במרץ 2014 בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו פסק פיצויים למשפחת בוקרים ממושב בגליל העליון עקב נזקים שנגרמו לעדר בקר שגידלו כתוצאה מכך שתחום המרעה בו העדר גדל נקטע בעקבות הרחבת כביש 90. בעליו של עדר הבקר המבוית עמלו, נאבקו ושכנעו שקטיעת תחום המחייה של העדר על ידי הכביש הזיקה לו. בניגוד לבעלי העדר, לבעלי החיים בטבע אין נציג ופרקליט וקולם לא נשמע בבתי המשפט.
כביש מספר 90 הוא הכביש הארוך בישראל, הנמתח בין מטולה לאילת דרך הגליל, עמק הירדן, בקעת הירדן והערבה. פיתוחו של כביש 90 ממחיש ומעיד על פיתוח תשתיות התחבורה בישראל והשפעתו על מרקם החיים ועל הסביבה. חלקים מהתוואי של כביש 90 נסללו בתקופת המנדט הבריטי על דרך עתיקה שעברה בשקע הסורי-אפריקני, כדרכי עפר כבושות וככבישי אספלט צרים. במהלך השנים הכביש פותח ושופר על ידי עבודות פיתוח וסלילה, שכללו עבודות פיתוח לאורך ולרוחב הכביש, עבודות פילוס והקמת גשרים. בהיותו של כביש 90 עורק תחבורה ארצי האחריות לפיתוחו חלה של ממשלת ישראל. עד שנת 2004 פיתוח הכבישים במדינת ישראל נעשה על ידי יחידת הסמך הממשלתית, מע”צ – מחלקת עבודות ציבוריות. בשנת 2004 הסמכויות והתפקידים המסורתיים של מע”צ הוסבו לחברה ממשלתית בשם, “החברה הלאומית לדרכים בישראל בע”מ”, שכיום נקראת “נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע”מ”.
באזור אצבע הגליל כביש 90 עובר סמוך למושב אליפלט, הנמצא בין צומת עמיעד למושבה הותיקה ראש פינה. בשנים 2001 – 2003 מע”צ ביצעה עבודות פיתוח של כביש 90 באזור הגליל, כולל האזור הסמוך למושב אליפלט. עבודות אלו כללו שינויים משמעותיים בכביש, ובהם שינוי תוואי הכביש ועבודות פילוס והרחבה. מכביש בעל נתיב אחד לכל כיוון הפך הכביש לכביש בעל שני נתיבים לכל כיוון, כשבתווך קיר הפרדה.
הרחבת כביש 90 הועילה לבטיחות, לנוחות וליעילות התנועה של עדרי כלי הרכב שנעו עליו, אך פגעה בעדר בקר שנוהל באזור הכביש על ידי משפחת בוקרים ותיקה בני מושב אליפלט. הרחבת הכביש שיבשה את אורח החיים אליו הסתגלו עדר הבקר ובעליו, כאשר הכביש היה צר והתנועה עליו הייתה מתונה. הפגיעה בעדר הבקר על ידי הרחבת כביש 90 התפרסמה בעקבות תביעת נזיקין שהגישו הבוקרים נגד החברה הלאומית לדרכים בישראל בע”מ. תביעה זו נדונה בפני השופטת הנכבדה ד”ר מיכל אגמון גונן, בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, והוכרעה בפסק דין מיום 6.3.14. מפסק הדין ניתן ללמוד כיצד נוהל עדר בקר ותיק סמוך לעורק תחבורה ארצי, ומה הייתה ההשפעה השלילית של פיתוח והרחבת הכביש על העדר.
תחום המחייה של עדר הבקר השתרע על מרעה טבעי ששטחו למעלה מ – 4,000 דונם אדמות מדינה שהוקצו לבוקרים בהרשאות ממינהל מקרקעי ישראל. שטח המרעה חולק על ידי כביש 90 מיום שהועמד לשימוש הבוקרים, כאשר בחלקו המערבי של כביש 90 היה שטח מרעה של כ – 700 דונם ובחלקו המזרחי שטח מרעה של כ – 3,400 דונם. החלק המערבי של שטח המרעה היה קרוב לתחום מושב אליפלט ומייסד העדר הקים בו תשתית לטיפול בעדר, אשר כללה שוקת שתייה, אבוס האכלה ומתחם להמלטות וטיפולים בעדר, ובמיוחד לטיפולים בפרות הממליטות ובעגלים הצעירים. מייסד העדר היה בעל מעוף, ובשנת 1951 נטע בתחום המרעה חלקת עצי חרוב, אשר סיפקה לעדר במשך שנים רבות אזור מוצל משמש ומקור מזון טבעי ועשיר שנועד בעיקר להעשרת התזונה של הפרות המניקות. בעדויות שהוצגו בפני בית המשפט הוסבר שהמתקנים נבנו בצדו המערבי של הכביש סמוך ליישוב, הן עקב הנוחות בקרבה ליישוב והן משום ששם היה קל יותר לשמור על העדר לעומת הצד המזרחי של הכביש שהיה מועד יותר לגניבות בקר.
כאשר התנועה על כביש 90 הייתה יחסית מוגבלת, גם חציית הכביש על ידי עדר הבקר הייתה יחסית פשוטה. ברבות השנים התנועה המנועית גדלה וחציית הכביש הפכה למורכבת. בפסק הדין הובאה עדותו של בעל העדר ומנהלו, בנו של מייסד העדר, אשר העיד כיצד נהג להיערך להעברת עדר הבקר מעבר לכביש לפני הרחבתו. היערכות לחציית הכביש על ידי העדר דרשה תכנון וארגון מוקדם, כולל גיוס מספר עובדים לפיקוח וניהול חציית הכביש. העברת העדר נקבעה בנקודה קבועה לימי שבת בבוקר, כאשר על הכביש לא עברה תחבורה ציבורית והתנועה על הכביש הייתה דלילה יחסית. לאור המורכבות של חציית הכביש על ידי עדר הבקר, היא לא הייתה עניין שגרתי. חציית הכביש נערכה באופן מוגבל, במטרה לתת לאזורי המרעה לצמוח ולהתרענן, ולמטרות טיפולים בעדר – שבוצעו במתקנים שנבנו תחילה רק בצדו המערבי של הכביש.
הרחבת כביש 90 שנערכה בשנים 2001 – 2003 קטעה את אזור המחייה של עדר הבקר, ומאז הוא לא יכול היה לחצות את הכביש. חלוקת אזור המחיה אילצה את הבוקרים לחלק את עדר הבקר לשני עדרים נפרדים, שכל אחד מהם רעה בצד אחד של הכביש, ולארגן מחדש את המתקנים ששירתו את העדר. קטיעת אזור המחיה של עדר הבקר הייתה יסוד לתביעת נזקים שהגישו הבוקרים ממושב אליפלט נגד החברה הלאומית לדרכים בישראל בע”מ, ומנתה מספר ראשי נזק.
פסק הדין הכיר בחלק מהנזקים שנתבעו ופסק כי על החברה הלאומית לדרכים בע”מ לפצות את התובעים. אחד מראשי הנזק העיקריים עבורם נפסקו פיצויים התבסס על ההתארגנות מחדש לפיצול העדר והעבודה הנוספת שנדרשה כתוצאה מכך. לפני קטיעת אזור המחיה של העדר, העדר קיבל שירות ממתקנים שנבנו במיוחד בצדו המערבי של הכביש, שכללו מכלאה, סככת טיפולים, אבוס ומטע עצי חרוב. קטיעת אזור המרעה על ידי הכביש ומניעת היכולת להעביר את העדר מצדו האחד של הכביש לצדו השני, אילצה את הבוקרים להקים מתקנים מקבילים נוספים בצדו המזרחי של הכביש, ולרכוש טרקטור ועגלה לחלוקת מזון לצדו המזרחי של הכביש. פיצול העדר גרם להשקעות חדשות ולהגדלת העבודה שנדרשה לטיפול בו. בנוסף, התובעים זכו לפיצוי על אובדן עגלים בתקופה שבה הכביש נבנה ונגרמה פגיעה להתרבות הטבעית בעדר כתוצאה מפיצולו המאולץ.
הרחבתו של כביש 90, ושכמותו, אינה פוגעת רק בעדרי בקר מבויתים, אלא באופן דומה גם בחיות הבר בטבע. דרכים עלולות לנתק תחומי מחייה ממקווי מים, כמו נחלים, בריכות טבעיות או שלוליות. דרכים עלולות לקטוע בין אזורים עשירים במזון, כמו עצי פרי או עשבים, מאזורים בהם צמחייה, או סוג מסוים של צמחייה, אינה מצליחה לספק את צורכי המזון של בעלי החיים. דרכים עלולות לבודד בעלי חיים לאזורים בהם הם נתונים בתנאי תחרות מוגברים ובסכנות מוגברות, כמו רדיפה על ידי ציידים, זנים טורפים, זנים מתחרים, או זנים פרזיטיים, ללא יכולת מילוט ראויה. קיטוע אזורי מחייה עלול להגביר כוחם של מינים פולשים או תוקפניים, לגרום להתפרצות מחלות ומגיפות, או להיפך, להיות גורם הסגר המבודד אותם. קיטוע אזורי מחייה טבעיים עלול להשפיע על יכולת הזדווגות של בעלי חיים, על מגוון הזיווגים, ולכן להיות בעל השפעות גנטיות על זנים של בעלי חיים וצמחים, להשפיע לרעה על פוריות,או לגרום למוות מוגבר של עוברי בעלי חיים. כמובן שצירי תחבורה מנועית מהווים מקור סכנה ישיר לבעלי חיים המנסים לחצות אותן ועלולים להידרס.
לסלילה והרחבה של דרכים השפעה על מינים שונים של בעלי חיים, על מערכות ותהליכים אקולוגיים. דרכים חדשות הורסות שטחי מחיה, משנות תחומי מחייה וקוטעות אזורי מחיה. ככל שהדרכים יוצרות חלקות קטנות, מפורקות ומבודדות יותר, כך ההשפעה על המערכות האקולוגיות רבה יותר. השפעה זו פוגעת בשרידות זנים של בעלי חיים באזורים נתונים, עלולה לגרום להכחדת זנים, לפגיעה במגוון הגנטי הקיים, או להחמיר אסונות מקומיים. דרכים משפיעות על הרכבים של צמחיה ומזון צמחי באזורים נתונים, יש להן השפעה על מיקרו-אקלים באזורים נתונים, כולל על תנאי הלחות, הטמפרטורה המקומית, או שינוי זרימת אנרגיה ומזון באזורים נתונים.
תביעת הבוקרים ממושב אליפלט נוהלה על ידי בעלי עניין מוגדר שניזוקו כתוצאה מהרחבתו של כביש, שכרו פרקליט לייצג את עניינם, השמיעו קולם בבית המשפט ושכנעו כי נגרמו להם נזקים ניכרים. נזקים מסוגים אלו שנגרמו לעדר הבקר המבוית נגרמים גם לבעלי החיים המתגוררים באזורי מחיה הנקטעים על ידי כבישים ומסילות ברזל, אך אין להם פרקליטים ואין בית משפט המאזין לקולותיהם.
מקורות וחומר לעיון:
ת”א 1975-09 עלי ויקטוריה נ’ החברה הלאומית עלי ויקטוריה נ’ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע”מ.