תחבורה ציבורית כעלה תאנה

פיתוח עתידי של התחבורה הציבורית נתמך על ידי גורמים שונים הטוענים כי אם וכאשר תהיה תחבורה ציבורית יעילה אנשים יעברו משימוש בכלי רכב פרטיים לתחבורה הציבורית. המציאות טופחת על פני טענה זו, ונדמה כי לבעלי עניין שונים פיתוח התחבורה הציבורית מספק עלה תאנה לכיסוי מבושים יותר מאשר אמצעי מעשי ואותנטי לשיפור גישה וניידות. Continue reading “תחבורה ציבורית כעלה תאנה”

“מנקרי עיניים” ו-“תוחבי חוטם”

טועה מי שסבור שעולם התחבורה מעוצב בויכוחים ענייניים, שקולים וקרים אודות צורכי ניידות או נגישות, או בדיונים מלומדים סביב יחסי המרה בין יתרונות וחסרונות טכנולוגיים. הויכוחים הלוהטים ביותר המעצבים את פני התחבורה הם ויכוחים רגשיים בין “מנקרי עיניים” לבין “תוחבי חוטם”. Continue reading ““מנקרי עיניים” ו-“תוחבי חוטם””

נתיבי אופניים כתחליף לחניות בשולי רחובות

עיריית תל אביב יפו מעודדת בשנים האחרונות תחבורת אופניים. המרחב הציבורי חולק מחדש לטובת שבילי אופניים על חשבון מדרכות, שטחי גינון ומעזבות ומעט נגרע מנתיבי כבישים. כעת מבקשת העירייה לעלות מדרגה ולהמיר שטחים המשמשים לחניית כלי רכב בשולי רחובות לנתיבי אופניים. כיצד יש לאזן בין חנייה בשולי רחובות לבין נתיבי אופניים? Continue reading “נתיבי אופניים כתחליף לחניות בשולי רחובות”

תווי חניה – צדק חלוקתי, ניטרליות ציבורית ואוטונומיה

כיצד מחלקים בפועל את מקומות החניה הציבוריים ברחובות הערים? מה פגום בכך? וכיצד ניתן לשפר את החלוקה וליצור מנגנונים צודקים, הנותנים לתושבים יותר אוטונומיה לכלכל את צעדיהם כרצונם ואפשרויות להגיע לחלוקה מושכלת. Continue reading “תווי חניה – צדק חלוקתי, ניטרליות ציבורית ואוטונומיה”

תו חניה וזכות חניה לתושב

המציאות שבה הביקוש למקומות חניה במרחב הציבורי עולה על ההיצע הניבה מנגנונים ציבוריים שונים המעניקים לתושבים מקומיים עדיפות לשימוש במקומות חניה על פני זרים באמצעות תווי חניה. על תו החניה וזכותו של תושב עיר לחנות סמוך לביתו. Continue reading “תו חניה וזכות חניה לתושב”

תכנון ערים ארוך טווח ותמ”א 38

בזמן שבעולם מתקיימים דיוני תכנון מלומדים בסוגיות צמיחת הערים והצפיפות העירונית בטווח הארוך, במדינת ישראל אושרה תוכנית מתאר ארצית שבכוחה להגדיל באופן מהפכני את הצפיפות העירונית – תמ”א 38. תוכנית זו, שיישומה מדשדש, נועדה לענות לבהלה מרעידות אדמה, אך כדאי להעמיק בהשלכותיה המהפכניות על התכנון העירוני בטווח הארוך, על החברה ועל הסביבה. Continue reading “תכנון ערים ארוך טווח ותמ”א 38″

מעמד הביניים עבור לאופניים

מחירי המזון, האנרגיה והדלק לתחבורה מתייקרים ומעיקים על מעמד הביניים. על הכבדה זו ניתן להגיב בדרכים שונות. בבחירת הדרכים המעשיות והראויות יש להעדיף לקיחת אחריות אישית על ידי משקי בית בצעדי ייעול וחסכון, ובהן מעבר לחלופות תחבורה חסכוניות, כמו אופניים. Continue reading “מעמד הביניים עבור לאופניים”

איתותים כלכליים של כבישי אגרה


במדינת ישראל נחנכו לאחרונה שני כבישי אגרה חדשים שנוספו לכביש “חוצה ישראל” – “מנהרות הכרמל” בחיפה, ו-“הנתיב המהיר” בכניסה המזרחית לגוש דן. כבישי האגרה משדרים לצרכני ולספקי תשתיות התחבורה איתותים כלכליים. מה משדרים איתותים אלו, כיצד בעלי העניין צפויים להגיב, ומה יתרונותיהם וחסרונותיהם? Continue reading “איתותים כלכליים של כבישי אגרה”

סובלנות להפרעות תנועה

התנועה בדרכים וברחובות משרתת רבים ולכן היא צריכה לזרום ולהיות חופשית ממכשולים ומהמורות המשרתים בודדים. בכל זאת קיימות נסיבות חריגות בהן פרטים נאלצים להפריע לתנועה באופן זמני. מתי ראוי להתייחס בסלחנות להפרעות נסבלות לתנועה, ומתי לא? Continue reading “סובלנות להפרעות תנועה”

צרכני רכב בראשית המאה ה -21

במטרה לשפר אופני שיווק ולמקד אותם, מכוני חקר שווקים עמלים על סיווג, קטלוג ואפיון של דורות צרכנים ומאפייני צריכה. סקרים אלו מלמדים על שינויים בהרגלי החיים והצריכה של צעירי המאה העשרים ואחת בכלל, ושל צרכני הרכב בפרט. Continue reading “צרכני רכב בראשית המאה ה -21”