, הוא התקשה להבין מה משמעות הוראות החניה למי שאינו תושב הרחוב, והיכן עליו לרכוש תו חניה. לאחר כשלושת רבעי שעה של סיבובים נואשים ברחובות העיר, עכבר הכפר גילה חניון עירוני מרוחק מבית חברו והחליט בלית ברירה לחנות בו את משאיתו תמורת 15 שקלים חדשים לשעת חניה.

עכבר הכפר היה טיפוס דייקן והאיחור שנגרם לו מעיכובי התנועה גרם לו למתח וחוסר נוחות. אחרי עשר דקות של הליכה מהירה מהחניון לביתו של עכבר העיר הוא מצא בקלות את הבית. עכבר העיר גר בבית גבוה וחדש יחסית בן 15 קומות שנבנה בלב העיר. בכניסה לבניין הייתה מערכת תקשורת פנים. עכבר העיר התרשם מהגילוי כי בבניין של עכבר העיר מתגוררות 60 משפחות, קצת יותר ממספר המשפחות בכפרו, אלא שהתקשה למצוא את דירת ידידו ברשימה הארוכה. שכן חביב סייע לבסוף לעכבר הכפר למצוא את דירת ידידו וחישב עבורו את הקומה בה היא נמצאת.

המבואה לבניין הייתה מרשימה וזוג מעליות חדשות ומהירות פעלו כדי להוביל את הנכנסים לקומות המתאימות. עכבר הכפר נכנס לבית חברו מותש, וסיפר לחברו את תלאות הדרך כשהוא מתנצל על האיחור הממושך. הוא ליווה את סיפורו בקובלנה על כך שנגבו ממנו אגרת דרך ודמי חניה גבוהים כדי להתארח בעיר. עכבר העיר הציע להקל על חברו. באמצעות פינוי מקום החניה שלו בבניין לטובת האורח. הידידים ירדו במעלית המהירה לקומה מינוס שלוש של מרתף הבניין, שם בתאורה העמומה חנתה מכוניתו של עכבר העיר. המכונית זינקה שלוש קומות במעלה סלילי מפותל והגיחה לאור השמש העירונית. עכבר העיר נסע לרחוב צדדי שקט שם הצליח לצופף את מכוניתו הקטנה במרווח שמצא בשורת כלי רכב שחנו בצד הכביש במקום המותר לחניה ללא תשלום רק לתושבי האזור. החברים החלו ללכת על מדרכות העיר וניהלו שיחה שנסבה על ביתו של עכבר העיר. עכבר הכפר ציין את התרשמותו העמוקה מכך שבבניין אחד מתגוררים תושבים של כפר שלם. כאן הסביר עכבר העיר את היתרון של מגורים בצפיפות – על שטח של חלקת מגורים כפרית אחת מצטופפים לגובה תושבי כפר שלם כשאמצעי התחבורה המובילים אותם לדירות הן שתי מעליות יעילות הממוקדות במשימתן. המעליות חדשות, מהירות ומתוחזקות כראוי, לעומת דרכי הכפר המשובשות, הפרוסות על שטח רחב המקשה על תושבי הכפר להתארגן ולשאת בנטל הגבוה של תחזוקתם.

עכבר הכפר לא לגמרי הבין ללבו של חברו העירוני, ששטח דירת הכרך שלו היה מוגבל, שלא נהנה מחצר צמודה עמוסה עצי פרי ושילם מחיר גבוה על דירת קופסא עירונית. אך הסיבוב הקצר ברחובות העיר צבט במקצת את לבו של עכבר הכפר. בהשוואה לרחובות הכפר הריקים המו רחובות העיר בהמוני אדם, ברחוב הראשי אליו פנו היו חנויות רבות ומגוונות, מסעדות ובתי קפה, חנויות תחביבים ופנאי, מכולת, חומרי ניקוי, סניפי בנקים, בתי קולנוע ותיאטרון קטן. אחרי בילוי קצר בבית קפה, העלה עכבר הכפר בקשה צנועה בנושא הקרוב לליבו. הוא ביקש להיכנס למרכול עירוני גדול כדי לראות כיצד משווק בצל לתושבי העיר. עכבר הכפר זעם כאשר נוכח שהצרכן הסופי בעיר משלם מחיר העולה כמעט פי שלוש וחצי על המחיר שמקבל החקלאי, המגדל את הבצל וטורח על זריעה, השקיה, דישון, קטיף ואריזה, ונושא בסיכונים של פגעי טבע, מזיקים ומחלות. עכבר העיר ניסה להסביר לו כי מלבד עמלות דשנות בשרשרת האספקה של הירקות בין היצרן לצרכן הסופי, מדובר במשימה לוגיסטית שאין להמעיט בערכה. חשוב על כך, הסביר עכבר העיר, שיוצאת ממשק הבצל שלך בבוקרו של יום משאית עמוסת מטען טיפוסי של 10 טון בצל, ואילו משק בית עירוני צורך קילוגרם בצל בשבוע. כלומר בין היציאה מהמשק בכפר נדרש לאחסן את הבצל במחסני פיזור שונים בשרשרת האספקה, להפיץ אותו לנקודות מכירה רבות, להעמיד אותו בחנויות קמעונאיות המפוזרות בעיר, ובסוף התהליך, לשווק ולמכור את מטען המשאית ל – 10,000 משקי בית. חשוב על כך שהבצל שלך עובר את גודש התנועה בכניסה לעיר ובתוכה, בתהליכי הפצתו ופיזורו, ותבין שהמשימה אינה קלה כפי שהיא אולי נראית.

ביציאה מהמרכול עכבר העיר הציע שהשניים ילכו לחניון העירוני כדי להעביר את המשאית הקלה של עכבר הכפר לחניון התת-קרקעי בביתו של עכבר העיר, אך עכבר הכפר חכך בדעתו, הוא פחד מהקושי לתמרן משאית קלה במעברי החניון הצרים, הוא חשש שיצא מאוחר מהעיר ויקלע שוב לתנועה גדושה של יוממים היוצאים מהעיר בסוף יום עבודתם. הוא בחר להימלט מהעיר מוקדם יותר כשהוא מהרהר, האם היה יכול להסתגל לחיי כרך?

מקורות וחומר לעיון:

Containment Policies for Urban Sprawl, Mason M. Gaffney, 1952, Approaches to the Study of Urbanization. Government Research Series No. 27. University of Missouri, University of Kansas Publications

צרכנות והרגלי נסיעה


Leave a Reply