דרך ארץ בדרכים – סטייה מנתיבי תחבורה

סטיית כלי רכב בין נתיבי תחבורה פעילים היא פעולה הכרוכה בניגודים ומעוררת סיכונים, היא דורשת ערנות, תשומת לב, ורב שיח בין נהגים בנתיבים סמוכים, השיח בין הנהגים מתבצע באמצעות איתותים שונים תוך כדי תקשורת מוגבלת ולקויה. סטיות בין נתיבי תחבורה פוגעות בזרימת התנועה וכדי ליעל בטיחות ויעילות, הן דורשות לא רק תשתית סלחנית, אלא גם דרך ארץ, שפה משותפת ותרבות נהיגה Continue reading “דרך ארץ בדרכים – סטייה מנתיבי תחבורה”

ניהול מיסעות

מיסעה היא השטח הציבורי המשמש תשתית לתנועת כלי רכב. המיסעות הן שטחי קרקע מוגבלים, הנדרשים לספק את ביקושי התנועה הגוברים. כאשר עודפי ביקוש לתנועה על שטח מיסעה נתון עולים על קיבולת המיסעה, יורדת יעילות התנועה. ניהול יעיל של תשתיות המיסעה דורש ניתוח יעילות אופני התנועה שעל המיסעה והקצאת שטחי המיסעה במרחב ובזמן לאופני התנועה היעילים יותר. כיצד ראוי לחלק את מרחבי התנועה בין הולכי רגל, כלי תחבורה קלים, תנועה של תחבורה ציבורית ותנועה של תחבורה פרטית? Continue reading “ניהול מיסעות”

שינוי שגרת חיים כאמצעי למיתון הגודש בדרכים

הסובלים מאי הנוחות הכרוכה בנסיעות בתנאי גודש יכולים להקל על חייהם על ידי בחירות אישיות מגוונות הכרוכות בשינויים בשגרת חייהם Continue reading “שינוי שגרת חיים כאמצעי למיתון הגודש בדרכים”

התחבורה בישראל – מחיר מופקע לסחורה פגומה

אזרחי ישראל משלמים מסים גבוהים על רכישת ואחזקת רכב ובתמורה זוכים לתחבורה לקויה. Continue reading “התחבורה בישראל – מחיר מופקע לסחורה פגומה”

מדיניות תחבורה ו-“צדק” חברתי

בקיץ 2011 התקיימו בישראל הפגנות מחאה המוניות שהסיסמא הבולטת בהן הייתה “העם רוצה צדק חברתי”. מהו “צדק חברתי” כאשר דנים במדיניות תחבורה? האם אין מדובר במושג עמום וחמקמק? Continue reading “מדיניות תחבורה ו-“צדק” חברתי”

טרמפים, רשתות חברתיות, אמון ולכידות

בחורה מצודדת עמדה בצד כביש ולמראה נהג במכונית ספורט אדומה הרימה את אגודלה. הנהג עצר והציע לה טרמפ. “תודה, איני מעוניינת בטרמפ”, השיבה הבחורה. “אם כן למה הרמת את האגודל?”, שאל. “סתם. עשיתי לך לייק על המכונית”. מאחורי הדמיון בין סמליל החיבוב (“like”) לאיתות הטרמפיסטים המסורתי, יש מן המשותף. Continue reading “טרמפים, רשתות חברתיות, אמון ולכידות”

למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז

אחד הנימוקים המדיניים המרכזיים המועלים להצדקת השקעות עתק בפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא “חיבור הפריפריה למרכז”, ותרומה לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? Continue reading “למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז”

עת הפירעון עבור מיזמים מונומנטאליים

שיגעון גדלות וגחמות של מנהיגי ציבור או מתכננים המבקשים להטביע חותם היסטורי באמצעות מיזמים מונומנטאליים מעמיסים עול ועלויות גבוהות על שכמם של רבים, פעמים רבות זמן רב לאחר שהיוזמים מסיימים את כהונתם השלטונית. מיזם “החפירה הגדולה” בבוסטון מהווה דוגמא בת זמננו למיזם תחבורה מונומנטאלי מכביד ושנוי במחלוקת. Continue reading “עת הפירעון עבור מיזמים מונומנטאליים”

ניידות זמינה כתנאי לקיום בכבוד

חלקים גדלים באוכלוסיה מגלים כי הזדמנויות התעסוקה והפרנסה הנתונות להם מצטמצמות, הם מתקשים להתקיים בכבוד ונדונים לבידוד חברתי. מצב זה הוא תוצאה של מציאות שבה שימושי הקרקע מפוזרים, שירותי התחבורה הציבורית מוגבלים, ועלותה של הניידות באמצעות התחבורה הפרטית עולה. Continue reading “ניידות זמינה כתנאי לקיום בכבוד”

חניות עירוניות – משנה לא סדורה

שטחי החניה הציבוריים ברחובות הערים, ובפרט במרכזיהם, הם נכסי דלא ניידי על מפלס הקרקע שהיקפם רחב ושווים הכלכלי רב. למרות היקפם, חשיבותם וערכם של קרקעות אלו, אין לגביהם תפיסה מגובשת ומשנה סדורה. בעיות חניה מקומיות זוכות לפתרונות חצי אפויים, לא עקביים ולא שיטתיים. זאת מדגים לאחרונה פסק דין שניתן בעניין מיזם “מגדל נהרדעא” בתל אביב.

Continue reading “חניות עירוניות – משנה לא סדורה”