למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז

אחד הנימוקים המדיניים המרכזיים המועלים להצדקת השקעות עתק בפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא “חיבור הפריפריה למרכז”, ותרומה לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? Continue reading “למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז”

סדקים בקשיחות הנסועה בתחבורה הפרטית

מחקרים וניתוחים שנערכו בארצות הברית העלו במשך שנים רבות כי הביקושים לנסועה בתחבורה הפרטית קשוחים וכמעט ואינם מושפעים מעליות או תנודתיות במחירי הדלק. תצפיות מעודכנות מעלות כי החל מסביבות שנת 1995 מתגלים סדקים בקשיחות זו. Continue reading “סדקים בקשיחות הנסועה בתחבורה הפרטית”

תחבורה ציבורית בעלות נמוכה

בתחבורה האווירית מיושמת מספר עשורים תפיסה עסקית המבוססת על שירותי הטסה בעלות נמוכה (“Low Cost”). תפיסת שירותי תחבורה בעלות נמוכה מיושמת ומעמיקה בארצות הברית גם בשירותי נסיעה באוטובוסים בין-עירוניים. תפיסת ה-“עלות הנמוכה” מעידה כי ניתן להסתגל לגלי שפל כלכלי תוך פגיעה מתונה בניידות. Continue reading “תחבורה ציבורית בעלות נמוכה”

שיתוף מכוניות והפרטים הקטנים

בדצמבר 2011 צפויה להיפתח מערכת “Autolib” המיועדת לפעול בפריז ופרבריה – המערכת מבוססת על צי כלי רכב חשמליים עירוניים משותפים המיועדים להשכרות קצרות טווח ומזדמנות למנויים. מיזם זה, הממשיך את מיזם השכרת האופניים ה – “Velib”, מעורר ציפיות ותקוות בצד חששות. הצלחתו, כמו הצלחת מיזמים דומים, תלויה בפרטים קטנים. Continue reading “שיתוף מכוניות והפרטים הקטנים”

כלכלת אחזקת רכב במשק בית

במרבית משקי הבית המחזיקים רכב, הוצאות הרכישה והאחזקה של הרכב הן ההוצאה השנייה בגודלה של משק הבית, אחרי הוצאות הדיור. יש מרחב תמרון כלכלי רחב בקבלת החלטות הנוגעות לבחירת כלי הרכב, למימון הרכישה ולאופן השימוש בכלי הרכב. החלטות כלכליות אלו בעלות השפעה ניכרת על משקי הבית הבודדים, ובאופן מצטבר על המשק הלאומי. Continue reading “כלכלת אחזקת רכב במשק בית”

היכן גל החדשנות הבא בתחבורה

מסוף המאה השמונה עשרה טכנולוגיות התחבורה הציגו תבניות דומות של גלי חדשנות מהפכניים בערך כל 55 שנים. לפי תבניות אלו בתחילת המאה העשרים ואחת היה אמור לעלות גל חדשנות חדש בעולם התחבורה, אך בשנת 2011 גל זה עדיין לא מגובש וברור. האם דפוס התבניות הישנות חדל להתקיים? ואם לא, היכן גל החדשנות הבא בתחבורה? Continue reading “היכן גל החדשנות הבא בתחבורה”

רקמה תחרותית בריאה

למוסדות כלכליים וחברתיים קיימת נטייה טבעית לקבע ולשמר הסדרים יציבים, מהם נהנים בעלי עניין השולטים ומנהלים את הממסד והשיטות הקיימות. שמירת הקיים מועילה ליציבות הכלכלית והחברתית ובמיוחד למעטים המפיקים מהם טובות הנאה, אך יחד עם זאת מזיקה לרבים שעשויים ליהנות מחדשנות ויצירתיות המחייבות שינויים. רקמה חברתית וכלכלית בריאה מחייבת לשמור על תחרותיות והתחדשות מתמידים הצומחים מהבסיס הקיים. Continue reading “רקמה תחרותית בריאה”

שיתוף הציבור בתכנון הסדרי תנועה

בדיני התכנון והבנייה מובנים עקרונות של פומביות ושקיפות התוכניות, מתן הזדמנות להשמיע דעות המתנגדות לתוכניות, אפשרויות מוגדרות לגביית היטלים ממי שנהנה מתוכנית והענקת פיצויים למי שנפגע מתוכנית, ובמידה חלקית שיתוף הציבור. עקרונות אלו אינם חלים כאשר נערכות תוכניות הסדרי תנועה, שהשפעתן על הציבור ועל שימושי הקרקע עשויה להיות כבדת משקל. Continue reading “שיתוף הציבור בתכנון הסדרי תנועה”

פלאי הגודש בדרכים – לא מלבב ובכל זאת נסבל

הפערים העצומים בין גידול משמעותי בנסועה הכללית בישראל, גידול במצבת כלי הרכב וגידול במספר המורשים לנהוג, לעומת גידול צנוע באורך הכבישים במדינה, היו צפויים לגרום לגודש תנועה ממושך ומעיק רוב שעות היום. באופן מפתיע המצב בפועל אינו מלבב אך בכל זאת נסבל. ניסיון להתחקות אחר הסיבות לכך עשוי להניב תובנות מועילות להשקעות ולתכנון הצופים פני עתיד. Continue reading “פלאי הגודש בדרכים – לא מלבב ובכל זאת נסבל”

הנרי פורד ויחסו לחברה – ניגודים והפכים

הנרי פורד היה אחד האישים הבולטים ביותר בהשפעתם על התחבורה ועל החברה בתחילת המאה העשרים, והשפעתו ניכרת עד ימינו. יחסו של פורד לחברה הציג מערכת מורכבת ומשולבת של ניגודים והפכים – שילוב של התנשאות ועממיות כלפי לקוחותיו, או ישועה והשפלה כלפי עובדיו. עמדת מנהיגותו של הנרי פורד הוליכה אותו בדרך לגיהינום כשהיא רצופה בכוונות טובות, או אולי בדרך לגן עדן כשהיא מלווה ברשע. Continue reading “הנרי פורד ויחסו לחברה – ניגודים והפכים”