בין קוריטיבה לגוש דן

העיר קוריטיבה בברזיל מהווה מופת לשילוב של תכנון עירוני ארוך טווח עם מערכת תחבורה ציבורית יעילה תפעולית וכלכלית המבוססת על אוטובוסים. המודל של קוריטיבה יכול לשמש מקור השראה לפיתוח התחבורה הציבורית בגוש דן, או מודל השוואתי החושף את מגרעות פיתוח תחבורת האוטובוסים בגוש דן. Continue reading “בין קוריטיבה לגוש דן”

רכבות קלות – הכול או כלום

לרשתות רחבות של תחבורה ותקשורת יתרונות בסדרי גודל מעריכיים (exponential) לעומת מסדרונות בודדים או קטועים. תופעה זו באה לידי ביטוי בתועלת נמוכה של מסדרונות בודדים של קווי רכבות קלות לעומת תועלת גבוהה של רשתות עירוניות. מכאן שבדרך הכלל אם לא נבנית רשת רכבות עירוניות מקיפה עדיף לא לבנות כלום. Continue reading “רכבות קלות – הכול או כלום”

ה-“דולמוש” – מעדן תחבורה תורכי ממולא

תורכיה היא שיאנית השימוש בתחבורה ציבורית באירופה, וקרוב לחצי מסך כל הנסועה של אזרחי תורכיה נעשה באוטובוסים. חלק מהצלחת התחבורה הציבורית בתורכיה נזקף ל-“דולמוש” היעיל והצנוע. כמו ה-“דולמה” – המעדנים הממולאים בהם נודע המטבח התורכי, גם ה-“דולמוש” הוא מעדן תחבורה ממולא. Continue reading “ה-“דולמוש” – מעדן תחבורה תורכי ממולא”

תחבורה ציבורית כעלה תאנה

פיתוח עתידי של התחבורה הציבורית נתמך על ידי גורמים שונים הטוענים כי אם וכאשר תהיה תחבורה ציבורית יעילה אנשים יעברו משימוש בכלי רכב פרטיים לתחבורה הציבורית. המציאות טופחת על פני טענה זו, ונדמה כי לבעלי עניין שונים פיתוח התחבורה הציבורית מספק עלה תאנה לכיסוי מבושים יותר מאשר אמצעי מעשי ואותנטי לשיפור גישה וניידות. Continue reading “תחבורה ציבורית כעלה תאנה”

תפוסה ממוצעת בתחבורה הציבורית

כשנהג בודד נוסע ברכב משפחתי בן 5 מושבים, התפוסה של הרכב היא 20% בלבד. מסתבר שתפוסה דלה ומאכזבת זו תחרותית לתפוסה הממוצעת בתחבורה הציבורית. על התפוסה הממוצעת בתחבורה הציבורית ומשמעותה. Continue reading “תפוסה ממוצעת בתחבורה הציבורית”

מדוע פתרונות פזרניים מועדפים על אלגנטיים

פתרונות “פזרניים” הם פתרונות יקרים ולא יעילים. נגד הפתרונות ה-“פזרניים” ניצבים פתרונות “אלגנטיים” – פתרונות יעילים וזולים.מדוע קיימת נטייה בקרב מדינאים ואנשי מנהל ציבורי להעדיף פתרונות “פזרניים” על פני פתרונות “אלגנטיים”? התחבורה כדוגמא. Continue reading “מדוע פתרונות פזרניים מועדפים על אלגנטיים”

מערכות מרובות נוסעים וברירות בין מסלולים רצופים לבין מעברים

כאשר מתכננים רשתות של מערכות תחבורה מרובות נוסעים ניתן לבחור בין עיצוב מסלולי נסיעה רצופים לבין עיצוב מסלולי נסיעה הדורשים מעברים. לכל אחת מהחלופות יש יתרונות וחסרונות. דילמת הבחירה מלמדת על טיב הלבטים ועל חולשות התפיסה של תחבורת המסדרונות הציבורית. Continue reading “מערכות מרובות נוסעים וברירות בין מסלולים רצופים לבין מעברים”

מדידת מחסור בתשתיות כבישים

פעמים רבות היקף המחסור בכבישים מוצג על ידי עימות השוואתי בין נתוני הגידול בנסועה לבין הגידול בתשתיות הכבישים. השוואה זו אינה מספקת, עלולה להטעות וצריכה להיבחן יחד עם סימנים נוספים. Continue reading “מדידת מחסור בתשתיות כבישים”

אוטובוסים בישראל – מלחמה בידיים קשורות

שירותי האוטובוסים בישראל נמצאים במגמת נסיגה מאז שנות השבעים של המאה העשרים. קשה לשנות מגמה זו כאשר מצפים ששירותים אלו יעמדו בתחרות מול אמצעים חלופיים כשידיהם קשורות. Continue reading “אוטובוסים בישראל – מלחמה בידיים קשורות”

סובסידיה לעשירים

ניתן להגדיר סובסידיה כ-“מס שלילי” המוחזר לאזרחים באמצעות הוזלת מצרכים או שירותים שמדיניות ציבורית חפצה בהוזלתם. כיצד קורה – בניגוד לעקרונות מיסוי סוציאליים – שסובסידיות לתחבורה ציבורית מיטיבות עם המבוססים ומפלות לרעה את חסרי האמצעים. Continue reading “סובסידיה לעשירים”