סטיית כלי רכב בין נתיבי תחבורה פעילים היא פעולה הכרוכה בניגודים ומעוררת סיכונים, היא דורשת ערנות, תשומת לב, ורב שיח בין נהגים בנתיבים סמוכים, השיח בין הנהגים מתבצע באמצעות איתותים שונים תוך כדי תקשורת מוגבלת ולקויה. סטיות בין נתיבי תחבורה פוגעות בזרימת התנועה וכדי ליעל בטיחות ויעילות, הן דורשות לא רק תשתית סלחנית, אלא גם דרך ארץ, שפה משותפת ותרבות נהיגה.
סטיות אופייניות מנתיבי תחבורה
סטייה מנתיב תחבורה עשויה להיערך למטרות עקיפה של רכב איטי, אך סטיות רבות בין נתיבים מתחייבות ממסלולי נסיעה ומבנים גיאוגרפים וטופוגרפיים. כאשר מדרך ראשית מסתעף נתיב לדרך משנית נדרשת סטייה מהמשך הדרך לנתיב היפרדות, כאשר קיימת התחברות מדרך משנית, או מנתיב סמוך או מקביל לדרך ראשית נדרש לעיתים לסטות מנתיב למטרת התמזגות. במקומות מסוימים קיים מרחק קצר בין כניסה לדרך ראשית לבין יציאה ממנה ואז נוצר שילוב של הפרדות והתמזגות לדרך ראשית היוצר מצב של “השתזרות”. במצב זה מבוצעות סטיות מנוגדות מרובות במהלך תנועה לאותו כיוון.
באזורים אופייניים בהם מתחייבות סטיות מרובות מנתיבים נוצרים חיכוכים מרובים הגורמים להפרעות תנועה, להאטה במהירות הנסיעה, ולסכנות בטיחות. מהנדסי תנועה ותחבורה ערים למוקדי חיכוך אופייניים, יודעים למפות ולקטלג אותם ושואפים לתכנן דרכים באופן שימנע חיכוכים ככל האפשר. אך אילוצים שונים מותירים אזורי חיכוך ברמות שונות. עוצמת החיכוכים הנובעים מסטיות הכרחיות בין נתיבי תנועה תלויה במשתנים שונים, ובהם:
– טופוגרפיה של אזור – למשל, האם מדובר במישור, או אזור גבעי או הררי, או מה העקומה והשיפוע של הדרך?
– גיאומטרית הדרכים באזור ההתמזגות – מספר הנתיבים המתמזגים, זוויות ועקומות של כניסות ויציאות מדרכים נתונות, או מספר הנתיבים הסמוכים לאזור הדורש סטיות מרובות בין נתיבים.
– אורך קטעי השתלבות – קיומם של נתיבי עזר ייעודיים המאפשרים לתנועה לרוץ לאורך נתיבי עזר עד להתפנות של חלון המאפשר ביצוע סטייה, מקל על ביצוע סטיות בטוחות. כדי לשמור על זרימת תנועה במהירות הקיימת על דרך ראשית נדרשים נתיבי עזר ארוכים דיים כדי לאפשר היפרדות, התמזגות או השתזרות תוך כדי תנועה במהירות הקרובה למהירות התנועה על הדרך הראשית.
– צפיפות כלי הרכב.
– מהירות התנועה באזור הנתון וסביבתו.
– גודל כלי הרכב הנעים באזור – תנועה של משאיות כבדות או אוטובוסים עשויה להיות איטית יותר ולחולל קשיי תמרון בהשוואה לתנועת כלי רכב קלים וקטנים יותר.
– סוג הנהגים – נהגים מקצועיים, נהגים מנוסים, או נהגים קבועים הרגילים לתנאים הקיימים עשויים להשתלב בקלות רבה יותר, מנהגים אקראיים, זרים, פחות מנוסים, או פחות מנומסים.
סטייה מנתיב תחבורה – ניגודים וסיכונים
סטייה מנסיעה ישרה על נתיב כביש קיים לנתיב סמוך עשויה לעורר ניגוד עם התנועה על הנתיב הסמוך ולכן היא פוטנציאל לסכנות בטיחות מוגברת. כל סטייה דורשת הגברת ערנות ותשומת לב מצד הנהגים הסוטים ממסלולם כדי שלא יתנגשו בתנועה הנעה במקביל אליהם – הם נדרשים להיות מתואמים עם קצב זרימת התנועה המקבילה, לחלק תשומת לב בין מבטים ותנועה קדימה לבין מבטים לאחור ולצד, ולא להחמיץ הופעה של רכב מקביל כתוצאה משדה ראייה מוגבל, או מחוסר תשומת לב. סטייה מנתיב דורשת תשומת לב גם מצד הנהגים שלתוך מסלולם מתמזגת תנועה סמוכה – הם צריכים להיות ערים לאיתותים מפורשים או מרומזים של התמזגות תנועה לתוך מסלולם, הם נדרשים להפעיל שיקול דעת האם להאט את מהירות נסיעתם כדי לאפשר השתלבות תנועה מנתיב מקביל, או להאיץ את נסיעתם כדי לפנות מרחב כניסה לנתיב בשובל שמאחוריהם.
כדי שסטייה מנתיב תבוצע באופן בטוח ויעיל נדרש לקיים רב שיח בין הנהג הסוטה ממסלולו לבין הנהגים בסביבתו. רב שיח זה מתקיים בתקשורת לקויה ומוגבלת. סטייה מנתיב דורשת להבהב באורות האיתות על כוונת הנהג לסטות ממסלולו ולסמן זאת לסביבתו. סביבתו של הנהג הסוטה ממסלולו אינה יכולה לאשר לו באופן חד-משמעי כי קלטה והבינה את כוונתו לסטות מנתיבו, וכי תסייע לו להשלים תמרון בטוח ויעיל. קשר עין בין הנהג המבקש לסטות ממסלולו לנהגים ולכלי הרכב שבצדו ומאחוריו מתבצע דרך מראות הרכב, שעלולות לעוות את תחושת המרחק, להגביל את שדה הראיה, ולהקשות על יצירת קשר עין ישיר עם נהגים סמוכים. האיתותים של הנהגים בסביבת רכב המבקש לסטות ממסלולו מתבצעים בעיקר באמצעות שינוי מהירות הנסיעה. הם יכולים להאט את נסיעתם ולרמז בכך על נכונות אדיבה לפתוח חלון כניסה לנתיב הסמוך, או להאיץ ולאותת בכך שהם אינם מוכנים לאפשר לו לסטות ממסלולו.
סטייה מנתיבים ותרבות נהיגה
הבטיחות והיעילות של סטייה מנתיבים מושפעת באופן מכריע מתרבות נהיגה:
נהיגה אדיבה נערכת על ידי נהג המבקש לסטות ממסלולו כשהוא מאותת על כוונתו לסביבתו מבעוד מועד, תוך השתלבות בתורו, המתנה לאיתותים בדבר פינוי מרחב בטוח להחלפת הנתיב, וביצוע החלפת הנתיב במהירות.
נהיגה בריונית בסטייה מנתיבי תחבורה כוללת סטייה ממסלול בעוצמה, גם ללא זיהוי איתותים של האטה וסלחנות מהסביבה, נהיגה בעקלתון וסטיות מרובות ומהירות בין נתיבים שונים, או עקיפת תור ממתינים על נתיב איטי וניסיון להידחק בכוח לראש התור.
נהיגה אדיבה, סבלנית וסלחנית מגיבה לאיתותי סטייה לנתיב בהאטה ופינוי מרחב בטוח לרכב המבקש לסטות ממסלולו ולהשתלב בנתיב נסיעה.
נהיגה חסרת סבלנות להשתלבות של הזולת לתוך נתיב קיים גורמת להאצת כלי רכב בתגובה לאיתותים על כוונה של הזולת להשתלב בנתיב, על מנת לא לאפשר לנהג המבקש לסטות להשלים את כוונתו ובכך להקדים או לעכב את קצב ההתקדמות של הרכב הנע על הנתיב אליו מנסים להשתלב.
כאשר קיימים אילוצים המחייבים ביצוע של סטיות מרובות במספר או באורך נתיבים קצר מהדרוש לתפעול מיטבי נוצרים תנאי דחק המקשים על ביצוע סטיות בטוחות, נוצרים עיכובים וסיכונים מוגברים.
כאשר אין שפה משותפת ותרבות נהיגה ברורה ביחס לסטיות מנתיבים, מועברים בין הנהגים מסרים סותרים וקשים להבנה. מסרים אלו מאטים ביצוע סטיות בין נתיבים, והאטה זו גוררת תגובות שרשרת של עיכובים מאחורי נהגים המבקשים לסטות ממסלולם, מעברי נתיבים נוספים כתוצאה מהעיכובים, ועצבנות נהגים, המזינה משובים חוזרים שליליים בין נהגים רבים.